הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף טז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף טז

[מוזיקה] רובן דף טז אנחנו מתחילים בעמוד הקודם למטה חצר שהיא פתוחה לפסים הכוונה לבין פסי הביראות מטלטלים מן החצר לפסים ומן הפסים לחצר מדייקת הגמרא שתיים אם זה שתי חצרות שפתוחות אל הפסים אסור יהיה לטלטל כי כל מה שתיקנו שיתוף זה בין החצרות אבל לא בין חצרות למקום כזה שהוא פרוץ חוץ מארבע רוחותיו אמר רבי בעל לא דווקא לא סוף דבר שתי חצרות אלא אפילו חצר אחת ובא שני בתים גם כן לא תיקנו לטלטל ממנה אל בין הפסים סברין ממר שמדובר כאן שלא ירוו שתי החצרות ביניהם או שני הבתים ביניהם אבל ה אם ירווז הם נחשבים כמו חצר אחת או כמו בית אחד ואפשר לטלטל ממנו אל הפסים רבי דניאל בריל רב קטינה בשם רב חונ אפילו עירבו אסורות למה כי למרות שבעיקרון עירוב החצרות מאפשר לטלטל בין הבתים באותו חצאר אבל שאין עירוב עושה אותן ממש אחת כדי שתגיד שביחס לפסים יש כאן חצר אחת רבחונה כדעתי זה רבונה לדעתו דתפלגון יש לנו דין שכיוון שחז"ל לא רצו שודים יגורו עם גוי במבוי אחד אז הם אמרו שכשיש גוי במבוי הוא מקלקל אי אפשר לעשות שום שיתוף במבוי אבל אם רק יהודי אחד גר עם הגוי במבוי זה מקרה שלא שכיח כי כיוון שזה סכנה יהודי מפחד לגר לבד עם גוי לכן על מקרה כזה לא גזרו עכשיו שלא גזרו על יהודי אחד אז זה גם כן אם יש יהודי שיש לו בית ובבית שלו גרים 10ה יהודים עדיין זה נחשב בית אחד מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל הכוונה כמה ישראלים רב חונה בשם רב אמר אם ירבו דרך פתחים גם אם הם יעשו עירוב ביניהם ואפילו עירוב מוצלח שזה דרך פתחים הם לא נחשבים כאחד הגוי עוסר עליהם זה נחשב שיש כאן הרבה כמה ישראלים עם גוי אחד שהגוי עוסר עליהם לשתף במבוי אבא ברבר ברברחנה בשם רבי יוחנן הוא חולק הוא אומר אפילו עירבו דרך חלונות שזה פחות עירוב מוצלח אבל סוף כל סוף הם ערבו אז הם נחשבים כמו ישראל אחד אז ממילא אין הגוי עוסר עליהם כי זה ישראל אחד שגר עם גוי אחד במבוי אז רואים כאן שרבי באב בחונ בשם רבי יוחנן סובר שהעירוב עושה אותם אחד לעומת זה רב הונה אומר שהעירוב לא עושה אותם אחד אומרת הגמרא ואפילו דיסבור רב חונה כרבי יוחנן תמן שהם כן נחשבים אחד מודה הוא אחה שכיוון שזה שני בתים או שתי חצרות שהוא אסור לטלטל אל הפסים ומפסים לחצר למה הכה שמה למחר תחרב הבהר אפו סבור לומר שמה עירוב מועיל בפסי ביראות והאמת היא שאין מועיל עירוב בפסי ביראות לכן תמיד כשזה שניים למרות שמצד הדין השיתוף ביניהם הופך אותם לאחד אבל בן אדם לא יודע והוא רואה שניים מטלטלים אל פסי הביראות אומר רבי יוסי ברבי לא התירו פסי בריות אלא למלות בהם מים בלבד מה קרה אם בתחילת שבת לא היה בבאר הזה מים ובאו מים בשבת אז כבר נכנסה שבת באיסור ואסור כל השבת לטלטל שם מה קורה הפוך אם בכניסת שבת היו שמה מים וחרבה הבאר כבר נכנס שבת בהתר ומותר רבי יונה אמר רבי נסא שאל מה הוא לטלטל בין הפסים בין העובי של הפסים עצמם אז נאמר אם יש בין זה לזה ארבעה טפחים אז זה מקבל דין שכאזקופה אסורה שכשיש בה ארבעה תפחים יש לה דין של קרמנית ואם לא כיסקופה מותרת כמקום פטור שמותר לכאן גם לרשות סורבים הוא מותר לכאן גם לרש היוכד אבל הוא בלבד שלא יחליף להעביר מרשות היוכי ישר לרשוסו רבים דרכה תני לדעת רבי מאיר שהוא אמר שתי רבקות של שלוש שלוש בקר אז ישנן כ10 עמות דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כי 13 הוא כ-14 איך זה פרה היא אמה ומחצה אז שש פרות זה תשע ועוד אמה ביניהן בין שתי הרבקות זה לדעת רב מאיר לדעת רבי יהודה זה יוצר עכשיו מה כתוב כי 13 14 הכוונה 13 ו3 זה יותר מ-13 ולא 14 הלכה ב אומרת המשנה מותר להקריב לבאר הוא יכול לקרב את הפסים לבאר אבל ובלבד שישאר שם מקום כדי ש ובלבד שתהה פרה ראשה ורובה בפנים ושותה כי אם לא אני חושש שמה הוא יקח בדלי וימלא מים ויחזיק את זה כדי שהפרה שלו תשתה והפרה תלך אחורה והוא יגרר ויצא אחריה ואם הוא רוצה להרחיב מותר להכי כלשהו בלבד שיר הרבה הרבה בפסים אומרת הגמרא רבי ירמיה בשם רבי שמואל ברבי יצחוק והוא שיעורה כשיעור הזה השיעור הוא כמו שתהה פרה ראשה ורובה בפנים ואפילו שהוא יביא גמל שכולו מבחוץ והוא רוצה לשתות בפנים מותר כי זה השיעור שנתנו וגם לחומרה פחות מכשיעור הזה אפילו אם יהיה גדיש שכולו מבפנים אסור כי כיוון שאין את השיעור אז לא התירו תני רבי שמעון בן אלוזר אומר אם לא גמלו גמלו אז מה הוא פליג הוא חולק על התנא שלנו שנתן הגדרה של פרה רושע ורובה אונה הגמרא לא זה אותו שיעור כל מה שהפרה פושטת צברה היא תופסת אותו מקום הגמל עוקם צברו ולכן זה אותו שיעור כמו הפרה מה הדבי למה צריך שיהיה פה שיעור שהפרה תהיה ראש ורובה בפנים אתה חושש שמה הוא יטלטל מבפנים לבחוץ מה ואין הפרה עומדת ברשות הרבים ואוכלת ברשות היחיד אז גם פה אמר רבי יוס תמן בהוא דמספילי שהוא מאכיל אותה אם הוא מאכיל אותה אין אין חשש שמה הוא יגר אחריה אבל ברמה אח מדובר שהוא מחזיק את הדלי והיא אוכלת מאליה כיוון שהיא אוכלת מאליה יש חשש שכשהיא תלך אחורה הוא ילך אחריה הוא יגרר אחריה אז המשנה סימה ואמרה מותר להכי כלשהו בלבד שהיה הרבה בפסים אז על דת ידי רב מאיר צריכים דיום דין הוא פשוטים על דעת ידי רבי יהודה דיום דין הוא צריך להעריך את הדיום דין אבל לא פשוטים לדעתו פשוטים באמצע לא יועילו הלכה ג אומרת המשנה רבי יהודה אומר עד בית שעתיים מה שהתירו להרחיב את השטח זה עד בית שעתיים ולא יותר אמרו לו לא אמרו את ההגדרה של בית שעתיים אלא בגינה וכרפף שזה מקום שלא מיועד לדירה אבל אם היה דיר או שער או מוקצא מוקצא הכוונה רחבה שאחורי הבתים או חצר כיוון שכל אלה משמשים למגורים אפילו בית חמש קורים אפילו בית עשרת קורין מותר אז גם פה כיוון שזה לשתייה אז זה נחשב כמגורים ואפשר להגדיל את זה כמה שרוצים אפילו יותר מבצעתיים אז ממילא הוא מותר להכי כלשהו ובלבד שירבה בפסים שואלת עכשיו הגמרא על דת דרבי יהודה שזה מוגבל לבית צעתיים באר בעצמה מהו שתעלה ממידת סיעתיים או שהכוונה בית סתיים חוץ מהבאר אונה הגמרא נשמעינמדה רב שמעון בן אזר אומר הבאר שיש בה מידות צעתיים אינו מותר להחיק ממנה אלא מלא ראש ורובה של פרה רואים מפורש אדם הרע שהבאר עולה ממידת ציעתיים עד כאן דף טז Дай
לצפיה בתכנים נוספים: