הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כט

[מוזיקה] סורכים דף חטס אנחנו מתחילים שלוש שורות מסוף העמוד הקודם רבי אלעוזר בשם רבבי כל דבר שאינו יודע שהוא מותר ותועה בו באיסור והוא נשאל הוא בא לשאול את הרב אז הן מתירים לו הרב יכול להגיד לו שזה מותר כיוון שהוא נהג בזה באיסור בגלל שהוא חשב שככה דין אז זה בטעות וכל דבר שהוא יודע פה שהוא מותר ובכל אופן הוא נוהג בו באיסור זאת אומרת שהוא קיבל על עצמו במנהג להחמיר אז למרות שהוא נשאל אין מתירין לו יושבים על גבי ספסלו של גוי בשבת ספסלו של גוי הכוונה למרות שזה נחשב ספסל שמי מי שרוצה לעשות משע ומתן הוא צריך הוא מתיישב על הספסל הזה אין בזה איסור לא גזרו לאסור את הדבר הזה מעשה ברבן גמליאל שישב לו על ספסלו של גוי בשבת באקו אמרו לו לא היו נוהגים כן להיות יושבים על ספסלו של גוי בשבת ולא רצה לומר להם מותר לעשות כן זאת אומרת אלה כבר חשבו שמצד הדין זה נהיה אסור הם לא ידעו שאבותיהם קיבלו את זה משום מנהג אז הוא לא רצה להגיד להם אלא עמד והלך לו אותו רעיון מעשה בירודה ובהילל בניו של רבן גמליאל שנכנסו לרחוץ במרחץ במקום שנקרא קבול אמרו להם לא נהגו כן להיות רוחצים שני אחים כאחת כי אצלהם היה מנהג להחביר בשני אחים אתו באל אחותו ולא רצו לומר הם לא רצו לענות להם שזה מותר מצד הדין לא רצו לומר מותר כן אלא הם התנהגו כמו שפה נוהגים אלא נכנסו זה אחר זה ועוד שיצאו לטייל בקורדקיות של זהב בלילי שבת בבירו קורדקיות זה נעליים של זהב אמרו להם לא נהגו כאן להיות מטלים בקורדקיות של זהב בשבת כי הם סברו שזה אסור מצד הדין שמה ישלוף ויראה לחברו ויתטל ברשות הרבים ולא רצו לומר להם מותר כן שלחו ביד עבדיהם מכיוון שזה רק בגלל מרית העין לא היה אכפת להם לשלוח ביד העבד ולא סוף דבר פסח אל תחשוב שרק לגבי פסח הולכים אחר המנהג אלא אפילו מנהג קיבלו עליהם חרמי טבריה אלה שיש להם רשתות בים כנרת הוא גרוסי ציפורים גרוסי ציפורים זה אלה שיש להם מקצוע לעשות גריסים לחתוך את התבואה ודשושי אקו אלה שדשים את התבואה באקו הם קיבלו שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד אז אם כן לא מבטלים להם את המנהג הזה אומרת הגמרא אני חיגרוסי ציפורים דשושי יעקב נו זה לא מפסיד את שמחת הרגל על חרמי טבריה אם לא יתפיסו דגים לכבוד החג ואינם ממעטים בשמחת הרגל אונה הגמרא אין בעיה צדו בחקה צדו במכמורת אבל לא בחרמים גדולים עדיין הגמרא אומרת אפילו כן אינן מעתין בשמחת הרגל אז באמת אומרת הגמרא רבי אימי מיקלון הוא היה מזלזל במנהג הזה למה שאין ממטיל בשמחת הרגל אנשים שנהגו בעצמם איזה חומרה במקום אחד ועכשיו הם גלו ממקום למקום וביקשו לחזור בהם מה דינם האם המקום גורם אומרת הגמרא נביא ראיה מכאן יבקד אמר רבי בני מישה קיבלו עליהם שלא לפרש בים היה גדול לא לנסוע בים למה מצד הדין אסור לפרוס ביום אחד לפני שבת יומיים לפני שבת אלא בחמי לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת אבל הם החמירו על עצמם בכלל לא לפרוש בים זה פירוש אחד אתון שעלון לרבי אמרין לי אבותינו נהגו שלא לפרש בהם הגדול אנו מה אנו חייבים לשמור את אותו מנהג אמר להם מכיוון מכיוון שנהגו בעין אבותיכם באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוכי נפש אז אם אדם צריך לשמור את מנהג אבותיו כל שכן את המנהג שלו בעצמו שהוא קיבל והוא רק עבר מקום שימשיך לשמור אותו שואלת הגמרא ואין אדם נשאל על נדרו הגמרא תמן שנדר אותו אדם שנדר הוא נשאל אבל ברמהך אבותיכם נדרו איך אתם יכולים להישאל על הנדר שנדרו אבותיכם שואלת הגמרא מה פירוש כל שקנים מותרים אם הוא בעצמו שהוא נודר הוא יכול להתיר דבר שהוא שומר רק בגלל מנהג אפילו הוא לא קיבל על עצמו אז כל שכן שהוא יוכל להתיר את הנדר אמר רבי חנניה לא מנדה סיבה שרבי לא התיר להם לא בגלל שהוא לא רצה להתיר להם את הנדר אלא מנדה רבי תלמידי דרבי יהודה דרבי יהודה אמר אסור אסור לפרש בים הגדול בגלל שזה סכנה הרב מביא שכך גם כתוב בירושלמי במד קותן פרק א' הלכה ג רבי שמעון בן לוקי שאל לרבי יוחנן איך כתוב במשנה שלנו שיש מקום שנהגו שעושים מלאכה ויש מקום שנוהגים שאסור לעשות מלאכה ואינו אסור משום בל תתגודדו שאסור לעשות אגודות אגודות שנראה כמו שתי תורות אמר לי בשעה כאילו במקרה הזה שזה רק מנהג זה לא נקרא לו תתגודדו מתי זה תיחשב לא תתגודדו בשעה שאלו עושים כבית שמאי ואלו עושים כבית הלל אז אומר לו זה לא דוגמה טובה למה בית שמאי הוא בית הלל אין הלכה כבית הלל אז לא יכול להיות שיש כאלה שעושים כבית שמאי אמר לה בשעה שאלו עושים כרב מאיר ואלו עושים כרבי יוסא אז גם פה רב מאיר ורב יוסי אין הלכה כרבי יוסי אמר עליי זה יהיה במקרה כזה שיש טרי תנינון על דרב מאיר ותרינינו על דרבי יוסי שיש מחלוקת מה הסברו רב מאיר ומה סוברים מה סובר רבי יוסי אמר לי הרי ראש השנה ויום הכיפורים ביהודה נהגו לברך את הברכה שאנחנו הרי בראש השנה אומרים מלכויות אז אז א מלכויות זכרונות ושופרות מתי אומרים קדושת היום אז ביהודה נגו כמו רבי עקיבא לאמור את קדושת היום ביחד עם המלכויות ובגליל נהגו כמו רבי רבי יוחנן בן הורי שהוא כולל את המלכויות עם קדושת השם בקדושה קדוש אומרת הגמרא אמר לישניה היא שאם עבר ועשה ביהודה כגליל בגלל כיהודה יצא לכן זה לא נקרא פה לא תתגודדו אז הוא שואל אותו הרי פורים הרי אלו קוראים ביד ואלו קוראים טו אמר לי מי שסידר את המשנה שמחה למקרא זה כבר חמוז במקרא לכן כך עושים כתוב בפסוק משפחה ומשפחה שהגמרא דרשה שזה על הכפרים שמקדימים ליום הכניסה מדינה ומדינה זה הולך על המקומות שמוקפות חומה ועיר ועיר זה העיירות טוב עכשיו חוזרים למשנה ניך מי שבא ממקום שעושים למקום שאין עושים אז אומרים לו פה אל תעשה מלאכת תחמיר ממקום שאין עושים למקום שעושים אתה אומר שהוא יעשה ויחמיר כמו שנוהגים כאן לעשות מלאכה למה ויבטל כמו מקומו שהרי כמה בטלין יש לו באותו מקום בכל מקום כולם עובדים זה לא ניכר שהוא משנה מהמנהג אז רבי סימעון בשם רבי יוחנן יגיד שמדובר באדם שהוא מטמיע באדם כזה שאם הוא לא עובד זה ניכר מאוד זה נראה מאוד מוזר כשהואשאדם כזה מגיע למקום שנגו לעשות מלאכה שיעשה מלאכה ולא יראה חריג ולא יעשה מחלוקת עד כאן דף חטס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: