העמוד היומי מסכת פסחים דף ג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ג עמוד ב

סוחים דף ג עמוד ב נתחיל בג עמוד א שורה שלישית מלמטה ראינו כעת ברייסה תנ דבי רבי ישמואל שם מבואר שלעולם יספר אדם בלשון נקיה ומצינו לכך ראיות גם מהתורה מכך שהתורה כותבת בלשון של זו היא משתמשת בלשון של מרכב וכלפי אישה היא לא מבטאת בלשון מרכב אלא בלשון מושב וכן הבאנו הבריסה ותבחר לשון ערומים שגם בדברי חז"ל מקפידים עלשון נקיה וכן דעת שפתי ברור מלילו ביררנו שכוונת הברי הוסיף שגם כל אדם כאשר הוא מדבר הוא יצטרך לנקוט בלשון נקיה כעת הגמרא תברר האם זה נכון כך בכל בתורה שלא מצינו רק לשון נקייה או שרק במקומות מסוימים שואלת הגמרא ובאישה לא הקציב בו מרכב האם באישה לא מצינו שהתורה כותבת כלפי אישה את הלשון מרכב כיוון שזה לא מספיק לשון נקייה והוקתיב ותוקום רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים נכון שרכיבה אצל אישה היא לא דבר צנוע כיוון שצריך להגיע לפסוק פיסוק רגליים אבל עדיין מציאנו כלפי רבקה שכתוב ותרכבנ על הגמלים אז מציאנו צנו שהתורה כן נוקטת לשון פחות נקיה עונה הגמור אוסו משום בטוסדגמלים אורחי במקום כזה שברור שהאישה תרכב על ידי פיסוק רגליים כדי שהיא תוכל להחזיק את עצמה על גבי הגמל שהוא גבוה מאוד הן על ידי אחיזה בידיה והן על ידי אחיזה ברגליה אם היא תישב על הצד אז היא תיפול ונפילה מגובה של גמל הוא דבר מסוכן אז כיוון שהיא מפחדת מאוד אז ברור שהיא רוכבת וממילא כאן התורה כותבת רכיבה כלפי אישה כיוון שהמציאות היא ברורה שיש פה רכיבה מה שאין כן במקום שזה לא ככה אז לא מזכירים רכיבה אומרת הגמור וכתיב ויקח משה את אשתו ואת בניו והרכיבם על החמור הנה יש פה אישה יחד עם בניו וכתוב והרכיבם אוסם משום בניו אורחהו אונה הגמורה אין או חנם מכיוון שאנחנו דברים פה באופן כללי גם על האישה אבל גם על הבנים שלו לו ואצל בנים שכרים אין שום בעיה לכתוב מרכב אז אנחנו כותבים והרכיבים אגב זה בלשון כללי על כולם וכתיב ואירי חבץ על החמור כתוב לגבי גאי שיצאה לדבר עם דוד לפייס אותו על מיסה נבל בעלה אז כתוב והיא רוכבת על החמור כלפי אישה ונקטנו לשון רכיבה עונה גמור אוס משום בהטוסה שם הסיבה לכך כיוון ששוב ברור שהיא רוכבת כיוון שלא שייך שלו ולמה למה מביא הגמור שלוש אפשרויות ממה היא מפחדת שברור שהיא לא תשב על הצד אלא תשב אחוזה היטב בידיה וברגליה או משום ביטוסד לילה אורחהו כיוון שזה רכיבה בלילה כמו שמבואר שם ש יצא בלילה והיא בוא משום בהתוסדליקה משום בטוס דודיקה היא בלחץ מדוד המלך שלכאורה היא מבינה שהוא עוד רגע מגיע אליה כדי לשלם לנובו על מעשיו והיא בושה מביאטוסדוב נמליקה שבעטוסר איכה סוף סוף כתוב שהיא יורדת מהר וזה עצמו דבר ש מפחיד ולכן נקטנו שמה לשון של רכיבה שואלת גמורי הבנתי אז במקומות האלו שכתוב רכיבה כלפי אישה יש סיבה למה לכתוב את זה ובאורי שמלכסיב טומ האם בתורה לא מצינו מקום שהתורה כותבת טומה רק באריכות אשר איננו תורד אלא ככדוד אינינו אלא אומרת הגמרא ודאי שהתורה כותבת בכמה וכמה מקומות טומאה ולא מעריכים בכל מקום לכתוב לשון נקייה בלי להזכיר טומאה אלא אז מה כן הכלל כל אחד דוד אינינו מסתובה בלשון נקייה אם יש לנו אפשרות לכתוב או בלשון נקייה או בלשון פחות נקיה אבל המספר מילים והאריכות אין פה אריכות זה אותו מספר מילים אז עדיף כמובן לשון נקיה כל אחד נפשן מילה משתו בלשון קצרה אם יש אריכות אז עדיף את הלשון קצרה ואפילו אם זה לשון יותר מגונה אנחנו מעדיפים לשון קצרה ומגונה מאשר לשון ארוכה כדיבונמר ואמרי לאמרבונמר משום רבי אלוילו ישנדום לתלמידי דרך קצורו ולכן עדיף לקצר ולכתוב מילים קצרות יותר גם אם זה לא מספיק לשון נקיה כל איכה אז אם כן אז אם כן, מבואר כעת שהסיבה לכך שכתבנו רוכבת אצל אישה, זה לא בגלל שיש סיבה של פחד מסוים, אלא בגלל שאם נכתוב משהו אחר, אז יהיה שמה אריכות יותר. ולכן לא נקטנו את זה לגבי מרכב ומושב, שזה שם אותו אריכות, שניהם זה מילים של ארבע אותיות. אז זה נכונה מלנקוט לשון נקייה נכתוב כלפי האישה נכתוב מושב ולא מרכב אבל כשאנחנו צריכים להעריך אז לא נעריך כדי שלא לכתוב רכיבה כלפי אישה ולכן גם כשצריכים להעריך בשביל שלא לכתוב את המילה טומא אז גם כן כותבים טומא בלשון קצרה שואלת הגמרא וכלך דכדוד אינינו משתווי בלשון כבוד האם זה נכון שעדיף את הלשון הנקיה כשהם שווים אז תמיד משתמשים בלשון הנקיה וור חבש ויושב לכדודנינו בקום אור חבש הנה יש לנו אפשרות לכתוב יוי שבס כלפי נשים ואתה מבאר שהסיבה שכתוב רכבס כי זה קצר יותר זה לא קצר יותר שניהם זה מילים עם ארבע אותיות עם חמש אותיות עונה הגמורה לא רוכבת זה ארבע אותיות רכבת כסיב כתוב את רוכבת בלי ו ולכן א דף נכתב רוכבת זה קצר יותר אז אם ככה יוצא כך אומר רש"י ש פעמים שכתבנו בלשון קצרה כדי ללמד אותנו את הכלל שישני אדם לתלמידי לשון קצרה לכן כתוב בהרבה מקומות בלשון מגונה וקצר כי זה עדיף כשיש לנו אריכות מול קצר ומגונה עדיף קצר ומגונה לפעמים מצינו כמו שמצינו בעמוד א' מקומות שהרכנו ב-10 אותיות ב-11 תראינו כמה וכמה ו-16 אותיות ראינו כמה מןדומרים אומרים נכון התורה העריכה במקומות מסוימים רק כדי ללמד אותך את הכלל הזה שעדיף לי תמיד להטות ולנקות כמה שיותר לשון נקייה ולכן במקומות מסוימים הערכנו כדי שתבין שהאריכות כאן היא כדי האריכות היא כדי ללמד אותנו כן עדיף תמיד לשמור על לשון נקיה כמובן לא בכל מקום אלא בכל שאר המקומות אז עדיף לנו את הלשון לקצרה יותר. אבל אם זה שווה בשווה מזה ששם הערכנו כדי לנקות לשון נקייה, אז אנחנו רואים שעדיף ויש עדיפות ללשון נקייה, אז אני מבין שכשהם שווים ודאי שאני אעדיף את הלשון נקיה. רש"י כאן שואל, לכאורה הגמורה הסבירה שרוכבת ויושבת הרוכבת קצר יותר ולכן נקטנו קצר ומגונה. לכאורה גם יושבת אפשר לכתוב בליב. שניהם זה חוסר. אז למה העדבת לכתוב את רכבת? עונה רש"י כל חוסר אנחנו דורשים למה הוא חוסר למה אין ווב הרי הכתיבה המלאה עםוב אם הינו אם אנחנו מורידים את זה מרוי חבש אז מובן שאנחנו באים לומר תדע עדיף קצר ומגונה הנה רוכבת זה קצר יותר ומגונה אבל אם תכתוב ביושבת בליבוב אין סיבה לכתוב את זה בליבוב מה נדרוש מזה לכן אם תכתוב ישב אנחנו נהיה חייבים לכתוב תבוב אז ממילא יוצא שכשאתה כותב רוכבת בלבוב אז הוא קצר יותר כי את יושבת בלייבוב אין לי סיבה לכתוב כי אין לי מה לדרוש מהקיצור הזה אז אם כן בעצם חזרנו מההסברים שאמרנו קודם על ביטוסה זה לא בגלל ביאטוסה אלא זה בגלל שזה קצר יותר אומרת הגמורה באותו עניין אינוותרי תלמידס קמי דרב שני תלמידים ישו לפני רב אחד אמר שבתינונשמית כדבורח מסנקון הסוגיה הזאת העיפה אותנו כמו דבור אחר יכול לחזיר דיר מסנקון עייף נקת פה דוגמה של דבר מגונה אחד אומר עכשיו תינוש מה זה כקדי מסנקול התלמיד השני רצה להגדיר אז הוא אמר כמו גדי עייף ולא ישתו רבדי דיך רב לא דיבר עם התלמיד הראשון שנקט דוגמה מגונה כיוון שהוא ראה בכך שמץ פסול הנה הוא תראה תלמיד דאבויס וקמי דהל שני תלמידים של הלל אחד מנה הוא רבי יוחנן בן זקאי ואמר לו כמ רבי אחד מנה הוא רבי יוחנן יש אומרים שזה תלמידים שני תלמידים של רבי שאחד מן זה רבי יחונון אחד אמר ממה בוצרים בטהרה ולא מסכים בטהרה הדין הוא שכשבוצרים את ה זיתים את הבוצרים את הענבים אז צריך לבצור דווקא בטרה דהיינו כיוון שהמיץ יוצא תוך כדי הבצירה והוא מכשיר את הענבים לקבל טומא כיוון שיש לו עניין זה טוב לענבים אז ממילא יוצא ש אם אתה רוצה לשמור על זה טהור אז עדיף שהכל מסביב יהיה טהור הכלי האנשים כיוון שזה מוכשר לקבל טומר גע זה נטמע אבל בזיתים לא צריך למסוק בטהרה אפשר גם בכלים טמאים כי זה לא אפשר לקבל טומ גם אם יצא מהזיתים מהשמן מהמועל זה לא שמן ממש אלא זה מועל שאין לו דין שהוא מכשיר לקבל טומא ולכן לכן אינו שמן גמור רק שמן שיוצא בבית הבד אבל לא מה שיוצא בשעת הבצירה לכן לא צריך לשמור על טהרה בשעת הבצירה אז חד אמר מפנימה בוצרים בטהרה ואין מוסקים בטהרה ואחד אמר מפנימה בוצרים בטהרה הוא מוסקים בטומא דהיינו הוא נקט את הלשון טומא ולא אין מוסקים בטהרה אומר מובטח אני בזה שמיר אורו בישראל מזה שהוא נקט לשון נקיה כל כך אז הוא בטח יהיה מורה הורה בישראל לא היה ימים מועטים עד שורר עוררו בישראל מהיסה נוסף גם כשאנחנו רואים את הלשון של האדם שהוא מראה על זהותו אינטלוסקני אחד אמר להוגיני כפול, שלושה כהנים שקיבלו חתיכה מלחם הפונים. אחד אמר קיבלתי בגודל פול. אחד אמר הגיעני כזית אחד אמר הגיעני כזנב עלתו. אחד מהם אמר הגודל שקיבלתי מלחם הפונים הוא גודל שזנב לטהר. שזה בעצם דוגמה מגונה. בודקו אחוב ומצו בו שמת פסול. בדקו אחריו ביחוס כהונה ומצאו שהוא בעצם חול הוא לא כהן שראוי לעבודה. ואותניה בודקים מן המשבח הוא למעלה. שואלת הגמרא כתוב שאם אדם רוצים לבדוק אותו בייחוס שלו אז אם יודעים שהוא משמש במזבח לא צריך לבדוק בייחוס של עמויסוב כיוון שבהכרח שלפני שהוא יתקבל עבודה ישבו בבית דין של מיחסיקונ ולביו ובדקו אם הוא מיוחס בלי שמץ פסול הוא מתקבל לעבודה ואם לא הוא לובש שחורים ויוצא אז אם הוא עבד אחד שעובד בעבודה לא צריך לבדוק אחריו אז למה כאן שהוא עבד ד בעבודו קיבל מלחם מפונים למה בדקו אחריו עונה הגמורה שני תירוצים לא יתאים שמץ פסול אלא משחת פסול לא שמצאו שמץ פסול של חול או לזה פסול בכהונה זה ודאי שהוא מיוחס והראיה שבדקו אותו הנה הוא עובד אלא שחת פסול מצאו גאווה מנהג של גאווה בדבריו וזה גוף וגם כן בעיה לעבוד כיוון שכתוב אבוידו המסורו לבני אהרון שאם כהן לא מודה באחד מהעבודות אפילו אם זה עבודה מגונה שהוא פשוט לא רוצה אז אז הוא לא יכול לעבוד בבית המקדוש. ממילא על ידי השחת פסול הזה שראו את הגאווה שלו אז כאילו נמצא פה זה שחת פסול ואמילא הוא נפסל ואי בו שמשניס דאורה הנפשי תירוץ שני באמת בדקו את הייחוס ושמה צובסול למה בדקו הרי לא בודקים מהמשבח ולמעלה מי שעובד כיוון שבדקו אותו כשהוא התקבל נכון אבל כיוון שכאן הוא דיבר בצורה מגונה ממילא הוא גרם לנו והראר לנו את החזוקה שמסת אומרת שהוא מיוחס ולכן הדיבור שלו גרם שעכשיו יוכלו לבדוק שוב ואז מצאו את הייחוס, שיש פה פסול באייחוס. ומאותו עניין, אגב שהבאנו שאדם בעצם לפעמים אומר משפט והמשפט הזה גורם לו רעה, הנה הוא אמר כזנב עליו וזה גרם לו שיבדקו אחריו שוב ומצאו שהוא לא מיוחס. נביא מיסה נוסף דומה לצה. ההוא ארומו דע וסולק ואוכ פסוכים בירושלים גוי שהיה מתפלח מה שנקרא נכנס ביחד עם עם ישראל מביא קורבן פסח נמנע על חבורה ואוכל מהקורבן אומר בא לרבי יהודה בן מסר ואומר לו תבקול ביניך לא יאכל בו כל הרי לא יאכל בו הנה ואנו כוח מש ושופרי שופרה אני אשב כל שנה ואוכל מקורבן פסח והנה תורה שלכם כביכול כתוב שאסור ואני כן עושה את זה אומר לי רבי רבד בן מסר מקוסוף מאליו הבדן מסר לא יכל להעניש אותו במקום אבל הוא גרם בכך שיענישו אותו אמר לו הביאו לך מהחלק המשובח של הקורבן מהזנב של הכבש אומר לי לאי לא הביאו לי בשר רגיל אומר לו רבד מסרי כיסלגס לאוסום הם אלא אוספו לי מעליו תביאו לי מהעליה מהשומן המשובח כיסולי קומה מעל יספו לי כשהוא עלה בפעם הבאה ונמנע על קורבן פסח אמר אמר להם תביאו לי את החלק של העליה אומרו לי עליה לגובה הסלקים מה זאת אומרת עליה מקטירים את זה זה הולך למזבח איך אתה מבקש את זה אומרו לי מה אומר לו חוכי אמרו לו רגע מי מי אמר לך לבקש את זה אמר לו רבי יד בן מסרה רבי יהודה בן מסרה אמר לי שנתנו לי לא מהחלק המשובח ואני הרי שילמתי בדיוק כמוכם אז למה מגיע לי מהחלקים שאינם משובחים אומרו מה היה ידי כמון מה קורה פה דבס אמר לו תבקש את העליה בזמן שהעליה הולכת למזביח בודקו בסר ושקחו דר מוהו וקטלו בדקו בדקו ואז מצאו שהוא בעצם גוי והבינו את הרמז בעצם שבד בסדר שלח על ידו וממילא המשפט הזה שהוא אמר זה גרם שיהיהו אותו זה הסגיר אותו שלחו ללבד בן מסרה שלום לוך רבד בן מסרה דעת בן ציבין מצודוסכו פרוסו בירושלים אז רואים שוב מה יסה שכשאדם אמר משפט והוא משפט שיכול להסגיר אותו אז גרם לו שעל ידי זה יהיהגו אותו והבינו שהוא גוי שהצטרף לאכילת קודשים בירושלים ממשיכה הגמורה מיסף בעניין שאמרנו שלשמור על הלשון נקיה רב קן לכולש שדור רבון לרבי שעבר די אבידי אומיל בדק מה דיני תבדוק מה מצבו של רב גענה עושה אשכח דנח נפשי הגיע רבי ישע ברידר אבידי ומצא שרב קנה נפטר בפתאומיות קרא ללבושי ועדליקר לאחרבוכי ווסי הוא קרא את לבושו כד תלמיד לרב ואז הוא החזיר את הקרע לאחוריו שלא יראו את זה כדי שלא יקרה להם משהו מההיבעלות הזאת אומרו לי נח נפשי שאלו אותו הם לא ראו את הקרה שאלו אותו מה איתו ראו שהוא בוכה הולך ובוכה הוא מת אומר לו אנו לא יקמינה אני לא אמרתי הוא דיבר הוא כסיל כיוון שכתוב שאדם שמוציא בשורות רעות הוא כסיל אני לא אמרתי שהוא נפטר אז רואים כמה אדם צריך לשמור על לשונו שלא לומר גם לא רק דברים גונים אלא גם בשורות רעות יכו לקריה יצא לקריות לשדות כיוס אומולי חיטין נעשו יפות שהוא חזר אמרו לו נו איך הסחורה איך התבואה השנה החיתי נעשו יפות אמר להם שעה נעשו יפות השעורים שזה מאכל חמורים הם נעשו יפות אומול זהו בסלסוסים ולחמורים נכתיב הסורים והטבן לסוסים ולרוכש אז אם כן איך אתה אומר לנו סורר על דבר שהוא הולך למאכל סוסים וחמורים וכביכול הם להגו לו מה היה ולמר למה זה לא היה בסדר התשובה שלו הוא לא רצה לענות להם שהחיטים לא גדלו יפה אז הוא ענה להם את זה בצורה עקיפה אומרת הגמורה שתה קדנס אחיטין יופס היה צריך לומר לדבר על החיטים שזה כן מאכל אדם ולהגיד שנה שעברה החיטים לא גדלו יפה הנה מעדשים נעשו יפות שהעדשים שזה גם מאכל אדם נעשו יפות אבל לבוא ולדבר על מאכל חמורים בזמן שהם שאלו אותו כלפי המאכל שלהם זה לא מתאים ולכן הם לאגו לו. אז אם כן ראינו כאן לגבי לשון נקייה שלא אדם שהתורה נוקטת בלשון נקייה אמרנו שלמעשה כך אם זה אותו אריכות אז נוקדים את הלשון נקייה אם ארוך יותר כשהוא ינקט לשון נקייה אז מעדיפים קצר ומגונה ויש פעמים שהערכנו כדי ללמד אותנו את הכלל הזה שיש עניין כמה שיותר נקי ומזה נלמד גם למקומות שהם שווים שעל ידי זה עדיף כמה שיותר נקי אז למה רוכבת ויושבת למה אנחנו כותבים כלפי אישה יושבת כיוון ששבת לפעמים כותבים רוכבת כי זה קצר יותר ופעם אחת כן כתבנו מרכב ומושב וחילקנו שלאישה רק מושב כדי שזה יהיה נלמד מזה את הלשון הנקיה הבאנו מהיסה עם שני תלמידים של רב שאחד אמר כדובח מסנקון ורב לא דיבר איתו שני תלמידים או של הילל או של רבי מזק או של או לפני רבי או לפני הילל שאחד אמר שהחלק שלכם של אין מוס שמוסקים בטומה ולא אין מויסקים בטיירה ואמרנו שהוא היה מועיר רואה בזמן קצר אחר כך הבאנו שקויני אחד אמר שהוא קיבל כזנה עלתה ובדקו אחריו ומצאו שמץ פסול או שחת פסול שמץ פסול זה אומר שעל ידי המשפט שהוא אמר זה הסגיר אותו ולכן בדקו אחריו שהוא ונו אגב זה הייתה מיסי עם הגוי שבד מסר אמר לו תבקש מעליה על ידי זה שהוא ביקש זה הסגיר אותו שהוא גוי והרגו אותו רב קני כשהוא נחל שלחו את רבי שעבר ברי דרבידי והוא ראה שהוא נפטר אבל הוא לא בסר להם כיוון שמוציא דיבר אוקסין אלא הוא אמר להם ענו לא יקו מינה אני לא אמרתי שהוא נפטר יוחנן חקוקה כשהוא יצא לראות את התבואה אז שאלו אותו על חיטים הוא ענה על שעורים ולאגו לו כיוון שהיה צריך לענות או על שנה שעברה על חיתין או כלפי עדשים כלומר על עניינים של מאכל אדם ולא על דברים של מאכל בהמה. เ
לצפיה בתכנים נוספים: