——–
וגם מעבירים ומסלקין מעליו כל הטרדות והעניינים מעול דרך ארץ וכו', וכל שאר ענייני זה העולם המונעים תמידות העסק בתורה הקדושה, כמו שאמרו: "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ". ואמרו בבמדבר רבה ובתנחומא פרשת חוקת, שמזה הטעם ניתנה התורה במדבר, כשם שמדבר אינו נזרע ואינו נעבד כך המקבל עליו עול תורה פורקין ממנו עול כו', וכשם שמדבר אינו מעלה ארנון (ר"ל מס), כך בני תורה בני חורין כו'. ובזוהר ויחי רמ"ב ב': דכל מאן דידע לאשתדלא באורייתא ולא אשתדל, אתחייב בנפשיה, ולא עוד אלא דיהיבין עליה עולא דארעא ושעבודא בישא, דכתיב ביששכר: "ויט שכמו לסבול" כו' מאן דסטא ארחיה וגרמיה דלא למסבל עולא דאורייתא מיד "ויהי למס עובד", וכן להיפך כו'.
תרגום: כי כל מי שיודע לעסוק בתורה ואינו עוסק, מתחייב נפשו, ולא עוד אלא שנותנים עליו עול דרך ארץ ושעבוד רע, שכתוב ביששכר "ויט שכמו לסבול" כו' מי שמטה עצמו ודרכו שלא לסבול עול תורה מיד "ויהי למס עובד".
וכך הדין הלכה פסוקה בש"ס, שתלמידי חכמים פטורין ממיסים, כמו שאמרו (נדרים ס"ב ב' ובפרק קמא דבתרא ח' א): שארי ליה לצורבא מרבנן למימר לא יהיבנא אכרגא דכתיב וכו', ושם רב נחמן בר רב חסדא שדא כרגא ארבנן [רב חסדא הטיל מס על החכמים לשלם], אמר ליה רב נחמן בר יצחק: עברת (עברת על איסור) אדאורייתא אדנביאים אדכתובים, דכתיב כו', כמו שאמרו שם דרבנן לא צריכי נטירותא (חכמים אינם צריכים שמירה).
ובתנא דבי אליהו סדר אליהו רבא פרק ד': כל תלמיד חכם שעוסק בתורה בכל יום תמיד בשביל להרבות כבוד שמים, אינו צריך לא חרב ולא חנית ולא כל דבר שיהיה לו שומר, אלא הקב"ה משמרו בעצמו כו'.
ושם בפרק י"ח: אם יש בו באדם דרך ארץ ומקרא לבד, מוסרין לו מלאך אחד לשמרו שנאמר כו', קרא אדם תורה נביאים וכתובים מוסרים לו שני מלאכים שנאמר: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך" כו', אבל קרא אדם תורה נביאים וכתובים, ושנה משנה ומדרש הלכות ואגדות, ושימש תלמידי חכמים, הקב"ה משמרו בעצמו כו', שנאמר: "ה' שומרך" כו'.
וכפי ערך הקיבול אשר יקבל עליו עול תורה באמת ובכל כוחו, כן לפי זה הערך יסירו ויעבירו ממנו טרדות ענייני זה העולם, והשמירה עליונה חופפת עליו, והוא כבן המתחטא על אביו, ואביו עושה לו רצונו משלים לו כל חפצו, כמו שאמרו רז"ל (ע"ז יט, א): כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצו. וכן איתא במדרש תהילים מזמור א'.
ואמרו עוד שם, שכתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין. ובמשלי רבתא סוף פרשה ח': "ויפק רצון מה"' כל מי שהוא מפיק בדברי תורה ומלמדו ברבים, אף אני בעת רצון מפיק לו רצון כו'.
ומזונותיו מוכנים לו תמיד בלא שום עמל ויגיעה מועטת עליהם, כמו שאמרו שם בפרק אשת חיל: כל זמן שתלמיד חכם יושב ועוסק בתורה כו', ולא עוד אלא שהקב"ה ממציא לו מזונותיו בכל יום ויום שנאמר: "ותתן טרף לביתה".
ובתנא דבי אליהו סדר אליהו רבא פרק י"ח: ברוך המקום ברוך הוא שבחר בחכמים ובתלמידיהם כו', כשם שהם יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום שהוא פנוי להם, וקורין ושונין לשם שמים, ויראה בלבבם ומחזיקים דברי תורה בפיהם, ומקיימין עליהם הפסוק: "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו", כך כביכול אפילו הם ישאלו את כל העולם כולו בשעה אחת, הוא נותן להם מיד כו'.
וייתר על כן, אלא הגם שהוא עצמו ודאי בורח מהכבוד וגדולה, כי בלא זה בלתי אפשר בעולם כלל להיות עוסק בתורה לשמה ולא תתקיים אצלו כלל, כמו שאמרו ז"ל בפרק מעלת התורה: אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד כבוד כי האדם אסור לו לפנות דעתו לזה כלל, אמנם גדול העצה יתברך שמו נותן לו שמחה וגדולה בעל כרחו, כמו שמובא בתנא דבי אליהו שם: "ברוך המקום ברוך הוא שבחר בחכמים ובתלמידיהם כו', כמו שהם יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל יום וקורין ושונין לשם שמים, ויראת שמים בלבבם, ומחזיקים דברי תורה על פיהם, ומקבלין עליהם בשמחה עול מלכות שמים, כך כביכול הקב"ה נותן להם שמחה לצדיקים בעל כרחם שלא בטובתם" כו', עד כאן. וכמאמר הכתוב: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי", רוצה לומר הגם שאני בורח מהם, המה רודפים אחרי בעל כרחי.
ובאמת כל הקושי שבתורה ועבודה הוא רק בהתחלה, אולם לבסוף מתענג האדם על עבודתו, וגם המפריעים נהפכים למסייעים.
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, בשיחו על עבודת האדם עלי אדמות, אמר פעם שכל הקשיים והנסיונות שעוברים ובאים על האדם המה נסיונות וקשיים שבאים רק עד שאדם נכנס בעול עבודת השי"ת והוא עדיין עומד בצידו האחד, אבל בו ברגע שהאדם עובר לצד הטוב ונכנס לעול העבודה, הרי כל אלה המה אצלו ככלום. ובאומנות מיוחדת עמד רבי יחזקאל והסביר את התלבטויות האדם הפשוט, וקשייו מול חוקי התורה והמצוות, שעל כל דבר שהוא תאב אומרים לו: זה אסור וזה אסור, עשה כך ועשה כך, כל חייו נראים לו כחטיבה אחת של בית האסורים שכל תושביה עקודים בידיהם וברגליהם בכבלי ברזל, ומושיבים אותם תחת מכבש נורא הקשה מנשוא, וכך מסתכל האדם הפשוט על חוקי התורה, בלא שיהיה לו שום טעם בקיום תורה ומצוות, וגם אנו יש בנו דברים מסויימים כל אחד לפי התגברות יצרו, שלפעמים נראה לו עול התורה והמצוות כקשה ובלתי נסבל מול הנסיונות הקשים, והמשיך רבי יחזקאל והרעים בקולו וזעק: לכו ועברו לצד הרוחניות! ולא תדעו יותר מנסיונות וצרות גשמיות כאלו, וזו היא העצה היעוצה למי שמוקף בכאלה בעיות ונסיונות, לכו לצד הרוחניות.
למשמע דבריו החוצבים, נשאלה השאלה, וכי שכח רבי יחזקאל מה עבר עליו עד שזכה לעמוד איתן כל כך במצבו זה? האם שכח כמה מסירות נפש בפועל היה עליו לעבור על כל צעד וצעד? האם אינו יודע הוא כמה קשה היא העבודה הזאת עד שהוא מציע לכולם ללכת לצד הרוחניות? אלא מאי? רבי יחזקאל זכה כאמור ברבינו יונה ובחובת הלבבות, ועתה כבר אינו זוכר ואינו יודע מהו הפרעת הגוף לעבודת השי"ת, הוא זכה שאיברי גופו יעזרו לו, וכבר שכח מזמן מה עבר עליו, ולכן צעק וזעק גייט אויף רוחניות! כי כל אלו שבעבר הרחוק הפריעוהו ומשכוהו, כמו כל אדם לצידם, ועכשיו [מזה זמן רב] נהפכו כולם לעוזריו, והם המה מושכים אותו לעבודת השי"ת.
א"כ אנו – צאן, שלא כ"כ עברנו נסיונות והתמודדויות, אין לנו אלא ללכת בעקבות אלה שכבר עברו לצד הרוחניות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5