א הרימותי (בראשית לט טו). ג' במסורה, הרימותי ידי (בראשית יד כב). הרימותי קולי. הרימותי בחור מעם (תהלים פט כא). י"ל כי מצינו תקנה ליצר הרע המתגבר עליו לישבע ליצרו, כמו שמצינו בבועז שאמר חי ה' שכבי עד בוקר (רות ג יג), ואמרו רז"ל (ויק"ר כ"ג י"א) ליצרו נשבע. ויש תקנה אחרת לצעוק, כהאי מעשה … להמשך קריאה
א בב"ר (פפ"ז ה') הן אדוני (בראשית לט ח). מתיירא אני, ומה אדם הראשון על מצוה קלה נצטוה ועבר עליה נתגרש מגן עדן, וזו גילוי עריות על אחת כמה וכמה. ועיין בחן טוב שפירש שאדם הראשון חטאו קל מאד שעבר עליה בלא דעת, כמ"ד (ב"ר י"ט ה') שסחטה לו ענבים ונתנה לו יין לשתות ולא … להמשך קריאה
א ויהי יוסף "יפה "תואר "ויפה "מראה (בראשית לט ו). ר"ת יתום. ועיין בכתבי האר"י זצוק"ל רזי דרזין, כי היסוד דזעיר אנפין אין לו בפרטיות מאמא עילאה כמו שאר ספירות, ועיין בעץ חיים שער הכללים (סוף פרק ד'). והנה על דרך הפשוט נ"ל כי היה ליוסף זכות אביו שהיה מטתו שלמה (שהש"ר פ"ג), ולא ראה … להמשך קריאה
א ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן (בראשית לח יז). נ"ל דיש רמז בזה, כי כך דרכו של היצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר וכו' בהדרגה (שבת ק"ה ע"ב), אבל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא אין זה מן הטבע. והנה כאן היה כזה, והוא מן התימא איך צדיק גדול כיהודה יעשה פתאום דבר … להמשך קריאה
א שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו (בראשית לח יא). נ"ל כי יהודה לא ידע מחטא ער ואונן, דאלו ידע לא היה חושש לקטלנית דהרי בחטאם מתו, והבן. והנה מבואר בזוהר דאם בעל השני הוא יותר גדול מהראשון, אין לו לירא מרוחא דשביק לה בעלה, מה … להמשך קריאה
א וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע וגו' (בראשית לח ט), וימת גם אותו (בראשית לח י). ודרשו רז"ל ביבמות (דף ל"ד ע"ב) שגם חטא ער היה בזה, ומקשין בשלמא אונן משום דלא לו יהיה הזרע, אלא ער מ"ט, ומשני כדי שלא תתעבר ותכחיש יפיה, עד כאן. והנה קשה להולמו. א', האיך נשמע מגם … להמשך קריאה
א איתא בפליאה עשרה סבי קטולין על מכירת יוסף, א"ל פנחס הוא אליהו, א"ל רבי עקיבא לית ליה זכות אבות, א"ל ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים (דברי הימים א' יב לב), עד כאן. והנ"ל בדרך אמת, על פי המבואר בעשרה מאמרות במאמר חקור דין ובפירושו שם, כי יעקב פגם באחדות כששלח את יוסף, עיין שם … להמשך קריאה
א בילקוט (ילקו"ש רמז) כשנמכר יוסף, היה יעקב בוכה ומתאבל כל אותן כ"ב שנים, מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה והוסיף לו י"ז שנה, עד כאן. והנ"ל בהקדים הא דאיתא במגילה (דף ט"ז ע"ב) גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם, שכל אותן י"ד שנים שנטמן יעקב בבית עבר, לא נענש. והקשה זקני מהרש"א ז"ל דמנא … להמשך קריאה
א כי ארד אל בני אבל שאולה ויבך אותו אביו (בראשית לז לה). זה יצחק (ב"ר פ"ד כ"א). על פי מ"ש מהר"ם א"ש בקש יעקב לישב בשלוה (ב"ר פ"ד ג'), דסבור שכר מצוה בהאי עלמא איכא, והא דהוכיח ר' יעקב בגמרא (קידושין ל"ט:) הרי שאמר לו אביו וכו'. י"ל דיעקב אבינו לא חזא מעשה כזו, … להמשך קריאה
א כי ארד אל בני אבל שאולה (בראשית לז לה). י"ל דהנה קיימא לן (פסחים ח' ע"א) שלוחי מצוה אינן ניזוקין. והנה יעקב היה סובר מדניזק יוסף ולא עמדה לו מצות כיבוד אב, שמע מינה דאנא לאו עושה מעשה עמך, ולזה לא היה שליח מצוה, דכיבוד אב אינו רק בעושה מעשה עמך כדאיתא בריש פרק … להמשך קריאה
א וישלחו את כתונת הפסים וגו' זאת מצאנו וגו' (בראשית לז לב). והוא תמוה הלא גם הם ידעו שעשה לו כתונת פסים. וגם ויכירה מיותר. והנ"ל על פי המבואר ביבמות (דף ק"כ ע"ב) דאיכא מאן דסובר סימנים דאורייתא, ואיכא מאן דסובר סימנים דרבנן, רק באבידה מפני תיקון העולם, ויתבאר שם דמאן דסובר סימנים דאורייתא, ודאי … להמשך קריאה
א מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו (בראשית לז כו). ופירש רש"י (ד"ה וכסינו) ונעלים את מיתתו. ולכאורה אין לו מובן. והנ"ל על פי מ"ש במקום אחר דחשבו לעשות הכל בערמה שלא יהרגוהו בידים, והנה עצת שמעון ולוי היה מעיקרא שיהרגוהו כולם ביחד דקיימא לן (ב"ק י' ע"א) כולם פטורים, ואחר זה … להמשך קריאה
א ויאמר יהודה מה בצע וגו' (בראשית לז כו). בילקוט הראובני בשעה שבא יוסף אל אחיו, בקשו להרגו שנאמר (בראשית לז כ) לכו ונהרגהו, עמד יהודה והציל אותו שנאמר מה בצע וגו', ואלו אמר נחזירהו היו שומעין לו, ולפי שהתחיל במצוה ולא גמרה, מתה אשתו ובניו. והנה זה תמוה דלקתה מדת הדין ח"ו, הלא שאר … להמשך קריאה
א וישמע ראובן ויצילהו מידם (בראשית לז כא). במדרש (ויק"ר ל"ד ח') אלמלא היה יודע ראובן שעתידה התורה לכתוב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם, על כתפו היה מוליכו לאביו. והנה המדרש הזה אומר דרשוני וכי ראובן הצדיק היה חושק להתפארות. עוד במדרש (ב"ר פ"ד ט"ו) אמר ראובן אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותה מעשה, והוא … להמשך קריאה
א ברש"י ויתנכלו (בראשית לז יח), נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו כמו אתו עמו, כלומר אליו. וכבר כמה דיו נשתפכו לפרש דברי רש"י הנ"ל. וגם אני אענה חלקי דכיון לדברים עמוקים, ומקודם נפרש הפסוק דתיבת אותו הוא מיותר, דהיה די באמרו ויתנכלו להמיתו ולא דבר ריק הוא. אבל הענין הוא, דלכל יש מסית מלאך הידוע הנברא … להמשך קריאה
א ויראו אותו מרחוק וגו' ויתנכלו אותו להמיתו (בראשית לז יח), ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא (בראשית לז יט), ועתה לכו ונהרגהו (בראשית לז כ). הנה הדקדוקים רבו. ונראה לפרש הכתובים ולהתנצל בעד שבטי יה, וגם בעד יוסף הצדיק, כי כבר כתבתי שיוסף לפי דעתו בצדקו והם בדעתם בצדקתם, כי היו … להמשך קריאה
א ויאמר לו הנני (בראשית לז יג). במדרש רבה (ב"ר פ"ד י"ג) א"ר חנא ב"ר חנינא הדברים הללו היה יעקב נזכר ומעיו מתחתכין, יודע היית שאחיך שונאין אותך והיית אומר לי הנני, עד כאן דברי המדרש. ויש לתמוה וכי אין שבח אחר גדול ליוסף יותר מזה, שמשום זה דוקא יהיו מעיו מתחתכין. והנ"ל בזה, דהא … להמשך קריאה
א לכה ואשלחך וגו' (בראשית לז יג). יובן על פי מ"ש האר"י ז"ל בפרשת שמות (ג י) בפסוק לכה ואשלחך אל פרעה, וז"ל: מלת לכה ואשלחך סותרים זה את זה. אך הכונה כי הלא הקב"ה היה משלח את משה בב' שליחות, א' לטובת גאולת ישראל, והב' לרעה שעל ידי השליחות נאמר (שמות ה ט) תכבד … להמשך קריאה
א ויגער בו אביו וגו' (בראשית לז י), ואביו שמר את הדבר (בראשית לז יא). ויש להבין מפני מה גער בו, דליכא למימר משום שמעורר קנאה, דהא בתר הכי כתיב ויקנאו בו, אבל מקודם לא קנאו בו כשסיפר החלום, לפי שלא ידעו הפתרון כלל וכמ"ש לעיל. ונראה על פי מה דאיתא בב"ר (פס"ח י') שאמר … להמשך קריאה
א ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו (בראשית לז ח). הנה יש לדקדק כיון דכבר כתיב אחר שנאמר (בראשית לז ב) ויבא יוסף את דבתם וגו', הרי מבואר ששנאו אותו על ידי הדבה, אם כן אחר שנאמר מענין החלום, לא היה צריך לומר רק ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו, וממה שנאמר ועל … להמשך קריאה
א ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו וגו' (בראשית לז ח). יתבאר על פי שאמרו רז"ל בברכות (דף נ"ה ע"א) ג' צריכים רחמים, חלום טוב, ומלך טוב, ושנה טובה. ועיין במפרשים חלום טוב היינו שיתקיים, והוא מוכרח דלמה לבקש על חלום. וזה שאמרו לו מה בכך שראית חלום הרומז על המלוכה, הלא עדיין צריך לרחמים, … להמשך קריאה
א בב"ר (פפ"ד ח') למה וישנאו אותו (בראשית לז ד), כדי שיקרע הים לפניהם, נ"ל כי שנאתם שומה מאת ה' היה כדי שיקרע הים לפניהם, על פי המבואר בהכלי יקר ריש פרשה זו על אמרם (ב"ר פ"ד ג') בקש יעקב לישב בשלוה, כי אלו היה יעקב יושב בשלוה בארץ כנען, לא היה נחשב זה בין … להמשך קריאה
א כי בן זקונים הוא לו (בראשית לז ג). פירש רש"י (ד"ה בן) שנולד לו לעת זקנתו ואונקלס תרגום ארי בר חכים הוא ליה, שכל מה שלמד משם ועבר מסר לו. דבר אחר שהיה זיו אקונין שלו דומה לו, עכ"ל. והנה על פירוש התרגום לבד קשה, מדוע לא מסר לשאר בניו כמו לו. ועל הדבר … להמשך קריאה
א וישראל אהב את יוסף וגו' ועשה לו וגו' (בראשית לז ג), ויראו אחיו וגו' (בראשית לז ד). וקשה דהיה די לומר וישראל עשה ליוסף כתונת פסים, ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם וגו', וממילא ידענא דעשית הכתונת פסים הוא סימן אהבה. וגם למה לו לבאר הטעם של יעקב שאהבו, דמה לן בזה לידע סיבת … להמשך קריאה
א ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם (בראשית לז ב). וישראל אהב את יוסף וגו' (בראשית לז ג). נ"ל הפירוש האמיתי לעומק הפשוט הוא, דיוסף הביא את דבתם רעה לדעתו של אביהם דייקא, וח"ו לא ללשון הרע ולא להוצאת שם רע ולא מחמת שנאה, רק אדרבה מחמת האהבה, והיה כוונתו כדי שיוכיחם אביו, כי … להמשך קריאה
א עוד ביאור על המשך הדברים והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם (בראשית לז ב). גם לישב מה שדקדק האלשיך על אומרו נשי אביו, דזה למה לי, מי לא ידע שהם נשי אביו. והנ"ל על פי מה שהאריך בפרשת דרכים כי מחלוקת יוסף עם … להמשך קריאה