ישמח משה

א ולא תלכו בחקות הגוי אשר אני משלח וגו' (ויקרא כ כג), ואומר לכם אתם תרשו את אדמתכם וגו' אני ה' אלקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים (ויקרא כ כד), ואחר זה נאמר (ויקרא כ כו) והייתם לי קדושים כי קדוש אני וגו' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, עד כאן. והנה יש לדקדק טובא … להמשך קריאה

א מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (ויקרא יט לב). הנה דברי הזוהר (ח"ג רכ"ז ע"ב), ומה שמוסיפין בפסוק הנ"ל, על פי אשרי ילדותינו וכו' (סוכה נ"ג ע"א) ידוע, (עיין לקמן פרשת אמור על המדרש (ויק"ר ל' י') פרי עץ הדר (ויקרא כג מ), זה אברהם). ולי נראה על פי מה שאמרו (תמיד ל"ב ע"ב) … להמשך קריאה

א לא תאכלו על הדם (ויקרא יט כו). הנה מה שדרשו רז"ל במסכת ברכות (דף יו"ד ע"ב) לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. דלכאורה כמו זר נחשב הדרשה זו בפסוק זה. ויתבאר על פי המבואר בזוהר הקדוש (זוהר ח"ב ר"י ע"א) בעת השינה נשמתא פרחת מניה, ולא נשאר רק נפש הבהמיית והיא רביעית הדם שבלב … להמשך קריאה

א ואהבת לרעך כמוך וגו' (ויקרא יט יח). יתבאר דהנה לכאורה יקשה הלא היה אהבה המתחלקת כקושית העקרים, לכך אמר אני ה', ר"ל הידוע דהוא אחד ומאהבתו נמשך אהבת אוהביו ישראל, והבן. או יאמר אני ה' המצווה על כך, אם כן אחת היא לקיים ציווי ית', והבן. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא יט יז). יתבאר על פי שכתב ביערות דבש שיש לאדם להוכיח לחברו אם רואה שעושה דבר שאינו הגון, וממילא דיהיה לו הוכחה בנפשו דיאמר לעצמו לחבירי מחיתי, ואיך אעשה בעצמי הרעה הזאת, עד כאן דבריו. והיינו הוכח במה שתוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא, … להמשך קריאה

א ובקצרכם וגו' (ויקרא יט ט) אני ה' אלקיכם (ויקרא יט י). פירש רש"י (ד"ה אני) דיין לפרע, ואיני גובה מכם אלא נפשות וכו'. נ"ל דהוא על דרך שאמרו רז"ל (ויק"ר י"ז ד') אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אבל כאן אני ה' דהוא רחמים, אלקיכם דיין ונמצא נוטל נפשות, והבן דנהפך הרחמים לדין ח"ו, … להמשך קריאה

א ואת שבתותי תשמורו (ויקרא יט ג). פירש רש"י (ד"ה) סמך שבת למורא אב, לומר אם יאמר לך חלל שבת אל תשמע לו. והקשה המזרחי דלפי זה היו לו להקדים שבת למורא, כדמצינו בפרשת ויקהל (שמות לה ב) שהקדים שבת למלאכת המשכן, עיין שם. ונ"ל דכונת הפסוק לומר איש אמו ואביו תראו שהיא מצוה טבעיית, … להמשך קריאה

א איש אמו ואביו תראו וגו' (ויקרא יט ג). טעם סמיכות מצוה זו לקדושים תהיו (ויקרא יט ב), עיין באור החיים כי כל המטמא עצמו בעריות, מבזה כבוד אביו ואמו שיאמרו ארור שזה ילד וכו', עיין עליו. ועל פי דבריו נ"ל סיפא דקרא ואת שבתותי תשמורו, כי בחול טרודים ומשכחת עון, מה שאין כן בשבת … להמשך קריאה

א קדש עצמך במותר לך (יבמות כ' ע"א), מתקיים על פי שני דרכים, או שממאס במותרות, ולפעמים ההיפך כמבואר בשו"ע שמשביע עצמו מן ההיתר כדי שלא יבא לידי איסור, והכל לפי מה שהוא אדם באותה שעה ובלבד שיהיה כונתו לשמים. והיינו גם כן קדש עצמך במותר לך, שעל ידי המותר הוא מקדש על עצמו שלא … להמשך קריאה

א במדרש רבה (ויק"ר כ"ד ח') רבי אבין אמר משל למלך וכו', כך בכל יום מכתירין להקב"ה בג' קדושות, נותן בראשו אחת, ושתים בראש בניו וכו', ועיין בנזר הקודש פרשה ג' סי' ד' שפירש על פי הידוע כי הג' קדושות, הם כלפי ג' מדותיו שהם כתר חכמה בינה, וכתיב (משלי ג יט) ה' בחכמה יסד … להמשך קריאה

א במדרש (שמו"ר ל"ח ב') רבש"ע קראתני קדושים (ויקרא יט ב), הסר ממני המות. נ"ל בהקדים לבאר מה שאמרו רז"ל (ב"ר ט' ז') טוב מאד (בראשית א לא), זה המות. על פי מה שראיתי בשם הרב מהראדני דע מאין באת ולאן אתה הולך (אבות פ"ג מ"א), על פי שנותנין עליו חומרי המקום שיצא משם, והני … להמשך קריאה

א קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם (ויקרא יט ב). בספרי אם אתם מקדשים עצמיכם, מעלה אני עליכם כאלו אתם מקדישים אותי, ואם אין אתם מקדשים עצמיכם, מעלה אני עליכם כאלו אין אתם מקדישים אותי, או אינו אומר אלא אם אתם מקדישים אותי הריני מקודש, ואם לאו איני מקודש, תלמוד לומר כי קדוש אני, … להמשך קריאה

א ושמרתם את משמרתי (ויקרא יח ל). דרשו רז"ל (מו"ק ה' ע"א) עשו משמרת למשמרתי. אך אם לכונה זו לבד נאמר, קשה למה נאמר דוקא אחר פרשת עריות, הלא בכל התורה כולה נצטוו לעשות משמרת למשמרת. והנה (במדרש) (ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג) איתא ושמרתם את משמרתי, מה שאני שומר שהקב"ה שומר תורתו. והנה זה תמוה … להמשך קריאה

א ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה' (ויקרא יח ה). על פי התניא (חלק א' פרק ל"ה) כי החיות שבהמצות, הוא נכלל ברצונו ית' ממש בלי הפסק והבדל, והוא רצונו ורצונו הוא, ואם כן העושה המצות נדבק בו ית'. והיינו וחי בהם, הוא אני ה', והבן. הסבר על … להמשך קריאה

א את משפטי תעשו וגו' ללכת בהם וגו' (ויקרא יח ד). יש להבין מה שכפל הדברים בשני פסוקים סמוכים. וגם בפסוק ראשון נאמר ללכת בהם, ובשני (ויקרא יח ה) נאמר וחי בהם. ובפסוק ראשון מסיים אני ה' אלקיכם, ובפסוק השני מסיים אני ה'. והנ"ל בזה, כי הנה אמרו רז"ל (במד"ר קדושים, ויק"ר פכ"ד ו') כל … להמשך קריאה

א במדרש רבה (ויק"ר כ"ב א') איש איש אשר ישחט וגו' (ויקרא יז ז), הדה"ד (קהלת ה ח) ויתרון ארץ בכל היא, ר' יהודה אמר אפילו דברים שאתה רואה שהם יתרון לעולם, בכלל הנייתו של עולם הן, סיבא (ר"ל מין עשב) למעבד חבלא, סיכוא למסוך ניניא וכו', עד (ויק"ר כ"ב ב') ורבנן אמרי אפילו דברים … להמשך קריאה

א כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' לפני ה' תטהרו (ויקרא טז ל). בסוף יומא (פ"ה ע"ב) אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. על פי המבואר כי דבר יקר, נקל בו הכתם והפגם במעט מן המעט. וגם מהמבואר כי אינו דומה הניקיון של הבגדים וצחצוחן המובאין לפני … להמשך קריאה

א וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל (ויקרא טז יז). ר"ל שהשי"ת יכפר בעבורו למענו ולמען שמו הגדול שנקרא עלינו, ובעד ביתו היינו הצדיק שהוא ביתו ומשכנו בתוכו, כנאמר (שמות כה ח) ושכנתי בתוכם, ובעד כל קהל ישראל היינו כללית ישראל אף אם אינם כדאים, כי הן אל כביר לא ימאס (איוב לו … להמשך קריאה

א במסכתא יומא (דף ל"ט ע"ב) אמר ר' ינאי עליית גורל מתוך הקלפי מעכבת, הנחה אינו מעכבת, ור' יוחנן אמר אף עלייה אינו מעכבת. יבואר על דרך הרמז, דר' ינאי רומז למדת הדין ינאי מלכא מלך במשפט יעמוד ארץ (משלי כט ד), וגימטריא ע"א דהיינו סנהדרי מעלה, וכבר הוא ממוזג כנודע מהזוהר (ח"ג רצ"א ע"ב) … להמשך קריאה

א ולקח את שני השעירים וגו' (ויקרא טז ז). אמרו רז"ל במסכת יומא (דף ס"ז.) בלשון של זהורית הקשור בראש שעיר המשתלח, הלבין היו שמחין, לא הלבין היו עצבין, עד כאן. ולכאורה קשה טובא האיך משכחת לא הלבין, הלא יום הכיפורים מכפר בכל ענין כמ"ש הרמב"ם (הלכות תשובה פ"א ה"ג). והנ"ל דיש שני מיני תיקונים … להמשך קריאה

א בקרבתם לפני ה' וימותו (ויקרא טז א). לכאורה הוא משולל הבנה, דנראה כמו שבא לפרש סיבת מיתתם, ולא פירש כלל. ונקדים מדרש הפליאה בשעה שנכנסו שני פולמסין דנורא לתוך חוטמיהון של נדב ואביהו, ענו שרפי הקודש ואמרו השיבנו ה' אליך ונשובה (איכה ה כא). ומקודם אקדים ליישב סתירת המאמרים במיתת בני אהרן, דאיכא מאן … להמשך קריאה

א אחרי מות שני בני אהרן (ויקרא טז א). במדרש רבה (ויק"ר כ' ו') ר' ברכיה פתח (משלי יז כו) גם ענוש לצדיק לא טוב, אמר הקב"ה אף על פי שענשתי את אהרן, לא טוב אלא להכות נדיבים עלי יושר, עכ"ל. והוא פלאי (והובא בשפת אמת על משלי סימן י"ז), ונדחק בפירושו, ושורש דבריו אף … להמשך קריאה

א עוד במדרש רבה (ויק"ר י"ז א') ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם (ויקרא יד לד) זה שאמר הכתוב (תהלים עג א) אך טוב לישראל אלקים לברי לבב. נ"ל כי הפסוק אך טוב לישראל וגו', יש לפרש כי אלקים שהוא דין, גם כן טוב לישראל כי לישראל אוהבי שמו כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, … להמשך קריאה

א עוד במדרש רבה (ויק"ר ט"ז ד') זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא יד ב), זה שאמר הכתוב (תהלים ז טז) ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי. נ"ל על פי הגמרא בעירוכין (דף ט"ו ע"ב) מאי תקנתיה, יעסוק בתורה שנאמר (משלי טו ד) מרפא לשון עץ חיים וכו'. והנה דעת לנבון נקל דרפואה היא אם … להמשך קריאה

א זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא יד ב). במדרש רבה (ויק"ר ט"ז ב') הדה"ד (תהלים לד יג-יד) מי האיש החפץ חיים וגו', ומעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעירות הסמוכות לציפורי, והוי מכריז מאן בעי למזבן סמא דחיה, מאן בעי למזבן סמא דחיה, אודיק עליה כולא עלמא, ור' ינאי הוי פשט בטרקלינא, וא"ל תא סליק לגבאי … להמשך קריאה

א הנה יש ליתן טעם לחיבור הסדרים תזריע ומצורע דשייכין זה לזה, כי הנה ראיתי בשם האר"י הטעם דאשה מזרעת תחילה יולדת זכר, וכשהאיש מזריע תחילה יולדות נקבה (ברכות ס' ע"א), לפי שיש מוח חכמה בחינת דכורא, ומוח בינה בחינת נוקבא בין בזכר ובין בנקבה, דכל אחד כלול משניהם, וטיפת זרע בא מן המוח כנודע, … להמשך קריאה