הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ח

[מוזיקה] רובין דף ח אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ד' אומרת המשנה רחבה לקבל אריח ובריאה לקבל אריח הקורה צריכה להיות גם כן חזקה רבי יהודה לעומת זה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה כי רואים אותה כאילו היא בריאה תני בברייתא דעה שלישית רבי שמעון אומר בריאה אף על פי שאינה רחבה אז יש לנו שלוש דעות. רב מאיר שהוא תנקמה הוא אמר גם בריאה וגם רחבה. רבי יהודה אמר רחבה אף על פי שאנה בריאה. רבי שמעון אומר בריאה אף על פי שאינה רחבה. אומרת הגמרא רבו לבשמרב הוא אומר הלכה כרב מאיר. שמואל אמר הלכה כרב יהודה. רבי שעה בן לוי אמר הלכה כרב שמעון. אז עכשיו אמר רבי שמעון בר קרסנה מכיוון דתימר הלכה כדין והלכה כעדן מן דעבד כי אכן לא חשש. ומן דעבד כי אכן לא חשש. כמה שהוא יעשה הוא יצא ידי חובה אמר רבי מנ הוא לא מסכים מכיוון דיתמר הלכה כרבנן שבקין ליחיד ואב דין כרבנן זאת אומרת כמו רב מאיר שסתמנו במשנה כמוהו שצריכים שתהיה גם רחבה וגם בריאה רב עזל אחד אתר חדה חמה חד מבוי הוא ראה מבוי אחד שיש שמה שריטי יש שמה קורה הוא בדק את הקורה הזאת זאת יהב לך בחוטרה עשה עם המקל ואפלה זאת אומרת שהקורה הזאת הייתה רחבה אבל היא לא הייתה בריאה אז הוא סבר שזה פסול אמר לי רב הונה דיק לקיים הרי יש על פתח המבוי דקל והוא יכול לחשב כמו לכי אמר לי רב אז רב עונה לתלמידו רב הונה אינו י דרב הונה גבה הם ראו את המראת של העץ ואינו דרב להיתנון גבה אלא בכל אופן, אלא הרי אני עוסר להן משום קורה. כיוון שהם שמכו בדעתם על הקורה, הקורה פסולה, לכן אני עוסר להם. שבת הבאה אני מתיר להם משום לחי שיו יודעים שאם ינטל דקל שהוא אסור לטלטל כי עיקר הסמיכות שלהם תהיה על הלכי. ואיתהמי אמר דלא יהבון סברין כרבי יהודה. ורבי יהודה אמר רחבה אף על פי שאין הבריאה. לכן הוא היה צריך להגיד להם השבת הזאת לא תלטלטלו כי קורה כזאת היא פסולה דרב חיננה לא אמר כן אלא הוא אמר משהו שונה קצת בסיפור אלא רב הזל אחד אתר חם אחד מבוי שניתל קורתו באמצע שבת ניתנה הקורה והסר לה אמר לרב חונדי דיק לקיים והוא יכול לחשב כלכי אמר לרב אינוי לרב חונה גבה ואינוי לרב לתינו גבה אלא בכל אופן אלרני אוסר להן משום קורה ולשבת באה אני מתיר להם משום לחי שיו יודעים שאם ינטל דקל שהוא אסור לטלטל דבמר דלא יהבו סבן כרבי יהודה איזה רבי יהודה אז הרב מביא את רבי יהודה בפרק תשיעי שהוא אומר שמבואי שניתן קורתו באמצע שבת הם מותרים בשבת הזאת למה הועיל והותרה הותרה שלא יגידו הלכה כרבי יהודה לכן הוא היה צריך עכשיו לאסור להם ולא לסמוך על הלכי עכשיו יש כאן קטע שהוא לא קשור לגמרא כאן אבל הוא מופיע כאן אגב גמרא אחרת כתוב כך בפרק ב' כתוב רבי יהודה אומר אף על פי שאין בה בכרפא בור שיח ומערה מטלטלים בתוכה זאת אומרת שרבי יהודה סובר שכרפ שיש בו בור או שיח או מהרע זה נחשב כרפף אז הגמרא שואלת על זה שיש סתירה בין רבי יהודה מה אכלפה שיטתי לרבי יהודה דתנין אן תמן איזה הוא כרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי רב יהודה שמה מדברים על איזה כרפ שאנחנו אומרים שמותר לקחת משמה עצים ביום טוב כי מסתומ זה היה בדעתו כל שהוא סמוך לעיר ופה פתאום הוא אומר שכל דבר שיש בו בור ש הוא מהרע אפילו אם הוא לא סמוך לעיר הוא נקרא כרפף ואוכר הוא אמר אחל אמר רבי מנאה כבית דירה עבד לרב יהודה זה נחשב שיש בור שיח ומערה רק כבי דירה אבל עדיין לגבי מוקצה אם הכרפ הזה לא סמוך לעיר הוא לא סו סומך בדעתו להביא משם מעצים. הלכה ה אומרת המשנה, אם הקורה הזאת הייתה של קש או של קנים, רואים אותה כאילו היא של מתכת. אם היא הייתה עקומה, רואים אותה כאילו היא פשוטה. והגמרא תבוא מה הנושא כאן? עגולה רואים אותה כאילו היא מרובעת. אם איך איך בודקים? אם יש בהקפה של העיגול הזה שלושה טפחים אז בטוח יש ברוחב טפח והיא כשרה. הייתה של קש של קנים וכולי. למי נצרכה? זה חידוש לדעתו של רבי יהודה. לרבי יהודה אמר רחבה אף על פי שאינה בריאה אז הוא אומר גם אם היא של קנים או של קש כיוון שהיא רחבה רואים אותה כאילו היא של מתכת אז כאן גם המשנה מבארת שמה הסברה של רבי יהודה למעלה למה רבי יהודה אמר רחבה אף על פי שאינה בריאה כי אומרים כאילו הקומה רואים אותה כאילו היא פשוטה רבחא בשם רבי זירא רבי יהודה היא גם כאן זה חידוש רק לרבי יהודה אבל הרבנן לא יעזור הקאילו רבי יוסא בשם רבי זיר דברי הקולי והוא שתייה כמו קמוית מן הצד זה ברור שאם יקומה כלפי מעלה שאי אפשר להניח על זה הריח אז לרבנן לא יגידו כאילו זה יהיה פסול רק רבי יהודה יגיד כאילו אבל כאן אפשר לפרש שהיא יקומה מן הצד כוונה שאפשר להניח עליה אריח רק כי היא מתעקמת הצידה והוא שתהה הקמומית מן הצד הקמומית שאינה מעכבת את המבוי אבל הקמומית שהיא מעכבת את המבוי הרי זו אסורה מה הכוונה? איזוהי הקמומית שאינה מעכבת את המבוי? כל שאילו יגוד ואין בין זו לזו שלושה אז אפשר לצרף את שתי החלקים האלה לקורה אחת. אבל אם הוא יגוד ויהיה בין זו לזו מרחק של שלושה זה כבר לא מתיר את המבוי. ועוד הרב מוסיף שזה מתעקם אבל זה עדיין בתוך המבואי ולא יוצא החוצה מן המבואי. עגולה רואים אותה כאילו היא מרובעת. עוד היא דרב יהודה. גם זה שיטת רבי יהודה שאומרים כאילו בכל אופן מאיפה יודעים שדבר שיש בהקפו שלושה טפחים אז יש ברוכבות טפח מן הים למדו מן הים של שלמה שלמה המלך עשה ים זה כלי של נחושת גדול שהיה מכיל 150 מקעות כפי שנראה מיד שהפסוק אומר שהכלי הזה היה מכיל 2000 בת זה מידה של שלוש צעים איך אנחנו יודעים? כי כתוב ביחזקאל, הרב מביא את הפסוק, מעשר הבת מן הקור. קור הוא 30 סעים והבת הוא מעשר מהקור, היינו שלוש סעים. אז אם כתוב בפסוק שהים של שלמה הכיל 2000 בת, זאת אומרת שהוא הכיל 6000 שיער. וכמה זה מקווה? מקווה זה עמה על עמה ברום שלוש. כל שלוש עמות זה מקווה. כל שלוש עמות מרובעות. אז אם כן 2000 בת שזה 6000 סעים זה 150 מקבעות 100 מקבעות זה 4 ו200 זה עוד 50 2000 זה עוד 50 טוב אז כתוב ככה ויעס את הים מוצק 10 באמה אומרת על זה הגמרא אי אפשר לומר עגול שכבר נאמר מרובע ואי אפשר לומר מרובע שכבר נאמר עגול אי אפשר להגיד שהוא היה מרובע כי כתוב מפורש בפסוק עגול וגם אי אפשר להגיד עגול כי בהכרח מהפסוק שהוא היה מרובע איפה פה כתוב בפסוק שהיה מרובע כי כתוב ופקעים מתחת לשפתו סביב סובבים אותו 10 באמה זאת אומרת כל צד זה 10 אמות ואם הכוונה לכל ההיקף ההיקף היה הרבה יותר מ-10 אמות אז ודאי הכוונה שזה היה מרוב ובכל צד 10 אמות טוב אז איך זה היה אומרת הגמרא בוא נבדוק לגבי המידות אז אנחנו כבר יודעים שהמקווה הזה מכיל 150 מקבעות. הים הזה מכיל 150 מקבעות. אם תמר מרובה, אם תגיד שזה היה 10 על 10 והים הזה היה גבוה 500 שמות. כך כתוב שם בפסוק. 10 על 10 יש שמה 100 אמות מרובעות ואם זה בגובה חמש אז זה 500 אמה. אז אם תאמר מרובע נמצאת אומר 166 ושתי ידות טרה הוא מחזיק זאת אומרת הוא מחזיק 166 מקבעות למה כי אם אתה אומר שהוא מרובע היינו הוא מחזיק 500 עמות אז 450 עמות שתחלק אותם לשלוש זה יוצא 150 מקבעות ועוד 50 שתחלק לשלוש זה יוצא 16 פלוס שריץ של שתי עמות אז 150+ 16 זה 166 מקעות פלוס שתי עמות שזה שתי שליש אם תמרגול גם יהיה לך בעיה למה כי יש לנו כלל כמה מרובע יתר על העיכול רביעה אז אם הכל היה מרובע אמרנו שהוא היה מחזיק 500 ואם תגיד שהוא עגול תוריד מ-500 רב זאת אומרת אתה צריך להוריד 125 כמה כמה נשאר? 375. כמה מקוות יש ב-375? 375 תחלק ל3 זה 125. אז אם תאמר הגול נמצאת אתה אומר 125 ידות טהר היה מחזיק לא 2000 בת. לכן אמור מעתה שתי המות העליונות הם היו עגולות. הה שתי סליחה שתי המות העליונות עגולות היו. שלוש אמות התחתונות מרובעות היו. השלוש אמות התחתונות היו מרובעות אז היה ריבוע של 10 על 10 * 3 זה 300 אמה 300 אמה זה בדיוק 100 מקעות כל מקווה זה שלוש עמות גובה ומה למה אז זה 100 מקבעות ועכשיו החלק העליון שהוא היה עגול בגובה של שתי עמות אם הוא היה מרובע אז הוא היה מחזיק 200 מה 10 * 10 כפול 2 זה 200 אבל כיוון שהוא עגול תוריד ממנו רבע יוצא שהוא מחזיק 150 עמות יש בו יש בו 150 עמות מרובעות שזה יוצא עוד 50 מקבעות בדיוק חצי נמצאת אומר 150 ידות טהרה היה מחזיק עכשיו הגמרא שואלת סתירה אחרת כתוב אחד אומר 2000 בת יחיד וכתוב אחד בספר דברי היום שמה כתוב מחזיק בתים 3000 יחיל שזה עוד 50% אפשר לומר 2000 שכבר נאמר 3000 אי אפשר לומר 3000 שכבר נאמר 2000 בת המצאת אומר ככה בתוך החלל שלו היינו כדי להחזיק משהו לך אז הוא החזיק 2000 בלך אבל שאתה שם דבר יבש אז הוא הולך קצת והוא גודש למעלה שהם 3000 ביבש מכאן למדו חכמים מקום שהוא מחזיק 40 שיעה לך אז הוא מחזיק שהם קוראים בביש עוד 50% ממנו קוראים זה 60 שיער בכל אופן מזה שהים של שלמה כתוב עליו שהוא היה 10 על 10 והקף העיגול שלו היה 30 מפה למדנו שכל דבר שקפו שלוש רוכבו יש טפח עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: