הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צד

[מוזיקה] ב 14 דף צד מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם כאן נלמד אדם מוכר לחברו כמה פסולת יכולה להיות בסחורה והראשונים כותבים שהמשנה מדבר במקום שאין מנהג מקום שיש מנהג הכל כמנהגו אומרת המשנה המו פיס לח דינו תבועה הרי זה הלוקח מקבל נופ שבכל שעה יהיה רבע קו של טינופת כך היא דרכה של תבואה שעה יש בה שש קו אז זאת אומרת 1 חלקי 24 זה קצת יותר מ-4 רשבם מציין שאם יש יותר מרובה הוא צריך כבר לסנן את הכל ולא רק להפחית עד רובה נראה בגימורי או משום דין או משום כנס כמו כן מוכר לו תנים מקבל אלו 10 מטוס למו 10% גםם מוכר לו 10 תאנים יכול להיות תענה אחת מטולת כך הדרך אם מוכר לו מרתף של יין שיש בו הרבה חביות מקבלו 10 כוסס למו בכל מה חביות יכול להיות 10 כוססות יין רע רן שיש לו כבר ריח של חומץ נראה בהמשך זה כבר הוא מתחיל כבר את המסלול להיות חומץ כי סתם מה חביות הדרך הוא שיש שם 10 וסוס ואדם אוכל והגימור עמי מדובר ב אומר לו מרתף זה של יין מוכר לך נראה בגיבורים כמו כן אם מוכר לו קנקנים קדים בשרון במלכות שנקראת שרון בחלק הזה של הארץ שם היו מייצרים קנקנים קבלו 10 פיטוס 10% יהיו קדים רעים מר בגימור בדיוק באיזה קדים מדובר מביא הגמור טונה רב קטינה רויו קטניס לסו כידוע מנהג אשכנזים לא לאכול קטניות בפסח אחד הטעמים כי בתבואה התערבו הרבה קטניות אזמי בקטניות גם התערבות תוו חיטים וסורים אז זה המשנה אומרת רוב תנופה שכתוב במשנה לא מדובר שיהיה רויב הקו בכל שעה של תבואה יהיה רובה אפרורית אפרורית אדם לא מוכל רויב אלא אם מעורב שם רובע קטניות זהו מוכל שואלת הגמור פרורסו ואמר רב ברכי ס משמי דרבה הגמורה כעת הבינה שפורי הוא לא מוכל בכלל גם לא כמות קטנה יותר מרובה רי למדנו בצר מגו חבוי אדם מוציא אפרורית אבן קטנה מהגורן מהתבואה של חברו נויס לוי דמי חיטין הוא הזיק אותו חיטין אומר הרש בם שריף חיטו במידה אם הולי מוציא את האבן הוא היה מוכר את החיטים האלו עם האפרורית הזו וכעת הוא לא יכול לחזור ולערב זאת אומר רשבם שתי דברים קודם כל עכשיו הוא עושה אבלה בידיים כתוב לא ססו אובל וגם הלוקח לא מוכל אלא מה שני התערב מעצמו עם התבואה בכוחו של המוכל מה שהוא מערב בידיים אז לכן זה שבירר את הצרור חייו אומר רשבם שתי דרכים או הוא נחשב כמזיק בידיים כ הצרורות האלה הם שווים לו בדיוק כמו חיטים הוא קבל עליהם תשלום בדיוק כמו חיטים או ייתכן זהלא נחשב כזה גמור כי בעצם האבן לא שווה בעצמה כלום אבל הוא חייב משום דינ דגרמי הוא גרם לו נזק כמו שהרשם מעריך כאן ובשונה מגרו אומר רשבם גרומה זה למשל אדם שולח אש ביד חר שט קוטן הזק ניכר אבל הוא לא עושה זא בידיים הוא רק גורם שיבוא ממילה אחר זמן דינ דגרמי כמו כאן הוא מזיק בידיים הוציא את האבן בידיים רק הזק לא כל כך ניקר כ הוא מה מה הוא הוציא כאן אבן למעשה כשאני אבוא למכור אני אפסיד כאן כמו חיטים וכמובן אומר הרטו מדובר דווקא בחיטים שעומדים למכירה אם זה עומד לאכילה אז אדרבה אני זרת לסנן את זה מהאבנים הקופונים רואים שאם יש אבנים בחיטים אפרורית אפשר למכור זאת עם זה ומי שמוציא הוא מזיק לו אז מה אומר רב קטינה שלא יכול להיות רובע אפרורית בכל שעה של תבואה אומרת הגיבור קטניס השיעור הוא רובה יכול להיות אפרורי דווקא פחות מרובה משהו הוא מוכל אם יש כבר רובה הוא לא מקבל שואלת הגמ פנימ פי לח אז הברס מפרטת כל דבר לפי מה שהדרך להתערב בו אם מחר לו חיטין מקבל קטניס לו אם מחר לו רים משו כף שזורים אותה לסו הדש אם מחר לו מקב רקב אפרורי לו מבינה הגמור הוא הדין לחיטים ולסי מקבל ר פוריס ומה שנקטו זאת בעדשים כי זה שייך יותר בעדשים כל דבר נקטו מה שיותר מצוי אצלו אבל גם בחיטים וסורים מקבל עליו רו הקב הפורס אומרת לא דווקא עדשים שין העדשים ד מעקר קרלו לא קוצרים אותם אל וקרים אותם בזה שכיח אפרורית ועד רויב הום מוכל א בחיטים דווקא פחות מרו כמו שרב קינה אמר אומרת הגמ אם כך בוא נדייק להפך באמת כמו רב קטינה בזה אומרת ה אבי ר כי אם באמת גם בחיטים סרים אז הברס הייתה צריכה לנק שבחי סעיר מקבל לעצמו ופורס ואני הייתי אומר כל שק בדש שזה יותר מצוי דוק בדש ת נהרת הגמור לא אין רעיה יתכן לא למחית ס ג בקבל אפור למה את נקת בדש ולא בחית אני אבין מעצמי שקל שקם בעדשים הדש מצטרך אלי אםק בדש היתי אומר אז גם נ בדש וש שבדש גם ק פוריס אבל יתכן שביטים גם ה מקבל זה לא קנ אז אין קושיה ואין רעיה אומר רב הונה רב הונה בא ומחדש כמו שכבר הזכרנו במשנה אם בונפוס אדם שקנה תבואה והוא שם לב שנראה לו שיש טייפס יותר מרובה אז הוא בא לנפות לדעת אם יש בו יותר מרובה ונמצא שיש שמה יותר מרובה מנפה אסקול יחזיר לו המוכר חיטים כנגדם או כסף הוא לא יכול ליטון לו רוייה כבר מכלת רק כנגד השע נתחשבן כך אומר רב הונה אמר לו יש אומרים דינה זה מעיקר הדין ואמר לו קנוסה זה כנס מסבירה הגמור אמר לו דינה מן דיב זוזה אפירה שפיר ייב בעצם כשאדם קונה חיטים הוא קונה שעורים הוא רוצה 100% נקי אלו מי המיחה אומר לה לוקח דע לך הפירות שלי יפים מה אתה אומר הם לא יפים יש כאן תערובת של תפס תרח ונפה אותם או תביא ריה כמה יש תנו יפס ואני אשלם לך אז ורובה עד רובה לא תורך יני שהוא לא הולך לבדוק הוא לא הולך לנפות יצא כרו בהפסדו אז הוא מוכל יוסו מרובה אם יש לו חשד שיש כאן יותר מרובה תור יניש אז הוא כבר טורר ו מנפא וכי אם טורר ו מנפא טורר בכולי כשמתחילים לנפות אז זה כבר בקל לנפות את הכל ממילא מעיקר הדין אז הוא צריך להשלים לו את הכל כי כל מה שאמרנו שרוי הו מוכל זה רק יש לו טרחה בעצם הוא מצפה לקבל 100% נקי מוסיף רשבם שאם זה העניין אז אז אם יש רויב או פחות והוא יבוא והוא נפא אז גם לומר שהוא טרח אז הוא יקבל בחזרה תשלום עבור זה לא בוטלו דייטו כי בדרך כלל אנשים לא מנפים המוכר פטור אבל אם יש כאן יותר מרובה אז הוא יכול לנפות את הכל ולקבל החזר על הכל זו דרך אחת ואמר לו קנוסה אומר הרש בם מעיקר הדין גם יותר מרוי אדם אוכל אדם לא משלם דווקא על פירות יפים הוא יודע שיש כאן תערובת דרך תבואה להיות בתנופת ומוכל רק רוי שכיח אז אם יש עד רויה אנחנו אומרים באמת זה מה שהיה הוא קצר את התבואה תערב בתי פס יוס מרובה לא השכיח אז אנחנו אומרים איך יש כאן יותר מרובה המוכר עירב כן בידיים ויו דוריב אז ברגע שהוא רב וכם דור כנסו ונ בקו אז כנסו שכל התינו גם זו שהתערבה מעצמה הוא הצטרך להשלים לו את הכל אומר הרשם נף כמינה בין שתי הדרכים אם יודעים ברור שהמוכר לא ירב אז לפי הלשון השנייה שזה כנס אז כאן לא כנסו אותו והשב אומר חידוש גם יהיה כאן יותר מרובה תהיה מחילה אבל לפי הדרך הראשונה גם אם הוא לא ירב אז אם יש יש יותר מרובה הוא צריך לנפות את הכל אבל הרן מקשה מה הוא לא יקפיד לעולם יותר מרובה עדיין מקפידים אלא נף כמנ הי אם יודעים ברור שהוא לא ירב ויש יותר מרובה לפי הדרך הראשונה מנפא את הכל לפי הדרך השנייה כאן אין סיבה לקנוס אז הוא נפא רק את רויב אבל רובה הוא צריך לקבל על עצמו מביאה הגימור כעת קושיות וראיות לרב הונה וחלקם לפי הדרך של דין חלקם לפי הדרך של כנס סימן להם קל טר שטור דרוב ברב נחמן אינו וקבל נוסה מסו משנה מס כס כליים ממנה מקשים על רב הונה שם למדנו כל שעו שיש בו רוי וימין אח תבואה שהתערבה בה רוי וקה 1 חלק 24 ממין אחר שאסור לזרוע ביחד שני מינים זה כליים אז אם יש כאן רוייה את אומרת א חלקי 24 רובע ק בשעה ימעט ימעט קצת מאמין אחר שלא יהיה כאן רויב וא אחר כך יזרע אומר הרשם אם כבר זרו עדיין לא נרש אז יוציא ימעט אם כבר נרש כבר לזה את הקונה כבר נאסר עכשיו כך סוברו אלה שהקשו את הקושיה דובה דכיים כס מרובה דכ אם יש רובה שזה עוסר את התבואה זה נחשב כתערובת משום כליים זה נחשב מן התורה ובטל כמו אצלנו שיותר מרוי תינו יפס לגבי מחירה שזה לא בטל והוא אדים פחות מרובה של כיים זה בטל כמו רויוה של טייפס שהלקח מקבל על עצמו והראשונים מסבירים למה סברו שרוי כילים זה כמו יותר מרוי דוכה כי אם רויוה דכיים זה כמו רויוה של כאן שזה בטל אז למה הוא צריך למט זאת אומרת שרובה זה כמו יותר מרובה אצלינו ובכל דודק אותו ניימט הוא לא צריך לסנן את הכל הוא רק ממעט קצת שיהיה פחות מרובה ויהיה השיעור שבטל וכבר יהיה מותר לזרוע אז אם אנחנו אומרים באיסור כליים שהוא חמור באז לא יכולים להבקיע איסור בכל זאת לא מחמירים לומר שכיוון שההוא כבר בא לנפות ינפ את הכל כל שכן במחיר שבז יכולים להפקיר ממון שלזה לחברו אז ודאי שרונה לא צודק לכאורה אלא רק ימאית וימינו על שיעור הבטל דינו רויב ורק מה שיותר מרובה הוא יצטרך לנפות והרשב"א צת יותר טוב לא רויב דכיים כי רויב דודומה בעצם רויב 1 חלקי 24 בשני הדינים גם בכיל וגם אצלנו זה בטל ולכן כיוון שמעיקר הדין זה בטל ומנת אפשר לזרוע כמו שהוא אם יש כאן רק רוי ועקה בכל שעה אז די במיו כי מעיקר הדין גם למאט לא היה צריך זה רק חומר באלמה אבל יותר מרובה של כיניים הבאמת לא מספיק רק למעט עד רויוה עד פחות מרובה אלא במוד כמו שרב הונה אמר הוא הצטרך לסנן את הכל שואלת הגמור אי יוכה שרובה עדיין מותר מן התירה המ ימת למה צריך למת שיהיה פחות מרובה משום חומר דכיים דהיינו מסבירים הראשונים רויו הקו שמעורב כאן בשעה אז הוא בטל ה מותר לזרוע אבל יותר אסור אז אמרו חומים אם נתיר לך כשיש בדיוק רובה אז אולי ה מזרע כשיש קצת יותר מרובה ואז הוא יעבור על איסור תורה לכן אמרו לו למעט פחות מרובה ואז לא חששו שהוא יאה עד כדי כך שיהיה כן יותר מרובה ברגע שהוא ממהט לפחות מרובה שואלת הגמור א וכש זרק חומרה בכיים לא מעיקר הדין אי מספה רבי וס במת חולק רבי וס אמר ובור ברגע שיש כאן רובה אם יש פחות מרובה זה בטל יכול לזרוע את התבואה אם יש כאן רובה 1 חלקי 24 הוא צריך לברור את הכל שיה כאן חיטים לבד עכשיו כ אימ בשלי שכשיש רובה כס מרוב פס דומה ומעיקר הדין צריך למט מעיקר הדין אסור לזרוע כמו שזה בפ ורב סי ור לא כונסים שברגע שיש אופן שעשו רובה אז צריך לקנוס גם את הפחות מרובה לא ימת לפחות מרוה ורב יסנן כמו שרב הו אמר ש ב נפ מנפס הקול אז רובה אסור ברגע שיש רובה צריך לנפות את כל הרובה או רס כרוב דומה באמת רוב בק זה כמו רוב אצלנו לא צריך בכלל למעט זה רק חומרה אמ יובו אז בא רב יסי להוסיף חומרה על חומרה מעיקר הדין לא צריך בכלל למעט באים חכים אומרים תמד בא רבי יסי מחמיר עוד יותר צריך לעבור את הכל אומרת הגמור אוס רבי יסי שומרז מקים כליים בעצם היה מספיק באמת רק למט כי זה רק חומרי א ברגע שהוא מתחיל למט והוא קצת כן משאיר אז זה נראה כאילו מטיל אותם בידיים וזורע ומתכוון כליים או באופן שנזרעו בקרקע מברר קצת שייר קצת זה נראה כ מקיים בקרקע כליים ולמדים בפסוק שאפילו לקיים כליים לא רק לזרוע כיים יש איסור מביאה הגמור תושמע קושיה על רב הונה לפי הלשון שזה כנס למדנו שניים שהפקידו אצל אחוד הגיעו שני אנשים ביחד כך שהוא לא יכל להבחין בדיוק לא יכל לזכור מה כל אחד נתן ואחד הפקיד בידו זה מונ 100 זוז וזה 200 זוז יש בעדו 300 זוז עכשיו שניהם באים לקחת את הפיג אדון יש ויכוח ביניהם זו עם המוס שלי והמנה של השני וזה עם המסיים שלי והוא לא זוכר הוא לא היה אמור לזכור כמו שאמרנו כמו שגמור מבארת שם מה הוא אומר נויס לא זה מונה ולא זה מונה זה ברור והשער המונה השלישי שהוא ספק ביניהם י מונח עד שיוו אז מה רואים לא קונסים שלא יתן כלום כיוון שאחד מהם שקרן אז נקנו שלא יקבל כלום אז למה כאן אתה אומר שכן כונסים וברגע שיש יותר מרובה אז כונסים אותו גם ברובה אומרת הגמור או איזו השוואה אוסום ודי מונה למר ומונה למר גם זה הרמאי שטובע 200 יש לו כאן מונה אז לא הולכים לקנוס אותו בדבר ששייך לו ודאי מחמד זה שהוא מרמה במונה השני כך סוברים חומים ולכן מונה לזה מונ לוזה רק השר יהה מונח אוכ מ מדלף כול רו וריב כיוון שיש כאן יותר מרובה יש לנו רגליים לדבר שהוא ירב כאן טייפס אז מי אומר שרק את היותר הוא עירב אולי הוא ערב כאן את הכל אולי החתם היו נקיות לגמרי וואי רב את הכל לכן אני כונס אותו בקל תושמע מספה של אותה משנה רעיה לרב הונה אומר רבי יסי אתה אומר שס לזה מונ לזה מונ ורק את השר יה מונח אם כן מה פסיד הרמאי הרמאי לא מפסיד כלום מה ידחוף אותו להודות בראותו הוא קיבל את המונה שלו אלו הכל ימון אחת שוב יומר להם כך אתם אומרים הוא אומר 200 הוא אמר 200 כל ה-300 אצלי עד שתתפני אועד שרמה יודע ממילא אם רואים שרבי ויסי כנס את הרמאי גם במ ששייכים לו ובזה הוא גם כונס את השני שהוא לא רמאי אז כל שקם המקרה ש רבונה שאנחנו חושדים שהוא ירב את הכל צריך לקנוס והראשונים אומרים את הס ראש שגם חומים ידעו לכאורה באופן שלנו כי רק שם חולקים כי 100 ודאי שייך לו ואי אפשר גם לקנוס את השני אבל כאן שיש חשד באמת שהוא ירב את הכל אז יש סיבה לכנוס אותו אז רעיה לרב הונה אומרת את הגמורה זוא לא רעיה או חשתי אוסד קר מים אחד מהם ודאי רמאי הוא אומר 200 באמת רק 100 שלו אז לכן יש סיבה לכנוס ואפילו שהשני גם נכנס אן ברירה אוכם י מדרו וריב אפילו שמוצאים יותר מויבה לא ברור שהוא ירב זה רק לרגליים לדובר יתכן באמת במקרה התערבה כאן תינו אפס יותר מרובה לכן ייתכן לא קרבונה שלא כונסים אותותו רק הוא צריך לנקות עד רובה רובה הוא כן מקבל על עצמו תושמע ראייה לרב הונה למדנו שטר שיש בו ריביס כתוב בשטר פלוני מפלוני 100 להחזיר לו בתאריך זה וזה 200 קוסינוס וגוי ובשטר הזה לא יש קרן ולא יש ריביס לא רק שלא מקבל 200 גם את ה1 שהוא לב לא מקבל דברי רמו אז מה רואים שכונס גם את הקרן אז ריה לבונה שכונס שוא צריך לנקות את הכל אומרת הגמור אשו בשעה שהוא הלב לפני שהוא גבה את הרבית הוא כבר עבר עיסו כתוב לו סימון אולוב נסך הוא שם עלי בזה שהוא כתב שטר על הריבית לכן יש סיבה לקנוס אותו אוכ דוריב ברור לך שהוא רב רגלין דובו אבל לא בטוח שהוא ירב תושמע סיפ קושי על רבונה חמרים גוי וסקרן והנה גוי וס ריביס אז לא כנסו אז למה אצלנו כנסו הגמש המ זה היתר המ נוספים זה הריבית אומרים חומים אין סיבה לקנוס אותו במ ששייכים לו אודו רוב וריב ברגע שמוצאים יותר מרובה אז רגליים דובו שהוא יירב אז ייתכן שאת הכל הוא ירב ה יש סיבה לקנוס אותו ממילא אין כאן לא קושיה ולא רעיה המשך הסוגיה בשיעור הבא בעזרת השם עד כאן דף צד
לצפיה בתכנים נוספים: