הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יא

[מוזיקה] שעבס דף יא אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ח אומרת המשנה שירה שחנת בביקה והקיפו הכלי בהמה מטלטלים בתוכה זה נחשב מחיצה אבל כמה תנאים ובלבד שיגדר גבוה עשרה תפחים או תנאי ולא יהיהו פרצות יתרות על הבניין כל פרצה שהיא כסר אמות מותרת כמובן בתנאי שבסך הכל עומד רבה על הפרוץ מפני שהיא כפתח יותר מכאן אסור שיירה שחנת בביקה רבך בשם רב חזדי למי ניצחה למה זה חידוש לרבי יוסי ברבי יהודה דרבי יוסי ברבי יהודה אומר בדף הבא במשנה בדף הבא הוא אומר כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה אז אולי גם פה מחיצה כזאת שהיא לא לגמרי סתומה למרות שהעומד מרובע על הפרוץ אולי הוא יכלו גם כן אז באים להשמיע לנו הוא מודה מודה רוח הקן הוא מודה שזה נחשב מחיצה בשבת ותני כן בכל עושים מחיצות אפילו עוקפין אפילו אבייתין אפילו גמלים אפילו אפשר להמיד גמל ובלבד אבל יש לנו תנאי שלא יהיה בין עיקוף לעיקוף מלא עיקוף זאת אומרת שלא יהיה הפרוץ יותר מהעומד בין לאבית ולאית ושלא יהיה בין גמה לגמה גמל ולא גמל עוד תנאי ובלבד שלא יהיה עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ אם שאתה מסתכל על למשל על מחיצת המזרח והמערב או הצפון והדרום שלא יהיה פרצה כנגד פרצה כי אם כן זה נהיה מפולש אלא הוא צריך לשים לב שיהיה עומד כנגד פרוץ ופרוץ כנגד עומד נמצאת אומר לעניין כיליים בעניין כיליים מה העניין שלנו לא להקיף את המקום אלא לייצר מחיצה בין מין למין אז לעניין קהילה עם כל הפחות משלושה כל פרצה שהיא פחות משלושה כסתום זה ודאי זה לבוד משלושה ועד ארבעה טפחים אז כך אם בסך הכל העומד רבה על הפרוץ מותר יש כאן מחיצה ואם הפרוץ רבה על העומד אסור אסור יהיה לזרוע אפילו כנגד המחיצה כי כיוון שזה פחות מארבעה זה לא חשוב ואוויר מכאן ואויר מכאן מבטל אותו ועד 10 שכל ארבעה בפני עצמו זה גם דבר חשוב אז כך אם העומד רבה על הפרוץ מותר לזרוע גם כנגד הפרוץ יש פה מחיצה גמורה אם הפרוץ רבה על העומד אז כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור יותר מ-10 אם הפרצה יותר מ-10 רמות אף על פי שעומד רבה על הפרוץ כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור זה לא נחשב שהכל כאן מחיצה אחת שלמה עד כאן דיברנו לעניין כיליים אבל לעניין שבת כל הפחות משלושה כסתו שאומרים לבוד משלושה ועד ארבעה ואותו דבר מארבעה ועד 10 אז אנחנו אומרים אם העומד רבה על הפרוץ מותר כי יש כאן מחיצה אם הפרץ רבה פרוץ רבה על העומד אסור כי אין כאן מחיצה אבל לא רלוונטי לדבר כנגד העומד או כנגד הפרוץ כי אין פה כנגד זה השאלה על עניין שבת אם יש כאן מחיצה או לא יותר מ-10 אף על פי שעומד רבה על הפרוץ אסור רבי חנניה רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן הוא אומר אל תגרוס את מה שאמרנו כאן ליתקן את הקטע שמשלושה ועד ארבעה להגיד שאם העומד רבה על הפרות זה נחשב מחיצה הוא לא מסכים למה כי יש כאן פרצה שלושה אז כבר אין לבוד ומצד שני אין כאן מקום ארבעה להכשיב את זה כפתח אלא כל עמוד ועמוד הוא בטל מכאן ומכאן הייתי יברא במנה ורנינה מקיפים בקנה מה וקנה יש לו מקום הרי למה אתה לא אומר שהוא בטל אז הוא אמר לי מה אתה מקשה לי משם לא תתביני פחות משלושה שם המרחק בין כנ לקנה זה פחות משלושה תפחים שכל הפחות משלושה כסתום איפה שאתה אומר שהכל כסתום אפשר להגיד את זה אבל כאן שזה יותר משלושה אם העמודים לא יהיו ארבעה למרות שהם יהיו עומד רבה על הפרוץ זה לא צטרף למחיצה רבי יוסי ברבי בון משם רב הוא חולק והוא אומר מכל מקום מכיוון שהעומד רבה על הפרוץ זה יהיה מוטב זה נחשב מחיצה עלמרות שהעומד לבד הוא פחות מארבע הלכה ט אומרת המשנה מקיפין שלושה חבלים זו למעלה מזו וזו למעלה מזו אבל מה ובלבד שלא יהיה בין חבל לחברו שלושה טפחים ועוד דבר שיעור חבלים ואוביין יותר על טפח שיהיה הכל 10עשרה טפחים זאת אומרת שהוא מתחיל מהקרקע הוא עולה עד קצת פחות משלושה תפחים ושם חבל עולה עוד פחות משלושה תפחים ושם חבל עוד פחות משלושה טפחים ושם חבל אז יש לנו כאן שלוש משויים אז זה מגיע לתשע וסך הכל עובי החבלים ביחד יהיו טפח ואז סך הכל גובה המחיצה יהיה 10 תפחים אומר רבי זיר לא אמרו אלא ב-10 זאת אומרת שהסך הכל של החבלים עם המרחק ביניהם הוא מגיע ל10 טפחים הוא ביותר מ-10 אבל ה פחות מכן אם אין בחבלים מובי טפח אז לא נכשיר על ידי חבלים ותני כן הביא דופן של שבעה טפחים ויגבעו מן הארץ פחות משלושה אז בעצם יש לנו לבוד אז בסך הכל זה 10ה טפחים מותר עכשיו אנחנו גורסים תוספת שואלת הגמרא ויביא אני קורא על פי הגרסה ברב ויביא ג' חבלים למה אתה מצריך אותו להביא דופן של שבעה תפחים שיעשה שלושה חבלים ואיך הוא יעשה הוא יעמיד את החבל הראשון פחות משלושה טפחים מהקרקע וזה יחשב כסתום אחר כך עוד חבל הבא הוא ישים בגובה שבע מהקרקע אחרי ארבעה טפחים זה לא יחשב כסתו ואז ממנו לחבל השלישי גם כן פחות משלושה תפחים אז יש לך שלושה תפחים מהקרקע סתום שלושה תפחים למעלה סתום אז למרות שבאמצע יהיה ארבע פתוח תגיד רוב הדופן סתומה תמן התמר כל פחות משלושה כסתום למטה אתה אומר שהחלק התחתון סתום וכל גם למעלה אתה אומר כל פחות משלושה כסתום אז סך הכל יש לך רוב ה10 סתום אומרת הגמרא זה הגמרא לא אומרת את זה אבל זה כוונת הגמרא זה לא כל כך קשה כי יכול להיות שלא אומרים עומד מרובה אם העומד מפוצל חלק פה וחלק פה והפרוץ הוא באמצע אבל הנה התעיה מקש אם אתה רוצה להקשות קושיה שתהיה יותר חזקה אך קשה ככה באופן כזה תקש תקשה הביא דופן של ארבעה טפחים וכלשהו ויקבו מן הארץ שלושה טפחים חסר כלשהו ולמעלה ישים חבל למה המשנה הייתה צריכה להגיד שבית דופן של שבעה תפחים י בקיד אמר רבי יוחנן העומד והחלל רבי יוחנן דיבר לגבי בור וחוליתו שהעומד והחלל מצטרפים לרוחב של ארבעה טפחים הכוונה עוביה עומד החוליה והחלל של הבור והוא שיהיה העומד רבה על החלל רב שמעון בן לוקיש בשם רבי יהודה בן חנניה נעץ ארבע קנים בארבע זוויות הקרם וקשר גמי מלמעלה אז הוא בעצם עשה כאן ארבע צורות לפתח מציל משום פאה פאה הכוונה צורת הפתח וזה יחשב כמחיצה בקרם אמר רבי יוחנן כמחיצות כילאים כן מחיצות שבת גם לשבת זה יהיה טוב אמר רבי יוחנן למעשה שהלח רבי ישוע בן קורח אצל רבי יוחנן בן נורי למקום שנקרא ננג נגד והראהו שדה אחת ובית חברתה הייתה נקראת והיו שם פרצות יותר מ-10 והיה להם צורת הפתח והיה נותן לעים וסותם דוקרנים וסותם עד שמתן פחות מ-10 ומה הוא אמר כזו כן מחיצת שבת שמה זה היה בשדה של כיליים זאת אומרת שהוא סובר שלא מסתמכים על צורת הפתח אם זה יותר רחב מ-10 אמר אמר רבי זירה למרות שרשלוקיש אמר שבכהילאיים כן סומכים על צורת הפתח מודה רב שמעון בן לוקיש לעניין שבת שאין פאה אין צורת הפתח מצלת יותר מ-10 זאת אומרת אנחנו מחלקים בין כיליים לשבת ולא כמו שרבי יוחנן אמר כמחיצות כיליים כך מחיצת שבת אז הרב שואל הרי ב אף על פי שלמדנו במשנה בתחילת הפרק שאם יש לו צורת הפתח אין צריך למת אז הוא אומר שמה למה יש לנו שלוש מחיצות גמורות אבל שכל המחיצות הם על ידי צורת הפתח אתה צריך שצורת הפתח תהיה פחות מ-10 אומר רב חגאי מתנית אמרה כן לכאורה אנחנו יכולים להוכיח את זה מהמשנה מה כתוב במשנה מקיפים שלושה חבלים זה למעלה מזה כדי לעשות לבוד למה אתה צריך שלושה חבלים אם אומרת שהפאה מצלת גם עם הרוחב שלה יותר מ-10 כמו כן חבל אחד יספיק לעשות חבל אחד למעלה כצורת הפתח והוא יספיק על כוח יום המשנה אמרה שלושה חבלים כי מדובר שאין לא מספיק קנים להעמיד כל פחות כל 10 עמות קנה לכן אומרים לו תעשה שלושה חבלים רבי יונה אמר רבושי ביי הדה פאה אותה צורת הפתח מה תמר מה למדנו עליה מלמענן או מן הצד האם הגומי החוט העליון צריך להיות מעל העמודים או שהוא גם יכול להיות מהצד שלהם אם תימר מן הצד כל שכן שמלמעלה זה טוב אבל אם תימר מלמעלה אז דווקא באופן הזה זה טוב המן הצד זה לא יהיה טוב אומרת הגמרא בוא נוכיח מדברי רב חגאי שעכשיו הבאנו מקודם מה רב חגאי רצה להוכיח שצורת הפתח שהיא רחבה מ10 היא לא טובה להלכות שבת כי אם כן למה המשנה אמרה שלושה חבלים שהמשנה תדבר על חבל אחד בצורת הפתח אומרת על זה הגמרא אין תאמר שצריך דווקא מלמעלן לא אמר רב חגאי כלום מה ראיה שרבי חגאי אולי פה צריכים שלושה חבלים כי פה הוא שם את החבל מן הצד אז הגמרא לא מבינה מה זה כשייך מה נשך אם מלמעלן אז שיניח את החבל העליון מלמעלן הרי מלמלן אם מן הצד הרי מן הצד אז עדיין רעיית רבי חגית יהיה ראיה אז רבנן דכיסרן בשם רבי ירמי אומרים תיפתר שעשויין כמין דוקרן שהקנים האלה עשויים שבראש שלהם יש שפיץ חד שאי אפשר להניח מעליו את החבל אלא רק מן הצד אז בשלם אם אתה אומר שמן הצד זה גם טוב אז מובנת את הראיה של רבי חגאי שלמה אתה אומר לשים שלושה חבל אם תעשה רק חבל למעלה צורת הפתח סימן שכיוון שזה רחב יותר מ-10 עמות זה לא טוב אבל אם אתה אומר שמועיל גם מן הצעד שישים צורת הפתח מן הצעד כן אבל אם אתה אומר שצריכים את הצורת הפתח רק מלמעלה אז אתה יודע למה הוא לא עשה פה צורת הפתח כי הוא לא יכול להמיד את החבר מלמעלה עד כאן דף יד
לצפיה בתכנים נוספים: