ישמח משה

א נטה ידך וגו' וימש חשך וגו' (שמות י כא), ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים ולכל בני ישראל היה אור במושבותם (שמות י כב). יתבאר על פי מ"ש באהבת דודים (דף מ"ג ע"ב), דעונות גורמים דהחשך מכסה ואין השמש מאיר לסיהרא, וכשהקב"ה מייסר לבריותיו, מושכין החשך למטה ואז השמש מאיר לסיהרא, והבן. הכי נמי … להמשך קריאה

א לכו נא הגברים ועבוד את ה' כי אותה אתם מבקשים (שמות י יא). נתגלה לי בחלום פירוש על זה, כי דרך המלך לדבר בלשון חכמה וברמז, והענין כי באמת האנשים נבראו רק להדמות לעליונים, כמו שנאמר (בראשית א כו) בצלמנו כדמותינו, והוא על ידי עבודת השי"ת, מה שאין כן הנשים עיקר בריאתן רק לצורך … להמשך קריאה

א ויאמר אליהם לכו עבדו את ה' אלקיכם מי ומי ההולכים (שמות י ח), ויאמר משה בנערינו ובזקננו נלך כי חג ה' לנו (שמות י ט). הנה על צאן ובקר אין צריך לבאר הטעם, כי כבר אמר (שמות ה ח) נלכה נזבחה וגו', רק על הטף אמר זה הטעם, והענין הוא דמבואר בפרשת דרכים (בדרש … להמשך קריאה

א במדרש רבה (שמו"ר י"ג ג') אם ללצים הוא יליץ (משלי ג לד), זה פרעה שהקב"ה הכביד את לבו (שמות י א), עד כאן. והקשה בספר בית שמואל אחרון שהוא סותר לדרש הגמרא (יומא ל"ח ע"ב) דדריש הבא לטמא פותחין לו, שנאמר אם ללצים הוא יליץ, ר"ל שמעצמו עושה, עיין שם. ונ"ל לפרש על פי … להמשך קריאה

א בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וגו' (שמות י א). הנה כבר עמדו המפרשים דנתינת טעם הזה הוא משולל הבנה. והנ"ל דהנה כבר אמרו רז"ל (יבמות ס"ה (ע"א) [ע"ב]) כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע, והיינו כדי שלא להחטיא חבירו שיהיה מזיד, והמביא חבירו לידי חטא … להמשך קריאה

א בהפטורה (יחזקאל סי' כ"ח) כה אמר ה' בקבצי את בית ישראל מן העמים וגו', (יחזקאל כח כו) וישבו לבטח וגו' כי אני ה' אלקיהם וגו', (יחזקאל כט כא) ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני ה'. בהקדים לבאר הא דכתיב (ירמיה (יג יא) י"ג י"א) כי כאשר … להמשך קריאה

א ויאמר אליו משה וגו' (שמות ט כט), ועתה ועבדך ידעתי כי טרם תראון. ופירש רש"י (ד"ה טרם) עדיין לא תראון מפני ה' אלקים, והפשתה והשעורה נכתה כי השעורה אביב והפשתה גבעול (שמות ט ל), והחטה והכוסמת לא נכו כי אפילות הנה (שמות ט לא). ויש לדקדק במקראי קדש האלו טובא. (א), קושית הרמב"ן למה … להמשך קריאה

א כבד מאד אשר לא היה כמוהו במצרים (שמות ט יח). במדרש (שמו"ר י"ב ג') לומר לך שלא היה כמוהו בכל העולם ולא במצרים, ועיין במתנות כהונה ובידי משה. ולי נראה דהא קשה דמשמע דכמוהו לא היה במצרים, הא ברד קל היה, הלא שם אינו יורד מטר וברד כלל (שמו"ר י"ב ב'), כמ"ש הראב"ע והרמב"ן. … להמשך קריאה

א הנני ממטיר כעת מחר ברד וגו' (שמות ט יח). במדרש רבה (שמו"ר י"ב ב') זבדי בן לוי אמר שרוט לו שריטה בכותל, למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד, וכן הוא ברש"י (ד"ה כעת). והוא תמוה מנא לן. והנ"ל דהא כעת מחר אינו לשון מסופק, אם כן קשה מהא דאמר משה כחצות (שמות יא ד), … להמשך קריאה

א עודך מסתולל (שמות ט יז). עיין בתרגום שני עד כדין מתרברב. ונ"ל שהוא כפירוש הראב"ע מגיזרת סלסלים (משלי ד ח), וסולו לרוכב בערבות (תהלים סח ה), ומתרברב היינו מתגדל ומשתבח ומתפאר. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

א כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך (שמות ט יד). הנה הוא תמוה מאד, ועיין בתרגום יונתן (וז"ל, ארים בזמנא הדא אנא משלח מחתא לך מן שמיא, ותתיב ית כל מחתי דמחת ללבך ובעבדך ובעמך, דמן קדמי הוין משתלחין ולא מן חרשיותא דבני נשא, עכ"ל). ועדיין קשה (א), הלא הוא כבר … להמשך קריאה

א ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי וגו' (שמות ח ה), ויאמר למחר ויאמר כדבריך למען תדע וגו' (שמות ח ו). הנה הקושיא של הגאון הראב"ע ידוע, דלמה לו להרחיב זמן הלא אין מנהג האדם לבקש רק שיסיר ממנו המכה מיד, ועיין מה שתירץ, ועיין בנזר הקודש מה שתירץ. וגם אני אענה חלקי, דהנה מובן … להמשך קריאה

א הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור (שמות ז יז). ולכאורה אשר בידי הוא אך למותר, ודברי רז"ל ידועים. וכפשוטו י"ל דהנה המצרים היו עובדים ליאור כנודע, והנה איתא במסכת ע"ז (דף מ"א ע"א) דדרך עובדי כוכבים ומזלות ליתן מקל ביד העבודה זרה, לרמז שהוא רודה בכל העולם, עיין שם. ולכך … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה וגו' (שמות ז יד), לך אל פרעה בבקר וגו' (שמות ז טו). הנה יש להבין מה זה שציוה שיאמר לו דוקא בצאתו את העיר, ולמה תמיד אהרן הוא האומר לפרעה, וכאן משמע שמשה לבדו יהיה האומר. והנ"ל על פי שנאמר בפרשת שמות (ד טז) והוא יהיה לך … להמשך קריאה

א כי ידבר אליכם פרעה לאמור תנו לכם מופת (שמות ז ט), במדרש רבה (שמו"ר ט' א') ר' פנחס הכהן בר חמא פתח (ישעיה מו) מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשה אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה, כל הקורא פסוק זה, סבור שמא פלונקיא יש למעלה, ומהו וכל חפצי אעשה, שהוא חפץ להצדיק בריותיו … להמשך קריאה

א במדרש רבה (פרשה זו (שמו"ר ז' ד') בפסוק (שמות ו יג) ויצום אל בני ישראל וגו'), עתידה גן עדן שתצעק תן לי צדיקים אין לי עסק ברשעים, שנאמר (תהלים לא ז) שנאתי השומרים הבלי שוא, ולמי אני מבקש לאותן שהיו בטוחים על שמך, שנאמר ואני אל ה' בטחתי. ועתידה גיהנם שתצעק אין לי עסק … להמשך קריאה

א וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה (שמות ו ט), וידבר ה' אל משה בא דבר אל פרעה וגו' (שמות ו יא), וידבר משה וגו' הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים (שמות ו יב). הנה כבר עמדו המפרשים הא קל וחומר … להמשך קריאה

א במדרש רבה (ריש פרשה זו, שמו"ר פ"ו א') כתיב (מלכים א' יא ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו, אמר רבי שמעון בן יוחאי נוח היה לו לשלמה להיות גורף ביבין, ואל יכתב בו הדבר הזה, עד כאן. ויש להבין מה כונת רבי שמעון בן יוחאי בזה, וגם במשול המשל הזה להיות … להמשך קריאה

א והייתי לכם לאלקים וידעתם וגו' (שמות ו ז), ונתתי אותה לכם מורשה (שמות ו ח). והנה יש לתמוה אם מורשה הוא אף אם לא יתייחדו לעם לו ית' ליחד אלהותו עליהם, מכל מקום שלהם היא כמו בשאר אומות בארץ ירושתם, ואיך תולה זה בזה, והנ"ל בזה על פי מה דאיתא בפרק החולץ (יבמות דף … להמשך קריאה

א ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים (שמות ו ז). נ"ל על פי המבואר בפרשת דרכים (בדרך הערבה דרוש כ"ב דף ס"ז ע"ב), דישראל מחוייבים לקבל גזירתו של הקב"ה, וראוים לעונש ח"ו כשאינם מקיימין מצד דינא דמלכותא, אף דהאי דינא ליתא באינו משוה גזירתו על כל בני מלכותו, הרי איתא בפרקי רבי אליעזר (פרקי … להמשך קריאה

א במסורה לכן אמור לבני ישראל (שמות ו ו), לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה יב). ועיין בבעל הטורים. ונ"ל כי הנני נותן לו את בריתי שלום, פירושו שכרתי עמו ברית שיהיה הוא המבשר בגאולה אחרונה, שהוא עת שלום האמור בקהלת (ג ח), כדכתיב (מלכים ב' כ יט) שלום ואמת יהיה … להמשך קריאה

א בתרגום יונתן ושמי ה' (שמות ו ג), ברם באפי שכינתי לא איתידעת להון. נ"ל על פי מ"ש כי הניסים על ידי שם שדי באתכסיא בשידוד, נעשה על ידי האבות, אבל על ידי שם העצם מהוה כל הויות באתגליא, נעשה על ידי משה, וזה כונת הראב"ע ועיין בהרמב"ן והבן. והנה באתכסיא הוא דרך אחוריים כמ"ש … להמשך קריאה

א וארא אל אברהם וגו' באל שדי (שמות ו ג). עיין מ"ש הראב"ע כי שם שדי מורה על שידוד המערכה, אך בדרך הנהגה ולא בתולדות חדשות המשנה, והן הן הניסים הנסתרים. אבל שם הויה המהוה כל הויות מאתו יצאו תולדות חדשות, והנה הראשון היה מעלת האבות, והשני מעלת משה, עד כאן דבריו בשינוי הלשון. ועל … להמשך קריאה

א וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה' (שמות ו ב). עיין באלשיך מה שדקדק. (א), שמשנה מדבור לאמירה. (ב), טרם אמרו ית' אליו דבור, חזר ואמר ויאמר. (ג), מה שמשנה מאלקים להויה. (ד), אומרו אני ה', מה חידש לו, עד כאן. ועיין שם מה שכתב דנמשך לפסוק שלפניו (שמות ו א) ויאמר ה' … להמשך קריאה

א הגה ברוחו הקשה ביום קדים, עיין רש"י פרשת בשלח על הפסוק (שמות יד כא) ברוח קדים עזה (ד"ה ברוח), כי איבוד הרשעים יהיה לעתיד גם כן ברוח קדים, ומבואר בגמרא (ר"ה י"ז ע"א) והרוח מפזרתן וכו'. והנה עיין במכלל יופי בישעיה סימן כ"ז, כי הגה לשון הסרה והמשכה, כמו הגו סיגים מכסף (משלי כה … להמשך קריאה

א עוד נ"ל לתרץ על קושיא זו של בעל עיון יעקב על הא דאמר אתם בכיתם בכיה של חנם וכו' (סוטה ל"ה ע"א). ועל פי זה יתורץ גם כן הקושיא שהבאתי לעיל, דאיך יתכן רוח הקודש בעצב של מגילת קינות. על פי דאיתא בפרשת דרכים (דרך הקדש דרוש שמיני) על המדרש (דב"ר פ"ז י') אם … להמשך קריאה