סימן קס – הלכות חפיפה

סעיף א

ביום השביעי בעוד יום קודם בין השמשות, תרחוץ בחמין כל גופה היטב, ובפרט במקומות הקמטין ובבית הסתרים תרחוץ היטב, ותבדוק כל גופה במקום שיכולה לראות ולמשמש בידיה היטב שלא ישאר עליה שום חציצה או שום לכלוך, גם תחוף ותסרוק היטב במסרק כל שערותיה ותפספסן שלא יהיו מדובקות וקשורות, וזאת נקראת "חפיפה" וצריכה לעסוק בחפיפה עד שתחשך שתטבל מיד לאחר החפיפה. לכתחלה צריכה להיות חפיפה סמוך לטבילה וגם שתהא החפיפה ביום, על כן המנהג הכשר הוא שתתחיל בחפיפה בעוד היום ותמשוך עד הלילה.

סעיף ב

חפיפה שבמקום השערות לא תהא בדבר שמסבך את השערות ובבורית שאנו קורין סבון נוהגין להקל שהוא מנקה היטב ואינו מסבך.

סעיף ג

במקום שאין מרחץ בבית הטבילה אלא שחופפת בביתה ואחר כך הולכת לטבול תשא עמה מסרק ותסרוק שמה שערותיה עוד הפעם.

סעיף ד

בשעת הדחק שאי אפשר לה לעשות החפיפה ביום, תוכל לעשותה בלילה רק תזהר לחוף כראוי ולא תמהר, וכן אם אי אפשר לה לחוף גם בלילה, תוכל לעשות כל החפיפה ביום.

סעיף ה

חל טבילתה בליל שבת תעשה החפיפה ביום, ותזהר מאד לגמור כל החפיפה קודם בין השמשות שלא תבא חס ושלום לידי חילול שבת. ולענין הדלקת הנרות, המובחר הוא, אם אפשר שתלך לביתה לאחר החפיפה, או שתעשה החפיפה בביתה ולאחר החפיפה קודם בין השמשות תדליק את הנרות ואחר כך תטבול, ואם אי אפשר, ידליק הבעל, ואם גם זאת אי אפשר תדליק ותברך על הנרות בעוד יום גדול, ותאמר קודם הדלקה שאינה מקבלת שבת בהדלקה זאת. כי במקום הצורך מהני תנאי. אבל מה שקצת נוהגות לברך אחר הטבילה על הנרות דולקות, צריכין לבטל כי היא מברכת ברכה לבטלה.

סעיף ו

במקום שנוהגין לטבול במוצאי שבת ומוצאי יום טוב, צריכין לשאול למורה הוראה איך תתנהגנה בחפיפה.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות