הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קעא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קעא

[מוזיקה] ב 14 דף קעא השור מתחיל בעזרת השם אמצע שורה החמישית מ בריסה בשיעור הקודם הבאנו חלק בריסה שמבה את המחלק ב רב יהודה לרב יסי במשנתנו לגבי כתיבת שובו מביאה כעת הגמור את כל הברס מה בריס לתניה הרי שבו אל זוז פורן זוז מה עושים כעת אז רבי יהודה אומר הקודם מזמן רשון עם התאריך של השטר הראשון כדי שיוכל לגבות משעבוד נו מקרות שנמכרו מאז דברי רבי יהודה רבי סמ לא שטר זה השטר המקורי מקומו ישאר אצל המלווה ויכתבו שובו יכתבו קבלה ללווה שהוא כבר שילם 500 ומפני שני דורים אמו א כדי שקו לפ כך הואל חיץ אותו להחזיר גם את 500 הנותרים כ הוא מפחד כל הזמן שהוא יפסיד את השיבו הוא יאבד את השיבו ויגבה ממנו שוב 1ל הרי שנים מסבירים שמטבע האודם כשהוא חייב חוב גדול אז הוא לחוץ לפרוע את זה כחוב נהייה יותר קטן או פחות לחוץ אז צריך להלחיץ אות על ידי זה וכס עוד סיבה כדי שג ב מזמן רישון אם נכתוב שטר חדש אז נכתוב את זה מהתאריך העכשוי ואז הא אוכל לגבות בשעבודים רק אלה שנמכרו מתה וילך לכן משאירים את הרשטר המקורי שואל את הגמורה מה הטענה השנייה שרבי ייסי או רב יהוד נ מ מזמן רישן קומה שכותב את השטר החדש אונה הגמורה רב יהודה לא פירש מפורש את דבריו אלא הוא אמר רק יחליף כמו שראינו במשנה מה שכתוב כאן בברייס זה כבר שהביסה פירשה הדעת רבי יהודה אז ממילה אוכ קומה לרבי ס לרבי יהודה אני לא יודע מה אתה מתכוון לומר אם מזמן ריש קמרים את האמת מתכוון לומר שיכתבו לו את השטר החדש מהזמן הראשון פליג נעלך בחוד יש לי רק סיבה אחת ו ז שבזמן ראשון לא כמו שאתה אומר שלא כותבים שובר אלא כותבים שטר חדש רק מהתאריך העכשוי אבל רב יהוד אמר כותבים לו מהזמן הראשון מב הגמור שכנראה עוד מוק שנחלקו ו ס לשיטתם ש שמס בשבו ב בתשרי אז כמובן לא כתוב שבת לא כתוב u תשר זה יום הכיפורים אלא כתוב תאריך כשאנחנו בודקים מה התאריך רואים שזה יוצא בשבת השבת פשוט כתוב תאריך עברי למשל ואנחנו רואים שהתאריך יוצא בשבת י תשרי אז לא יכול להיות כתוב שיהיה כתוב י תשרי אלא אומר הרשם כתוב תאריך לועזי ומחשבים את התאריך הלועזי ל משל כתוב ביום 15 לחודש זה וזה לפי חודשי החמה ורואים שזה יוצא ביום הכיפורים אז זה ברור שלא כתב זאת לא בשבת ולא ביום הכיפורים אז או שזה שטר מוקדם דהיינו שההלוואה נעשת ביא תשרי וכתבו את התאריך של אתמול או שהשטר הו מאוחר הלואה נעשת בח בט תשרי וכתבו את הזמן המאוחר יותר כמו כם בשבת אותו דבר אומר תנק שתר מאוחר וכושר דברי רב יהודה רבי יהודה מדגיש שתר מאוחר הו כל שתר מאוחר כשר כל שכן כן שכולם רואים שהוא מאוחר ולכאורה אומר הרשם מי אומר שהוא מאוחר אולי הוא מוקדם אומר הרש בם כיוון שיש עליו עדים חתומים אחנו אומרים כל זמן שיש לנו ראייה לפסול אותו אז כנראה שהוא נעשה בכשרות אז אומרים ש כנראה שהוא מאוחר רב יוסי פוסל הוא פוסל שטר מאוחר כמו שכבר נראה אומר ל רב יד לרבי יסי איך אתה פוסל ל מיס בוא לפניך בציפוי הגיע המעשה לפניך בשטר מאוחר והכשרתו אומר לכש הכשרתי בוזה הכשרתי זה היה כזה שטר שהתאריך שלו יצא בשבת או ביום הכיפורים אז מוכח מתוכו שהוא לא נכתב בזמנו יהודי לא כותב שטר בשבת או ביום הכיפורים אז כולם מבינים שהוא מאוחר אז לא יכולה לצאת תכלה כמו שנראה לאלון מה התקלה שיכולה לצאת אבל במאוחר סתם שלא מוחך מהשטר שהוא נכתב שלא בזמנו על זה אני חולק עליך שואלת הגמור רבי יהודה נמ בוזק אומר אז מה רבי ייסי חולק עליו דיבר בכזה סיפור של שטר של התרי בשבת ביום הכיפורים בזה רבי סי מודה אז מה הוא חלק עליו אומר רבי פדוס שז נו של בודקים את התאריך נמצ בש בתר ששטר וחרו וכושר זה כאילו כתבנו בתוך השטר דו לכם שהשטר לא נכתב בזמנו אלא אחרנו אותו לא יכולה לצאת הכלה כמו שכבר נראה קוש מו בל התאריך הו ביום חול אין שום סימן בשער שהוא מאוחר אלו מי למשל עמל ומודה שהוא מאוחר העדים מעידים כך בזה הם נחלקו דרבי יוד שהוא מכשיר כוא הדגיש ואמר בברייס שטר מאוחר וכ כל שטר מאוחר כשר הוא הולך לטעמי לשיטתו דומר אין קוס שובו נופיק מחוב לא יכולה לצאת את התקלה שכבר נראה שרבי יוסי סובר שהי יכולה לצאת כי לעולם הוא לא פורע את החוב עד שוא לא מקבל בחזרה השטר והוא קורע אותו אז לא יכול לצאת הקלה משטר מאוחר ורב יסי שפוסל מאוחר לטעמי דמר קוסמין שובו במשנה בברייס למדנו פרע מקצת חובו הוא הדין עוד מעט נראה אם הוא פרע כל חובו דהיינו המל ומגיע ללוב ואומר לו אתה זוכר שאתה חייב לי אל זוז אומר לו כן איפה השטר אני רוצה לפרוע לך איבדתי את השטר אז רבי ויסי סובר שוא יכול לומר לו תחזיר לי ואני כותב לך שובו ממילא לכן הוא פסה על שטר מאוחר ונופ מ נ חורבה איזה חורבה יכולה לצאת אז כמו שנראה בגימור לאלון למשל הוא לבה ב' ניסן וכתבו בשטר שהתאריך הוא תשרי שחר כך הוא יגיע בתמוז והוא יפרע את החוב הוא יגיד לו איפה השטר שלי אז הוא ימר לו איבדתי את השטר אני כותב לך שובר הוא כותב לו שובר שבתמונה ויאמר לו אתה חייב לי שהוא הוציא את השובר מה נראה השטר הוא בתשרי והשבר הוא בתמוז זאת אומרת שהשבר הוא על הלוואה קודמת אז כך הוא יקווה פעמיים לכן אומר רבי יוסי אין מכשירן שטר מאוחר י יוכל לעשות כזאת תקלה מה שאם כן שתר שהתאריך שלו יוצא בשבת או ביום הכיפורים אז אנחנו מבינים שהוא מאוחר אז הוא לא יכל ליטון מה אתה מראה לי אתה מראה לי שובר שפרת בתמוז יש לי כאן שטר בתשרי אבל כיוון שהשטר הוא לי שר בשבת א מי שהוא מאוחר אז יתכן באמת שהוא מניסן אז השובר כן ישבור את החוב הזה אז זה מה שרבי יסי אומר הוא אומר לרבי יהודה כשהכרתי בו זה הכשרתי באופן שיש הוכחה מתוך השטר שהוא מאוחר המה שאתה אמרת מאוחר ובכושר שכל שטר מאוחר אתה מכשיר על זה אני חולק עליך אומר רבנ ברידר ישוע הוא בא ואומר חידוש אפילו למ רב סי א מילה פלג בזה דיבר רבי ייסי שהוא פורח חצי חוב אז אי אפשר לקחת ממנו את השטר אז הוא משאיר את השטר אצלו והוא כותב לו שובר כולה יכול לא לכתוב שוב כז הוא הפרש שוב את כל החוב מהשטר שנשאר אצלו אבולה כולי אבל אם מדובר על כל החוב דהיינו באופן שמל ואומר ללוי ו איבדתי את השטר תחזיר לי את החוב כ אתה מודה שאתה חייבם אכתוב לך שובו לוי המלווה הוא הפסיד בזה שהוא לא שמר את השטר אומרת הגמור ולוי רבונה לא צודק לד רס אפיוס שהוא טוען שבדש כי הוא מעשה שיהר ברסף בזב שוב היה מעשה כמו שלמ בדף הקודם הה עוד מעשה שרב חיב כסף לרבי צ יסף חפד אומר לי אומר צחוק לרבי אב אבלי זוז תחזיר לי את החוב אומר ליב תביא ז אפ לך אמר לב צחק ש כתוב לך שמר אמר למ דרפ רבודמ אמר רב חרב ושמואל רמ ב מ יתן לנו מפר כברם שבמ תן בעיני תן בעינינו כל כך חשובים בעינינו אבל מה אני אעשה וכך הלכה וכן כיוס רוב רבי ל שויו הקופ מזה רואים שפוסקים כרבי וסי שכוס שובו וגם באופן שהוא איבד את השת הוא מבקש שיפרע לו ויכתוב לו שובו על כל החוב אומרת הגמור מסבר דקוס שובו גם כשאיבד את השטר סל כד תון קוס שובו או שטור של זה כל פעם שעמל ומעבד את שטרו יוכל לו וחודי לו ויוכל את כספו של המלווה וישמח י במוס מ שובו או שובו שזה ואז הוא יוציא את השת שהוא טוען שהוא איבד אותו יגבה שוב בעורמה את כל החו חלו חודי אומרין עבד לאש מל כתוב בפסוק ממי מוף שטורח ודאגת שמירת שטר מול ל הלו שיצטרך לשמור את השוב יותר מן המל שהוא יפסיד את חובו מביאה הגמור נסו ממסכת שיס למדנו משנה שתו המוקדמים פסולים דהיינו כתבו את השתה הביר וכתבו את התאריך א' ניסן אז זה פסול ואי אפשר לטרוף מלקוחות אפילו לא לכוחות שקנו אחרי א' היה גזרו שם הקווה מזמן ראשון מא' ניסן והחוב במת חל רק בא' איה אבל אומר הרש בם אם השטר נכתב בא' ניסן רק למעשה ההלוואה נעשית רק בתשרי אז יש מחלוקת בפרק שני ירזין רבשי אומר שאם היה קינין אז כבר השתעבדו נכסף מא ניסן אז השטר הזה באמת כשר כי באמת אפשר לגבות מלכוס מא ניסן הבי אומר מאז שחתמו האדים מא ניסן כבר חל השיבו ואפשר לגבות על ידי זה אבל ומו חורין כשירים כתבו שתר בא' ניסן וא התאריך כתבו א' י כל שכן אם הלוואה הייתה בניסן וחרו וכתבו את השטר רק בא' י וכתבו אז א אייר הוא כשר הוא מכה לו שיבו של חודש כל הלקוח שקנו מא ניסן עד איר הוא לא ות על מש זמנ לא שוררים א שורל כמו שגמור תסביר עוד מעט הוא סבר כמו רב יוד שין כס שבו לא כמו רב יסי אז לא יכולה לצאת הכלה מזה ששטר הלואה הוא מאוחר אבל שטור מקומ אדם קנה שדה מחברו וכתבו תאריך מאוחר אפילו מוח מסוים כל שכ מוקדמת זני ובן כור קרקע לשמעון בניסן והוא תנה איתו ברגע שיהיה לי כסף אני מחזיר לך את הכסף ואתה מוכר לי ב בחזרת השדה וכו סבלי ראובן כותב שטר לשמעון בתשרי שהוא מכר לו את השדה בתשרי ומסר מזוזה בינ בינה בתמוז ראובן השיא כסף וזוב למיני הוא קונה בחזרה את השדה משמעון הוא מבקש לשמעון תחזיר לי את השטר הוא אומר לו נבד לי השטר ובאופן זה כולם מודעים שהוא כותב לו שויו למה אין לו שום אופציה לכפות עליו תחזיר לי את שטר המכירים כוא יאמר לו מה אתה אומר כל זמן שאני לא מחזיר לך את שטר המכירה אתה לא מביא לי את הכסף אל תביא לי כסף אני רוצה את הקרקע הזו כל המחלוקת מרבי יוסי לרבי יהודה באופן שמלווה מבקש לוב תפרע לי א בזה נחלקו יכול לקוף אותו שיפרע לו ויכתוב לו שובו או שיכול למר לו כזמן שתה לא מביא את אתה לא מקבל את הכסף שלך אבל כאן לכולם מקוס מי שובו כי שימן אומר לו אתה לא מביא את הכסף אתה לא מקבל את הקרקע אין לי את השטר תסכים לקבל שובו אתה לא מסכים לקבל שובו אז לא ואז בלית ברירה הוא יסכים לשלם לו תמורת שובו שבו הוא כותב שהוא מבטל את השטר הקודם כימות את תשרי כשיגיע תשרי מה פקלי הוא יוציא את השטר של המכירה בניסן אבל התאריך כתוב שם תשרי ומלי אוד זנטו מינו נכון כתוב בשובר ש בתמוז פדית בחזרה את השדה אבל מחרת לזה שוב אתה רואה יש כאן שטר שכתוב בו תשרי לכן בשטרי מכח וממכר גם שטר מאוחר פסול שואלת הגמור וכ שיכולה לעשות כזו תקלה שטור אלונ כמו שאמרנו לפי רב יסי זמן יוזי בניסן הלב בניסן לשור בתשרי הוא כתב שר מאוחר תשרי ומסר מזו בי בילי בתמוז הוא השי כסף וא החזיר לו את החוב ואמר ליבש סוא כותב לו שו כז כשמגיע תשרי זו הלואה חדשה התאריך של השובע בתמוז אתה להבי אתמ בתשרי ונגמור כס סובר שובו כמו רב יודה לא כמו רבי סי לכן הוא יכול לומר למלווה בתמוז אתה לא מביא לי את השטר אני לא משלם לך ממי לא יכול לצאת שום תקלה ברגע שהוציא את השר הוא יקרא אותו הוא לא יכל להוציא אותו שוב בתשרי ורש אמ לרב לרב קנה ואמר לו שרד לרב קנה מה קורה בזמנינו ד מ אנחנו נוהגים לכתוב שטר הלוואה עם תריך מאוחר סנ אנחנו נוהגים כמו רבי סי שכותבים שובו איך אחנו לא חוששים לחור שיכולה לצאת עונה לו רבקה בובספ אחי שבצי לסופרים כיס ש מו אם אתם כותבים ש מאוחר אומר כותבים שטר הלואה שאתם כותבים תאריך מאוחר יותר כיס ווכ תכתבו בשטר שטור דנן השטר זה לא בזים לכס לא כתבנו אותו בזמנו אלא הכרנו וסבנו לא כתבנו אותו ביום ההלוואה כתבנו אותו אחר כך עם התאריך העכשוי אז ידעו שהוא שתר מאוחר ואז אין שום חשש כי כמו שאמרנו בין לרב יהודה ובין לרב יוסי שטר שמוכח מתוכו שהוא מאוחר לא יכולה לצאת הכלה כי גם למשל אם יהיה כתוב בו תשרי והוא יוציא שובר מתמו אז יאמרו השובר הזה כנראה להלוואה הזו כהלוואה נעשת לפני תמוז כתוב מפורש שהכרנו וכתבנו אומ לרבה של הרב קני ודנ דקב דיכ כיום לא עושים כך כותבים שתע המאוחר וכותבים שובר ולא כותבים בתוך השט המאוחר שהכרנו וכתבנו אותו ולא חוששים לחוב דרבי יסי אז הוא נה ללא בוסר דומה לרב ספרי לספרי עוד דבר אמר רב ספרי לסופרים שלו סיסם כותבים שובר על הלוואה הסדור אם אתם יודעים את התאריך שכתוב בשטר ההלוואה כיסו תכתבו שהשבר הזה בא לשבור חוב שיש עליו שטר על תאריך זה וזה ואז לא משנה איזה תאריך כתוב בשטר אם תאריך מוקדם או מאוחר למעשה השובר הזה הוא שובר את החוב של תאריך זה וזה אילוי אם אתם לא זוכרים את התאריך שכתוב בשטר כיסו סטומה תתנו לו שובר בלי תאריך ואז מה קורה הוא לבה בניסן הוא כתב תשרי בתשרי בשטר ואז הוא יפרע בתמוז ואז בתשרי שיוציא את השתה הוא יוציא שובר שכתוב תמוז אז הוא יאמר לו ההלוואה נעשתה אחרי השובר אז מה עושים לא כותבים תאריך בשובו נכון שהוא פורע בתמוז לא כותבים תמוז זה שובר בלי תאריך לקולי מזד נופיק בכל מצב שהוציא שטר על סכום זה לרעי השובר מרע את השטר הזה לא משנה מה התאריך של השטר כשובר ו בלי תאריך ממילא אומר הרשב המלווה צריך להיזהר לא להלוות שוב ללוי והזה אותו סכום כי תמיד שהוא ילוה לו כזה סכום השובר הזה בלי תאריך יכול לומר לו פרעתי לך את זה ממילא אין חשש ש שטר מאוחר אמ לרב לרב הש ואמ ל רבש אמר לרב קהנ נו אנחנו לא נהגים כך אנחנו כותבים שטר מאוחר סתם בלי לכתוב חנו וכתבנו וס ששפ בלי לציין את תאריך השטר המקורי בשובו וגם כותבים תאריך בשובו לא כותבים שובו בלי תאריך יכולה לצאת התקלה או מרלי אמר לו רבש או לפי הגרסה השנייה אמר לו רב קהן לרב השה רבון תקו תקינה חחים תקנו תקנות כמו שאמרנו תקנו תקנות לכתוב את התאריך בשטר או לכתוב את השיבו בלי תאריך מ דובד אובד מי שעושה את העצות האלו אז הוא ניצל מכל תקלה מדלא ובד יהודה אפסד נש הוא הפסיד את עצמו בזה שהוא לא נהג בתקנות הלו ואז הוא יכול לצת הכלה שהוא יגה אתות חוב אנחנו סידרנו שיכלו לצת מדי תקלה עד כאן דף קע א
לצפיה בתכנים נוספים: