——–
ואף בודאי שזו מדרגה גבוהה להרגיש ביטול עצמיות ממש מתוך דביקות בה', ולאו כל איניש בדרגה זו, מכל מקום תועיל לנו במקצת מחשבה זו לכבות את אש גסות הרוח הבאה מיסוד האש, לחשוב לפחות באותה שעה כאשר מתעוררת בלבנו גאווה וכעס – כי מלוא כל הארץ כבודו והוא מחיה את כולם, וכי אין עוד מלבדו, וכל השפעתנו ממנו, ולפחות נבוש ונכלם לייחס לעצמנו כבוד וכדומה.
ולכן אמרו בגמרא סוטה (ה' ע"א): אמר רב חסדא, כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם, שנאמר: "גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל" (תהילים קא), אל תקרי "אותו" אלא "איתו", לא אוכל לדור איתו. והיינו כנ"ל, דאחר שאין מתבונן הגס רוח כי הינו יושב לפני השכינה ומתעלם ממנה לגמרי, והראיה שהינו מתייחס למבזיו ולמכבדיו, והתייחסות זו מורה על תחושה שהוא העושה והפועל, ולכך הכבוד מגיע לו, וכן הבזיון ראוי ומגיע לו על מחדלו ובאשמת התרשלותו, אם כן בהכרח שאינו מתייחס להקב"ה היושב לצידו, ואם כן היאך יוכל הקב"ה לישב ליד אחד שיושב לצידו ומתעלם ממנו, ובמקום להרגיש באפסיותו כלפי השכינה מתייחס לאלה שמכבדים או מבזים אותו.
ולכן גם אמרו בגמרא סוטה (ד' ע"ב): אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודת כוכבים, ורבי יוחנן דידי' אמר כאילו כפר בעיקר, והיינו כנ"ל להיותו כופר במציאות זו שה' מלוא כל הארץ כבודו והוא רואהו, דאם היתה אמונה זו בלבו היה בוש ונכלם להתייחס למכבדיו או למבזיו.
ובזה יובן מה שאמרו בגמרא ברכות (מג ע"ב): המהלך בקומה זקופה אפילו ארבע אמות, כאילו דוחק רגלי השכינה, דכתיב (ישעיה ו'): "מלא כל הארץ כבודו". דמהו ענין "דוחק רגלי השכינה"?
והוא משום שמשכיח מעצמו את מורא השכינה הנמצאת בכל מקום, ובזה שמתגאה כאילו דוחקה הצידה, כאומר: אני פה לבדי מבלי השכינה, כי אם היה מרגיש שהשכינה גם כן פה, לא היה מעז להתרברב והיה בוש מעצמו, ובזה שמתגאה כביכול מסלקה לצד, כי בפניה אין יכול ומסוגל הוא להתגאות, וכאילו דוחקה הצידה להרגיש שהינו מלך בעירו, ולו נאה תהילה ושבח להיות שאין מי שהוא מעליו שיצטרך להתבטל אליו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5