ישמח משה

א ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ (ויקרא כה כד). על פי מה דאיתא באור החיים על הא דאיתא (פסחים פ"ז ע"ב) לא הגלה הקב"ה את ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, והיינו ליקוטי הניצוצות. והנה אם לא חטאו ולא היו גולין, האיך היו מלקטים הניצוצות. רק הענין הוא, דאם לא היו חוטאים היה כח … להמשך קריאה

א וכי תמכרו ממכר (ויקרא כה יד). במדרש (ויק"ר פרשה ל"ג סי' וא"ו) עתידין אתם לימכר לאומות העולם, אלא תהיו שותפין וכו', כדרך שעשו חנניא מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנצר וכו' (דניאל ג יז) אלהנא די אנחנו פלחון יכול לשזבותנא וגו', (דניאל ג יד) ענא נבוכדנצר ואמר להון הצדא וגו', מה באתם לעשות וגו' צדו, תרגום … להמשך קריאה

א ושבתה הארץ שבת לה' (ויקרא כה ב). פירש רש"י (ד"ה שבת) לשם ה' כשם שנאמר בשבת בראשית. והוא תמוה, ועיין ברמב"ן ובמזרחי. והנ"ל בזה, דהא היה מקום לפרש בפסוק ושבתה הארץ שבת לה', על פי שאמרו רז"ל (בריש פרק כיצד מברכין, ברכות ל"ה ע"א) רבא רמי, כתיב (תהלים כד א) לה' הארץ ומלואה וכו', … להמשך קריאה

א בהר סיני (ויקרא כה א). ברש"י (ד"ה בהר) מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו בסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים וגו', עיין שם. והנה המזרחי פירש להא דהתורת כהנים דמנא לן למילף לכל המצות, דהיינו משום דמדה … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה בהר סיני (ויקרא כה א). בילקוט שמעוני (ילקו"ש רמז תרנ"ח) א"ר אליעזר הקפר כתיב (שיר השירים ה טו) שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז, העמוד הזה יש לו כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה, מה כתיב למעלה מן הענין (ויקרא כה ב) ושבתה הארץ, ואחר כך כתיב (ויקרא כה ח) וספרת … להמשך קריאה

א בילקוט (ילקו"ש איוב רמז תתקכ"ז) א"ר לוי כל מי שמקיים מצוה סוכה בעולם הזה, הקב"ה מושיבו בסוכה של לויתן לעולם הבא, את מוצא בשעה שבאו יסורים על איוב, עמד וקרא תגר על מדת הדין ואמר מי יתן ידעתי ואמצאהו אדעה מילין יענני (איוב כג ה), אמר לו הקב"ה הרי עורו של לויתן שאני עתיד … להמשך קריאה

א בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת (ויקרא כג מב), כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם (ויקרא כג מז). והנה צריך להבין הכפל. ומהו האזרח בישראל. וגם למה בקדמייתא ובתנינא סכת חסר, ובבתרייתא סכות מלא בוא"ו. והנ"ל על פי שדרשו רז"ל סכות תרי סכת חד … להמשך קריאה

א פרי עץ הדר (ויקרא כג מ). במדרש (ויק"ר ל' י') הדר זה אברהם שהדרו הקב"ה בזקנה, שנאמר (בראשית כד א) ואברהם זקן בא בימים, ונאמר (ויקרא יט לב) והדרת פני זקן, כפות תמרים זה יצחק שהיה כפות על גבי המזבח, וענף עץ אבות זה יעקב שהיה הדוק ורחוש בבנים כהדס שהוא הדוק ורחוש בעלין, … להמשך קריאה

א ביום הראשון (ויקרא כג מ). במדרש (בראשית רבה פרשה ס"ג וכאן פרשה ל"א) בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון, אני נגלה לכם ראשון, שנאמר (ישעיה מד ו) אני ראשון ואני אחרון, ופורע לכם מן הראשון זה עשו, דכתיב (בראשית כה כה) ויצא הראשון אדמוני, ובונה לכם ראשון זה בית המקדש, דכתיב ביה (ירמיה יז יב) … להמשך קריאה

א ולקחתם לכם וגו' (ויקרא כג מ). ודרשו רז"ל (סוכה דף מ"ג.) לכם משלכם, להוציא את השאול ואת הגזול. באור ליום ד' פרשת בא תקנ"ד לפ"ק נתגלה לי בחלום תירץ על קושית התוספת דריש פרק לולב הגזול (סוכה ל' ע"א, ד"ה משום), דהקשו דלמה לי לכם למעוטי גזול ביום טוב ראשון, תיפוק ליה דהוה ליה … להמשך קריאה

א מערב ועד ערב תשבתו שבתכם (ויקרא כג לב). ויש לדקדק דהך תיבת שבתכם הוא שפת יתר, והיה די באמרו מערב ועד ערב תשבתו. אך נראה דהוא מצוה ואזהרה על יום הכיפורים שעדיין לא נתקיים מצוה זו מעולם, והלואי שנזכה לקיים מצוה זו, והוא דשבת קדש נקרא תמיד שבת לה' בהתורה הקדושה, וידוע דבהזמנים מקדימין … להמשך קריאה

א במסורה זכרון תרועה (ויקרא כג כד). אין זכרון לראשונים (קהלת ב טז). אין זכרון לחכם עם הכסיל (קהלת א יא). ונ"ל על פי מ"ש בעיר גבורים (פרשת נצבים), כי תרועה שברים תקיעה, הם נגד הג' כתות ליום הדין (ר"ה ט"ז ע"ב), תרועה נגד כת הצדיקים שנאמר (במדבר כג כא) תרועת מלך בו, שברים נגד … להמשך קריאה

א בחודש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש (ויקרא כג כד) כל מלאכת עבודה לא תעשו וגו' (ויקרא כג כה). ובפרשת פנחס (במדבר כט א) נאמר ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם. ובגמרא (פרק ד' דר"ה דף כ"ט ע"ב) רמי, … להמשך קריאה

א במנחות (דף צ"ה ע"ב) מתניתין אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים וכו'. ובגמרא שם עד אלא דרב אשי בדותא הוא. וכתבו תוספות (ד"ה אלא) ותברא וכו'. והנה הקושיא מפורסמת על הרמב"ם (בפרק חי"ת מהלכות תמידין ומוספין הלכה ז' חי"ת, ובפ"ה מהלכות תמידין ומוספין הלכה יו"ד), דשם מבואר דפסק בשתי הלחם ובלחם הפנים דאינם דוחין … להמשך קריאה

א במסכתא שבועות (דף ט"ו ע"א) אמר רמי בר חמי אין העזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה וכו'. שם (שבועות ט"ו) ע"ב אלמה לא, אפשר דמקדש בשתי הלחם בעצרת וכו', עד הלכך לא אפשר. וכתבו שם התוספת ע"א ד"ה בשחיטת כבשים וכו', ולמאן דאמר התנור מקדש, נמי לא מצי אפי להו מאתמול דלא לפסלו בלינה, עיין … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' שבע שבתות תמימות תהיינה (ויקרא כג טו). במדרש (ויק"ר כ"ח ג') אימת הן תמימות, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום. ונ"ל על פי דאיתא בספרים כי מצות ספירה הוא הכנה כמו ספירת ז' נקיים קודם מתן תורה, שהוא דוגמת נשואין לישראל, והוא ספור ימי נקיים מן טומאת מצרים, ועל … להמשך קריאה

א ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני ה' (ויקרא כב ל). יש לפרש על דרך צחות על פי דברי רז"ל (סוטה מ"ח ע"ב) האומר מה נאכל למחר, הרי זה מקטני אמנה, והבן. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

א עוד שם במדרש (ויק"ר כ"ז ד') דבר אחר שור או כשב או עז (ויקרא כב כז), הדה"ד (קהלת ג טו) מה שהיה כבר הוא, ר' יהודה אומר אם יאמר לך אדם שאלו לא חטא אדם הראשון ואכל מאותו העץ, היה חי וקיים לעולם, אמור לו אתה כבר היה אליהו שלא חטא והוא חי וקיים … להמשך קריאה

א במדרש (ויק"ר כ"ז ג') שור או כשב או עז כי יולד (ויקרא כב כז), ר' אבא בר זבדי פתח כתיב (יחזקאל כט טז) ולא יהיה עוד לבית ישראל (למבטח) למזכיר עון, דכתיב (ישעיה ו' ב) שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו בשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף. בשתים יעופף … להמשך קריאה

א במסכתא נזיר (דף מ"ח ע"א) על כל נפשות מת לא יבא (ויקרא כא יא), בנפש אדם הכתוב מדבר, עיין רש"י (ד"ה ת"ל), ותוספת (ד"ה כל). ויש להבין כיון דבהמה נקרא נפש, כדכתיב (ויקרא כד יח) מכה נפש בהמה וגו', וכן מת דכתיב (שמות כא לה) ואת המת יחצון, ולמה לא תקרא נפש מת. והנ"ל … להמשך קריאה

א ופאת זקנם לא יגלחו. "פאת "זקנם ר"ת פ"ז, (כי הוא"ו היא רק לשימוש), כי הוא מתיקונא רישא דאריך אנפין י"ג תיקונא דיקנא כנודע ראשו כתם פז (שיר השירים ה יא), וגם רומז לשפע עשירות, כנודע מהאר"י זצוק"ל דשערות הזקן הם צינורי השפע, ושאר האותיות של השני תיבות פאת זקנם חוץ מפ"ז, הם אותיות אנקת"ם, … להמשך קריאה

א לנפש לא יטמא בעמיו (ויקרא כא א). עיין באלשיך מ"ש על אומרו לנפש ולא למת. כי עיקר טומאת האדם הוא מכח נפשו אשר עליה תאבל, והוא החלק הקרוב אל החומר וכו'. ועל פי זה פירש אמרם (במ"ר פי"ט ח') תבא אמו ותקנח צואת בנה, כי מאז ברא אלקים אדם, גזרה חכמתו ית' שיהיה הוא … להמשך קריאה

א במדרש רבה (ויק"ר כ"ו ד') אמור אל הכהנים בני אהרן (ויקרא כא א) זה שאמר הכתוב (תהלים יט ג) יום ליום יביע אומר וכו'. והוא פלאי, ועיין ביפה תואר שנדחק מאד בזה. ולי נראה לפרש על דרך שפירשתי (בתפלה למשה תהלים סי' י"ט) הפסוק (תהלים יט ב) השמים מספרים כבוד אל וגו', ושלא תאמר … להמשך קריאה

א ובמדרש תנחומא (אמור סי' א') אמור אל הכהנים ואמרת אליהם (ויקרא כא א), הרי אמירה שני פעמים, משל לטבח שהיה נכנס ויוצא לפני המלך, אמר לו המלך לא תראה במיתת אדם לעולם, מפני שאתה רואה פני שלא תטמא את הפלטין שלי, כך גזר הקב"ה על הכהנים הנכנסים למקדש שלא יטמאו למת, לפיכך הוא אומר … להמשך קריאה

א אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו (ויקרא כא א). והנה יש לדקדק (א), הכפל אמור ואמרת, ואף שדרשו רז"ל (יבמות קי"ד ע"א) להזהיר גדולים על הקטנים, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והדרש יוצא מעומק הפשוטו כדרכינו בכל מקום. (ב), בני אהרן למה, מי לא ידע שהם בני אהרן. (ג), … להמשך קריאה

א אמור אל הכהנים (ויקרא כא א). במדרש (ויק"ר כ"ו ז') הראה לו הקב"ה למשה דור ודור ושופטיו, ודורשיו, ומנהיגיו, והראה לו שאול ובניו נופלים בחרב, אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע מלך הראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב, אמר לו הקב"ה משה לי אתה אומר, אמור אל הכהנים בני אהרן שהרג נוב עיר הכהנים, עד … להמשך קריאה