באיזה אופן מותר למחוא כפיים בשבת?- של"ח ח' של"ט א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

באיזה אופן מותר למחוא כפיים בשבת?- של"ח ח' של"ט א' - ג'

בסיעתא דשמיא סימן ש לח סעיף חס ההלכה שלפנינו מורכבת משתי הלכות שכבר הזכרנו כמה פעמים בהלכות שבת הלכה אחת שיש דין שאסור לבטל כלי מיכונעים אסור לגרום לכלי שפך למוקצה כלי שמותר לטלטלו אם אני אגרום שיכנס אליו מוקצה ויהיה אסור לטלטלו זה דומה לבואינ דומה לסויסו כמו שלמדנו יש עוד דין שאין אויסי גרף של רעיד לכתחילה אפילו שחז"ל התירו לטלטל מוקצה שמפריע לבן אדם גרף של ראי שזה לא כובד הבריאס אבל אסור לגרום לכתחילה כזה מצב אומר המכבו אדם שדולף גשם וכדומה לתוך ביתו מותליתן כלי תחס הדלף בשבס שהדלף יכנס לתוך הכלי ואם נשמע לשוויחוי ומחזירים קוימוי והוא שידל פרוי לרחיצה גשם זה לא מוקצה, זה לא נוילד, זה כבר היה בעננים מערב שבת ואם זה נקי שאפשר לשתות אותו, אפילו זה לא ראוי לשתייה, ראוי לרחיצה או שאפילו שזה ראוי רק לשתיית בהמה, אז זה לא מוקצה. אמנם מבואר בסמ שני שמים שנתפים האילנות במי ניסן זה כן ילד וגם פוסקזמנו אומרים שהוא הדין מים של מזגן לגבי שלק שירד בשבת מובא כאן של הפוסקים זה לא נוהדגוסמו שמחמיר בזה אז אין בעיה אומר המחבר אבל אם ראויים המים מאוסים הם לא רואים לכלום הם מוקצה עוסו להניח תחת הדלף כלי משום שנוינג רב של רעי לכתחילה אז למיסה המחבר במקצר דרכן המשתבר שולח לברלוכה ושם הוא מסביר כך עיקר הטעם שאסור להמיד תחת הדלף משום שהם מבט לכלי מיכונוים וברגע שהדלף יכנס לכלי יהיה אסור להזיזו במקומו כיוון שיש בו מוקצה אלו מי אם היה מותר לעשות גרף של ראי אז זה לא היה נחשב בתקלי מחוני כרי מותר אחר כך להזיז אותו מכאן ולשפוך את המים כי זה מפריע לו אלו מי כיוון שקיימלון שנועסינגרף שרי לכתחילה אז מוכרח להחליט לכתחילה שיהיה מונח שם בקביעות אז זה ביטלי מכוני זאת אומרת שזה גלגל החוזר אלמיסה מבואר כאן שבסימן שח למדנו שמו כמפסד כן מותר לגרום כמו שמובא כאן עוד מובא כאן שרב לישיב אומר שמותר לזרוק כליפות דפסולת תוך כלי שמונח על השולחן כיוון שמיד יכול לנערן מהכלי זה דומה לנחת כלי תחת נור שעברה זה לא בד כלי מכוני שאין כן כאן שהוא לא רוצה לשפוך את המים על הרצפה אבל בדיבד אומר המחבר ואם הוא כן עבר ונוסן קליטח חסד ד שנרוא לרחיצה מוטלטלטל במים המאוסים שבו אפילו לפני שהתמלא אם הוא מונח מקום שישיבתו קבועה שם וזה מרוס עליו זה כגרף של ר שהתירו לטלטלו להוציאו להשפעה מפני כבודו אבל אם הוא עומד בחצר או בפוסדו כזה מקומות שלא יושב שם אין יתר כמו שלמדנו בסימן שחס ונתחיל בסיעתא דשמיא סימן ש לת כמות דינים פרוטים הנוגים בשבס ובויז סעיפים כאן יש אוסף שגזרוס חז"ל הגזירה הראשונה סעיף א' אין רואיך לגע בבק מבואר בסימן שני כל הפרטים זהגזר שמה יכתוב זמורה כדי לרדוד בבהמה לא לך אותה סייב ביז בסמן ש חוב הזכרנו שיש מנהג לא לרחוץ בנהר כמה טעמים שמבוא לסחיטוד המעיקר הד מותר להתרחץ אבל לשחות עשו אין שוטין הפני המים שהוא שט בידיים וברגליים והוקר את הרגליים מהקרקע למה כמו שהמחבא מסיים עוד מעט כתוב בגמורה גזרו חז"ל שמה יעשה חובי של שיוטין זה כלי שעושים מגומה שהורגים אותו כמין חבית ארוכה ללמוד בו לשוט על המים רש"י אומר יש לחוש רוצה ללמוד לשוט וזכרית כותב הוא יפחד מהמים והוא יבנה כזה דבר ויהיה חי מישומה קר פטיש אז בעצם גזירה זו שייכת בנהר או בים שם הדרך לשות בסירה כזו קטנה אבל אם הוא שוחה בכלי כמו באמבטיה זה לא שייך גם בבריכה בעצם זה לא שייך בכל זאת אומר המכבר אסור לעשות כן אפילו בבריחו שבחוצר יש לו בריכה מקום שיש שמה מים לכביסה או לשרות פשתן שבחצר כי אם הבריכה עומדת ברשותורבים אז בכלל אסור שמה יתיז מים רגליו חוץ לארבעז הוא יטלטל מדלדם זה פשו סורבים למה אסור שכשהמים נעקור הם יועצים חוץ לבריכו והם נמשכים בחצר מכוחו שהוא דוחף את המים בידיו ורגליו כשהוא שוחה דומינו זה בכלל גזירה שינשוט עם הפני המים שמו יעשה חובש היוטים אבל אם יש לו סוף אוסוף יש לה שפה יש קירות גבוהים מכל צעד של הבריכה מותו כ אפילו קרמים הסוף המחזר קמום אבל ככלי הוא מתרחץ בכלי ולקמז בשמסחשיוטין אפילו שהוא שוחה שם סעיף ג' זה בעצם כבר הזכרנו בסימן הקודם חז"ל אסור להשמיע כל שמוקן כלישי לכן אין מתפכין להקוס כף על כול מספקין קסף על יורבן באבלו בחמתו לאורר הצר במחמת שמחה ולא מרגדין גזירו שמתה כן כלי שיר לעורר את האבל את השמחה ביום שמחס תויראה מותר לרקוד בשעה שאומרים כלוסים של התוירה משום כובד התוירה כיוון שהאיסור רק מלרבונוני כאילו גם בן חוץ להר שנמצא בארץ ישראל ורוצה לרקוד בקפות בלי שמחת תורה אצלו זה רק למחרתה תורה הגרשה עזור בו שמותר כי זה לכובד התעירה אבל בשער שמחי של מצווה ולמשל בשמחת חתונה אסור המה שנהגו כיום לרכות בסיומה של שמחה דס הגרשה הזוהר בו שאין זה ריקודא אסור כי לא עושים תנועות מיוחדות זה רק הליכה במעגל אומר המשמור גם לכובד הטרן כדאי להתיר לטיפוח וריקוד ולא קשקוש בפעמונים וזגים כל שכן נגינה בשאר כלישיר שאסור ממשיך המחב ואפילו להקוס באצבע על הקרקע או על הלוח או יחס כנגד אחס כדרך המשיררים כגון אלו שמקים בעמה גודל בנעימה ועושים בזה תנועות ערבות כדרך המשייררים האם הוא עושה בחוזקה כדי להקיץ את חברו משנתו מהשמע מגן אברם שמותר כזה לא דרך שיר אבל לפי התשב בשיטס רשי משמע שבגם בזה יש איסור וכך משהו פרמ גודים וסמ ש לס הוא לא מזכיר שיטה הזו אומר שרק בדרך שמחה ושיר אסור ולהקיש על הדלת שלא בדרך שיר כדי שיפתחו לו כתוב שברלוך בשם הגרוש אסור אבל מנהג העולם כדעת השולחנו ערוך להתיר עוד דוגמה עוד מחבר או לקשקש באגוז לטינוק לסחג בזוג בפעמון כדי שישתוק התינוק כל זה וכיוצר שמת כן כלי שיר אבל ולספק אלאחר יד שהוא הופך את ידו מוטר כיוון שהוא עושה שלא כדרך יש לו תזכורת שלא יבוא לתיקון כלי שיר הגו מספקרג דינהדנה בזמנינו כולם עושים זכי בו לא מוכים בהם באמת יש בזה איסור דמות שגו מזידים הם לא ישמו בקולנו ויש אומרים זה שיטסט זה בזמן הזה הכל שורה רק בזמן הגמור היה אסור אבל בזמנינו דנו נופקים בשס כלי שיר ולקזר שמו כן כלי שיר דמסד שכיחו ואפילו שאחרי שנמנו חכוים על דבר ועסרו אין לה תרו אף בטלתם כותב גויסמוי שזה נחשב שלא התפשטה את הקונה כי גם בזמן התקונה היו מזלזלים בזה אז ודאי שכל החכום היו מסכימים להתיר אומר הרמב שעל זה נוגו לאוכל בכויל טיפוח סיפוק וריקוד אבל לא שאר הדברים שנזכרים וגם בטיפוח וריקוד אין כדאי להניח המנהג שלא ימק מצווה אלא משומר נחמלי ישראל שאם ממילא לא ישמור בקולנו מוטב שהיו שואגגין כותב האיש של אברוצ'ץ' שיש נהגו למחוק בשעת התפילה כיוון שנהגו להקל בשמחת נישואין הנהיגו לעשות כן גם באבוידס השם יזבורך עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: