ישמח משה

א ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו (בראשית מה ג). במדרש (ב"ר צ"ג י'-י"א) אבא כהן ברדלא אומר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, ומה יוסף שהיה קטנן של שבטים לא יכלו אחיו לעמוד בתוכחתו, על אחת כמה וכמה כשיבא הקב"ה ויוכיח את כל אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר (תהלים … להמשך קריאה

א ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי (בראשית מה ג). והנה תמהו כל המפרשים הלא כבר ידע ושמע שאביו חי. ועוד אמאי לא שאל אותם על זה אחר כך אחר שנגשו אליו, ולא מצינו שהשיבו תשובה על זה, ואי כונת יוסף היה אם לא מת עתה מחמת רוב הצער שבניו כולן בדרך … להמשך קריאה

א ולא עמד איש אתו וגו' (בראשית מה א). יש לדקדק כי מהראוי שיאמר ולא נשאר איש. והנ"ל דרומז למה דאיתא במדרש (תנחומא ויגש סי' ה') שהיו אחיו מבקשין להורגו, ובא גבריאל ופזרן בד' פינות הבית, ולכך יתכן לומר אחר כך גשו נא וגו' (בראשית מה ד), והבן. ואצלי נכון מאד שאחר שיצא כל אדם … להמשך קריאה

א ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי וגו' (בראשית מה א). ויש להבין למה זה ועל מה זה הוציא כל איש בהתודעו אל אחיו. ונקדים לבאר מה דקשה עוד קושיא עצומה ורבה על יוסף הצדיק כמוהו, איך לא הודיע לאביו כ"ב שנים אחר שנעשה מלך, ומלכות' אמר לעקור טורא … להמשך קריאה

א אדוני שאל את עבדיו וגו' (בראשית מד יט), עד כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתנו פן אראה ברע אשר ימצא את אבי (בראשית מד לד). והנה יש לדקדק במקראי קדש אלו טובא. (א), ועזב את אביו ומת (בראשית מד כב), קושית הראב"ע דלמה לא נחשב בין הני דאין להם הכרע. (ב), כי … להמשך קריאה

א ברש"י כי כמוך כפרעה (בראשית מד יח). חשוב אתה בעיני כמלך, זהו פשוטו, ומדרשו וכו', דבר אחר מה פרעה גוזר ואינו מקיים וכו', דבר אחר אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדוניך. ונ"ל כי פשוטו ומדרשו עולים בקנה אחד, כי מה שפרעה גוזר ואינו מקיים, זה נודע ממה שיוסף חשוב כמלך, כדאיתא בב"ר (תנחומא מקץ … להמשך קריאה

א עוד במדרש (ב"ר צ"ג ו') בי אדוני (בראשית מד יח), בייא את מעביר עלינו, אמר ר' סימון בנימוסינו כתיב (שמות כב ב) ואם אין לו ונמכר בגניבתו, וזה יש לו לשלם, עד כאן. והנה ידוע מה שמקשין דמתחילה אמר (בראשית מד טז-יז) והיינו עבדים גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו, וכיון שאמר יוסף … להמשך קריאה

א במדרש רבה (ב"ר צ"ג ב') כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו (תהלים מח ה), כי הנה המלכים זה יהודה ויוסף, עברו יחדיו זה נתמלא עברה על זה וזה נתמלא עברה על זה, המה ראו כן תמהו ויתמהו האנשים וגו' (בראשית מג לג), נבהלו נחפזו ולא יכלו אחיו וגו' (בראשית מה ג), רעדה אחזתם אלו … להמשך קריאה

א בי אדוני וגו' (בראשית מד יח). עיין בספר ברית שלום שפירש שיש בשמו שם הויה ב"ה, ויש לפרש בי אדוני, דשכינתא שריא בגוואי, כענין שנאמר (ויקרא כו יא) ונתתי משכני בתוככם, ועל פי הראשית חכמה בשער הקדושה פרק י"ב דד' כיתות שאינם מקבלין פני השכינה (סוטה מ"ב ע"א), כת חשמ"ל, משום שפוגמין בד' אותיות … להמשך קריאה

א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה (בראשית מד יח). לכאורה אינו מובן וכי בשביל שהוא כפרעה אל יחר אפו. והנה פירוש אחר אמרתי על זה, על פי מה שאמרו רז"ל (סוטה דף ל"ו ע"ב) שהיה כתוב בנימוסי מצרים שלא ימלוך רק … להמשך קריאה

א (אשר ימצא אותו מעבדיך וגו' (בראשית מד ט), ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא וגו' (בראשית מד י). יתבאר בריש פרשת ויגש בעה"י). הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה

א שם (חולין צ"א ע"א) בתוספת ד"ה כמאן דאמר גיד הנשה נאסר לבני נח, ואם תאמר דילמא לא נאסר, ואפילו הכי היו מקיימין כמו שחיטה דקאמר פרע להם בית השחיטה. וי"ל מדקאמר והכן, משמע דבלאו הכי לא משתרי. אי נמי פרע להם בית השחיטה, היינו נחירה שנצטוו על הנחירה, עד כאן. ואני הוכחתי דלא כתירוץ … להמשך קריאה

א וטבוח טבח והכן וגו' (בראשית מג טז). (חולין צ"א ע"א) ואמר ר' יוסי בר' חנני' מאי דכתיב טבוח טבח והכן, פרע להם בית השחיטה, והכן טול גיד הנשה בפניהם, כמאן דאמר גיד הנשה נאסר לבני נח, עכ"ל הגמרא. ופירש רש"י כמאן דאמר גיד הנשה נאסר להם בעודם בני נח, עכ"ל. וקשה לענין מאי שינה … להמשך קריאה

א ויאמרו בי אדוני ירד ירדנו בתחילה לשבור אוכל (בראשית מג כ). נ"ל על פי שיוסף אמר להם שהם חשודין בעריות (ב"ר פ"ד ז'). ויתכן שלא עברו עבירה ח"ו, אלא שלא נדמו בבחינה זו ליוסף שומר הברית, והבן. והנה מזה בא מיעוט השפע. והנה איתא בזוהר (תיקו"ז כב ס"ו ע"א) דבשומר הברית שם שדי מלבר, … להמשך קריאה

א בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבא אחיכם הנה (בראשית מב טו). מפשט המקראות בפרשה זו יראה, דכונת יוסף היה מראש שיביאו לו את בנימין ויתגולל עליו, ואחיו ימסרו את נפשם עליו, ויהיה להם זאת לתשובה על עון מכירתו (עיין), וזה ברור, ועיין בזוהר (ח"א קצ"ט ע"א) מ"ש בפסוק (משלי כד … להמשך קריאה

א במסורה ג' פעמים נחנו. כלנו בני איש אחד נחנו (בראשית מב יא). נחנו נעבור חלוצים (במדבר לב לב). נחנו פשענו ומרינו (איכה ג מב). עיין בבעל הטורים כאן ובפרשת מטות, (והנה במנחת יהודה פרשת מטות מצרף לזה נחנו מה (שמות טז ז). אבל זה אינו, דשם כתיב ונחנו, ויפה כיון בעל המסורה לחשוב רק … להמשך קריאה

א ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו (בראשית מב ח), נ"ל על פי מ"ש האלשיך בפרשת ויגש, לפרש הפסוק בפרשת ויצא (בראשית לא ה) שאמר יעקב רואה אנכי את פני אביכן, היינו שהיה מכיר בחכמת הפרצוף, וז"ש אנכי מכיר ולא זולתי, עיין שם. אם כן הכי נמי יש לומר כן, דידוע דרש"י ז"ל (ד"ה … להמשך קריאה

א וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב (בראשית מא נ). עיין רש"י ורא"מ ומהרש"א בחידושי אגדות דתענית (דף י"א ע"א). והנה מלבד מה שהקשה מהרש"א על הבית יוסף (טור או"ח סי' תקע"ד), קשה עוד מבראשית רבה סדר נח (ב"ר ל"ד ז'), דדריש שם בחסר ובכפן גלמוד (איוב ל ג), עיין שם. ושמע מינה … להמשך קריאה

א ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח (בראשית מא מה). במדרש רבה (ב"ר צ' ד') א"ר אחא צפונה אחת שיש כאן אתה בא לגלות שאת בנה, עד כאן. עיין ביפה תואר ובנזר הקודש ובידי משה, וכל זה איננו שוה לי. והנ"ל על פי הגמרא דסוטה (דף ל"ו ע"ב) בגבריאל שלמדו ע' לשון, ועיין שם במהרש"א … להמשך קריאה

א אתה תהיה על ביתי וגו' רק הכסא אגדל ממך (בראשית מא מ), בב"ר (פ"צ ב') אמר ריש לקיש שתי פרשיות הכתיב משה בתורה, ואנו לומדים מפרשת פרעה הרשע, כתוב אחד אומר (דברים כח יג) והיית רק למעלה, יכול כמוני אתמהא, תלמוד לומר רק, גדולתי למעלה מגדולתכם. ואנו למדים אותה מפרשת פרעה הרשע אתה תהיה, … להמשך קריאה

א ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים (בראשית מא לג), יעשה פרעה ויפקד פקידים וגו' (בראשית מא לד). והוא תמוה כי אם פרעה בעצמו יפקוד פקודים, איש נבון וחכם למה. ועוד דדבריו מורין שלכבוד עצמו הוא מדבר. והנ"ל על פי מ"ש לעיל שיוסף הגיד לו דבר חדש מהנהגת השגחיי ברצון רוצה, … להמשך קריאה

א ועל השנות החלום אל פרעה פעמים (בראשית מא לב). תיבת פעמים מיותר. ונ"ל על פי שכתבו המפרשים דלכך נשנה בענין אחר, משום דבענין אחד היה מסתבר לומר דחלום השני הוא מחמת שהרהר כשהקיץ על הראשון, עד כאן. והנה ידוע דדבר אחד שנכפל, לא יקרא שני פעמים רק נשנה, והיינו ועל השנות וגו' פעמים, וק"ל. … להמשך קריאה

א ופרעה חלם והנה עומד על היאור וגו' (בראשית מא א), עד ויאמר פרעה אל יוסף אתה תהיה על ביתי וגו' רק הכסא אגדל ממך (בראשית מא מ). הנה יש לדקדק במקראי קדש אלו טובא. (א), לאיזה תכלית מכוון נראה לו בחלום שהוא עומד על היאור והנה מן היאור עולות (בראשית מא ב), מה לי … להמשך קריאה

א עוד במדרש (ב"ר פ"ט ג') אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו (תהלים מ ה), זה יוסף, ולא פנה אל רהבים על ידי שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני והזכרתני (בראשית מ יד), ניתוסף לו שתי שנים. ר' יודן אומר המון רובי רברבי' שהם שטים אחרי כזב, אוי לו למי שהוא בוטח בהם. וכבר תמהו … להמשך קריאה

א ויהי מקץ וגו' (בראשית מא א). במדרש (ב"ר פ"ט א') ויהי מקץ שנתים, קץ שם לחשך זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה, ומאי טעם קץ שם לחשך, שכל זמן שיצר הרע בעולם אופל וצלמות בעולם, דכתיב (איוב כח ג) אבן אופל וצלמות, נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל וצלמות בעולם. דבר אחר … להמשך קריאה

א (בהפטורה (עמוס קפיטל ג' פסוק ג') (עמוד ג ג) הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו. נראה לבאר על דרך המוסר לעורר הלבבות לתשובה, כי התעוררות הראשון של ראש השנה הוא מי לא נפקד כהיום הזה, כי זכר כל המעשים לפניך בא ועלילות מצעדי גבר. והנה ביאור ההתעוררות הזה, וגם מה שיסד הפייטן (ונתנה תוקף) … להמשך קריאה