סימן קמז – מנהגי החופה

סעיף א

נוהגין לעשות החופה תחת השמים לסימן ברכה כה יהיה זרעך ככוכבי השמים, וכן נוהגין שאין נושאין אשה אלא במילוי הלבנה לסימן טוב.

סעיף ב

כשר הדבר שלא תנשא עד שתטהר, ועכשיו המנהג שלא לדקדק ומכל מקום טוב להודיע להחתן קודם החופה שהיא נדה.

סעיף ג

המנהג במדינות אלו בנשואי בתולה שחשובי העיר פורסין סודר על ראש הכלה ומברכים אותה ואומרים לה: אחותנו את היי לאלפי רבבה. וחופה קורין מה שאחר כך פורסין יריעה על גבי כלונסאות ומכניסין תחתיה החתן והכלה ברבים ומקדשה שם ומברכין ברכות אירוסין ונשואין, אבל עיקר החופה הוא היחוד שיתבאר אם ירצה השם בסימן שאחר זה.

סעיף ד

השושבינים מלבישים את החתן בקיטל כדי שיזכור יום המיתה ויתעורר בתשובה, גם נוהגין לתת אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, גם נוהגין שהאבות והקרובים אנשי צורה מברכין את החתן ואת הכלה ומתפללין שזווגם יעלה יפה.

סעיף ה

אחר כך מוליכין את החתן תחת החופה (שפורסין יריעה על גבי כלונסאות שאנו קורין חופה) ומעמידין אותו פניו למזרח והשליח צבור מנגן המנהג המקום, והשושבינות מוליכות את הכלה, והשושבינים ואנשים חשובים הולכים לקראתה, וכשמתקרבים אליה חוזרים לאחוריהם להחופה, והשושבינות מביאין את הכלה ומסבבין עמה שבע פעמים את החתן והשליח צבור מנגן גם כן כפי המנהג, אחר כך מעמידין את הכלה לימין החתן והמברך מצדד את עצמו ופניו למזרח.

דילוג לתוכן