הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף י

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף י

[מוזיקה] רובין דף י אנחנו מתחילים בעמוד הקודם למטה הלכה ז בכל עושים לחייים אפילו בדבר שיש בו רוח חיים רבי מאיר עסר כי כיוון שהם יכולים להתנדנד זה לא נקרא מחיצה הוא מטעמם משום גולל אם הוא יעמיד את זה מעל הקבר כגולל זה יקבל טומת גולל רבי מאיר מתאר כותבים עליו גיטי נשים על הבהמה רבי יוסי הגלילי פוס עושה אומרת הגמרא בכל עושים לחיים וכולי תני כל דבר שיש בו רוח חיים עושים אותו דופן ואין עושים אותו לכי דברי רבי מאיר אז כמובן זה מוזר מה ההבדל בין דופן ללכי וחכמים אומרים אין עושים אותו דופן אבל עושים אותו לכי איך נבאר את הברייתה אומר רבחה תדע לך שהתנקמה שהוא אומר עושים אותו דופן ואין עושים אותו לחי זה לא תנא אחד הוא לבד זה טרי תנוי זאת אומרת מי שאומר הוא מןד אמר עושים אותו דופן גם עושים אותו לחי ומנדה אמר אין עשינו אותו דופן אז אין עושים אותו לכי אז אם כתוב לך בדברי רב עושים אותו דופן ואין עושים אותו לכי זה ודאי שתי תנאים שחולקים אומר רבי יוסא הוא חולק ואומר חד תנהוא ולמה לחלק ולמה עושים אותו דופן כי פה אין מה לחשוש שאילו אישה מת מרגיש הוא ישים לב שאין פה קיר אז הוא ישים קיר אחר אבל לעומת זה כלחי אין לשים אותו לכי שאילוי שהמת הוא אינו מרגיש לכן אפילו שהוא כשר לדופן הוא לא כשר ללכי כך אמר רבי יוסא קם רבי יהושע דרומיא עם תלמידו דרבי יוסא בא והתווכח איתם אמר להם אמרין דבשרות תסתכלו במשפט הבא מה שמופיע אצלנו כחכמים אומרים מה כתוב אין עושים אותו דופן אבל עשין אותו לכי זה מוכיח די פניגה על רבחון על רבי יוסא שהמין את הרשע בחד תנא שמה כתוב חכמים אומרים אין עושים אותו דופן אבל עושים אותו לכי פה הרי זה סברה הפוכה מים בשעה שאילו ישמת היינו כדופן סליחה שאילו ישמת היינו כך הוא אינו מרגיש אתה אמר מותר אז כאן שזה דופן שאילו ישמת הוא מרגיש לו כושכן שצריך להיות מותר אז איך כתוב כתוב שמה ש אין עושים אותו דופן אז מה אתה חייב להסביר במשפט של הסעיפה בדברי חכמים הבי טריין תנינון אתה חייב להגיד שגם רבי יוסי יודע שהסיפ טריין תניין על דרבי יוסי אז אם כן איך דיתמר תמון טרין תנינון על דרבי יוסי כמו שרבי יוסי הסכים שהסיפה חייבת להיות שתי תנאי אז כן אתה מרפוכה כך גם תגיד ברש טרן תניין היינו על דרבך כמו שפירש רבך רב שמעון בר קרסנ בשם רבך הוא בא ואומר שלושה תנאים רב מאור יוסר ורב לוזר בן עזריה שלושתן אמרו דבר אחד שדבר שהוא נייד הוא לא נחשב בנוי לא נחשב מחיצה רבי מאיר דלך יין וכולי שאמרנו שהם לא כשירים ללחי וגם הם לא מה שתנקם אמר מטמא משום גולל רב מאיר מטהר רבי יוסא דאהי במסכת אוהלות כתוב רבי יוסא אומר הבית שבספינה אינו מביא את את הטומ מכיוון שהוא לא יציב זה לא נקרא אוהל רב לוזר בן עזר לתני מעשה ברב לוזר בן עזר ורבי עקיבא שבאים בספינה ועשה רבי עקיבא סוכה בראש הספינה הוא באתרוח והפריחתה אמר לו רבי לוזר בן עזר עקיבא היכן סוכתך מה הייתה מלבי יוסי הגלילי שאי אפשר לכתוב גט על בעל חי כי כתוב בתורה וכתב לה ספר ספר קריטות אז הוא דורש ספר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים וגם מה ספר דבר שמיוחד שאינו אוכל אף כל שאינו אוכל ומהית מלרבונו שהם חולקים הם דורשים ספר מיוחד שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש אבל הם לא ממטים לא בעלי חיים ולא אוכל והרב מביא את הגמרא בבלי בגיטי ששמה הגמרא מסבירה שלדעת רבנן ספר זה לא ספר אלא זה סיפור כתב לה את סיפור דברי הקרי חיטות על דת רבי יוסי הגלילי מה הדין ידות אוכלים העץ שמחובר לאוכל הוא גם יהיה פסול כאוכלים נשמעינ מן אדם כתבו על קרן הצבי הוגדדו וחתמו ונתנו לה כשר כיוון שהוא חתם את זה אחרי שהוא קצץ כיוון שעיקר הגט זה החתימה כמן דמר ידי חתימה קראתי מפני שגדדו ואחר כך חתמו מה המשמעה עם חתמו ואחר כך גדדו לא יקשר למה לא יקשר? רואים שהידות של הבעלי חיים הם כבעלי חיים. רבחא בשם רבי מישא והוא שכתב על זכרותו של קרן, החלק הפנימי יותר. אבל אם כתב על נרתיקו אז הוא כפרוש הוא וכאשר הוא לא נחשב מחובר לבהמה. רבי יונה ביי אף לעניין הכשר זרעים כן יש לנו כלל שאם אדם חשב והוא היה מרוצה בזה שירדו מים על איזה חפץ למרות שאחר כך המים מהחפץ הזה ירדו על הפירות שלו לרצונו המים יכשירו את הזרעים לקבל טומא אבל אם הוא רצה שזה ירד על מקום מחובר על הקרקע ואחר כך זה ירד חד על הפירות זה לא מכשיר את הפירות אז אנחנו שואלים מה הדין לגבי בעלי חיים כאן גם שמה נגיד שבעליך חיים כמחובר רבי יונה ביף לעניין נכשל זראים כן איך אבידה חישב עליהם שירדו על הבהמה ומן הבהמה אז ירד על האוכלים האם נגיד תמן אמר רבי יוסי ספר מהספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים הופכיוון שיש בזה רוח חיים אז זה לא נחשב תלוש או תגיד שני יעיד כתיב בכל משקה אשר ישתה בכלי יתמע זה בא לרבות כל דבר אפילו בעלי חיים אומרת הגמרא אם אתה דורש קל אז מתה אפילו חישב שירדו לברות לשכין ומערות תגיד שהמים אחר כך ישירו את הזרעים אומר הגמרא לא שני היוכד הכתיב כלי בורות שכינו מערות שהם קרקע הם ודאי לא כלי כל הספק שלנו זה לגבי בעלי חיים עצמם עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: