העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עג עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עג עמוד ב

אומרת המשנה חומש חצי פסוכוזו לזו ופסוכוס למובוי כמו שמצויר כאן ברשי יש כאן חמש חצרות שיש בין כל חצר לשנייה יש פתח וגם כל חצר יש לפתח למובוי עירבו בחציירוס עשו עירוב חציירס לא רק כל בתי החצר אלא כל החצרות ביחד כדי שיוכלו להוציא מחצר לשנייה אבל ולא נשתף במובוי שיטוף מבוס הם לא עשו מותורים בחצי ואסורים במובים זאת אומרת כשיטרמ שלמדנו לפני לפני כמה דפים אין סמכם עלירו מוקם שיתוף עשיתם רק עירו בלי שיתוף אסור לכם להוציא מהחצר למוב ואם נשתטתפו במובוי עשו שיתוף מבוס מוטורין כאן וכאן פשטס מהשמע אסור רק שיתוף בכל זאת הם מותרים גם להוציא עם החצר למובוי וגם להוציא מחצר אחת לשנייה זה פשטס לא כמו רב מאיר נראה בגמורה ממשיכה המשנה עירבו בחצי רויס ונשתף ועשו שניהם אבל ושוכח איך עוד מבני חוצר אחת החצרות אחד הדיירים בחצר בלא עירב הוא שכח לתת חלק בעירוב אבל בשיטוף הוא נתן חלק מותורן כאן וכאן פשטס משמוב כמו חומים שאפשר לסמוך על השיתוף אפילו שאין כאן עירוב בכל אופן מותורים כאן וכאן גם להוציא מבתים לחצור גם מחצר לשנייה וגם להוציאים החצר למובי נראה בגמורה אבל מסיים את המשנה אם שכח איך עוד מבני מובא נשתטתף עשו עירוף חצירס ועשו גם שיטוף מבוס אבל חצר אחת לא נתנה חלק בשיתוף מותורים בחציירוס כירוב חצי הם אסור ואסורים במובוי נראה בגימורה כאן מהשמע שאי אפשר לסמוך על העירוב כיוון כשאין כאן שיתוף מסיים את המשנה שמוי לחצי רויס כחוץ על הבטים כשם שאסור להוציא מהבתים לחצר בלא יירוב כך כך אסור להוציא מהחצמו וי בלא שיטוף מסביר רש"י החלל להיות הנועב מינה מה כל האיסור שחכחורים אמרו אסור להוציא מהבית לחצר בלי ערוב כי זה דומה לא יצא מרשוס היו חידוש רבים כבית הוא פרטי שלך החצר משותפת לעוד אנשים כדי שלא יבואו להוציא רשבים גזרו גם שלא להוציא מהבית לחצר בלי עירוב אבל להוציא מהחצר למובי לכאורה החצר שייכת לכמה אנשים והמוב שייך לכמה אנשים אז זה אין טעם לגזור גם בזה גזרו שבלי שיתוף לא יכלו להוציא מהחצור למובי למה כי נכון שחצור שייכת לרבים המובה שייך לרבים אבל חצר שייך רק לבני החוצר המובה שייך לכל בני המוב ולכל החצרות אז זה שוב דומה לא יצא מושח קדוש רבים שחז"ל עסכו אלא אם כן עשה שיתוף שואלת הגמורה מה התחלנו שאם עשו רק עירוב ביניהם ולא עשו שיתוף אסור להם להוציא למובנה כי מי הולך את המשנה רב מרי דומה בנן אירוב שטוף נשתפו במפש אסור רק שיטוף מור וכאן אסון לרב בחודש מספיק אחד גמורשי והם נשתטפונ מקומה המשנה מוסיפה נשתטפו הכוונה שמלבד האירו ומעשו גם שיתוף אז מותורן כאן וכאן כמו רב מאיר ממשיכה גמור מסיפה עירבו בחציר ונשתתפו במובי ושוכח איך בבני חוצר מותורים קם וקם איך דומה אידלו בוטיל זה ששכח לא ביטל את זכותו לשכניו המים מוטורים הרי נכון שהוא השתתף בשיתוף אבל אנחנו הולכים בשיטסרמר שאי אפשר לסמוך רק על השיתוף צריך גם העירוב בעירוב הוא שכח לתת חלק אז איך הוא לא עוסר עליהם אלו פשיט הדבוט לכן הוא לא עוסר אם סיף מה למדנו בדין הרביעי במשנה שוכח איך חוד מני מובבו חצו שלמה לא השתתפה בשיתוף ולא נשתעתפו מותורן בחציירוס כאירו חצי זה כולם עשו ואסורים במובי וידבוט אם כך מדובר כמו באופן הקודם גם כאן מדובר שהחצר ששכחה לתת חלק בשיתוף ביטלה את זכותה במובוי לשאר בני המובויים אמי אסורים במובוי מר עשו ביטול וכי תמכוסובה רבי מאיר אין ביטול רשוז במובי כל מה שחזר לי כאילו שאם אדם שכח לתת חלק בעיר ויכול לעשות ביטול זה הכל בחצר אי אפשר קשה מאוד להסתדר בלי שימוש בחצר אמרו אפשר לעשות ביטל אבל כדי להוציא החצר למובוי אין דין של ביטל זה לא כך ואותניה למדנו לפני כמה דפים לעניין צדוקי מיסה ברבון גמליאל שהם עשו ביטול עם הצדוקי שגר אצלם במובוי שביטלכם רשוסוי אז רואים שיש דין ביטל רשוס במובוי שם זה דברי רבי מאיר אלו פשיט שהאופן הרביעי במשנה מדובר דלא בוטיל ולכן הוא סר על שער בני מובוי החצר הזו שלא מתנה חלק בשיתוף עוסרת על כולם ומדסיפד בוטיל רשנם בוטל גם הדין הקודם ששוח מחוסב עירב מדובר שלא ביטל ובכל אופן כתוב מותורים כאן וכאן אז מה הולך כאן רשא וספר רב מאיר הדין הראשון והשני במשנה זה רב מאיר שאם עשו רק עירוב מותורים בחצרות אסור עם המובוים עשו גם שיתוף מותורים כאן וכאן זה כמו רב מאיר הדין הרביעי במשנה שהם עשו גם מירו וגם שיטוף אבל איך חודצירוס שכחה לתת חלק בשיטוף אז מוטורין בחציירוס ואסורי במובוי כל זמן שהיא לא עשתה ביטל זה כמו רב מאיר שאי אפשר לסמוך על העירוב כדי להתיר להוציא מהחצר למובוי אלא צריכים דווקא גם שיתוף מציאה אבל מציאה הדין השלישי במשנה שהם עשו גם אירו וגם שיטוף ואחד מבני החצייר הוא נתן חלק בשיטוף אבל בעיר הוא לא נתן חלק הוא טורן כאן וכאן אמרנו שכמו הסעיף המדובר שלא ביטל גם כאן לא יביטל זה כמו רבונון שהם אומרים שנכון שהוא לא נתן חלק בעירוב א הוא נתן חלק בשיטוף אז בשיתוף כולם השתתפו אז זה מתיר גם להוציא מחוץ על המובד וגם להוציאים מחצר על השנייה זה כמו רבונון שאפשר לסמוך על השיתוף אונה גימורה כולו רבי מאיר שצריך גם מאירו וגם שיתוף אבל כמו שלמדנו לפני כמה דפים ותמי אומר רבי מאיר בעינן עירובינ שיתוף לכאורה מעיקר הדין מספיק אחד מהם כרי זה עושה את כולם אחד אלא מה שלא לשכח תוירס אירו מן התינויכויס כמו כן שלא שתקח טורס שיטוף מן התינוקוס לכן צריך לעשות גם אירו וגם שיטוף ואוכה באופן השלישי של המשנה כיב נרו מה היה כאן יש כאן כמה חצרות במובוי וכל החצרות עשו גם מירו וגם שיתוף באחת החצרות רוב בני החצר נתנו גם בחלק ביור וגם חלק בשיתוף אחד מבני החצר הוא נתן חלק בשיתוף ולא חלק בעירוב כיוון שרובו של החצר ערבו לא עם משתק אין כך חששתק אחתירוב ולכן רמר סובר גם כאן שאפשר לסמוך על השיתוף ומטורן כאן וכאן מוסיף הרטבו בכל אופן באופן הרביעי של המשנה ששוכח איכות מבני מובוי חצר שלמה שכחה ונתנה חלק בעירוב עם כל החצרות אבל לא נתנה חלק בשיתוף המטור עם החצרות ואסורים במובוי למה לא נאמר כיוון שרוב בני המובוי עשו שיתוף וגם עירוב אז נסמוך על העירוב ולא צריך את השיתוף כי רוב בני המובוי הרי עשו שיטוף ביניהם אומר הריטבו כשחצר שלמה לא השתתפה בשיטוף יש כאן חשש שבני הטינויקו שבני החצר זו היא תשתקח מהם תורר השיתוף מה שאין כן כשבחצר זו עצמה רובו אז אפשר לסמוך שבאתינו כשלטה החצר רואים שיש כאן עירוב כי שער השכנים נתנו חלק בעירוב לכן רק באופן זה מתיר רב מאיר אומר רב יהודה רב לא יתונ פסוזו לזו הייתה לו גרסה אחרת במשנה חומש חצי רויס פסוכס למוב הוא לא גרס פתוחות זו לזו ואז מה הפירוש עירבו בחצרס ונשתתפו במוב ומטורם בחציירס שעשו עירוב חצרוס לא חצר אחת עם השנייה כרן פתרח ביניהם אין להם אפשרות לעשות עירוב חצוריס משותף הכל חצר לעצמה עשתה עירוב חצרוס שיטוף הם לא יעשו ואז מותורים בחצרוס כל אחת לעצמה לא חצר אחת עם השנייה מותר להוציאים הבתים לחצר כי כל חת עצמה אסתר חצרס ואסורים במובה ואם נשתטתפו מותר לה גם לצחצרס למובה ולפי זה המשנה יכולה להסתדר גם עם חכום לא רק כמו רב מיו כך רב גרס וכינמ רב קהנה רב לטונ פסוכז לזו אימרה שלא שרב קהנה אומר מה שרב גרס רב קהנה גופי הוא עצמו לאטונ פסוזו לזו אומב לרב יוסף מה למה רב לא גרס פסוך זו לזו בדלו פסוך זו לזו כל סובר כל שיטוף שהם מכניסו ציוו דרך פסוחובי לאף שמי שיטוף ככה הנה רב יוסף להביא שרב סבר שכדי לעשות שיתוף מה המטרה של שיתוף המטרה של שיתוף שיוכלו להוציא החצרות למובוי כי כל החצרות נחשבות ככת איך עושים שיתוף אוספים מכל החצרות מוזון ומנירכים באחת החצרות זה עושה את השיתוף צריך לאסוף להוציא מהחצר למוב ואז להיכנס לחצר אחרת לאסוף ממנה להוציא את השיתוף למוי כך צריך שמכל חצר השיתוף יצא דרך פתחה המובוי זה מראה שהתשיטוף הוא בשיטוף במובי מה שאין כן אם ייספו בלי לעבור בין כל חצר לפתחל המובה לא יועילה שיתוף ולכן רב סבר כשיש חומש חצרס במובה שפסוכזו לזו יש חשש מה החשש שהם יבואו לעשות את השיתוף. נכון שהם יעשו את השיתוף שיוצאו כל אחת למובוי אז השיתוף יועיל אבל חשש הוא שהם לא יעשו כך אלא ילכו דרך הצר לשנייה דרך הפתח המשותף ביניהם וככה הם יאספו את השיטוף ויניחו את השיטו באחת החצרות וזה לא מועיל כדי שהשיטוף יולי צריך לצאת מפתח החצר למובוי לכן באופן כזה סובר רב לא מועיל שיתוף ולכן הוא גרס במשנה שבמשנה כתוב שאם נשתתפו ממובטורים כאן וכאן הוא גרס דווקא כשהחצרות לא פתוחות זו לזו אז מועיל שיתוף כן חשש שהם יעברו מחצר אחת לשנייה לאסוף את השיתוף איסשה בעל רב יוסף למדו במשנה לפני כמה דפים בעל הבית של שוטוף לשחינוב לא זה ביין ולא זה ביין יש כאן חבית שמונחת באחת החצרות שכל בני עמו ושותפים בה אין צריכים לערב כ החבית הזו משתפת אותם מה רואים אפילו שהחבית לא עברה בין כל חצר למובוי אפשר להשתתף איתה אונהגור מי אמר לך אוסום דאף כביללה מדובר שאחרי שהשתתפו בחבית הוציאו אותה, הכניסו אותה לכל חצר והוציאו את זה דרך הפתח של החצר למובוי וכך היא עברה בין כל פתחי החצרות. רש"י אומר שזה דויחק. כרי מדובר בחבית שלא אספו את זה לשם שיתוף, רק סתם השתתפו. בכל אופן זה מועיל לשיתוף. זאת אומרת שגם שהעבירו את זה בכל חצו לא היה לשם שיתוף. זה דויחק. אומר רש"י חנה ממילא לא נשארים עם התירוץ הזה. אז הוא הקשה לו שוב למד המשנה לאלון קיצת ממובואו וכולו אדם יכול לעשות שיתוף מאוד בקלות במקום לאסוף מכל בני המובוי הוא לוקח חבית של יין והוא מזכה חלק לכל בני המובוי בחבית וכך הוא עושה את השיתוף הרי החבית לא עברה בין כל החצרות בין כל פתחי החצרות למובוי אונהגמור רשוב אוסמנה מדף כב מדובר שהוא כן עבר אחרי הזיכוי הוא הכניס את רחבית לכל חצר ויצא את המובוי מהסקיף לו רבי ברחונמתו קנפס בסלווי אדם יש לו פת בסלו לו יש לו לחם שמונח בשר של הלחם והוא מקנה את הלחם לכל בני המובויים הוא לא יכול לעשות עם זה שיתוף כי הוא צריך שהלחם יעבור בין כל החצרות אונה מדולה ושיתוף וכיטה עם אונמ ואומר רב יהודה אומר רב שבדעתו אנחנו דנים בני חבורה שיהיה מסובין כל בני המובוי היו מסובים לסעודה בערב שבת וכידש עליהם היום הפס שעל שולחון סוכמול משום העירוב הפת הזו יכולה באופן אוטומטי לשמש לעירוב חצי כרי כל בני החוצר כל בני המובו יאכלים מהפת הזו היא משותפת להם זה העירוב ואמרה לו שוא אמר שסומכים על הפת משום שיטוף שיטוף חצי רויס כדי לא יצילמוי ואמר אבא לא הפליגה שתי הגרסאות ההבדל בין שיתוף לעירוב הוא חוץ מזה שהעירוב דווקא עם לחם ושיטוף בכל מיני מוזן אז העירוב צריך להניח אותו דווקא באחד הבתים כי הרי הוא בא לעשות את כל הבתים כאחד שכולם דגרים בבית הזה אז צריך להיות מונח דווקא בבית לא טוב שזה מונח בחצר מה שאם כן שיטוף מבויז בא לערב את כל החצרות אז מספיק להניח את זה באחת החצרות לא צריך דווקא שיהיה בתוך בית אז הוא אומר שתי הגרסאות לא יפליגה כאן מסו בי בבית אם הם יושבים באחד הבתים ואוכלים אז אפשר להשתמש בפס של השולחון גם לעירוב חציירוס כר זה מונח בבית כאן מה שרב אמר לפי הגרסה שרב אמר שאפשר להשתמש בפת הזו לשיתוף במסו במחוצו כל בנימו ויושבים באחת החצרות ואוכלים לחם אחד אז אי אפשר להשתמש בלחם הזה לעירוב חצי רויז כי זה מונח בחוצה, לא בבית, אבל לשיטוף זה טוב. אז מה רואים כאן? לחם שקנו לחם ואוכלים אותו כל בנימו. אפילו שלא העבירו את הלחם בין כל החצרות, אפשר להשתמש בו לשיתוף. באופן אוטומטי זה משמש לשיתוף. אלו תמדר הוא טעם אחר לחלוטין. מה שרב לא גרז במשנה שהחמש חצרות פתוחות זה לזו, זה נובע מקר דכוסובה. כפי שהזכרנו, אין מובי ניטר בלחי וכירו. אין לו תקולה של מובוי שמספיק לחויקורו בצד הרביעי הפתוח עד שיהיו בטים וחצייר סוכים לסוויכו יש לפחות שתי חצרות של החצרות פתוחות בתים פתוחים למובי ואז סובר רב אם יש כאן חמש חצרות במובי החמש חצרות האלו פתוחות זו לזו כיוון כשאם הם רוצים הם יכולים לעשות עירוב חצאי רויס ביניהם אז כל החמש נחשבות כחוצר אחת ממילא אי אפשר לעשות כאן את הכולה של מובי שינית רב לכי וכוירו כאמוב יש בו רק חצר אחת נכון שיש כאן חמש חצרות אבל יש כאן חמש חצרות שאם הם רוצים עושים עירוב משותף ביניהם בלי המובוי כי יש פתח ביניהם באופן זה אין לו את הכול של מובוי מתי יש כן דין של מוב לפי רב או שיש כאן שתי חצרות שאין פתח ביניהם והם לא יכולים לערב חצרס ביניהם רק דרך שיטו ודרך המוב יש מעבר בין החצרות או אומר רש"י שיש כאן חצרות מצד אחד של המובוי ועוד חצרות מהצד השני של המובוי באופן הזה אפילו שהחצרות פתוחות זו לזו אבל החצרות שבצד ימין החצרות שבצד שמאל אין להם מעבר ביניהם אלא דרך המובוי אין להם אפשרות לעשות עירוב אז סובר רב שאפשר להשתמש בכולה של מובוי ממילא רב לא יכל לגרוס חמש חצרסו חזו לזו כי אז אין לזה תקול של מובוי מוסיף רשי חולקים על רש"י שלפי ד צריך לומר שרב חולק על הברייסה שלמדנו בסוף עומד א' ורב יכול לחלוק על ברייסה רב תנו הוא פודיג כי מה למדנו בברייסה כשיש כאן מובואים שיש כאן שתי חצרות חצר אחת שייכת לאבא וחצר שנייה לבן או אחת לרב ושני לתלמיד והתלמיד או הבן סמוכים על שולחנבים אוירבום או מקבלים פרס מהם אז מה למדנו מובה שלם ניטר בלכי וכירו כי בכל אופן זה נחשב למובה עם שתי חצרות לפי רב ודאי שלא כי רב הרי סובר שיש כמה חצרות שאפשר לערב ביניהם בלי המובוי וכל שכן שהם לא צריכים לעשות בכלל לעירוב כי מותר מאבא לחצר אמרנו אין צריכים לערב באופן זה לפי רב זה נחשב שיש כמה מוה רק חצר אחת אז רב יחלוק על הבריסה שבאופן כזה מובשולם איניטר בלחי וכוירו עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: