הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לח

[מוזיקה] רובין דף לחילים בהלכה ה אומרת המשנה עיר של יחיד שנעשת של רבים היא הייתה בהתחלה שייכת לאדם אחד למרות שעכשיו היא נעשת של רבים עדיין מערבין את כולה אפשר לעשות עירוב אחד לכל העיר עירוב חצרות אחד גדול אבל ושל רבים שנעשת של יחיד עיר שבמקור הייתה עיר של רבי רבים למרות שעכשיו היא תהיה שכת למישהו אחד אין מערבין את כולה אי אפשר לעשות תירוב אחד שלם לכל העיר למה לא שמה תשתכח פה תורת עירוב אם בכל אופן הוא רוצה לעשות עירוב גדול מה הוא יעשה אלא אם כן עשה חוץ על הכוונה חוץ לעירוב הוא יחג מן העירוב שטח של כעיר חדשה שביהודה היה בודה עיר אחת שקראו לה חדשה שמה יש בעיר הזאת שיש בה 50 דיורים דברי רב יהודה אם הוא יחיג 50 איש שהשטח שהם גרים לא ישתף בעירוב, אז עדיין יהיה ניכר שפה מותר להיכנס ולטלטל ופה לא מטלטלים, אז יהיה עדיין תורת עירוב. רב שמעון אומר, שלוש חצרות של שני שני בתים, זה לא תלוי בדיירים, אלא זה תלוי בכמה חצרות וכמה בתים. עיר של יחיד שנעשת של רבים. תעני בשם רבי יהודה אין מערבין אותה חצים הגמרא מבינה בהתחלה שהברייטה הזאת מתייחסת על המשנה שלנו שמה שאמרנו עיר של יחיד מערבין את כולה בא רבי יהודה ואומר רגע בתנאי שהם עושים עירוב אחד אבל אם הם רוצים לעשות שני חצאים אי אפשר למה לא אז הגמרא מבינה שמדובר בעיר כזאת שיש בה רשות הרבים מפולשת שעוברת מצד לצד והוא רוצה לעשות בעיר הזאת שני עירובים לחצות אותה לשניים נמצא שחצי רשות הרבים אחד יהיה בחלק אחד של האחצי השני בחלק השני והיות ובני הרבים עוברים כאן אז נמצא שאנשים מחלק א' ילכו לחלק ב' ואנשים מחלק ב' ילכו לחלק א' אז דריסת הרגל של אלו עוסרת על אלו ושל אלו עוסרת על אלו ולא יעזור שנעמיד ברשות הרבים הזאת איזשהי יוקורה למחיצה לא כי קשה לעשות מחיצה ברשותו רבים אז הגמרא מתפלת מה קרה מהחלפה שיטתי דרבי יהודה דת רב חיא כיצד מתירין רשות הרבים עכשיו הגמרא מבינה שמדובר ברשות הרבים גמורה רבי יהודה אומר לכי מכאן ולכי מכאן קורה מכאן וקורה מכאן חכמים יותר מחמירים חכמים אומרים לכי וקורה מכאן ועושה צורת הפתח מכאן אז זאת אומרת שרבי מקל הוא אומר שלחי נחשב כמחיצה לרש ברשות הרבים אז מה קרה פה פתאום שהוא לא מאפשר לעשות מחיצה ברשות הרבים ואוכי אמר לכן אז הגמרא מקבלת את השאלה והיא אומרת הברייתה הזאת בכלל לא נאמרה על המשנה שלנו בטח לפי רבי יהודה אפשר לעשות לחי ברשות הרבים אז מה אמרנו אין מערבין אותך חציין הוא דיבר על משנה אחרת לא עלדה תמרת אלא על אדה כתוב בברייתא שאפילו אם יש עיר אחת גדולה כאנטוחיה מלאה אנשים ואין בה אלא דלת אחת בלבד. כיוון שיש רק פתח אחד מערבין עליה. אפשר לעשות שם עירוב אחד. על זה תני בשם רבי יהודה אין מערבין אותה חצי. וזה סיבה אחרת לגמרי. מה הסיבה כאן? אם אתה תחצה אותה לשני חלקים אבל בסופו של דבר שניהם משתמשים בפתח אחד. נמצא שאלה שירבו בעירוב א' עוברים בפתח של עירוב ב' ואלה שירבו בעירוב ב עוברים בפתח של עירוב א' אז הם אוסרים אלו על אלו לכן אמר רבי יהודה שאין מערבין אותה חצאים אז אמר רבי יוסה מפה נלמד הה אמרה בני המבוי שנתנו קורתן באמצע המבוי בוא נגיד המבוי היה ארוך היו שמה 10 חצרות חמש חצרות הפנימיות החליטו להתרגם כן, כל אחת עשתה עירוב חצרות והם גם עושים ביחד שיתוף. שמו קורה באמצע המבוי חמשתה יחד לבד. אז אלו מותרים, הפנימיים עם עצמם מותרים, אבל החיצונים שלא עשו שיתוף מבואות, לא השתתפו ולא שמו קורה, אלו אסורים. זה בסדר. אבל נתנו אלו ואלו, הלכו החיצונים, גם היו שם איזה חמש חצרות, התארגנו לעצמם גם כן, עשו שיתוף מבואות חמש תם ושמו קורה בפתח המבוי. אז מה נהיה כאן? קבוצה אחת שמותרת לעצמה, אם היא הייתה לבד ועוד קבוצה שמותרת לעצמה, אבל שניהם עוברים באותם אבוי. אז אלו אוסרים עלו ואלו עוסרים על אלו. אלו ואלו אסורים. זה מה שלמדנו מדברי רבי יהודה אלה שאמר שכיוון ששתי עירובים משתמשים בפתח אחד אז הם עוסרים אחד על השני. כיצד הוא עושה כדי שזה יהיה תקין. נותן את הקורה על פתח המבוי ועושה שיתוף שכל המבוי כירוב אחד ומתיר את המבוי. אותו רעיון, אותו דין חמישה מבואות פתוחות למבוי. נתנו קורתן באמצע המבוי. אלו מותר ואלו אסורים אבל נתנו אלו ואלו כל אחד נפרד. אלו ואלו אסורים. כיצד הוא עושה נותן את הקורה על פתח המבואי ומתיר את המבוי. הגמרא מספרת מעשה חד רב פנחס לאוכר. והוא עלה לארץ ישראל והוא בא לעיר אחת שהייתה כולה עירוב אחד והוא חז בפתח דשוקת דגזורי בפתח השוק של המוהלים גזורי זה מוהלים הוא רואה ששמה קורה אז הוא חשב שזה קורה בשביל מבוי לעצמו אמר להם חילקתם מרובכם הרי לא מתחלקים אמר לי רבי יהודה ברשלום לא הקורה הזאת בכלל לא קשורה להלכות עירוב אלא לחיזוק בתים נעשת אמרנו במשנה אם כן עשה חוץ על הקיר חדשה שביהודה כגון צנן וחדשה או מגדלגד שיש בה 50 דיורים אפילו אנשים נשים ותף כולם עולים לחשבון אסי אמר הוא בלבד ישראל גויים לא יעלו לחשבון ה-50 רבי בבר ממל שמעון ברחיה בשם רב מתי זה מועיל כשהמקום הזה שהחרקת בפתוחים לתוכה ומבאר את זה אמר רבי מנאה מכיוון שהם פתוחים לתוכה נעשה כולן רשות אחד ואז כש שאתה לא מצרף אותם לעירוב, לא תשתכח תורת עירוב. אבל אם הם נמצאים מאחורי העיר באיזה אגף נפרד, הם בכלל הם לא מסונכרנים עם העיר. זה שהחקת אותם זה לא ניכר. אז זה לא יפתור לנו את הבעיה. הלכה ו'. אומרת המשנה, מי שהיה במזרח, היה מזרחית לבן שלו ואמר לי בנו לערב לו במערב. או להפך הוא היה במערב הבן שלו ואמר לי בנו לערב לו במזרח אם יש ממנו לביתו 2000 אמה אבל הוא לעירובו יש יותר מכאן אז נמצא שכיוון שהוא רחוק מהירוב שלו יותר מ-2000 מהעירוב הזה לא תפס לו אז אנחנו אומרים מותר לביתו ואסור לעירובו והחידוש כאן כמו המנדה אמר שמי שעשה עירוב ולא תפס נקבע לו כמו ביתו ואם הוא היה קרוב לעירובו 2000 מה הוא לביתו יותר מכאן אז הוא מותר לעירובו, שמה הוא נקבע ואסור לביתו. עכשיו, מזה שכתוב כאן שיכול להיות סיטואציה שיותר קרוב לעירובו מאשר לבית, מפה הגמרא תוכיח שמה שאמרנו מי שהיה במזרח, לא הכוונה מזרחית לבית שלו. כי אם הוא היה מזרחית לבית ואומר לבן, נשים עירוב למערב, איך יכול להיות שיותר קרוב לעירוב מאשר לבית? אז לכן חייב להיות שהכוונה שאבא מזרח הכוונה מזרחית לבן שלו הנותן את עירובו בעיבורה של עיר יש מחוץ לעיר 70 אבר ושיריים שנקראים עיבורה של עיר הוא לא הרוויח לא עשה ולא כלום לא עשה כלום כוון שכל העיר נחשבת לו כשטח אחד שרק מחוץ לעיבור העיר הוא מתחיל לספור 2000 אמה נתנו חוץ לתחום או אז מה שהוא נזכר על הכיוון של העיבוב הוא מפסיד בכיוון ההפוך והחידוש כאן שאף על פי כן העיר עדיין נחשבת לו כאר עמות אחד. הוא לא עכשיו התחיל לספור את כל המטרים מהבית שלו עד היציאה מהעיר. מי שהיה במזרח מין כושו מקל הבר כפורו בגלל הקושיה שהייתה קשה קשה לו לבר כפורו אז הוא הסביר שהכוונה למזרח בנו או למערב בנו ועכשיו נהיה ניחה שמה שכתוב במשנה אם יש ממנו לביתו 2000 ולעירובו יותר מכאן מותר לביתו ואסור לעירובו יש גם ציור שאם לעירובו 2000 אמר או לביתו יותר מכאן מותר לעירובו לביתו אסור יכולה להיות סיטואציה שהוא קרוב לעירובו יותו מלביתו אבל אם מזרח במערב הכוונה למזרח לבית שלו לא יכול להיות שיותר קרוב לעירוב מאשר לבית לכן ברפורושנה והסביר לנו מה זה במזרח ובמערב עד כאן דף תחס
לצפיה בתכנים נוספים: