ישמח משה

א ולא יכלה עוד הצפינו וגו' (שמות ב ג). עיין רש"י (ד"ה ולא). והנה במסכת סוטה (דף י"ב ע"א) ותצפנהו שלשה ירחים (שמות ב ב), דהוי מיעבר ב' תלתא ירחי מעיקרא וכו', עיין שם. ולא יכלה עוד הצפינו, אמאי תצפנו ותיזל, ומשני כל היכי דשמעו מצראי דאתיילד ינוקא וכו', עיין שם שהיו מחפשין על ידי … להמשך קריאה

א מדרש פליאה (פרקי דר"א פמ"ח) (הובא בספר עטרת שלמה) בשביל שראו אבותיו של משה תארו כמלאך אלקים, מלו אותו לשמונה, עד כאן. נ"ל פשוט דהא משה נולד לוא"ו חדשים ויום אחד כמו שפירש רש"י (שמות ג ג, ד"ה ולא), והרגילות הוא שהנולד לזמן קצר כזה, הוא כחוש מאד ומראהו רע והוא ירוק, וכבר מבואר … להמשך קריאה

א ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו וגו' (שמות ב ב). פירש רש"י (ד"ה כי) כשנולד נתמלא הבית כולו אורה. וקשה הלא במדרש (שמו"ר א' כ') איתא שני דיעות, חד אמר שנתמלא הבית אורה, וחד אמר שנולד מהול, ומי יודע להכריע. (ב), מאי הטוב כל כך שנולד מהול. (ג), איזה שייכות טוב יש ביום שנולד, … להמשך קריאה

א וייטב אלהים למילדות וירב העם ויעצמו מאד וגו' (שמות א כ). ויש לדקדק דהנה לפי הפשוטו משמע דהך וייטב אלקים למילדות הוא גזירת המאמר, וירב העם הוא מאמר בפני עצמו, אם כן ויעצמו מאד קאי על העם, ולפי זה קשה דמשנה הפסוק מלשון יחיד ללשון רבים, דוירב העם הוא לשון יחיד, ויעצמו הוא לשון … להמשך קריאה

א ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות וגו' (שמות א טו), ויקרא מלך מצרים למילדות וגו' (שמות א יח), ותאמרנה המילדות אל פרעה (שמות א יט). הא דקרי ליה מלך מצרים, ובתשובת המילדות קרי ליה פרעה. עוד קשה בתשובתן כי לא כנשים המצריות וגו' דשפת יתר הוא, דהיה ראוי לומר נשים העבריות חיות הנה, ומצריות מאן … להמשך קריאה

א וכאשר יענו אותו כן ירבה (שמות א יב). נ"ל דכל מה שהיה הכנעה, היה יותר השראת שכינה, ואשכון את דכא כתיב (ישעיה נז טו), כן ירבה שלא כדרך הטבע, כמו בעת שהיה הארון אצל עובד אדום הגיתי (שמואל ב' ו יא), לפי ששם השראת שכינה, וכמו דשם ששה בכרס אחד (ירושלמי יבמות פ"ד הי"ב), … להמשך קריאה

א ויקם מלך חדש וגו' אשר לא ידע את יוסף (שמות א ח). להבין ענין זה, נ"ל על דרך שכתב הכלי יקר בפסוק (שמות א ט) ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, דהכונה כי עצום הוא ממנו כביכול (סוטה ל"ה ע"ב), שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל (מו"ק ט"ז ע"ב), אם כן הגזר … להמשך קריאה

א ראובן שמעון לוי ויהודה וגו' (שמות א ב). נ"ל ליתן טעם להואוי"ן שביהודה ונפתלי ואשר (שמות א ג), לפי שהוא"ו מקור החיות, כמ"ש באגרת שמואל בשם הר"ש הלוי הטעם שנכתב תולדות מלא בוא"ו בפסוק (רות ד יח) ואלה תולדות פרץ, כי הוא"ו היא סוד קו האמצעי מדתו של יעקב וזה שמו עץ החיים, ולכן … להמשך קריאה

א ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו (שמות א א). הנה יש לדקדק טובא. (א), דבכל מקום אמרינן וא"ו מוסיף על ענין ראשון, וזה אין לו שייכות למה שלפניו. (ב), הבאים, והלא כבר באו, ומה שתירץ במדרש (שמו"ר א' ד') שכיון שעד שלא מת יוסף לא הוטל עליהם משא של … להמשך קריאה

א הנה אמרו רז"ל (תנדב"א רבה פכ"ג) כל אחד מישראל מחויב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב. נ"ל דאית קדושה ואית קדושה, קדושה כוללת אינה נרגשת בפרטיות, וקדושה פרטית לכל אחד מיחידי סגולה, כמו שביארתי בפסוק (במדבר טז ג) כי כל העדה כולם קדושים וגו'. והנה ביארתי (בתהילים מ״ט:כ׳ בתפלה למשה) הפסוק … להמשך קריאה

א בבראשית רבה (פרשה ק' סי' י' (ב"ר ק' י')) ויאמר אליהם יוסף אל תיראו וגו' (בראשית נ יט), ועתה אל תיראו וגו' וידבר על לבם (בראשית נ כא), וכי יש לך אדם שמרבר על הלב, אלא דברים שהן מנחמין את הלב אמר להם, נמשלתם כעפר הארץ, מה עפר הארץ מי יכול לסייף את עפר … להמשך קריאה

א ויאמר אליהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני (בראשית נ יט). עיין מ"ש בספר בית שמואל אחרון דהקשה דאין דרך הצדיק להשיב כך, דמשמע שאינו יכול להרע להם, ואם כן הוי הדיוק דאם היה יכול להרע היה עושה להם רע, ואין זה דרך הצדיק כי מחויב למחול כשמפייסין אותו (יומא פ"ז ע"א), עד … להמשך קריאה

א ויבך יוסף בדברם אליו (בראשית נ יז). נ"ל על פי מ"ש רש"י (ד"ה אביך) שבאמת אביו לא ציוה שלא נחשד בעיניו, והנה הם שינו מפני השלום, לכך ויבך יוסף, על דרך הוא פורש ובוכה (יומא דף (כ') [י"ט] (ע"ב) על שחשדוהו, וק"ל. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את … להמשך קריאה

א ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו (בראשית נ טו). במדרש והשב זה יוסף, ישיב זה עשו, (והובא בפרשת דרכים דרך המצפה). והוא פלאי דמאי שאטייה דעשו לכאן. והנ"ל על פי מה שנתבאר בדברי הרא"מ פרשת וישב במחלוקת האחי יוסף עם יוסף במפרכסת, ולפי זה צריך לומר דהיה … להמשך קריאה

א אבי השביעני לאמור וגו' בקברי אשר כריתי לי שמה תקברני (בראשית נ ה). עיין רש"י (ד"ה אשר) שהעמיד יעקב לעשו כמין כרי של כסף וזהב בעד חלקו במערת המכפלה, וכל מה שרכש בפדן ארם נתן לו, אמר אין נכסי חוץ לארץ כדאי לי, עד כאן. נ"ל על פי מה שביארתי בפרשת וישלח (בפסוק (בראשית … להמשך קריאה

א במדרש (ב"ר ק' ו') ויבכו אותו מצרים שבעים יום (בראשית נ ג), אלו שבעים יום שבין אגרת לאגרת, (ר"ל בין אגרת המן בי"ג בניסן, לבין אגרת מרדכי בכ"ג בסיון). והוא פלאי. והנ"ל דהנה איתא בסנהדרין (דף ס"א ע"ב) לא תשתחוה להם (שמות כ ה), להם אי אתה משתחוה, אבל אתה משתחוה לאדם כמותך, יכול … להמשך קריאה

א ויכל יעקב וגו' ויגוע ויאסף אל עמיו (בראשית מט לג). עיין רש"י (ד"ה ויגוע). ובגמרא פרק קמא דתענית (דף ה' ע"ב) דאיתא התם רב נחמן ור' יצחק הוי יתבי בסעודתא, א"ל וכו' נימא מר מילתא, א"ל אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לשוט ויבא לידי סכנה, בתר דסעיד א"ל יעקב אבינו לא מת. נ"ל … להמשך קריאה

א איש אשר כברכתו בירך אותם (בראשית מט כח). ר"ל אשר כברכתו למעלה, בירך אותם למטה, והבן. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה

א בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל (בראשית מט כז). הנה ידוע כי שלל יקרא הון אף שאינו גזל, כמו כמוצא שלל רב (תהלים קיט קסב), וכן מלת עד שהוא תרגומו של שלל. ובהקדים מ"ש בפרשת ויגש בפסוק (בראשית מה כב-כג) ולבנימין נתן וגומר, (בראשית מה כג) ולאביו שלח כזאת וגו', עיין … להמשך קריאה

א מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך וגו' (בראשית מט כה), ברכות אביך גברו על ברכת הורי (בראשית מט כו). עיין רש"י. והנה בנזר הקודש בבראשית רבה פרשה י"א) פירש הפסוק (ישעיה נח יד) והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר, כי נחלת יעקב הוא בלי מצרים כמבואר במסכת שבת (דף קי"ח.). והנה בפרשת … להמשך קריאה

א בן פורת יוסף וגו' (בראשית מט כב), וימררוהו ורובו וישטמוהו בעלי חצים (בראשית מט כג), ותשב באיתן קשתו וגו' (בראשית מט כד). כבר כתבנו (בפרשת ויגש בפסוק (בראשית מה ח) ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים), לפרש כי באמת לא היו השבטים ראוים לאותה מעשה של מכירת יוסף, אך מאת ה' היתה … להמשך קריאה

א מאשר שמינה לחמו והוא יתן מעדני מלך (בראשית מט כ). היינו שהשי"ת ישפיע כל טוב ויהיה פרנסה בריוח גדול וכל טוב וידושן בכל טוב, רק השי"ת ישפיע חכמה בינה ודעת, וישכילו כל זאת שלא יהיה ח"ו בגדר וישמן ישורין ויבעט (דברים לב טו), רק אדרבה יעבדו את השי"ת על ידי זה, ויהיה למלכא עילאה … להמשך קריאה

א יהודה אתה יודוך אחיך וגו' (בראשית מט ח). נ"ל על פי מ"ש בספר זבח שלמים ישלם ה' לעושה רע כרעתו (שמואל ב' ג' לט). על פי (שמואל א' יז יד) שדוד הוא הקטן בעיניו ועניו ורוצה למחול, אך מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ואסור למחול (כתובות י"ז ע"א), וזה אמרו ואנכי היום … להמשך קריאה

א במדרש רבה (ב"ר צ"ח ד) בפסוק (בראשית מט ד) א"ז חיללת וגו'), אמר יעקב לראובן אני איני מרחקך ואיני מקרבך, אלא הריני תולה אותך ברפיון עד שיבא משה שנאמר בו (שמות יט ג) ומשה עלה אל האלקים, ומה שדעתו רואה לעשות כך יעשה, כיון שבא משה התחיל לקרבו, שנאמר (דברים לג ו) יחי ראובן … להמשך קריאה

א ראובן בכורי אתה וגו' (בראשית מט ג), פחז כמים אל תותר (בראשית מט ד), עיין בב"ר (ב"ר צ"ח ד') ובנזר הקודש. ובגמרא (ב"ב דף קכ"ג.) מה ראה יעקב שנטל הבכורה מראובן, דכתיב (דברי הימים א' ה א) ובחללו יצועי אביו, ומה ראה שנתנה ליוסף וכו', ומסיק ראוי היתה הבכורה לצאת מרחל, דכתיב (בראשית לז … להמשך קריאה

א הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם (בראשית מט ב). יש לדקדק דמעיקרא אמר בני יעקב, ואחר כך אל ישראל אביכם ולא דבר ריק הוא והכל ברוח הקודש נאמר. והנ"ל בזה בהקדים מה דנ"ל ליתן טעם על שמותר לקרות יעקב, אחר שנקרא ישראל והדר אהדריה קרא, ולא כן באברהם (ברכות י"ג ע"א). ונ"ל … להמשך קריאה