ישמח משה

א כולו הפך לבן טהור הוא (ויקרא יג יג). כבר אמרתי פירוש על הפסוק הזה, על פי שנבל גלגול לבן, ואמרתי זה מדעתי, ועכשיו ראיתי שכיוונתי אל האמת בעזר"ה לפי מה שנתבאר בליקוטי תורה מהאר"י (ריש פרשת בלק) שבלעם גלגול לבן, ועיין שם מה שפירש על הפסוק (במדבר כג י) תמות נפשי מות ישרים וגו', … להמשך קריאה

א והובא אל אהרן הכהן וגו' (ויקרא יג ב). עיין רש"י (ד"ה). ואיתא בזבחים (דף ק"ב.) מרים מי הסגירה, אם תאמר משה, זר היה, אם תאמר אהרן, קרוב היה ואין קרוב רואה את הנגעים וכו'. ומקשין העולם דהא משה נמי קרוב היה כמו אהרן. ועניתי ואמרתי ליישב בדרך נאה, דבלא זה דמשה זר היה, לא … להמשך קריאה

א אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' (ויקרא יג ב). במדרש רבה (ויק"ר ט"ו א') הדא הוא דכתיב (איוב כח כה) לעשות לרוח משקל ומים תיכן במדה. ונ"ל בהקדים הא דאיתא בנדרים (ז' ע"ב) דהא דכתיב (שמות ד יט) כי מתו כל האנשים, היינו שהענו. וכתב הר"ן ז"ל דליכא למימר שהיו מצורעים, דהא כתיב בהו … להמשך קריאה

א במסורה וטהרה ממקור דמיה (ויקרא יב ז). ה' ממקור ישראל (תהלים סח כז), ורישא דקרא במקהלות ברכו אלקים. ונ"ל על פי המדרש (שהש"ר פ"ה) (הובא בעקדה בראש שער ס"א) על הפסוק (שיר השירים ה יא) קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, ר' שמעון ב"ר יצחק פתר קרא בפרשיותיה של תורה, שאף על פי שנראות כאלו הן … להמשך קריאה

א במדרש תנחומא (תזריע סי' ג') היה איוב רואה את בני אדם, ואשה יולדת זכר, וספינה שטה בים אצבע על אצבע, תמה על הדברים האלו ואמר אשא דעי למרחוק (איוב לו ג), לפיכך נאמר אשה כי תזריע, עכ"ל. והנ"ל על פי מ"ש הרמב"ם במורה (חלק ב' פרק י"ז) בהשיבו על אריסטו שמביא ראיה לסתור החידוש, … להמשך קריאה

א כי תזריע וילדה זכר (ויקרא יב ב). עיין באור החיים שפירש כי תזריע, תיכף וילדה זכר, כי העיקר הוא לידת הנפש הבא מכח מחשבה בשעת הרגל דבר, עיין שם. והנה בתיבת זכר נדחק מאד, דהוא רמז בפני עצמו. ולדעתי יומתק יותר לדרכו לומר על פי הזוהר והרמב"ם דהחומר יקרא בשם נקבה, והצורה בשם זכר. … להמשך קריאה

א אשה כי תזריע וילדה זכר (ויקרא יב ב). בב"ר (פ"ח א') הדה"ד (תהלים קלט ה) אחור וקדם צרתני, זכה אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית, לא זכה אומרים לו יתוש קדמך, עד כאן המדרש. והוא תמוה מאד דמאי ענין זה לפסוק אשה כי תזריע. וגם המדרש בעצמו צריך ביאור למה בזכה קדם לכל … להמשך קריאה

א ילקוט שמעוני (ילקו"ש רמז) זאת החיה אשר תאכלו (ויקרא יא ב), ר' שמעון בן יוחאי פתח (חבקוק א ו) עמד וימודד ארץ, מדד הקב"ה את אומות העולם, ולא מצא אומה שהיה ראויה לקבל את התורה אלא ישראל, עד כאן דבריו. והוא פלאים מה שייכות יש לזה דוקא עם הפסוק זאת החיה אשר תאכלו. וכדי … להמשך קריאה

א ואת שעיר החטאת דרש דרש משה וגו' (ויקרא י טז), ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה (ויקרא י יז). ועיין רש"י (ד"ה שעיר) שפירש שעיר ראש חודש היה, שנאמר ואותה נתן וכו' עון העדה, שמכפר על עון טומאת מקדש וקדשיו, עד כאן לשון רש"י. ועיין בספר בנין אריאל שכתב וז"ל: ראוי לשית לב … להמשך קריאה

א יין ושכר אל תשת וגו' (ויקרא י ט) ולהורות (ויקרא י יא). פירש רש"י (ד"ה ולהורות) למד שאסור שיכור בהוראה, ועיין מ"ש התוספת סוף פרק היו בודקין (סנהדרין דף מ"ב ע"א ד"ה העוסקים) דשתויי יין מותרים לדין דיני ממונות, דהא דאמרינן במסכת עירובין (דף ס"ד ע"א) דשתה רביעית יין אל יורה, הוא דוקא בהוראת … להמשך קריאה

א את השריפה אשר שרף ה' (ויקרא י ו) דייקא שהוא מדת הרחמים, והיה ראוי לומר אשר שרף אלקים. אבל הנ"ל בזה, על פי מה דאיתא במדרש (שיר השירים רבה) אשכול הכופר (שיר השירים א יד), איש שהכל בו מכפר, דודי לי שיכול לומר למדת הדין די. וכתב בתורת חיים הטעם, לפי שהקב"ה ברא את … להמשך קריאה

א וכל בית ישראל יבכו וגו' (ויקרא י ו). יש להבין הטעם בזה, ועיין רש"י (ד"ה ואחיכם). עוד יש להבין כי התורה משבחת את אהרן במה ששתק, אם כן יש תימה גדולה על אדונינו דוד המלך ע"ה רגל הרביעי שבמרכבה, איך התמרמר כל כך על מיתת אבשלום בנו (שמואל ב' יט א), ואיך לא לימד … להמשך קריאה

א ותצא אש ותאכל אותם וגו' (ויקרא י ב). הנה טרם נבאר המקראות, נקדים סוגית הש"ס במסכת פסחים (דף צ' ע"ב), ועיין בצל"ח שם מ"ש ליישב הרמב"ם (פ"ו מהלכות קרבן פסח ה"ב) דפסק אין שוחטין וזורקין על טבול יום דמת מצוה שהנזיר מגלח, עיין שם, וגם הגירסא הישנה סבר לה כר' עקיבא וגו'. וגם מה … להמשך קריאה

א ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח וגו' (ויקרא ט ז). בתורת כהנים זה שאמר הכתוב (תהלים צט ו) משה ואהרן בכהניו וגו'. בהקדים לבאר הא דפירש רש"י (ד"ה קרב) שהיה אהרן בוש, ואמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת, עד כאן. ויש לדקדק דלמה באמת היה אהרן בוש. ועוד דודאי כיון דהיה … להמשך קריאה

א ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש וגו' (ויקרא ט ג). ובתוספתא (תורת כהנים פרשת שמיני, ט ג) דרשו, מה ראו ישראל להביא יותר מן אהרן, אלא אמר להם משה, אתם יש בידכם מתחילה ויש בידכם מסוף, בתחילה שנאמר (בראשית לז לא) וישחטו שעיר עזים, בסוף שנאמר (שמות לב ח) … להמשך קריאה

א ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר וגו' (ויקרא ט ב). והנה לכאורה תיבת לך אינו מדוקדק דשפת יתר הוא. והנ"ל בזה, דהנה אהא דפירש רש"י (ד"ה קח) קח לך עגל, לכפר על העגל שעשה אהרן, קשה אדרבא היא הנותנת דאין קטיגור נעשה סניגור (ברכות נ"ט ע"א), (ועיין במזרחי ובגור אריה שעמדו בזה). … להמשך קריאה

א במדרש רבה (ויק"ר י"א ה') עם חסיד תתחסד וכו' (תהלים יח כו), ר' נחמיה פתח קרא במשה, בשעה שבא בחסידות, הקב"ה בא עמו בחסידות, בשעה שבא בתמימות, הקב"ה בא עמו בתמימות, בשעה שבא בעקמנות, הקב"ה בא עמו בעקמנות, בשעה שנתברר על עסקיו, הקב"ה בירר עסקיו. אימתי בא בחסידות, בשעה שאמר הראיני נא את כבודך … להמשך קריאה

א והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם (מלאכי ג כד). כבר פירשתי על פי הנאמר באבות, כי חשק אהבתם אין מים לכבות ורשפיה רשפי אש שלהבת יה. והנה ידוע מה שפירש בעל שבט מישראל בפסוק (ישעיה ב יב) כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם וגו'. על פי החובת הלבבות חוששני … להמשך קריאה

א הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא (מלאכי ג כג). יתבאר על פי מ"ש בכרתי ופליתי סימן ק"י כשזכו אחישנה (סנהדרין צ"ח ע"א), אז אין צריך לביאת אליהו, (ועיין מ"ש שם בספר הנ"ל על הגליון). והנה הגדול רומז על חסד גדולה כנודע, ונורא על פחד, וידוע דבעתו בלא … להמשך קריאה

א וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג כ). להבין מה הוא שמש צדקה. נ"ל בהקדים מ"ש בפרשת וירא (בראשית יח א) על הפסוק כחום היום, לפרש ואהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה לא), כי השמש יש לה מנגד למהלכה הטבעי שמכריחה להיפך, ואף על פי כן אינה מניחה את שלה, כמו … להמשך קריאה

א אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' (מלאכי ג טז). יש לדקדק דהיה מהראוי לומר אז דברו, ומה זה דאמר נדברו. (ב), להבין כפל לשון ויקשב, וישמע, ויכתב וגו' ליראי ה' ולחושבי שמו. (ג), צריך לתת טעם למה שדרשו רז"ל בזה בברכות (ו' ע"א) תרי מכתבין מילייהו בספר הזכרונות, חד לא מכתבי מילייהו … להמשך קריאה

א הפטורה לשבת הגדול (מלאכי ג' פסוק ו') ב כי אני ה' לא שניתי וגו' (מלאכי ג ו). כי הנה נשאלתי מחכם אחד לפרש לו דברי רש"י בספר הפרדס שכתב שהשם המיוחד, לשון ארמי וקמוץ הוא. והשבתי ידוע תדע כי לוטה פה מרגליות טובה טמון ומוצנע נעלם מעין כל, והוא כי כבר עמדו על זה … להמשך קריאה

א טעמים על שבת הגדול ב כתב הטור או"ח (סימן ת"ל) שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול, והטעם לפי שנעשה בו נס גדול שפסח מצרים מקחו בעשור (שמות יב ג), ואז היה חל בשבת, ולקחו כל אחד שה לפסחו, ושיניהם של מצרים קהות על ששוחטין את אלקיהם ולא היו רשאין לדבר דבר, ועל שם … להמשך קריאה

א כי כל אוכל חלב ונכרתה הנפש מעמיה (ויקרא ז כה). בגמרא חולין (דף ק"כ ע"א) תנן התם, הקפה את הדם ואכלו או שהמחה את החלב וגמעו חייב, ופריך בשלמא הקפה את הדם אחשביה, אלא המחה את החלב, אכילה כתיב ביה אמר ריש לקיש נפש (ויקרא ז כה) לרבות השותה. תניא נמי גבי חמץ בכהאי … להמשך קריאה

א ואם האכל יאכל וגו' ביום השלישי לא ירצה המקריב אותו לא יחשב לו פיגול יהיה וגו' (ויקרא ז יח). פירש רש"י (ד"ה ואם) במחשב לאכלו בשלישי הכתוב מדבר, עיין שם. ויש להקשות למאי צריך לומר המקריב אותו לא יחשב לו, דהוא שפת יתר כיון דכתב כבר לא ירצה, אם כן הקרבן פסול וממילא לא … להמשך קריאה

א זה קרבן אהרן (ויקרא ו יג). במדרש (ויק"ר ח' ג') חביב קרבנו של אהרן כקרבן של הנשיאים וכו'. נתבאר יפה בפתיחה לספר בראשית, עיין שם. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה