האם מותר לערוך חתונה בערב שבת?- של‘‘ט ד‘

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לערוך חתונה בערב שבת?- של‘‘ט ד‘

[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן שילמת סעיף ד ממשיכים בגזרוס חז"ל אומר המחבר אין דונין אפילו דינ מומונס ללא נראה לגבי דינפשס מדרבונון לא דנים דיני ממונות שמה יבוא לידי כתיבה אבל דין שאדם עושה לעצמו אובדין דין נפשי כותב ערך שי שמותר לעשות בשבת לא שיך טעם האיסור אין בזה טינס בלהדיין אופסק שצריך צריך לכתוב חוץ לארץ בן חוץ לארץ שביום תבשני של גוליוז בעל הדום לפני דיינים בני ארץ ישראל כותב בשוט בצל החוכמה שמותר כיוון שעיקר החשש רק שהדיונים יכתבו בדיונים הם הרי בני ארץ ישראל שאצלם לא יום טב אומר המשתבור לא רק פסק הדין אלא גם סידור הטענות לבד לפני הדיונים גם כן עשו שמה יכתבו הדיינים דברי טענותיהם אבל לבוא ולצוג בבזל למשל טינס בסולי מותר כמו בבן עזר הביא המשתבר שרבי רבינו גר שמרגו לו תיקן שלא לבטל אטומ בשבס מה הכוונה מזמנה מהמנהג אך סמסופר כותב במקום אחד שהוא עוד זוכר בילדותו את המנהג הזה שאדם למשל שחברו היה חייב לו חוב והוא לא רצה לפרוע לו אז הוא יכל להפסיק את התפילה דהיינו לפני שהתחילו את התפילה הוא עמד והוא אמר אני לא מרשה להתחיל את התפילה עד שיסדרו את העניין הגיע פרנס הקהל ואמר אני אסדר את זה אז התחילו את התפילה אז יש את הכונש שרבינו גרו שואים שבשבת לא יעשו זאת אלא אם כן הוא כבר עשה זאת שלוש פעמים ביום חול וזה לא עזר אז יעשה בשבת בשבת יש יותר ציבור או אם זה לא דין תורה פרטי בין אחד לשני אלא טענות הקהל אז גם בשבת מבטלים את התומיד הגור מוסיף הרמות כיוון שלא דנים בשבת ולוכין אוסו לתפוס ולהכניס לבססיר מי שנסחה וזונש כדי שלא יברח כל שכן שעוסו להלכוס בכלל דין וגם יכול להיות ידי חבורה בשבס ילכה אותו נידוי בשבת מבוא בסמל שיבוב שתלמיד חוכם שהתבזה מותר לו לנדות על כבודו בשבת מסיים רמו ואם יברח זה שצריך לקבל עונש כמה שאנחנו לא עוסרים אותו בשבת אין עלינו כלום המשבור מביא מהירושלמי כתוב ליסבה הוא איש בכל משך בשבוס מכאן לבטי דינים של דוני בשבס שמי שהיה חייב שריפה אז הטרם מגלה שלא יענישו אותו בשבת מזה למדים לכל אוינש המחפתר בדינמו ממנס שזה אסור מדרבון השם יכתוב זה למדים מהפסוק ובספר החינוך מסביר שרצה הקדוש ברוך הוא לכבד יום זה שימצאו בו הכל מנוחה גם החוטים והחייבים הוא מביא לזה משל כותב המשנה למלך שהרוידבח חברו להורגווי ודאי מותר להציל את הנרדה בנפשו של רועידב גם בשבת כי זה פיקוח נפש המסתפק ברודף החרער ואם מותר להרוג אותו בשבת או שמה זה כמו עונש המביא מעריף כר גם מבואר בתוס שבס שמותר להרוג אותו כי הוא קש לו רצח כותב הפרגודי מי שעבר אוירשעונשה שקנו עם פיגים בואו זה לא יעשו על דחילושבס אומר המשתבור המש אמרנו שלא עוסרים אדם אין בכלל זה אם אחד רוצה לברוח לעגן את אשתו מותר לאסור אותו בשבת כמו כן אפילו שאסור לקבל עדות בשבת אב אם יש איש שגוסס זה קרוב למות ויש לו עדות על אישה שבעלה מת יכולה להתחתן אם הוא לא יעיד חוששים שלא יהיה עד אחר ועד מצאי שבת הוא כבר ימות ותישאר הגונו אז אז מקבלים את עדותו בשבת. אמרנו שלא תופסים אדם בשבת לבית האסורים האם שייך צידה באדם? אז כותב הגרשה זוהר ברוך שאם הוא בורח מכולם אז מינוניצר בזה צידה. אם בורח רק משופטים ושוטרים לא שר בו צעידה. מי שיש לו חוב אצל הנס ולדע לו שבשבת שהנס עומד לצאת במקומו ויתכן שלא היה שוב מבוא בסמ שז שמותר להתלונן בשבת אצל השר. עוד גזר מוסיפה מחבר ולא ימקצ'ים. אז למיסה כמו שנראה לאלון גם חופה אסור לעשות אפילו שהקידוש היום בעוד יום וזה כל ידי החופה הוא קונה אותה ליורשו למציא למס יודע זה כמו מקח וממקר מקח וממקר אסור בשבת גם שמו יכתוב אבל קידושין בזה זה לא כמו מקח וממק הוא לא קנה אותה לגבי זכויות אלו אבל אסור לקדש בשבת שמו יכתוב את שטר האירוסין כמו כן לעשות שידוכים מדקין סודה כותב כף החיים שאסור אבל הוא כותב שנהגו להשתד על דתקס כף הגור מביא הרמו שיטס רבינו תם רבינו תם סובר שכל האיסור לקדש בשבת זה רק אדם שרוצה לקדש אישה נוספת אבל יש מתירים לקדש איךדין לו אישהו בונים כדי לקיים פרי ורביה הוסיף המשתבור שלדס רבנו מדין כשיש לו בנים רק אין לו אישה הות כי מיץ קובית כמו בסרסבומסבוי כזרה זרך ולערב אתה לחיותו שיהיה לו עוד ילדים ואפילו שהאישה לא בצפיר ורבייה מביא רק ספסיף כיוון שטעם האיסור הוא שם הטוב אז האיסור נוהג רק באיש שהוא רגיל לכתוב את השטר האישה בכלל האיסור לא אסורה בזה לפני וגם לא שייך כי הוא הרי מותר אז גם היא מותרת לעזור לו ואפשר מוסיף הרמוד הדין הכניסה לחופה שורה אפילו שאמרנו על ידי החופה הוא קונה אותה לכמה דברים כיוון שאין לו אישוב בונים יש מיץספיר וריבי יש להקל בזה מסיים הרמו ואף הגדול לאי קיימלון אוכל מעיקר הדין קיימלון כשיתרה שבשע הראשונים שקידושים וגם חופה אסור בשבת ויום טב גם מי ש לא קיים פר ורביה מכל מקום מצרפים את דעס רבנו תם סינה זה בשסתחק גם כגוד כובדבריאס דהיינו כמו איש רגילים של רפואמים היו עושים את החופות ביום שישי והסעודה בליל שבת והיה ויכוחים כל היום שישי של יכולים להשמנדוני בהמשי שעד הלילו התאחר וכבר נכנסה שבת דוסי חופה בקידוש בלשבס או כבר הכינו לסוד ולנישואים ויש הפסד רביו של ולחוסים לא יכנוסוז ומכל מקום לכתחילה יש ליזוז שליבו דכך כותב החי יודם שאין להקל רק אם יש את כל שלושת התנאים הוא לא קיים אדם פיר וריביה יש הפסד רב ויש ביוש לחתם ולכלה אמנם לאיל אמרנו שדס רבנו תם גם ביש לו בונים אין לו אישה גם כן מצוו קוביד אבל כתן שעל זה לא סומכים ולכן אומר החיודם דווקא אם לא קיים בכלל פיר ורבייה אם אין לו עדיין בן ובת אומר המשתבור הזה הכל כבר סיסה כחובים אבל אם רק שקה חמה זה בן השמושס בוודאי אין לחמו בדיבד ועושים חופה וקידושין כי לא גזרו על שבוז בנשמו שזה צריך מצווה אבל לכתחילה יש להזהר מאוד שלא לאחר כל כך כי כמה אביז באים על ידי זה טיטלמו קצת של הנרות של החופה גם אנשים שולחות לחופה רק אחרי החופה הולכות הביתה מדליקות נרות אחרי שכבר שקה חמה וודאי שאז עדיף לא להדליק בכלל נרות שבת יש עצה להדליק לפני זה ולהתנות שהיא לא מקבלת שבת אם היא רוצה ללכת לחופה ועדיין היא רוצה לעשות שם המלאכות אבל הדליק אחרי זה זה בעיה ולכן אומר המשבור מה נכון מאוד למי שהיכולת בידו בכלל לא לקבוע נישואים בערב שבת בפרט לא סמוך לחשך כ אפילו אם זה יהיה בזמנו מסתייף מזה עוד קלקולים שמתאחרים כמו שאמרנו אם נתאחר החופה עד חשכה בשושבינים יש להם נרות ביד אפילו שקמ שמוקצה כל זמן שהוא בידו מוליכו למקום שירצה ככל שאפשר לסלק ולתת לגוי צריך לתת זאת לגוי מבוארק מטוסשבס שאין חשש שגרימת קיבו הנרות כי לוקחים מדורה אז אין בעיה שהולכים את זה מקום הרוח גם צורר גודל למיסה יש כאן עוד דערה מרב חיים קניבסקי בשונה לאכוס שהמשברו כותב שמעיקר הדין כיוון שהמוקצה בידו יכול להמשיך לטלטל אותו המשתברו בעצמו בסימן שחס נוקט כדעס הפוסקים שהתר זה רק בכלי שמלאכתו לאשר אז הוא רוצה לומר שמדובר הנר אחרי שהוא כבר קבע אז רק כלי שמלאכתו לי המשך עשי בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: