הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מה

[מוזיקה] עירובין דף מ אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ז' האחים שהיו אוכלים על שולחן אביהם וישנים בבתיהם נראה בגמרא בדיוק מה ההגדרה כאן צריכים ערוב לכל אחד ואחד הם לא מחוברים הם נחשבים מפוצלים לפי כך אם שכח מהם ולא ערב אז הוא בעצם עוסר בינתיים על כל בני בני החצר אז מה עושים? מבטל רשותו אי מתי בזמן שמוליכין את ירובן למקום אחר לא אצל אביהם אבל אם היה עירוב בא אצלם למקום של שולחן אביהם או שאין עמהם דיורים הכוונה דיירים נוספים בחצר חוץ מהם אינן צריכים לערב כי לגבי זה זה שהם אוכלים על שולחן אביהם מחשיב אותם כבית אחד האחין שהיו אוכלים על שולחן אביהם שואלת הגמרא עיקר דירה היכן היא מה מפצל את האנשים אחד מהשני? זה שהם יושנים בנפרד או שזה שהם אוכלים במקומות נפרדים? רבי יונה אמר, התפלגון רב ושמואל. אחד אמר במקום פיטן זה קובע. ואחד אמר במקום שינה ולא ידעין מן אמר דע ומן אמר דא. נדייק מנמד אתני שמואל. למעלה מעשרה שבות אם אדם זורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך למעלה מעשרה תפחים ברשות הרבים שמואל אומר שזה איסור דרבנן זה שבות אפילו שזה מקום פטור למה איזה שימוש יש למעלה מהשרה לישון אי אפשר לישון שם השימוש היחיד שיש שם זה אכילה אזו ידו אמר במקום פיתן הוא נותן חשיבות למקום האכילה לכאורה מתנית המשנה שלנו פליגה על שמואל כי במשנה שלנו מה כתוב האחי שהיו אוכלים על שולחן ערום בפשטות הם אוכלים באותו בית אבל הם ישנים בבתים נפרדים אז אתה רואה שהשינה מפצלת ביניהם והיא קובעת רבי חיא ברשי בשם רב מדו בא במשנה במקבלי פרס מאביני מתניתה לא הכוונה שהם אוכלים בפועל בבית אחד אוכלים על שולחן עים הכוונה שהם נכנסים לבית האבא ולוקחים מנאה והולכים לוקחים את זה לבית איפה שהם ישנים ושם הם אוכלים אז הם גם אוכלים בבתים הנפרדים שלהם. אז הגמרא שואלת, אז מה? מכל מקום אינם שותפים במה שהם אוכלים? כיוון שבכניסת השבת הם שותפים באוכל שנמצא במקום אחד שזה יחשב כעירוב שלהם. אמר רבי באסרי רבי שמואל שאין אביהם זכה להם אלא במה שהן אוכלים בלבד. זאת אומרת בכניסת שבת כל האוכל של האבא. הוא לא מזכה להם את זה שהם באים וכל אחד לוקח את המנה שלו. האבא נותן לו את המנה שלו, אבל הם לא שותפים באוכל. שואל הגמרא מה אתה אם אתה אומר ככה אפילו עירוב בא אצלנו אפילו אם רגילים לשים את העירוב במקום שלהם כיוון שכל אחד אוכל בבית אחר אז שלא יצטרפו. אונה הגמרא לגבי זה עשו אותו כבית שמניחים בו את העירוב שהוא לא צריך להביא עירוב מצד עצמו. שמואל אמר הוא ובניו ובני ביתו מערבין בכיכר אחד. אדם שרוצה להביא לחם אחד גם בשבילו וגם בשביל בניו ובני ביתו שם גרים בבתים נפרדים זה בסדר הגמרא תברר מה החידוש מה הוא פליג לכאורה שמואל סותר את עצמו תמן הוא אמר במקום פיטן כיוון שהם אוכלים ביחד אז זה נחשב כעירוב אחד ואוכר הוא אמר לכן שהוא צריך לתת פת בשביל כל אחד פתר להבא שהיו שותפים בו הם הם שותפים בלחם הזה ואז מה אז מה החידוש של שמואל ותקיד אמר רבי יח זאירה מערבין בחצי כיכר אז מה כיפשוטו אפשר להביא חצי כיכר לעירוב חצרות לא ותנינן אפילו מאפסה והיא פרוסה אין מערבים בה ותמר החן ואתה עכשיו פתאום אומר שאפשר להביא חצי כיכר פתר לה בשיו שניים שותפים בו החידוש כאן שאפילו שאני נותן כיכר אחד והכוונה היא חצי בשביל האיש הזה וחצי בשביל האיש הזה זה לא נחשב שאני מערב בפרוסה כי בסופו של דבר שנינו יחד נתנו כיכר שלם וזה תקין בשביל העירוב בית שמניחים בו את העירוב מה הדין האם בעל הבית הזה גם צריך לתת עירוב או שהוא פטור רבי יעקב ברא אחת דמחת אמי אמא שלו נפטרה בבית שלו היו רגילים להניח את העירוב אבל כיוון שהיה שמה פטירה של האמא הוא לא הספיק להביא עירוב אמר רב יסע לרב אבו תנילה ותנילה בית שמאי יוסרים כי הם סוברים שהבית שמניחים בתירוב גם צריך לתת פת אבל בית הלל מתירים אז מפורש אמרנו שבית הלל מתירים רב אמנונה אמר בית שמניחים בו את העירוב אינו צריך כלום כי כל הרעיון של העירוב זה כשכולם שמים לחם בבית אחד כאילו כולם גרים באותו הבית אבל הדייר בעצמו הוא הרי גר בבית הוא בכלל לא צריך שיהיה לו לחם הרב אמנו נסבר שכשהם כולם שמים את העירוב במקום הם נהיים ממש כחד. רב חסדהי לעומת זה אמר נעשה כשותף. צריך שיהיה לו פת בבית ואז הוא נחשב שותף איתם אבל אם אין לו בכלל פת בבית למרות שפה מניחים את העירוב זה לא יספיק אמר לי רב אמנון מיליון דרבנין לכאורה לא שפקין לך לא יסכימו איתך כי בעצם מה רב חסדה יאומר שהם לא ממש נחשבים כחד דתפלגון מבואי שצידו אחד גויים וצידו אחד ישראל לנו יש כלל שאיפה שיש גוי אחד וכמה ישראלים בחצר הגוי עוסר עליהם אבל אם יש רק ישראל אחד וגוי אחד במקרה כזה לא גזרו כי זה לא מצוי שגוי יגור לבד עם שישראל יגור לבד עם גוי בחצר או במבוי אז מה קורה מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל הכוונה כמה ישראלים שהם ירבו ביחד רב חונה בשם רב אמר ערבו דרך פתחים אפילו אם הם עשו עירוב גמור זה לא נחשב שהם נעים יחיד הגוי עוסר עליהם אבא ברחונה בשם רבי יוחנן הוא אומר אפילו ירבו דרך עלונות שזה לא כזה עירוב מושלם. בכל אופן, כיוון שהם עושים עירוב, הם נהיים ממש כחד ואין הגוי עוסר עליהם. אז רב אמנונה מבין שגם רב שהוא מפצל את זה זה בגלל שהם גרים בבתים שונים אבל מצד הלכות עירוב גם רב מסכים שזה נהיים הם נהיים ממש כאחד אבל אם תאמר כמוך כמו רב חזדי שזה כשותף הוא אז לכולל מ יהיה אסור כך רוצה להוכיחמםנה רבי יעקב ברח רבי יס בשם רבי יוחנן בני המבוי שנתנו ירובן בשני מקומות פיצלו את זה לשני כלים אם זה מבלי מקום אז הרי זה מותר. אבל אם זה בשביל לחלוקן אז זה נראה שמקפידים זה על זה אז אסור כי זה לא עירוב. רבי יוסא הוא היה מקל לה מזלזל באותה גברת שהוא מקל לה הוא דאמרה עיגול הוא דרבה זה העיגול שלי הוא יותר גדול והקפידה לקבל בחזרה את העיגול שלה זאת אומרת שהיא לא מערבת לגמרי עם כולם אז לכן הוא היה מקל בה מזלזל בה. רבי יוסי ברביון מברך עליי בליל לשבתא היה מברך על העירוב בליל שבת לומר שנשע בו מצווה אז יש עניין לעשות בה עוד מצווה תמן תנינן מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום מה הכוונה בבית ישן אמר רבי יבון בדיור ישן ומתניתא הכוונה במקום שהיו רגילים תמיד להניח את העירוב אז בעצם הוא כבר התרגל שהוא לא נותן עירוב אז לכן אי אפשר לשנות מפני דרכי שלום ועוד סיבה שהוא לא יחשוב שחושדים בו שהוא גונב מהעירוב. לכן לא משנים את המיקום. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: