מערכת אתר אשובה

סעיף א בבית שני כשמלכה מלכות יון, גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידיהם בממונם ובנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו את הטהרות, וצר להם לישראל מאד בפניהם ולחצום לחץ גדול, עד שרחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו את … להמשך קריאה

סעיף א ביום אחרון של חול המועד הוא הושענא רבה, נוהגין להיות נעורים בלילה שלפניו לעסוק בתורה כמו שנדפס הסדר, לפי שבחג נידונין על המים שכל חיי האדם תלוים במים. והיום הוא יום האחרון של החג והכל הולך אחר החיתום. בשחרית מרבים קצת בנרות בבית הכנסת כמו ביום הכפורים, והשליח צבור לובש את הקיטל, אומרים … להמשך קריאה

סעיף א נוטל את הלולב האגוד, ושדרת הלולב כנגד פניו בימינו, ואת האתרוג בשמאלו, וכיון שבכל המצות צריכין לברך עליהן קודם עשייתן, וגם האתרוג צריכין להחזיק דרך גדילתו דהיינו שהעוקץ שבו נחתך מן האילן יהיה למטה והשושנתא למעלה, על כן כשהוא נוטל את האתרוג קודם שמברך יטלהו בהיפוך, העוקץ למעלה והשושנתא למטה שלא יצא בו, … להמשך קריאה

סעיף א כבר נהגו ישראל, שמי שהוא קונה אתרוג ולולב והוא אינו מבין, מראה אותן למורה הוראה אם הם כשרים או לא, כי יש בהם הרבה חילוקי דינים. ויש להדר לקנות לולב חדש, כי לולב היבש אינו כשר אלא בשעת הדחק, ויש אומרים דכל שכלה הירקות שבו הוי יבש. שיעור הלולב שיהיה השדרה חוץ מן … להמשך קריאה

סעיף א כתיב בסכות תשבו שבעת ימים, פירוש תדורו בסכות. אמרה תורה שידור בסוכה שבעת ימים כמו שהוא דר בביתו כל השנה, כן תהא עתה עיקר דירתו בסוכה שיכניס לתוכה כליו הנאים ומצעות הנאות, ואוכל ושותה ולומד ומטייל וישן בסוכה, ואפילו אם מספר עם חבירו יספר בסוכה, וכן אם מתפלל ביחידות יתפלל בתוך הסוכה, וכתיב … להמשך קריאה

סעיף א מצוה לבנות הסוכה מיד ביום שלאחר יום הכפורים ואפילו הוא ערב שבת, דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה ויבחור מקום נקי להעמידה שם. ומצוה על כל אדם שיעסוק בעצמו בעשיית הסוכה ובהנחת הסכך ואף על פי שהוא אדם נכבד, זהו כבודו שעוסק בעצמו במצוה, ומן הראוי היה לברך שהחיינו על עשיית הסוכה, אלא שאנו … להמשך קריאה

סעיף א יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה, וברחיצה, בסיכה, בנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה, ואסור בכל מלאכה וטלטול כמו בשבת, וכיון שצריכין להוסיף מחול על הקודש לכן אסורים בכל אלו מבעוד יום איזה זמן קודם בין השמשות, וכן במוצאי יום הכפורים זמן מועט לאחר צאת הכוכבים. סעיף ב ליגע באוכלין ובמשקין כשצריכין לתת לקטנים יש מתירין … להמשך קריאה

סעיף א במדינות אלו נוהגין קודם כל נדרי מוציא הגדול שבקהל ספר תורה, ומסבב עמו סביב הבימה והאנשים מחבקים ומנשקים את הספר תורה, ומבקשים מחילה וסליחה על מה שפגמו בכבוד התורה, ומקבלים עליהם מהיום ואילך ללכת בדרכה. ואומרים כמה פעמים הפסוק אור זרוע וגו'. ועומד עם הספר תורה אצל השליח צבור מימינו ועוד אחד מחשובי … להמשך קריאה

סעיף א נוהגין לעשות כפרות בערב יום הכפור באשמורת הבוקר שאז הרחמים גובר, לוקחין תרנגול שאינו מסורס לזכר ותרנגולת לנקבה ולאשה מעוברת תרנגול, ותרנגולת. תרנגול שמא הולד הוא זכר ואם הולד היא נקבה די לאמה ולבתה בתרנגולת אחת ואפילו שאר בני אדם יכולין שנים ליקח כפרה אחת ובוחרים בלבנים על שם שנאמר אם יהיו חטאיכם … להמשך קריאה

סעיף א עשרת ימי תשובה שמם מורה עליהם שהם מיוחדים לתשובה, וכל אדם מחוייב אז לשוב בתשובה שלימה לפני ה' יתברך שמו קודם בא יום הגדול והנורא יום הכפורים שנאמר לפני ה' תטהרו. ונאמר דרשו ה' בהמצאו ואמרו רבותינו זכרונם לברכה אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, לכן צריך האדם בימים אלו לפשפש … להמשך קריאה

סעיף א בכל הקדישים שאומרים מהראש השנה עד יום הכפורים כופלין תיבת לעילא, דהיינו שאומרים לעילא לעילא (ולא בוא"ו ולעילא) וכיון שבקדיש צריכין להיות שמונה ועשרים תיבות ובכל השנה אומרים לעילא מן כל ברכתא, עתה אומרים לעילא מכל ברכתא. סעיף ב יש נוהגין להתפלל בראש השנה וביום הכפורים כל תפלות שמונה עשרה בכריעה ובכפיפת הראש … להמשך קריאה

סעיף א מראש חדש אלול עד אחר יום הכפורים המה ימי רצון. ואף כי בכל השנה הקדוש ברוך הוא מקבל תשובה מן השבים אליו בלב שלם, מכל מקום ימים אלו מובחרים יותר ומזומנים לתשובה להיותם ימי רחמים וימי רצון, כי בראש חדש אלול עלה משה אל הר סיני לקבל לוחות שניות ונשתהה שם ארבעים יום … להמשך קריאה

סעיף א כשם שמצוה על הצבור להתענות ולהתפלל על כל צרה שלא תבא, כך מצוה על כל יחיד שאם באה עליו חס ושלום איזה צרה כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו או שהוא תועה בדרך או חבוש בבית האסורים על ידי עלילה מצוה עליו שיתענה ויתפלל אל ה' ויבקש רחמים מאתו יתברך שמו שיושיע לו, … להמשך קריאה

סעיף א משחרב בית המקדש תקנו חכמינו זכרונם לברכה שבכל שמחה יהא בה זכר לחורבן כמו שנאמר אם אשכחך ירושלים וגו' אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, וגזרו שלא יבנה לו ישראל בנין מסוייד ומצוייר כבנין המלכים. ולא יסיד את כל ביתו בסיד אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומניח בו אמה על … להמשך קריאה

סעיף א תשעה באב שחל באחד בשבת או שחל בשבת ונדחה לאחד בשבת, אוכלין בשר ושותין יין. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה מותר בכל. אך לא ישב אז בסעודת חברים, אם חל ברית מילה יעשו הסעודה קודם מנחה. אבל מותר לאכול עם בני ביתו ויכול לברך במזומן וצריך להפסיק מבעוד יום כי בבין השמשות אסור … להמשך קריאה

סעיף א ערבית נכנסין לבית הכנסת וחולצין המנעלים (כמו שכתבנו בסוף סימן הקודם) ונוהגין להסיר את הפרוכת מארון הקודש. משום דכתיב בצע אמרתו. ואין מדליקין רק נר אחד לפני השליח צבור ומתפללין ערבית בנחת ודרך בכי כאבלים, ואין אומרים נחם עד למחרת במנחה. ואחר תפלת שמונה עשרה אומרים קדיש שלם עם תתקבל, ויושבים לארץ ומדליקין … להמשך קריאה

סעיף א ברית מילה וכן פדיון הבן שחל בערב תשעה באב עושין הסעודה קודם חצות היום. סעיף ב לא יטייל בערב תשעה באב. ונוהגין שלא ללמוד אחר צהרים כי אם בדברים שמותרים ללמוד בתשעה באב. סעיף ג בענין סעודה המפסקת יש כמה דינים, והמנהג הישר הוא לאכול קודם מנחה סעודת קבע. ואחר כך מתפללין מנחה … להמשך קריאה

סעיף א כיון שבשבעה עשר בתמוז התחילו צרות החורבן, לכן נוהגין קצת אבלות מיום זה עד אחר תשעה באב. וראוי לכל ירא שמים לעשות תיקון חצות בכל יום לאחר חצות היום. אין נושאין נשים אפילו מי שעדיין לא קיים מצות פרו ורבו, אבל לעשות שידוכין אפילו בסעודה מותר עד ראש חדש אב. ומראש חדש ואילך … להמשך קריאה

סעיף א מצות עשה מדברי הנביאים להתענות בימים שאירעו צרות לאבותינו, ותכלית התענית היא כדי לעורר את הלבבות, לפקח על דרכי התשובה, ותהי זאת לזכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. ובזכרון הדברים האלה נשוב להיטיב, כמו שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם. ולכן חייב כל איש … להמשך קריאה

סעיף א בליל שני של פסח מתחילין לספור ספירת העומר וסופרין מעומד. המצוה הוא לספור תיכף בתחילת הלילה אחר צאת הכוכבים, ובדיעבד זמנה כל הלילה. בבית הכנסת בלילי שבת ויום טוב סופרין לאחר הקידוש כדי להקדים קדושת היום. ובמוצאי שבת ויום טוב סופרין קודם הבדלה כדי לאחר יציאת היום. וכשחל יום טוב האחרון במוצאי שבת … להמשך קריאה

סעיף א אף על פי שבכל שבת ויום טוב יכולין לקדש ולאכול מבעוד יום להוסיף מחול אל הקודש, בפסח אינו כן, לפי שמצות אכילת מצה הוא דוקא בלילה, כמו קרבן פסח דכתיב ביה ואכלו את הבשר בלילה הזה, וכן מצות ארבע כוסות היא דוקא בלילה. וכיון שגם הכוס של קידוש היא אחת מהארבע כוסות לכן … להמשך קריאה

סעיף א יהדר אחר יין יפה למצות ארבע כוסות, ואם יש בנמצא יין אדום יפה כמו הלבן, וגם הוא כשר כמו הלבן, מצוה בו יותר מבלבן, שנאמר אל תרא יין כי יתאדם, משמע שחשיבותו של יין הוא כשהוא אדום, ועוד לפי שיש בו זכר לדם שהיה פרעה שוחט ילדי בני ישראל, ובמדינות שהאומות טפשים וסכלים … להמשך קריאה

אין לאכול מצת עשירה המיוצרת היום במפעלים השונים לפי פסיקת הרב מרדכי אליהו והרב יעקב יוסף (בנו הבכור של הרב עובדיה יוסף) זיע"א —- סעיף א אם נמצא איזה תערובות חמץ בערב פסח עד הלילה, הרי הוא כמו שאר איסורין שבטל בששים ולכן אם נמצא גרעין בעוף ובתבשיל, זורקו והשאר מותר לאכול אפילו בפסח, אבל … להמשך קריאה

סעיף א כל כלי חרס שנשתמש בו חמץ, לא מהני ליה לא הגעלה ולא ליבון, אבל התנורים והכירות הבנויים מאבנים ולבנים מהני להו ליבון, בתנורים שהם בבית החורף נוהגין דלא מהני להו הכשר, וכשרוצים להעמיד על התנור איזה קדירה בפסח, צריכין להניח תחלה טס של ברזל ועליה מעמידין הקדרה, וזה מהני גם בתנור העשוי מחרסים. … להמשך קריאה

סעיף א ערב פסח שחל להיות בשבת בודקין את החמץ בליל שלשה עשר, דהיינו בלילה השייך ליום הששי, ואחר הבדיקה מבטלו ואומר כל חמירא וכו' כמו בפעם אחרת, וביום ששי שורפו גם כן בזמן שהוא שורפו בכל ערב פסח. אבל אינו צריך לומר כל חמירא, אלא בשבת לאחר האכילה מבטלו ואומר כל חמירא וכו'. סעיף … להמשך קריאה

סעיף א ישראל שהיה לו חמץ שלו ברשותו בפסח, עובר בכל רגע ורגע על בל יראה ובל ימצא, והחמץ אסור בהנאה לעולם, ואפילו ביטלו קודם פסח, ולכן מי שיש לו הרבה חמץ שאינו יכול לבערו מן העולם, צריך למכרו לאינו יהודי קודם הפסח בשעה שהוא עדיין מותר בהנאה, ולא יהא ענין מכירת חמץ אצל האדם … להמשך קריאה