מערכת אתר אשובה

סעיף א כל אב חייב לחנך את בניו הקטנים בכל המצות, בין במצוה דאורייתא בין במצוה דרבנן, כל מצוה ומצוה לפי דעת הקטן והקטנה, וכן להפרישם מכל דבר איסור כמו שאמר הכתוב חנוך לנער על פי דרכו וגו' ואם לא יוסר בדברם יכהו בשבט וכדומה, אבל לא יכהו מכות אכזריות כמו השוטים, כל ערום יעשה … להמשך קריאה

סעיף א מצות עשה על כל איש מישראל שיפדה מכהן את בנו שהוא בכור לאמו בחמשה סלעים ובמטבעות שלנו צריך שיהיו כל כך עד שיהא בכולם חמשה לויט ושליש כסף צרוף (כסף טהור) ויכול ליתן לכהן אפילו שאר חפצים שיהיו שוים כך אבל לא קרקעות או שטרות. ולכן אין פודין בשטר כסף. ונוהגין לעשות סעודה … להמשך קריאה

סעיף א מצות עשה על האב למול את בנו, או לכבד ולעשות שליח לישראל אחר שימול אותו, ויש לו להאב לתת את הילד על ברכי הסנדק ולהושיט את האיזמל לידי המוהל ולעמוד אצלו בשעת המילה להראות שהוא שלוחו, ובין חיתוך לפריעה מברך האב אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. ויש לאדם לחזור … להמשך קריאה

סעיף א אם בעלה בעיר מצוה על האשה שתטבול בזמנה, שלא לבטל מפריה ורביה אפילו לילה אחד, שהרי מצינו ביהושע שנענש על שביטל את ישראל מפריה ורביה לילה אחד, ואשה שמתאחרת מלטבול כדי לצער את בעלה עונשה גדול מאד רחמנא ליצלן. סעיף ב אסורה לטבול ביום השביעי עד צאת הכוכבים, ואפילו לטבול סמוך לחשכה באופן … להמשך קריאה

סעיף א צריכה שתטבול כל גופה עם כל שערותיה בפעם אחת, ולכן צריכה להשגיח במאד מאד שלא יהא עליה בשעת טבילה שום דבר החוצץ. שאפילו אם הוא משהו, לפעמים הוא חוצץ ולא עלתה לה טבילה, לא מבעיא על גופה מבחוץ שצריכין המים לבא שמה וכיון שיש חציצה הרי אין המים באים שמה, אלא אפילו בבית … להמשך קריאה

סעיף א ביום השביעי בעוד יום קודם בין השמשות, תרחוץ בחמין כל גופה היטב, ובפרט במקומות הקמטין ובבית הסתרים תרחוץ היטב, ותבדוק כל גופה במקום שיכולה לראות ולמשמש בידיה היטב שלא ישאר עליה שום חציצה או שום לכלוך, גם תחוף ותסרוק היטב במסרק כל שערותיה ותפספסן שלא יהיו מדובקות וקשורות, וזאת נקראת "חפיפה" וצריכה לעסוק … להמשך קריאה

סעיף א כל אשה שראתה דם בימי טהרתה, צריכה למנות חמשה ימים עם יום זה, דהיינו יום הראיה ועוד ארבעה ימים, ואפילו ראתה בסוף היום לאחר שהתפללו הקהל וגם היא ערבית או קבלו שבת, אם עדיין הוא יום עולה לה יום זה למנין, וביום החמישי לעת ערב קודם בין השמשות תבדוק את עצמה היטב, ותרחץ … להמשך קריאה

סעיף א יולדת, בין ילדה ולד חי בין ולד מת ואפילו נפל, אפילו לא ראתה דם הרי היא טמאה טומאת לידה. ומצד הדין אם היה הולד זכר, היא טמאה שבעת ימים משום לידה, ואחר כך יכולה לספור שבעה נקיים ותטבול, ואם היה נקבה, היא טמאה ארבעה עשר יום משום לידה אחר כך סופרת שבעה נקיים … להמשך קריאה

סעיף א אשה שהיא מכינה את עצמה לנישואין, צריכה לספור תחלה שבעה נקיים, בין שהיא קטנה שעדיין לא ראתה דם מעולם, בין שהיא זקנה שכבר פסקה מלראות, מכל מקום חיישינן שמא מחמת חימוד יצא ממנה איזה טפה דם ונאבד, לכן מחזיקים אותה כמו נדה ממש, וגם לאחר ספירת שבעה נקיים יש לה לבדוק את עצמה … להמשך קריאה

סעיף א אשה שראתה דם מחמת תשמיש, אפילו שלא בשעת תשמיש אלא אחר כך באותה הלילה, מותרת לשמש פעם שנית לאחר שתטהר. אבל מיחש חיישא גם בחדא זימנא, שאם אירע לה כן בלילה טבילה, אזי כשתטבול צריך לפרוש ממנה ליל טבילה, כי חיישינן שמא הטבילה בצירוף התשמיש גורמים לה לראות דם, ושמא תראה בליל טבילה … להמשך קריאה

סעיף א תנו רבנן והזרתם את בני ישראל מטומאתם. אמר רבי יאשיה מכאן אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן. וכמה, אמר רבא עונה. ועונה היא או יום או לילה שאם זמן וסתה היא ביום אף על פי שרגילה לראות בסוף היום, מכל מקום נאסרה מתחלת היום וכן אם רגילה לראות בבוקר ולא ראתה, מכל … להמשך קריאה

סעיף א כל וסת נקבע בשלש פעמים רצופות שאם ראתה שלש פעמים רצופות בזמן שוה כפעם בפעם אזי זמן זה הוא לה לוסת קבוע. יש נשים שהן קובעות וסתן בימים שוים בחדש, כגון שראתה שלש פעמים רצופים כל פעם בראש חדש והוי לה וסת קבוע בראש חדש, וכן אם ראתה שלש פעמים בחמשה ימים בחדש, … להמשך קריאה

סעיף א כל אשה שנעקר ממקורה טפת דם אפילו כל שהוא חייב. יהיה באיזה אופן שיהיה, בין בטבעה כדרך הנשים לראות בזמנים ידועים או שלא בזמנה. ואפילו אירע לה איזה אונס אשר מחמת זה יצא ממקורה דם, הרי היא טמאה נדה עד שתספור שבעה נקיים ותטבול כראוי. וכל הבא עליה בטומאתה חייב כרת וכן היא … להמשך קריאה

סעיף א אסור להתיחד עם שום אשה בין ילדה בין זקנה, בין ישראלית בין אינה יהודית בין קרובתו בין אינה קרובתו. חוץ מן האב שמותר להתיחד עם בתו, והאם עם בנה והבעל עם אשתו אף על פי שהיא נדה. וכלה שהיא נדה עיין לקמן סימן קנ"ז. סעיף ב אם היתה אשתו שם מותר לו להתיחד … להמשך קריאה

סעיף א אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה. ואלו שמנאפים ביד ומוציאין זרע לבטלה, לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זאת הוא בנדוי, ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאלו הורג את הנפש. וראה מה שכתב רש"י בפרשת וישב בער ואונן שמתו בחטא זה. ולפעמים בעונש זה חס ושלום … להמשך קריאה

קיצור הלכות קיום יחסי אישות המלאים תמצאו כאן סעיף א ראוי לאדם להרגיל את עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעת נכונה בשעת תשמיש. לא יקל ראשו עם אשתו ולא ינבל פיו בדברי הבאי אפילו בינו לבינה, הרי הכתוב אומר ומגיד לאדם מה שיחו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו מגידין לו … להמשך קריאה

סעיף א קודם ברכת המזון בעשרה, אומר המברך דוי הסר וכו' ואומרים שהשמחה במעונו, ויש לומר שאכלנו משלו בלא וא"א ולא ושאכלנו משלו, ואחר ברכת המזון לוקח כוס שני ואומר עליהם ששה ברכות, ואחר כך מברך על הכוס של ברכת המזון בורא פרי הגפן, וטוב שלא למלאות את הכוס לששה ברכות עד לאחר ברכות המזון. … להמשך קריאה

סעיף א עיקר החופה מה שאחר הקידושין מוליכין את החתן והכלה לחדר מיוחד ואוכלים שם יחד במקום צנוע, ויש למנוע שלא יכנס לשם שום אדם כדי שיהיה יחוד גמור, וזהו החופה הקונה ועושה נישואין. סעיף ב בבתולה קונה יחוד זה אף על גב דאינו ראוי לביאה, כגון שהיא נדה או שבני אדם נכנסין ויוצאין שם … להמשך קריאה

סעיף א נוהגין לעשות החופה תחת השמים לסימן ברכה כה יהיה זרעך ככוכבי השמים, וכן נוהגין שאין נושאין אשה אלא במילוי הלבנה לסימן טוב. סעיף ב כשר הדבר שלא תנשא עד שתטהר, ועכשיו המנהג שלא לדקדק ומכל מקום טוב להודיע להחתן קודם החופה שהיא נדה. סעיף ג המנהג במדינות אלו בנשואי בתולה שחשובי העיר פורסין … להמשך קריאה

סעיף א נוהגין שהחתן והכלה מתענין ביום חופתן, מפני שבאותו יום מוחלין להם עונותיהם ואומרים בתפלת המנחה עננו כמו בשאר תענית. נוהגין במדינות אלו שאין מתענין אלא עד לאחר החופה, ואם נתאחרה החופה בלילה אזי לאחר צאת הכוכבים יכולים לאכול איזה דבר ובלבד שלא ישתו משקה המשכרת. סעיף ב בראש חדש ובאסרו חג דשבועות ובחמשה … להמשך קריאה

סעיף א חייב אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות, ומצוה זו חלה על האדם משנכנס לשנת י"ח, ועל כל פנים לא יעבור מכ' שנה בלא אשה, רק אם עוסק בתורה בהתמדה ומתירא לישא אשה כדי שלא יתבטל על ידי כן מלימודו מותר לו להתאחר, והוא כשאין יצרו מתגבר עליו. סעיף ב כיון שהוליד בן ובת … להמשך קריאה

סעיף א חייב אדם בכבוד רבו ויראתו יותר מבשל אביו, כי אביו מביאו לחיי העולם הזה ורבו מביאו לחיי העולם הבא. סעיף ב כתיב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן, זקן זה פירושו תלמיד חכם כמו שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, והתם בודאי בחכמה תליא מילתא, כדכתיב אשר ידעת כי הם זקני העם … להמשך קריאה

סעיף א צריך ליזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם. שהשוה אותן הכתוב לכבודו ולמוראו יתברך שמו, כתיב כבד את אביך ואת אמך וכתיב כבד את ה' מהונך. באביו ואמו כתיב איש אמו ואביו תיראו, וכתיב את ה' אלהיך תירא, כדרך שצוה על כבוד שמו הגדול ומוראו כן צוה על כבודם ומוראם. שלשה שותפין הן באדם … להמשך קריאה

סעיף א חייב כל אדם לשלוח לכל הפחות לאדם אחד שתי מתנות, דכתיב ומשלוח מנות איש לרעהו, משמע שתי מתנות לאחד. וכל המרבה לשלוח מנות לרעים הרי זה משובח, ומכל מקום מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעים, כי אין שמחה גדולה ומפוארת לפני הקדוש ברוך הוא, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות, … להמשך קריאה

סעיף א משנכנס אדר מרבים בשמחה, וישראל שיש לו דין ודברים עם אינו יהודי ישפוט עמו בחודש זה. סעיף ב בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים בשלשה עשר לחדש אדר לעמוד על נפשם ולהנקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת ה' יתברך שמו שיעזרם, ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם ה', וגם משה רבינו עליו … להמשך קריאה

סעיף א שבת שלפני ראש חדש אדר הסמוך לניסן הוא שבת פרשת שקלים, ואם חל ראש חדש בשבת אזי הוא שבת שקלים, ומוציאין שלשה ספרי תורה, בראשון קורין ששה בפרשת השבוע. בשני קורין השביעי בשל ראש חדש ומתחילין וביום השבת ואומרים חצי קדיש, בשלישי קורין מפטיר בפרשת שקלים ומפטירין הפטרת שקלים. ואם טעו והתחילו לקרות … להמשך קריאה