ישמח משה

א וישב משה אל ה' ויאמר למה הרעות וגו' (שמות ה כב). במדרש (שמו"ר ה' כ"ב) למה הרעות לעם הזה, ואם תאמר מאי איכפת לך למה זה שלחתני, וצריך ביאור איך ס"ד לומר למשה מאי איכפת לך צערן של ישראל, הלא ודאי יש לו להצטער על זה, וכל שכן מה שאמר אם כן למה זה … להמשך קריאה

א ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח (שמות ה ב). מה שתימה, דהך תיבת וגם אין לו ביאור. והנ"ל על דרך הפשט, כי בודאי היה מקובל ביד ישראל מה שנאמר לאברהם בין הבתרים (בראשית טו יג) כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו … להמשך קריאה

א כה אמר ה' אלקי ישראל שלח את עמי ויחוגו לי (שמות ה א). יש לפרש על פי מ"ש בפסוק (שיר השירים ח' ב') אני ישנה ולבי ער וגו'. והענין הוא שיש לכל איש ואיש מישראל להתעורר בשמחה רבה ובחשקות גדול באמצע הלילה, ולחשוב אלו היה רוצה מלך בשר ודם שיעשה לו כתר והוא בר … להמשך קריאה

א והנה רש"י בנימוקי החומש (ד"ה ויבקש) העתיק דברי הגמרא הנ"ל והוסיף תיבה אחת, דבגמרא נאמר סתם סכנה היא, ורש"י פירש סכנה היא לתינוק, ובודאי הלא דבר הוא דמאי למימרא. והנ"ל בזה על פי המזרחי דמקשה שם הא עדיין לא נאמר וחי בהם (ויקרא יח ה), ועיין שתירץ דחומרא דאתי לידי קולא הוא. ושורש דבריו … להמשך קריאה

א ויהי בדרך במלון וגו' (שמות ד כד). במסכת נדרים (דף ל"א ע"ב) תניא רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה וכו', שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה, אמר רבי ח"ו שנתרשל אלא אמר אמול ואלא סכנה היא וכו', אלא מפני מה נענש מפני שנתעסק במלון תחילה. עיין פירוש רש"י … להמשך קריאה

א ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל (שמות ד כב), ואומר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הורג את בנך בכורך (שמות ד כג). ויש לדקדק טובא. (א), להבין מפני מה פתח במכות בכורות, הלא היא האחרונה ועיין פירוש רש"י (ד"ה בני). (ב), מה שאמר בני בכורי ישראל, למה … להמשך קריאה

א עוד שם (נדרים דף ס"ה ע"א) המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו. הנה הרשב"א הוכיח בשם ר"ת ז"ל, דדוקא לכתחילה צריך בפניו, אבל בדיעבד אם התירו שלא בפניו מותר, דאם לא כן מאי פריך הגמרא בגיטין (דף ל"ה ע"ב) וליחוש דילמא אזלא גבי חכם ושרי לה, ואי דיעבד נמי לא, כי אזלא … להמשך קריאה

א עוד שם בנדרים (ס"ד ע"א) ועוד אמר ר' אליעזר פותחין בנולד, וחכמים אומרים וכו'. ושם (נדרים ס"ד) ע"ב מאי טעמא דרבי אליעזר, אמר ר' חסדא דאמר קרא כי מתו כל האנשים המבקשים וגו', והא מיתה דנולד היא, מכאן שפותחין בנולד. ורבנן מאי טעמייהו קסברו הנך מי מייתי וכו', אלא ירדו מנכסיהן, פירש רש"י (ד"ה … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשיך וגו' (שמות ד יט). ואיתא בנדרים (דף ס"ד ע"ב) דהאי מתו, היינו שירדו מנכסיהן (וכן הוא דף ז' ע"ב), וכתב הר"ן שם דעל כרחך לא מתו ממש, דכל היכי דכתיב ניצים ונצבים אינן אלא דתן ואבירם (נדרים ס"ד ע"ב), … להמשך קריאה

א הלא אהרן אחיך וגו' הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו (שמות ד יד). והנה תיבת וראך הוא שפת יתר לגמרי, והיה די לומר הנה הוא יוצא לקראתך ושמח בלבו כפירוש רש"י (ד"ה וראך) לא כשאתה סובר וכו'. והנ"ל על פי מ"ש (בפרשת ויגש בפסוק (בראשית מה כז) וירא את העגלות), לפרש מה שאמר … להמשך קריאה

א והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות וגו' (שמות ד ט). ר"ל דשמא יחשבו דהוא מעשה כשפים, ולקחת ממימי היאור וגו' והיה לדם ואז יאמינו, דבמים כשפים אינם מצליחין כמבואר בגמרא דבודקין במים, וק"ל. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

א ויאמר אליו ה' מזה בידך ויאמר מטה וגו' (שמות ד ב), וישליכהו ארצה (שמות ד ג), ויאמר ה' וגו' שלח ידך וגו' ויהי למטה בכפו (שמות ד ד). הנה צריך להבין מה שרימז לו בזה. ועוד יש לדקדק הלא באמרו ויחזק בו ויהי למטה די, ובכפו למה לי. והנ"ל על פי מ"ש לעיל שהשי"ת … להמשך קריאה

א זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור (שמות ג טו). כבר פירשו (פסחים נ' ע"א) לעלם כתיב, לומר העלימהו שלא יקרא ככתבו, וזה דרך רמז. ולי נראה דהרמז יוצא מהפשוטו, דידוע דהויה ב"ה מורה על נצחית היה הוה ויהיה אף בלא בריאה, ואדני מורה על אדנות, והיינו כשיש בריאה ומציאות, והבן. והיינו זה שמי … להמשך קריאה

א אהיה אשר אהיה (שמות ג יד). עיין מהר"י אברבנאל ובעקרים שפירשו המצוי באשר אני נמצא, ולי נראה גם כן על דרך שפירשתי (ישעיה נא יב) אנכי אנכי הוא מנחמכם, על פי דברי הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"ב ה"י) כי בכל מה שיתאר השי"ת, אין בו נוסף על מהותו, רק הוא, וחייו, ורצונו, וחכמתו ודעתו, וחסדיו … להמשך קריאה

א ויאמר משה הנה אנכי בא אל בני ישראל וגו' ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם (שמות ג יג), ויאמר אלקים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם (שמות ג יד), ויאמר עוד אלקים אל משה כה תאמר אל בני ישראל וגו' זה שמי לעולם וזה זכרי … להמשך קריאה

א ויאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה וגו' (שמות ג יא), ויאמר כי אהיה עמך וגו' (שמות ג יב). נ"ל על פי מה שפירשתי (פרשת בראשית (ב ד) בפסוק אלה תולדות השמים והארץ), אמרם כל המתגאה מרבה חמה, על פי הפרשת דרכים (דרך ענוים דרוש י"ד, על הפסוק (ישעיה ב ט) וישח אדם … להמשך קריאה

א ויסתר משה פניו כי ירא מהביט וגו' (שמות ג ו). ואמרו חז"ל (ברכות דף ז'.) בזכות ויסתר משה פניו מהביט, זכה לתמונת ה' יביט (במדבר יב ח). ובזה פירשתי מאמרם (פרקי דר"א פ"ג) צד צפון לעולם פתוח, ר"ל כלומר מי שמצפין עצמו הכל פתוח לפניו. או יאמר, זה הצדיק שעדיין הוא צפון לעולם הוא … להמשך קריאה

א אדמת קדש הוא (שמות ג ה). עיין כלי יקר למה במשה נאמר אדמת קדש, וביהושיע (יהושע ה טו) לא נאמר כן אלא קדש סתם ולא אדמת קדש. והנ"ל על פי מה שכתב לעיל כי השי"ת היה חפץ שיהיה למשה גילוי שכינה, כדי שיחיה נצח, וממילא יהיה הגאולה ניצחית ותיקון עולם על ידו. וידוע כי … להמשך קריאה

א של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא (שמות ג ה), נראה דכל הנבואה היה להודיע לו שבחן וזכותן של ישראל, כי היה הדור ההוא שפל בעיניו מאד מחמת שראה מה שעושין במצרים, ולא ידע כי הכל הוא מתוך שיעבוד וטירוף, ולא נחשב לחטא כי אנוסים המה (עיין ילקו"ש … להמשך קריאה

א ומשה היה רועה וגו' (שמות ג א), וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה (שמות ג ב). אמרו רז"ל (במדרש רבה שמות, שמו"ר פ"ב ה') הסנה בגימטריא ק"ך, רימז לו ימי חייו, עד כאן. וכדי להבין מאי ענין זה לכאן. נ"ל לפי מה שמצינו לראשונים שברחו מן הגדולה, כמו בשאול והוא נחבא אל … להמשך קריאה

א ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה (שמות ב כג). כבר כתבתי לפרש מן העבודה קמא דכתיב בקרא הנ"ל, ועכשיו אפרש הך מן העבודה בתרא. דעוד יש לדקדק דכתיב ויאנחו ויזעקו, ולא נאמר ויצעקו בני ישראל אל ה' כמ"ש אצל הים סוף (שמות יד י). והנ"ל דהנה ידוע דהשי"ת שומע תפלת כל פה, והנה עבודה … להמשך קריאה

א ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה (שמות ב כג). עיין רש"י (ד"ה וימת) שפירש וימת מלך מצרים, שנצטרע והיה שוחט תינוקת של ישראל ורוחץ בדמן, וכתב המזרחי דאי וימת ממש למה ויאנחו, עיין שם. אך הקשה דאם כן ויאנחו סתמא מבעיא ליה למכתב, ואיך נאמר ויאנחו מן העבודה, … להמשך קריאה

א במסכתא סנהדרין (דף נ"ח ע"ב) א"ר חנינא בן נח שהכה את ישראל חייב מיתה, שנאמר (שמות ב יב) ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי, עכ"ל הגמרא. ותמהו דהוה ליה להביא בקיצור שנאמר ויך את המצרי. והנ"ל דהכי פירושו, דקשה הלא באמת אין שום גילוי לדין זה לא מאדם ולא מנח … להמשך קריאה

א ויפן כה וכה (שמות ב יב). איתא במדרש (ילקו"ש רמז קס"ז) ראה שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר. לבאר איך הדרש יוצא מהפשוט, נ"ל דהא קשה על הפשוטו הא מפני ישראל לא היה מתיירא, כדאיתא במדרש (שמו"ר א' כ"ט) ויטמנהו בחול אלו ישראל, שנאמר (בראשית לב יג) והיו זרעך כחול הים, ואי משום מצריים, … להמשך קריאה

א ויהי בימים ההם ויגדל משה וגו' וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו וגו' (שמות ב יא). הנה דקדקו המפרשים מאחיו למה לי, הלא בודאי עברי הוא מאחיו וכבר אמר אל אחיו. (ב) (שמות ב יב), ויפן כה וכה למה, והיה די באמרו וירא כי אין איש, דלמה לן לידע איך היה ענין ראייתו. … להמשך קריאה

א והנה נער בוכה (שמות ב ו). פירש רש"י (ד"ה והנה) קולו כנער, ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה. י"ל על פי המבואר בפרק עשרה יוחסין (קידושין ע"ג ע"ב) משלטי הדמיה אין בו משום אסופי, רק משום רעבון השליכתו, עד כאן. והנה אז מסופקת היתה בת פרעה אם הוא אסופי, או הוא מילדי העברים שהשליכתו … להמשך קריאה