ישמח משה, קדושים י״א

א

מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (ויקרא יט לב). הנה דברי הזוהר (ח"ג רכ"ז ע"ב), ומה שמוסיפין בפסוק הנ"ל, על פי אשרי ילדותינו וכו' (סוכה נ"ג ע"א) ידוע, (עיין לקמן פרשת אמור על המדרש (ויק"ר ל' י') פרי עץ הדר (ויקרא כג מ), זה אברהם). ולי נראה על פי מה שאמרו (תמיד ל"ב ע"ב) כל העוסק בתורה בלילה, השכינה כנגדו שנאמר (איכה ב יט) קומי רוני וגו', עד כאן. ויש להבין הלא אמרו (ברכות ו' ע"א) מנין אפילו אחד שעוסק בתורה שהשכינה עמו וכו', משמע אפילו ביום, אם כן מה מעלה יש להעוסק בלילה. אבל הענין הוא, כי יש ג' מיני קרבות. א', אם איננו שלם, דהשכינה רואה אותו והוא איננו רואה אותה, והיינו התהלך לפני (בראשית יז א), כדאיתא בזוהר (ח"ג קס"ו ע"א) (הובא ביערות דבש חלק א' דף ל"ה ע"א). וכשהוא שלם השכינה מהלכת לפניו, וכדכתיב (דברים יג ה) אחרי ה' אלקיכם תלכו, והבן. אבל בלילה השכינה כנגדו דייקא פנים בפנים מדה כנגד מדה, הוא מנדד שינה מעיניו עין בעין יראה, וזה שאמר הכתוב (תהלים יז טו) אשבעה בהקיץ, דהיינו בהקיצה בלילה תמונתיך דייקא ולא רק אחורים, והבן. והנה זה דוקא אם ניער בימי הבחרות, אבל אם התחיל בזקנה, אז הוא רק הולך לפניו, כמ"ש ביערות דבש (שם ל"ח ע"ב) בפסוק (הושע ו ב) יחיינו מיומים כנ"ל, דהיינו בימי בחרות ימי עליה וימי עמידה, אז התשובה מועיל בתכלית הטוב, אבל ביום השלישי שהוא ימי הזקנה ימי ירידה, אינו מועיל כל כך, רק יקימנו ונחיה לפניו, לפניו דייקא שהולך לפני השכינה ולא אחר השכינה להנות ממנו, עד כאן דבריו. וידוע אמרם (מכילתא יתרו פ"ד) דבשעת מתן תורה נגלה כזקן, וכן תמיד בשעת עסק התורה והבן. ונמצא ביום הוא אחר פני זקן כביכול בשעת עסק בתורה, אבל בלילה מהדר פני זקן אליו, והיינו דוקא כשהתחיל בבחרותו לקום בלילה ולא בזקנה ששוב אינו יכול לישן, כמו שנאמר (קהלת יב ד) ויקום לקול ציפור. ולפי זה תתפרש והדרת, כמו מהדר אפיה (ברכות ו' ע"ב). והיינו מפני שיבה קודם הזקנה כדברי הזוהר, תקום משנתך דהיינו קימה בלילה ממטתו, אז והדרת כביכול פני זקן כנ"ל, והבן כי הוא נפלא בס"ד.