ישמח משה, שמות ל״ג

א

כה אמר ה' אלקי ישראל שלח את עמי ויחוגו לי (שמות ה א). יש לפרש על פי מ"ש בפסוק (שיר השירים ח' ב') אני ישנה ולבי ער וגו'. והענין הוא שיש לכל איש ואיש מישראל להתעורר בשמחה רבה ובחשקות גדול באמצע הלילה, ולחשוב אלו היה רוצה מלך בשר ודם שיעשה לו כתר והוא בר הכי, ויודע שהמלך יתענג וישתעשע בהכתר מאד מאד, ועל ידי שמחת הכתר יהיה העושהו משרי רואי פני המלך, כמה היה מזדרז ומתעורר ושש ושמח למהר עשיית הכתר ההוא, והיה מנדד שינה מעיניו ולא יעצרהו הגשם והשלג והכפור והגליד. על אחת כמה וכמה מהשירות והתשבחות שנעשה מהם כתר למלך מלכי המלכים, בודאי אם היה ברעותא דלבא, והקרא צווח ואומר (תהלים ב ב) עבדו את ה' בשמחה, ומבואר בזוהר הק' (ח"ג ח' ע"א) דאף מאן דחטא קמיה מאריה, וצריך לאהדר בתיובתא ולהתוודות בתבירא דלבא ובמרירי, מכל מקום צריך לאתקיימא ביה גם כן עבדו את ה' בשמחה. ושורש הדברים שבעת שמסדר תיקון חצות, או שאומר ווידוי ובקשת מחילה וסליחה, יהיה בבכיה רבה מגור מרירי דלבא. ובעת שאומר שירות ותשבחות הנאמרים בדברי נעים זמירות ישראל, יתלהב נפשו בשמחה גדולה מאד מאד שזוכה לעשות כתר למלך מלכי המלכים, וכמו שאמרן דוד המלך ע"ה בשמחה, וכן כשעוסק בתורה, יהיה בשמחה מאד מאד. והנה מבואר בראשית חכמה (שער האהבה פרק יוד) מי שירצה לשמח נפשו, יתבודד מקצת היום לחשוב בגדלות אותיות שם הויה ב"ה וב"ש, וראיה לזה מה שאמר דוד (תהלים טז ח-ט) שויתי ה' לנגדי תמיד וגו', (תהלים טז ט) לכן שמח לבי ויגל כבודי היינו הנשמה, מפני שהנשמה נאלצה משם הויה ב"ה כאמרו (דברים יד א) בנים אתם לה' וכו'. לכן בחשבו בשם הויה ב"ה, הנשמה מאירה ומתצחצח בציחצוח נפלא והיא שמחה, ומכח ההארה ההיא יש בה כח לתת התנוצצות אפילו לבשר, באופן שאף בשרי ישכון לבטח שלא ישלוט בו רימה, עד כאן דבריו הקדושים עיין שם. ועל פי זה מבואר כה אמר שם הויה ב"ה אלקי ישראל שהנשמות ישראל נאצלין, שלח את עמי ויחוגו לי, היינו כענין שנאמר (דברים טז יד) ושמחת בחגך כנ"ל.