א
עוד ביאור על המשך הדברים והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם (בראשית לז ב). גם לישב מה שדקדק האלשיך על אומרו נשי אביו, דזה למה לי, מי לא ידע שהם נשי אביו. והנ"ל על פי מה שהאריך בפרשת דרכים כי מחלוקת יוסף עם אחיו היה אם יצאו מכלל בני נח להקל, שהשבטים אכלו מפרכסת דלישראל מותר ולבן נח אסור, והם סברו דיצאו מכלל בני נח אפילו להקל, ויוסף סבר שלא יצאו, ומזה נמשך הדבה. והנה ידוע דפלגש בישראל לא הוי אשת איש, מה שאין כן בבני נח, דבדדהו באישות תליא מילתא ולא בקדושין כמבואר בפרשת דרכים שם. ועל פי זה יובן והוא נער את בני בלהה וגו' נשי אביו, כאלו הם בני נשי אביו ולא בני פילגשים, לפי שהיה סובר שלא יצאו מכלל בני נח, ואם כן הפילגש היא כאשה, ומזה נמשך ויבא יוסף את דבתם שאכלו אבר מן החי כנ"ל, וזה שסיים ואמר רעה אל אביהם, שהתורה אמרה דהדבה שהביא, היה רעה אל אביהם, ויובן לפי מ"ש כי הדבה היה באמרו שלא יצאו מכלל בני נח להקל, אם כן אין לו תירוץ על שתי אחיות כמבואר בפרשת דרכים, דמה שתירצו דמאחר שגיירן הוי כקטן שנולד (יבמות כ"ב ע"א), הנה זה יתכן דוקא אם יצאו מכלל בני נח אף להקל, אם כן הוי ליה גירות אף להקל, אבל אם לא יצאו מכלל בני נח להקל, אם כן אין הגיירות מועיל להקל, יש איסור שתי אחיות דאסור לבני נח. ועל פי זה יש לפרש הגמרא בסנהדרין (דף ק"ו ע"א) אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר וישב, אינו אלא לשון צער (בראשית לז א), וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. דקשה תרתי, חדא מה הוא הצער הגדול בזה, הגם שהיא סיבה להמכירה, טפי הוה ליה למנקט הפסוק (בראשית לז ד) וישנאו אותו, שהוא הסבה היותר קרובה הגורם להצער של המכירה. ועוד יש לדקדק דלמה מביא כל הפסוק, ולא הוה ליה למימר רק ויבא יוסף את דבתם. ולפי מ"ש אתי שפיר, דר"ל דמה שהביא יוסף את דבתם, זה היה הצער הנוגע לאביהם, וז"ש דבתם הוא רעה אל אביהם עצמו וכמו שפירשנו. וגם על דרך זה יובן גם כן מה שהביא כל הפסוק (בראשית לז א) וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, דהנה הרמב"ן תירץ דמה שנשא שתי אחיות, לפי שהיה בחוץ לארץ, כי האבות שומרי התורה בארץ היו, כי משפט אלהי הארץ המה. לזה הביא הגמרא סיפא דקרא בארץ כנען, ואם כן התירץ הזה נדחה, דאף שרחל מתה, הלא בלהה וזלפה גם כן אחיות היו, כמבואר בתרגום יונתן בו עוזיאל פרשת ויצא, אלא על כרחך צריך לומר כתירץ הראשון מפני שגיירן, ואם כן הדבה רעה לו כנ"ל, והבן. ועל פי זה י"ל גם כן ההמשך והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו, דהיינו שהיה מחשיבן לנשי אביו כמ"ש, ולכך ויבא יוסף את דבתם כמ"ש, ולכך רעה אל אביהם לפי שהם נשי אביו. ועל פי זה יתבאר כפשוטו המאמר (ב"ר פ"ד ג') בקש יעקב לישב בשלוה וכו', כי הוא היה סובר דמה שנשא שתי אחיות, כדין עשה דיצא מכלל בני נח והרי גיירן, קפץ עליו רוגזו של יוסף בהוצאת דבה, ואז נתפס ממה נפשך באחד מהן, והבן.
הסבר על זכויות יוצרים
ישמח משה
רשיון: Public Domain
מקור: www.sefaria.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.