מערכת אתר אשובה

סעיף א אסור מן התורה לצער כל בעל חי, ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער אפילו של הפקר ואפילו של נכרי, אך אם הם מצערין לאדם, או שצריך האדם להם לרפואה או לשאר דבר מותר אפילו להרגן ואין חוששין לצערן, שהרי התורה התירה שחיטה ולכן מותר למרוט נוצות מאווזות חיות אם אין לו נוצה … להמשך קריאה

סעיף א מצות עשה לעשות מעקה לגגו, שנאמר ועשית מעקה לגגך. גובה המעקה אין פחות מעשה טפחים גבוה, ותהא חזקה כדי שישען אדם עליה ולא תפול. גגין שלנו שאין משתמשין עליהן פטורין ואמנם לא הגג בלבד חייב במעקה, אלא כל דבר שיש בו סכנה שיכשל בו אדם וימות חייב במעקה ותיקון, וכל המניחו בלי מעקה … להמשך קריאה

סעיף א מי שפגע בחבירו ובהמתו רובצת תחת משאה, בין שהיה עליה משא הראוי לה בין שהיה עליה יותר ממה שראוי לה, הרי זה מצוה לסייעו לפרוק מעליה שנאמר עזוב תעזוב עמו, ולאחר שפרק לא יניח את חבירו בצער וילך לו, אלא יעזור לו לחזור ולטעון עליו שנאמר הקם תקים. ואם הניח את חבירו ולא … להמשך קריאה

סעיף א המפקיד מעות אצל חבירו, עתה בזמן הזה שכל עסקינו במשא ומתן והכל צריכין למעות, מן הסתם נתרצה המפקיד שהנפקד יוציאם כשיצטרך, ולכן מותר לו להוציאם והרי הן אצלו כמו מלוה, אלא אם כן גילה המפקיד דעתו שאין רצונו בכך, כגון שחתמם או קשרן בקשר משונה, אז אין הנפקד רשאי להוציאן. סעיף ב המפקיד … להמשך קריאה

סעיף א הרואה אבידת ישראל חייב ליטפל בה להשיבה לבעליה, שנאמר השב תשיבם. וכן כל ממון של חבירו שאדם יכול להציל שלא יאבד חייב להציל והוא בכלל השבת אבידה. סעיף ב אף על פי שמן הדין במקום שרוב עובדי כוכבים מצויים אפילו נתן בה ישראל סימן אינו חייב להחזיר, משום דמסתמא כבר נתייאש הימנה, מכל … להמשך קריאה

סעיף א כל המונע את הבהמה מלאכול בשעת מלאכתה לוקה, שנאמר לא תחסום שור בדישו, אחד שור ואחד כל מיני בהמה וחיה בין טמאים בין טהורים, ואחד הדישה ואחד כל שאר מלאכות של גידולי קרקע, ולא נאמר שור בדישו אלא בהווה, ואפילו חסמה בקול דהיינו שצעק עליה ועל ידי זה לא תאכל חייב מלקות. סעיף … להמשך קריאה

סעיף א השואל או השוכר בהמה או מטלטלין מחבירו, אינו רשאי לא להשאילם ולא להשכירם לאחר שלא מדעת בעלים, אפילו ספרים שיש מצוה בהשאלתן, אין אומרים מן הסתם ניחא לבעלים שתעשה מצוה בממונם, כי שמא אין רצונם שיהא דבר שלהם ביד אחר, שאינו נאמן בעיניהם, אבל מותר להשואל ספר להניח לאחר ללמוד בו בתוך ביתו, … להמשך קריאה

סעיף א אסור לאדם להכות את חבירו, ואם הכהו עובר בלא תעשה שנאמר אם בן הכות הרשע וגו' ארבעים יכנו לא יוסיף וגו' אם הקפידה תורה בהכאת הרשע שלא להכותו יותר על רשעו, קל וחומר בהכאת צדיק. וכל המרים יד על חבירו להכותו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה תכה … להמשך קריאה

סעיף א אסור להזיק ממון חבירו אפילו על דעת לשלם, כמו שאסור לגנוב ולגוזלו על דעת לשלם, ואפיל לגרום נזק לחבירו בין במעשה בין בדיבור אסור, כגון ראובן שמוכר סחורה לעובד כוכבים ובא שמעון ואמר לו שאינו שוה כל כך, אף על פי שהאמת כן אסור, וכל הגורם נזק לחבירו, אפילו בענין שפטור מדיני אדם, … להמשך קריאה

סעיף א אסור לגזול או לגנוב אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מנכרי. איתא בתנא דבי אליהו מעשה באחד שסיפר לו שעשה עולה לגוי במדידת התמרים שמכר לו, ואחר כך קנה בכל מעות שמן, ונשבר הפך ונשפך השמן, ואמרתי ברוך המקום שאין לפניו משוא פנים, הכתוב אומר לא תעשוק את רעך ולא תגזול, וגזל הגוי … להמשך קריאה

סעיף א כשנפל בין שני בני אדם איזה סכסוך ראוי להם להתפשר בטוב, ושיוותר כל אחד נגד חברו כדי להתרחק מזילותא דבי דינא בכל מה דאפשר. סעיף ב אם אי אפשר להם להתפשר בטוב, ומוכרחים לבא במשפט יבאו לפני בית דין ישראל. ואסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם, אפילו בדין שדנים כדיני ישראל, … להמשך קריאה

סעיף א הסכמת רוב הפוסקים דשמיטת כספים נוהגת גם בזמן הזה, ואפילו בחוץ לארץ, והעולם נהגו להקל, וכבר הרעישו על זאת גדולי ישראל זכרונם לברכה, וקצת מהם טרחו ללמד זכות על המנהג שסוכמין על קצת מקילין, אבל מי שרוצה לדקדק במצות בודאי מחוייב לעשות כדעת רוב הפוסקים זכרונם לברכה, ובפרט שיוכל לתקן את הדבר על … להמשך קריאה

סעיף א מצות עשה להלוות לעניי ישראל, שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני עמך וגו', ואף על גב דכתיב "אם" קבלו חכמינו זכרונם לברכה דאם זה אינו רשות אלא חוב. הכי אמרינן במכילתא אם כסף תלוה את עמי חובה, אתה אומר חובה או אינו אלא רשות (מדכתיב אם) תלמוד לומר העבט תעביטנו חובה … להמשך קריאה

סעיף א ישראל שיש לו חמורה וילדה לו בכור מצוה לפדותו. ובמה פודה אותו, בשה מן הכבשים או מן העזים בין זכר בין נקבה בין גדול בין קטן בין תם בין בעל מום ובלבד שלא יהא טרפה, ולא שחוט ולא בן פקועה ויתן את השה לכהן. ומאימתי חייב לפדותו, משיולד עד שימות, אלא שמצוה לפדותו … להמשך קריאה

סעיף א ישראל שילדה לו בהמה טהורה שלו בכור, מצוה להקדישו ולומר הרי זה קודש שנאמר תקדיש לה' אלהיך. ואם לא הקדישו מתקדש מאליו מרחם, ונותנים אותו לכהן בין שהוא תם בין שנפל בו מום, ואפילו נולד במומו, אבל לא יתנהו לכהן בעודו קטן מאד. שאין זו גדולה לכהן, אלא הבעלים מטפלין בו עד שיגדל … להמשך קריאה

סעיף א צמר רחלים ואילים עם פשתן אסור משום כלאים, בין שתפר בגד צמר או בגד פשתן אפילו בחוטי משי או בחוטי קנבוס בין שתפר בגד צמר בחוטי פשתן או בהיפוך, בין שקשר חוטי פשתן עם חוטי צמר, או שקלען יחד כל אלו אסורין משום כלאים. התוכף תכיפה אחת וקשרו, או שתכף שתי תכיפות אף … להמשך קריאה

סעיף א אסור להרכיב זכר על נקבה משני מינים, בין בבהמות בין בחיות בין בעופות ואפילו לגרום שירכיבו אסור. סעיף ב אסור לעשות מלאכה בשני מינים, כגון לחרוש או שימשכו את הקרון ואפילו להנהיגם בקול בלבד, שהוא צועק עליהם, אסור אם הם קשורים יחד, ולכן עגלה של אינה יהודי שכלאים מושכים אותה, ומשא של ישראל … להמשך קריאה

סעיף א כלאי אילנות הרי הם בכלל מה שנאמר שדך לא תזרע כלאים. ועל כן אסור להרכיב מין בשאינו מינו, כגון ענף של תפוח באתרוג, או אתרוג בתפוח, ואפילו מינים הדומים זה לזה, כגון תפוח בתפוח יערי וכיוצא, כיון שהם שני מינים אסורים זה בזה, ואסור לישראל להניח לאינו יהודי שירכיב לו אילנו כלאים. סעיף … להמשך קריאה

סעיף א כל עץ מאכל בין של ישראל בין של אינו יהודי ואפילו בעציץ שאינו נקוב, שלש שנים הראשונות מנטיעתו, הפירות וגרעינין והקליפות הכל אסור בהנאה, ושלש שנים אלו אין מונים מיום ליום. אלא אם נטע קודם ט"ז באב, כיון שיש מ"ד יום עד ראש השנה נחשב לו השנה, משום די"ד יום המה ימי קליטה … להמשך קריאה

סעיף א כתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו' פירוש שאסורין לאכול מתבואה חדשה מחמשת המינים, עד לאחר הקרבת העומר שהקריבו בששה עשר בניסן. ובזמן שאין עומד כל היום אסורין. בני חוץ לארץ שעושין יום טוב שני מחמת ספיקא, גם כל יום י"ז אסורין עד תחלת ליל י"ח. ותבואה שנזרעה ונשרשה … להמשך קריאה

סעיף א אסור לאיש ללבוש אפילו מלבוש אחד של אשה, אף על פי שהוא ניכר בשאר מלבושיו שהוא איש. וכן אסור לאשה ללבוש אפילו מלבוש אחד של איש. ולא לבד מלבושים אסורים אלא אפילו כל תכשיט, וכל תיקון נוי ויופי המיוחד לאשה לפי מנהג המקום, אסור לאיש שיתקשט ויתיפה בו. וכן כל מה שמיוחד לאיש … להמשך קריאה

סעיף א פיאות הראש הם שתים בסוף הראש, והוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל אצל האוזן, ואפילו לגלחם במספרים כעין תער, דהיינו סמוך לבשר ולא משייר כלום מן השערות סמוך לבשר יש אוסרין, ולכן אם צריך לגלחם לרפואה, יזהר שלא לגלחם סמוך לבשר ממש, ושיעור הפיאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן, מקום … להמשך קריאה

סעיף א כתיב בתורה וכתובת קעקע לא תתנו בכם, מהו כתובת קעקע, כתב המחוקה ושקוע שאינו נמחק לעולם, זהו השורט על בשרו וממלא מקום השריטה בכחול או בדיו או בשאר צבעונים הרושמים. וכן אם צובע תחלה בצבע ואחר כך שורט במקום הצבע עובר בלאו, ומכל מקום מותר ליתן אפר ושאר דברים על המכה לרפואה, אף … להמשך קריאה

סעיף א כתיב לא תעשון אתי אלהי כסף וגו' וקבלו רבותינו זכרונם לברכה דזוהי אזהרה שלא לצייר צורות שבמדור העליון ושבמדור התחתון, והיינו לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני, ולכן אסור לצייר צורות ארבעה פנים שבמרכבה, וצורות שרפים ואופנים ומלאכי השרת, וכן אסור לצייר צורות חמה ולבנה וכוכבים. ואפילו אינן בולטות אסור לעשותן. ואפילו בשביל … להמשך קריאה

סעיף א אלילים אסורים בהנאה, היא ותשמישה ונויה ותקרובה. ואם נתערב מדברים אלו אפילו אחד באלף של היתר אוסר כל התערובות בהנאה. סעיף ב אלילים של אינו יהודי וכן תשמישה ונויה יש להן ביטול, שכשמבטל אותה האינו יהודי בידים שלא תהא עודה עבודה זרה או תשמיש או נוי לעבודה זרה, הותרו. סעיף ג נרות שהדליקו … להמשך קריאה

סעיף א כתיב לא תנחשו ולא תעוננו. כיצד הוא מנחש, האומר הואיל ונפל פתי מפי, או נפל מקלי מידי, או בני קרא לי מאחורי, עורב קרא לי, צבי הפסיקני בדרך, נחש מימיני, שועל משמאלי, לא אלך בדרך הזה כי לא אצליח, וכן אלו ששומעים צפצוף העוף ואומרים יהיה כך ולא יהיה כך, טוב לעשות דבר … להמשך קריאה