הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נד

[מוזיקה] צורחים דף נד אנחנו מתחילים בשתי שורות בסוף העמוד הקודם הגמרא עכשיו דנה במחלוקת בין רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא שרבי יוסי הגלילי אומר נותן את קרעיו ואת בני מאב לתוכו רבי עקיבא אומר כמין בישולו אלא תולן חוץ לו כך למדנו במשנה אומרת הגמרא מה הסברה של רבי יוסי הגלילי מה כירוה עבד לרבי יוסי הגלילי כמו בירך. מה אתה אומר שהחלק החיצון ניצל וגם הפנימי למרות שהוא עווה. אז אם כן, כך גם כשקראב ובני מאב לתוכו הם ניצלים כגוש אחד שלם של בשר. או שהסברה של רבי יוס גלילי שהוא דורש פסוק או קרש שכתוב בפסוק ראשו על כראה ועל קרבו הוא מבין שהפירוש בפסוק שהקראיים וקרבו נכנסים בפנים על זה בפנים מה נפק מבינון מה נפקמ בין שתי הסברות צליו בגדי של חולין הוא יקח את הקרא ואת בני מהבצלה אותם בתוך גדי חולין אם תאמר כירך אבה עבד לרבי יוסי שיגליל לי. אז זה דווקא כשכל הבשר כולו יש לו דין להצלות. אז לכן בתוך הפסח זה כשר. אבל אם אתה שם אותו בגדי שכולין שאין לו דין להצלות, לא נחשיב את זה כירבה ויהיה פסול. לעומת זה אינטמר קרי דרשוא דרש פסוק אז הפסוק לימד שראשו על קרא ועל קרבו. אז מה זה משנה אם זה בתוך פסח או בתוך חולים? תמיד זה יהיה כשר. כך מפרש הרב. הרב פני משה אומר הפוך שאם זה כיערך אבה אז יהיה כשר מה ההבדל בין פסח לחולין ואם זה פסוק הפסוק לימד רק אל תוך הפסח ולא בתוך של חולין נפקמין שנייה חתך ממנו בשר בשר אחר הוא צליה בו והכניס אותו פנימה אם תאמר שזה כירך אבה אביד לרבי יוסי הגלי להיכר מה משנה איזה בשר אם תאמר קריה דרש אז זה דווקא ראשו על קראו ועל קרבו אבל חתיכה אחרת יהיה פסול. נפקמינה שלישית צליו בהבל של גדרה. זאת אומרת הוא לקח גדרה בלי שום מים מניח אותה על האש והוא טולה את הצלי באוויר של הגדרה וזה מתחמם מהחום. אם תאמר כרך ההוא עבד לרבי יוסי הגלילי אז אולי דווקא איפה שהכל נמצא על האש שזה ממש צליע לאש אז אני אומר זה צולק גם את הפנים אבל כאן שזה לא ממש אש זה יהיה פסול. אם תמר קריה דרש שיש לו גזרה סכו סו להגיד לראשו על קראה ועל קריבו לא משנה אז אם אפשר לצלוט את הגדי באופן הזה בתוך גדרה גם אם יהיה בתוכו את קראיו ובני מיו גם יהיה כשר לא כן תני לכמה אנחנו נראה צלי אש ולא צלי גדרה אז איך אתה בכלל אומר שאפשר לצלוט את תקדי בגדרה אונה הגמרא לא שנ בנוגע בגופה של גדרה אז זה לא כשר כי אני אומר זה התחמם וניצלה מחום מהדופן של הגדרה אבל אם זה באוויר הגדרה זה כן כשר עצם ה הטרצן הזה שבא לתרץ אדם המרה קר קריה דריש שהוא דרש פסוקים כי אחרת למה הוא בא לספר לנו איזה אופן אפשר לצלוט בתוך אוויר הגדרה כי הוא בא להגיד לנו שגם אם יהיה באותו אופן את קראיו את בני מאב בפנים זה גם יהיה כשר עכשיו הגמרא חוזרת למחלוקת של רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא הכל מודים בעליו. אם יהיה מקום שכתוב עליו, הכוונה סמוך. בעליו שהוא סמוך. מה פליגים שכתוב רק על בלי עליו? אבא שאול אומר מה שכתוב ונתת על המערכת לבונה זקה. מה זה על המערכה? סמוך למערכה. היינו מעמדים על השולחן שישה לחמים מצד אחד ושישה לחמים מהצד השני וביניהם בסמוך למערכות מניחים את הלבונה. ורבנן אומרים על המערכה על גבה של מערכה מעל הלחם על זה כפשוטו אז את יד אבא שאול שהוא אומר על בסמוך זה כרבי עקיבא שמה שכתוב בקורבן הפסח ראשו על קרב ועל קרבו הכוונה שהם יהיו סמוכים לגוף הפסח לא מעליו ממש אז זה כמו רבי עקיבא שהוא אמר שתולן חוצה לו דרבנים שהם אמרו שעל זה כפשוטו אז זה כרבי יסגליל שאל זה ממש בתוך הפסח. רבי אומר אפילו עשן שני סדרים של 14. הרי אנחנו יודעים שבלחם מהפנים שמים מערכה של שישה לחמים ומערכה של שישה סך הכל 12. אפילו אם הוא עשה 14 זאת אומרת שהוא עשה שבעה לחמים מפה ושבעה לחמים מפה שיש פה שני לחמים מיותר רואים את צר על העליונות כאילו אינן והתחתונות כשרות. לכאורה אם רבי סובר שהוא מניח את הלבונה מעל הלחמים אז הלחם המיותר חוצץ. על כוכנו שרבי סובר גם כן שמניחים את הלבונה על בסמוך היינו בין שני הסדרות של הלחם רבי עסי ברבי בון בשם רבי יוחנן תדע לך רבי ואבא שאול שהם סוברים ששמים את הלבונה בין הלחמים סמוך הם בשיטת רבי מאיר בשולחן הם הולכים כמו שיטת רבי מאיר שהאמות שדיברו בהם אמות של הכלים הם היו עמות בנות שישה טפחים אז אם כן השולחן שהוא היה המתי עם אורקו הוא בעצם 12 תפחים סדרה אחת שלכם תופסת חמישה תפחים, הסדרה השנייה גם חמישה תפחים. ובאמצע נשאר לך מקום ששני טפחים לשים את הלבונה. אבל לפי שיטת רבי יהודה שהכלים נעשו באמה בת חמישה טפחים אז אורך השולחן היה בסך הכל ה-200 היינו 10ה תפחים. חמישה תפחים תופסים סדרה אחת שלכם ועוד חמישה תפחים. אין מקום באמצע להניח את הלבונה. ובוודאי זבור שהלבונה הייתה מעל הלחם. תוך בר דברי רב טרפון אז נלך בפירוש אחד שתוך בר הכוונה שלפעמים המאים הם בתוך ולפעמים הם בחוץ זאת אומרת יש חלקים בפסח שם בתוך ויש חלקים בפסח שם בחוץ היינו הבני מאיים הם כלים מבחוץ דברי רב תפון רבי ישמעאל אומר מקולס אז מפרש שמה הכוונה מקולס מכובד מה הכוונה מכובד שהכל בפנים צולט הכל כחת כך מפרש הרמבם אז לפי זה יוצא שאלתי לרבי טרפון כרבי עקיבא שהמאים היו מבחוץ רבי שמעל כרבי יוסי הגלילי שהמים היו בפנים הרב מביא שהגרוב המכילת הוא גורס הפוך הוא הופך את זה הוא למד שתוך בר הכוונה שתמיד זה בפנים הוא ניצלח חלקו מבחוץ וחלקו מבפנים אבל המעים מבפנים זאת אומרת שרב טפון כרבי יוסי הגלילי רבי ישמעאל אומר מקולס כמו שהסברנו במשנה כמו כובע של נחושת שיש לו בליטה מבחוץ שאז הבני מים בעצם מבחוץ. יוצא שרבי ישמעאל לפי הגרסה הזאת הוא כמו רבי עקיבא. דתני רבי יוסי הגלילי אומר איזה הוגדי מקולס כולו צלי ראשו על קרע ועל קרבו. שלק מקצת או בישל מקצת. אין זה גדי מקולס. אומרת הגמרא מכניסים גדי מקולס בלילי יום טוב הראשון של חג ביום הראשון של סוכות ובליל יום טוב האחרון של פסח אבל אתה לא יכול לכס גדי מקולס בליל יום טוב הראשון של פסח זה נראה כמו קורבן פסח מכניסין עגל מקולס בליל ליום טוב הראשון של פסח כי זה עגל זה לא נראה גדי זה לא נראה קורבן פסח אבל לא גדי מקולס זה נראה כמו קורבן פסח. כמובן כל זה רק במקום שנהגו לצלוט בשר בערב פסח. אבל מקום שנהגו בכלל לאכול צלי אסור לאכול אפילו עוף צלוי. תני אומר רבי יוסא טודוס אישרומי הנהיג את אנשי רומי שיהיו אוכלים גדעים מקולסים בלילי פסחים כנראה שהוא עשה את זה זכר לפסח. שלחו חכמים ואמרו לו אלמעלה שעת טודוס לא היינו מנדים אותך. איך אתה עושה דבר כזה? זה נראה כאילו אתה מכיל אנשים קודשים בחוץ מה הוא טודוס מה המעלה שלו שלא באמת א נידו אותו אמר רבי חנניה דהב ומשלח פרנסתון דרבנים הוא היה שולח פרנסה על הרבנים אז לכן כיבדו אותו מה הם אמרו לו לא נמצאת מביא את הרבים לידי אכילת קודשים בחוץ שכל המביא את הרבים לידי אכילת קודשים בחוץ חייב נידוי רבי יוסי ברבי משם רב זאת אומרת נלמד מכאן הלכה שאסור לאדם לומר אמר לחברו, הה לך את המאות וצא ויקח לי בהם בשר לפסח כי זה נראה כאילו לקורבן פסח אבל אומר הוא לא הולך ה לך את המאות הללו וצא וקח לי בהם בשר לצלוט רבי אמי באי גרף את התנור ואין בו כרגע שום גחלים וצליו בו האם זה נחשב צליה מחום התנור או שצריכים אש צריכים גחלים אמר רבי ירמיה מה צריך עליי כל הספק של רבי מי זה רק כרבי יוסי הגלילי שהוא אמר שאפשר לצלוט את הפסח עם המאים בפנים. זאת אומרת שהחום בעצם צולה עד לבפנים, למרות שהוא לא חשוף לאש. אז אם כן, יש צד להגיד שכשכל התנור גם כן גרוף מגחלים ורק חום, זה גם מחשב צליעה. אבל ברק רבי עקיבא שצריכים שהאיברים הפנימיים יהיו חשופים לאש, לכן עושים אותם מבחוץ. פשיטה שזה לא יועיל כי צריכים חום של אש, של גכלים. אומר רבי יוסי הוא חולק ואומר ואפילו כרבי עקיבא צירחלי משל גחלים להעביר התנור נצלה לחצי שעה אבל גחלים להעביר העולם נצלה לשעה זאת אומרת שאם הגכלים בפנים או בחוץ זה בסך הכל האם זה מזרז את הצלייה או לא אבל בעצם תמיד אתה נעזר גם בחום של התנור אם זה בפנים אז אם כן מה זה משנה אם התנור הנעזר חלקית בחום של התנור או שאין בכלל גחלים וכל כולו ניצל בחום התנור לכן גם אני בן רבי עקיבא אפשר להסתפק מה בן ניצל מקצתו מחמת חום החום של התנור מה בין ניצלה כולו מחמת התנור לכן גם לרבי עקיבא יש ספק אמר רבי יוס ברבי בון הוא לא מסכים אומר תנור אינו מועיל הגחים כלום אלא מכנס את ההבל בשעה שהגחלים מעביר התנור נצל לחצי שעה בשעה שהגחלים להעביר עולם נצל לשעה זאת אומרת שרבי יוסף רביון רוצה לטעון שלדעת רבי עקיבא ברור שאי אפשר להשתמש רק בחום התנור צריכים מול גחלים מול אש חשופה אז כל הספק שלנו של רבים יהיה רלוונטי רק לדעת רבי יוסי הגלילי עד כאן דף נד ‏et
לצפיה בתכנים נוספים: