הספר: ספר בים דרך – במדבר

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - במדבר
ג. טרדת החטא
ד. טרדת הזמן
ה. סכנה לבטל הקביעות
ו. זוכה לנשמה חדשה בחייו
ז. כל הדינים והגזירות מתבטלים ממנו
ח. נעשים לו כל חפציו ורצונותיו על ידי אחרים
ט. ניצול מעונש גיהנם ומייתר עונשי הנפש לאחר הפטירה
י. שליט הוא על הטבע והמזל
יא. אשריך בעולם הזה
פרשת בהעלותך א' – מאמר עא – ענווה והסתפקות
א. ענוותנותו של משה רבנו
ב. כיצד נשׂבר את אוזנינו להבין ענוותנותו של משה רבנו שהיה נביא וקרוב לה' מכל האדם
ג. למה דומה המתכבד במעלותיו
ד. משה רבנו לרוב דביקותו בה' חש עצמו כנר בפני האבוקה בכל עת ממש, ולא עלה בלבו התנשאות אחר שהינו במציאות תמידית של התבטלות לאור ה'
ה. והאיש משה עניו מאד מכל האדם, וזאת לסיבת ולא קם נביא בישראל כמשה – להיותו דבוק בה' יותר מכל האדם
ו. חומר הגאוה להחשב כעע"ז וככופר בעיקר
ז. סיפור מעשה מרים ואהרון שדיברו במשה, אינו כדי להודיע את מדריגת ענוותנותו של משה, אלא כדי לנמק ולשבר האוזן היאך הגיע למדריגת הענווה יותר מכל האדם
ח. ענוותנותו של משה אין דומה לה, אחר שלא היה לו במה להתבטל לקודמיו אלא לרוב דביקותו בשכינה
ט. העצה לינצל מהגאוה לבני האדם בתחילת העבודה
י. הרמב"ן באגרתו מוביל בדרך נפלאה כיצד להינצל מהגאוה
יא. ראשית יש לנהוג בענווה בדרך חיצונית, כדיבור בנחת ובהרחקת הגאוה החיצונית, וזה מתוך יראת העונש
יב. אחר שינהג בענווה לפחות בחיצוניותו, יבוא לענווה אמיתית וליראת ה'
יג. וכשיזכה לענווה יבוא ליראת הרוממות
יד. מיראת הרוממות יזכה שתשרה עליו רוח השכינה וזיו כבודה, ואז יזכה לענווה טבעית
טו. לסיכום: ענווה בתחילת העבודה הינה שכלית ולבסוף נהפכת לטבעית
טז. הפרש מאמר משה ואהרון – "ונחנו מה", לאברהם ודוד שאמרו "ואנכי עפר ואפר", "ואנכי תולעת ולא איש"
דילוג לתוכן