א
ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה (שמות ב כג). כבר כתבתי לפרש מן העבודה קמא דכתיב בקרא הנ"ל, ועכשיו אפרש הך מן העבודה בתרא. דעוד יש לדקדק דכתיב ויאנחו ויזעקו, ולא נאמר ויצעקו בני ישראל אל ה' כמ"ש אצל הים סוף (שמות יד י). והנ"ל דהנה ידוע דהשי"ת שומע תפלת כל פה, והנה עבודה זו תפלה כמו שדרשו רז"ל על הפסוק (דברים יא יג) ולעבדו בכל לבבכם (תענית דף ב'.). והנה תפלה בעת צרה היא מצות עשה שתפלה דאורייתא לכולי עלמא, לכך המתפלל בעת צרה עובד השי"ת וראוי שיענהו, מה שאין כן כשאינו מתפלל להשי"ת, רק שואג ומתאנח מכאב לבו ואינו קורא להשי"ת כלל, ודאי אינו ראוי שיענהו השי"ת, רק אם מרוב עבודה נסתם עינו ולבו ודעתו ושכלו עד שאין לו לב להבין לקרוא להשי"ת, אונס רחמנא פטריה ונחשב כאלו צועק להשי"ת. והיינו ויאנחו סתם, וכן ויזעקו ולא נאמר אל ה', כי מגודל הלחץ והדחק שמעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו, לא שמו אל לבם לצעוק אל ה', רק סתם כצועק מכאב לב, אף על פי כן ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה, ר"ל מן בחינת עבודה זו תפלה, והבן.
ב
או יתכוון (שמות ב כג) ותעל שועתם אל האלקים, ושמא תאמר למה הלא לא לאל יזעקו, על זה אמר מן העבודה, הואיל ומרוב עבודה נסתמו עיניהם ולבם, והבן.
ג
או יתבאר אומרו (שמות ב כג) ויאנחו בני ישראל ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים, ולא נאמר ויצעקו אל ה'. בהקדים מאמרינו לפרש הפסוק (בתפלה למשה תהלים פג ב) אלקים אל דמי לך וגו'. ואיתא במדרש (שוח"ט מזמור פ"ג) אם אנו דוממין שנאמר (איכה ב י) ידמו זקני בת ציון, למה אתם דומם אל דמי לך, עד כאן. כי הנה בעת רצון טוב לפרש התפלה בפה, שתקובל התפלה על ידי מלאכים מכניסי התפלה, וכמו שסידר יוצר בראשית ממונים על כל דבר. אבל בעת צרה דאז יש מקטריגים, אז קרוב ה' לנשברי לב (תהלים לד יט), ולא על ידי מלאכי השרת שהם אינם יודעים מחשבה שבלב, והיינו (איוב (לו יט) ל"ו י"ט) היערוך שועך, היערוך דייקא לא בצר, כי אז וכל מאמצי כח שאין קטרוג (עיין סנהדרין מ"ד ע"ב), אבל בעת צרה על זה נאמר (תהלים לט ב) אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי, ומשום זה אין אומרים תחנונים בבית אבל (או"ח סי' קל"א ס"ד). והנה הוא יתברך תמיד רוצה להטיב, רק שמקטרוגים מונעים ומעכבים, וז"ש אם אנו דוממים, אם כן אין קטרוג למה אתה דומם, וזה שאמר הכתוב (תהלים ס"ב (סב) ו') אך אלקים דומי נפשי, כלומר אם דומיה נפשי הוא רק לאלקים, כי ממנו דייקא תקותי כי אין אני כדאי שיסכימו הפמליא, רק הוא ית' מלא רחמים. והנה בארץ מצרים ידוע כי נאמר (שמות יב יב) ועברתי וגו', ודרשו (ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"א) אני ולא מלאך. ופירש האר"י זצוק"ל שאין מלאך יכול ליכנס לשם, ועל כן תפלה בדבורים ותנועות לא יתכן, על כן אמר משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי (שמות ט כט), ולזה רק ויאנחו בני ישראל ויזעקו שהוא קול בלי דבור, על כן ותעל שועתם אל האלקים, והבן.
הסבר על זכויות יוצרים
ישמח משה
רשיון: Public Domain
מקור: www.sefaria.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.