האם מותר לענוד בשבת שעון יד שיש בו נורה?- ש"ח מ"ו - נ"ב
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר לענוד בשבת שעון יד שיש בו נורה?- ש"ח מ"ו - נ"ב
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שנח סעיף מוב יש תולאי משי אומר המחבר אוסולוסס בשבת תחת אצילה תחת בית שכיו זרע טילו שיסינמשי אז קודם כל נשאוס בטלטל זה מוקצה זה לא ראוי לשימוש כלשהו בשבת ועויד שהוא מויליד בחומי על ידי החום של גופו יוצאים התולאים מן הזרע ואפילו שהוא לא מתכוון לזה זה פסיק רישכס מחשבס ובגדר האיסור כותב שב את הליבי שיהיה בזה משהו מקפטיש שגורם הוא להוליד ולתקן דבר חדש אבל לפשט זה רק מה כפתש דרבונון אפילו לדסטז שולדת אש אסורה מהתירה כיוון שאין התולאים נולדים אלא לאחר זמן שעון יד שהיה מצוי יותר בימים עברו שעורך את עצמו על ידי תנועות היד הוא לא ממלא סוללה צידי הגשה זו בו שימינו פועל אסור לענות בשבת בשעה שפועל מותר לאונדו אפילו שדעת האדם לערוך את השעון כי מסתבר שזה לא נחשב כמקולקל כי הוא כבר פועל הוא רק מעריך את זמן פעולתו לידי תנועות קלות שממילה הוא עושה והם בקם דבר שלא צריך מה ישומן בפרט שדבר שנעשה כמה פעמים ביום אין בזה מקר פטיש וקר גם דסגר של ישיב בשבט לוי כותב שאם יכול להמשיך לפעול עד מוצאי שבת גם בלי תנועת היעד מותר זה פסיק רש לכפסלי אבל אם בלי זה יפסיק באמצע שבת או שבת ויום טב סמוכים זה יפסיק הנשאר בצרכים חיון אבל אין למחות ביד הנוהגים להקל מידך דעס החזוני שן ללכת עם שעון כזה דס רבניסים שהם כבר ענוד על ידו מותר ללכת בו כי כל נענוע זה לא פסיק רש אבל לענות אותה על ידו בשבת אסור סעיף מז כן נראה מחלוקת לגבי בגד שעתנז יש אוסרים לטלטל בגד שטנז כיוון שאסור ללובשו אז הוא מוקצה גמור אפילו יצר גוף המקומ אסור כי זה כמו אבן ויש מתירים כי זה מלבוש ותורסליוב ויקר כסבור הראשונה ולכן משכונות של גוי שמצוי בזה שעת נז אסור לטלטלם בשבת וכותב הכלכלס הששב שאפילו שרווי הבגד השתמש בו לבמה או לגוי כיוון שהוא ראוי להיות מותר לישראל די שיוצאים לתחוטים אסורים אז הוא עומד להשתמש בזה ליהודי לא לבמה בגוי אז זה כמו בשר חי שידע שמוגן אברום כיוון שהוא לא נותן לת לקבים אז זה מוקצא אבל בגד שמורב כולו בשעת נשי אי אפשר לתקנו אז זה לא מוקצה כי זה רואה לבמה או לגוי אם אין השט ניכר בבגד אז מובא כאן שזה זה מוקצה כי אסור לתת אותה לגוי כשמיים כוזות לישראל גם בגד שבו אלי חשש תנז דסגר שלישיב שמוקצאו כי לא השתמש בו כל זמן שלא יבדקו אותו בגד שמורב בו חוט שעתנז אחד הסתפק הרשה הזו בו שם אינו מוקצה כי אפשר לתקנו בקלות כמו כן הוא הסתפק לגבי כלים שצריכים עגלה או תבילה סעיף מס מוטל לטלטל מניף או בשבס להבריח הזבובים כמו כלי שמלכתו לאיסר שבוטלטלטלו לצורך גופו לצורך שימוש שמותר בשבת טמא בשבט הלי למה זה כלי שמלכתו לאיסר שמותר לצור גופו המניפה מה מטרתה להבריח זבובים אבל זבובים מותרת בשבת אז זה כלי שמלכתו להתר אז בסעיף הרוז נידבריאר שמדובר במניפה שמיויעדת דמות חול להרוג בזבובים לכן כלי שמלאכת ליסא בכל זאת מותר לטלטלה להבריח את הזבובים סעיף מטס למיס בסמז נראה שהמחבר פוסק שמותר לטא קרקה שמרוצפת לכן לשיטתו זה כל שמלכת להתר ולכן פוסק המחביד מתטים שמכבדים בהם הקרקע מות לטלטלום אפילו מחמצין אבל לפי מה שפוסק הרמו שם שאפילו אם הקרקע מרוצפת אסור שמה יתטא גם מקומות שיש שם עפר וזה שבו גומויס אז בכלל הכלי שמלאכתו לאיסר עד שיטתו מותר לטלטל מטתה רק לצר גוף המקומים אב בזמנינו שרוב בתי יר מרוצפים סרבניסים שמתטתי מוקצה כמובה בסמ שלזן שבאופן כזה אין איסור לטא את הבית ואפילו מי שביתו אינו מרוצף ואין לו אפשרות להשתמש עם המטטה בהיתר אבל כיוון שנחשב המטה כלי שמלאכתו להיתר שהוא ראוי לאחרים כי עצם הכלי עומד במלכת היתר מקומות המרוצפים אז גם לא זה לא מוקצה סעיף נ כן נראה מחלייקס לגבי חפצי לימוד חוכמה אז הרשבו מטר לטלטל היצטרלוב זה כלי שחוזים בו בכוכבים בשבת וכן ספרה חוכמה הסכימוות להסתכל בזה בשבת על ידי עשרה רמבם שלמדנו בסימ שז שאסור ללמוד בשבת בספרי החוכמו וכמו כן אסור להבייד בצטרלוב יש להסתפק בדובו דהיינו זה ברור שדעס הרמבם זה לא עדיף מכל כלי שמלכתו לאיש ומחמו לצל ודאי שאסור לטלטלו השאלה היא האם יש על זה שם כלי ומותר לטלטלו ליצור גוף המקוימוי או שמה זה כמו אבן לדעשה רמבם ועשו בכה לטלטלו למיסא הגרו פוסק שאפילו לרמבם מותר בטלטול וגם בניין לימוד וד עצמו מצלד כש בו שמותר להשקיב משקפת לכוונה דסחזון איש שאין בזה יה חוך ומותר וכך כותב בקסס השולחן סעיף נא כאן נראה לגבי שעון פוסק המחבר מה שמורה על השעות שקוירין רילוזו בין שהוא של חול זה כלי שמלים בחו חול והחול יוצא דרך נק מתחתיתו ועושים קווים קווים לדעת את השעות בישו של מינחה למשל שעון שמש שרואים לפי הצל יש לאסתרה פקמותה לטלטל בשבת וכבר פה שתמיד מנגלי אסון מה האיסור כותב משתבו שזה דומה למדידת הזמן או הצל זה בכלל חליש מלכתו לישראל כמדידה בשבת אסורה כשאינה של מצווה ואפילו שהוא רוצה לדעת כמה זמן ללמוד אבל עצם מדידה זה לא מצווה אבל זה ברור שעצר גוף המקומו ודאי מותר כי זה כלי רק מקסימום זה כלי שמלאכתו לאיסו אז כל הספק זה רק לטלטלו לצורך מחבו לצל וכדומה וכפושתמין גלסו אבל זה הכל בשעונים שלהם בזיגר שלנו בשעונים שלנו יש לתיר כך מביא המשתברו מה ההבדל אז כותב הגשה הזוהרבך בשעונים שלהם על פי רוב לא היו משתמשים בוקים בשעת השיעת איזו מלאכה אז זה כלי שעשוי למדידת עניינים של חול מה שאם כן השעון שמצוי בזמנינו משמש לידיעת השעה אז אין בזה עניין של מדידה כמו כן מובא כאן ששעון מורר זה לא מוקצה שעון יד שיש בו כפתורים להדליק נורה או להפעלת מחשבון כותב אור לציון שאם הוא לא רגיל להשתמש בכפתורים מנמות החול מותר לאונדו בשבת אבל אם הוא רגיל יש לחו שם ישכר מלח לחץ עליהם בשבת ולא עונדון וארגוס מושר כותב שהשם הזה כיסוי אגב לישיב כותב שהשם הזה קריכת חוט אם לא יש בעיה לונדו בשבת אבל כותב השתבור דווקא שעונים קטנים שקוראים טשנוור זה שעון כיס או שעון יד אבל גדולים שקוראים ונדו זה שעון קיר אסור לטלטל למה כותב החזון איש אין לזה מקור ברור אבל זה דומה לנר כיוון שקוראים לו מהמקום באופן קבוע אז זה נחשב כמוקצה כדס הגר של ישיב מוסיף המשבור משרת תשובה אפילו כלי בלי שעות ש עומד בתיבה על הקרקע יש להחמור בטלטול אלא אם כן לצורך מקומוי לא ברור למה לצורך מקומוי מותר ולמה דווקא לצורך מקומוי הרקפונים כך כותב השרי סעיף נובז מוקצה להשיר מה במוקצה ואפילו אני אין מטלטלים דהיינו בסעיף יג למדנו שמטלנית שיש בה שלוש אצבעות שלוש אצבעות מותר לטלטלה אז זה הכל ששייך להני ואז מותר גם לעשיר לטלטל כי לבעל הבית זה לא מוקצה אתה טעס כותב שדווקא שהעשיר דר בבית העני שאז הוא נגר אחריו השיר דעלמה אסור לטלטל אבל אם זה שייך לעשיר אז דבר שהוא גרוע בעיני השירים ואין דרכם להשתמש במחמת תושרם ומקצים אותם מדעתם משל שירי מתלניות שהם פחוטים משלושה תפחים שלושה תפחים שזה הרווי רק לניים אז נאסר על העשירים הבטלטול וגם עניים אסור להם כי כבר הוקצא מדעתו שבעל הבית העשיר ואין הבדל בין הניאים שבביתו לבין עניים שמחוץ לביתו כי הולכים אחרי מי שהוא בעליו אבל זה דווקא בדבר שלא ראוי לבעלה מחמת גריאותה אבל דבר שלא ראוי לבעלה מחמת איסור למשל בעל הבית שנדר שלא יהיה מכיכר אז זה לא נעשה מוקצה בשביל זה כי נכון שלא אסור להנות מהכיכר אבל אחרים מותר להנות מהכיכר והפו עצמו מותר לטלטלו כיוון שזה ראוי לאחרים רק דבר שזה לא ראוי למחמד גריעות הדבר זה מוקצה לכולם אבל אם באמת הוא עשר את הכיכר בנוי לכל העולם אז זה לא ראוי לשימוש אז אסור לכולם לטלטלו עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







