"ויהי נועם"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בסיום חצי הקדיש שאחר העמידה, אומרים "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר עליון" שבו בירך משה רבנו את ישראל כשסיימו את מלאכת המשכן. ומנהג בני ספרד להתחיל מ"שובה ה' עד מתי" [ד' פסוקים קודם "ויהי נועם"]. וסמך לזה מהמדרש, כשבנו ישראל את המשכן היו מצפים שתרד אש מן השמים … להמשך קריאה

שלא. מצות תקיעת שופר ביום הכפורים של יובל. – ספר החינוך

לתקע בשופר בעשירי בתשרי שהוא יום הכפורים. שנאמר (ויקרא כה ט י) והעברת שופר תרועה וגו' ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וגו' וקראתם דרור וגו'. וידוע שמצות התקיעה ביום זה היא לפרסם חרות כל עבד עברי שיצא בן חורין (עי' ר"ה ח ב) בלי דמים, ואין ענינה כענין תקיעת השופר בראש השנה, שהתקיעה ההיא … להמשך קריאה

טיול – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– אותם היוצאים לחוץ לארץ למטרת טיול, יש להעיר למשמע אוזנם שדבר זה הוא אסור מן הדין, כמבואר בגמרא (מועד קטן יד ע"א), וכן נפסק להלכה ברמב"ם ובשלחן ערוך (או"ח סימן תקלא סעיף ד, ובבית יוסף ובמשנה ברורה שם). (יחוה דעת חלק ה סימן נז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר … להמשך קריאה

ה. מסיבה הנ"ל אין פלא מדוע דוקא בימינו דור הפיתויים והגרויים – שבים הרבה בתשובה, והוא מסיבת הירידה לדיוטות שפילות המעוררות להתבוננות

——– וזה מצבנו היום בעקבתא דמשיחא, ששרויים אנו בעיצומה של מלחמת הטומאה לעומת הקדושה, והנפילות והירידות הם עד לדיוטא תחתונה ממש, והנה רואים אנו להפתעתנו שדוקא בדור שכזה שכח הטומאה כל כך תקיף וחזק, דוקא עתה צומחים בעלי תשובה לרוב, מהיכן כוחם? התשובה היא, משיפלות ירידתם הבינו שיותר לא שייך לרדת, וההתעוררות באה דוקא מנפילתם … להמשך קריאה

סימן תט – דין מקום נתינת העירוב – ערוך השולחן

——– א הנותן עירובו בבית הקברות, כלומר על הקבר של בנין שהוא אסור בהנאה, כמ"ש ביורה דעה סימן שס"ד – אינו עירוב, דאף על גב דבשעת קניית העירוב לית לן בה, דמצות לאו ליהנות ניתנו, מכל מקום כיון דניחא ליה שיתקיים העירוב גם אחר כך, שהרי הוא דבר מאכל או משקה – הרי נהנה בו. … להמשך קריאה

לב ערל – לב שאינו מבין אמת

——– כתיב "ומלתם את ערלת לבבכם" (דברים, י' ט"ז), ופי' בתרגום: "ותעדון ית טפשות לבכון". ועיין באבן עזרא שכתב "יתכן להיות פירושו לטהר הלב עד שיבין האמת", סתם דבריו ולא פירש באיזה אמת מדובר. אולם יעוין בספורנו שביאר יותר, "ראוי שתסירו את ערלת שכלכם, והוא שתתבוננו להסיר כל טעות מוליד דעות כוזבות, וערפכם לא תקשו … להמשך קריאה

הַאִם נָכוֹן לִטֹּל תְּרוּפוֹת לִרְגִיעוּת מִמֶּתַח אוֹ חֲרָדָה, אוֹ עָדִיף לְנַצֵּל מַצָּב זֶה כְּאֶתְגָּר לֶאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בַּה'?

——– יֵשׁ לְחַשֵּׁב שְׂכַר מִצְוָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ, וְאִם אָכֵן עוֹלֶה בְּיָדוֹ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בַּה' וְאֵין זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן עֲלִיָּתוֹ בְּהַתְמָדַת הַתּוֹרָה וּתְפִלָּה, אָכֵן מַה טּוֹב, אוּלָם אִם זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, הֲרֵי שֶׁבְּכָךְ עוֹלֶה שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

תוכחה "בלשון בני אדם" – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל (א.א) פירש רש"י – לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודם של ישראל. ויל"ע אכתי, מדוע בכל זאת, על אף כבודם של ישראל לא הוכיחם בגלוי אלא רק ברמז? הרי היו מקבלים … להמשך קריאה

גלות השכינה (לבין המצרים) – תפארת ישראל

——– "כל מקום שגלו ישראל שכינה גלתה עמהם". (כמה פרקים מענין גלות השכינה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא … להמשך קריאה

א. במי זה מתחיל ובמי זה נגמר…?!

——– התרבות העולמית הינה היום בשאול תחתית, הפשע והרשע הגיעו לשיאם. במו עינינו רואים אנו, שכל מי שלא קשור לתורה, מסוגל הוא לעשות ככל אשר יעלה על לבו. ובקיצור – מה לנו להאריך בחינוך הכושל היום ובהדרדרות התהומית באנושות כולה של בני ברית ושל שאינם בני ברית. וכמו כן רואים אנו בעולם החרדי, אצל הנקראים … להמשך קריאה

שֶׁשָּׁאַלְתָּ עַד כַּמָּה עָלֶיךָ לְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה' וְלֹא תֵּחָשֵׁב בְּכָךְ שֶׁהִנְּךָ קוֹפֵץ מַדְרֵגוֹת יוֹתֵר מִכֹּחֲךָ, וּמָה הַמִּדָּה לֵידַע כַּמָּה לִתְבֹּעַ מֵעַצְמוֹ?

——– דע שהבורא לא עזבו לאדם להיות תוהה ובוהה מלדעת המשך דרכו, ולמתבונן וכן להשואל והחוקר בודאי יורהו ה' דרך חוקיו. וכמו כן לענין שאלתך. דע שישנם ב' מושגים ברגשות האדם: האחת שאיפה, והשניה מצפון. האדם חייב לשאוף לגדולות, ורק זו הדרך, דמבלי שאיפה לגדולות, בבחינת (תדא"ר כה): "לעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי למעשי … להמשך קריאה

יב. לעתיד יזכה כל אחד כפי מדריגתו בשמירת קדושתו, לראות ולהנות מזיו השכינה, וכל צדיק נכווה מחופתו של חבירו

——– והוא הנאמר: "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון", ומהו כי "עין בעין", אלא הכוונה מידה כנגד מידה, כנגד איפוק העין מליזון מעריות כן באותה מידה יראו בשוב ה' ציון, וככל שהיה רחוק מהתאווה ולא נשתחד ממנה, כן תושלם אמונתו, וכפי שזכה כאן כן יזכה כמו כן לעתיד לראות בשלימות יחודו יתברך. ——– לעילוי … להמשך קריאה

כְּשֶׁמִּתְבַּקֵּשׁ הָאָדָם הַפָּשׁוּט לְבָרֵךְ אֶת פְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי, הַאִם יִמָּנַע מִכָּךְ מִמַּחְשָׁבָה מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי… אוֹ שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִלְּבָרֵךְ אֶת כָּל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ בִּרְכָּתוֹ?

——– על כך שמעתי מת"ח אחד שישנה תשובה ב"אגרות משה" להגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל: שאין לימנע מלברך כי לכל אדם ישנה עת רצון ושעה שבה הוא רצוי, ושמא באותה שעה תתקבל ברכתו. וכמובן חשוב להוסיף שכל זה כאשר מתבקש הוא לברך בתורת ידיד ואוהב וכיוצא, אולם כאשר מתבקש הוא לברך בתורת "רב" או "צדיק", … להמשך קריאה

קנס – ספר פלא יועץ

חיובא רמיא על יושבי כסאות למשפט ומנהיגי הקהלות, לקנס את החוטאים לפי החטא ולפי מה שהוא אדם, אם בממון אם בבזיונות. אבל צריך פלס ומאזני משפט לשקל בשקל הקדש שלא להוסיף ושלא לגרע ושלא תצא תקלה ומחלקת. ולשון רכה תשבר גרם (משלי כה טו), שלא לומר בלשון קנס אלא בלשון תקון הנפש ובלשון כפרה, כי … להמשך קריאה

פרטי אמירת הברכה

——– נאמר בתורה: "כה תברכו את בני ישראל". מפי השמועה למדו עד משה רבינו עליו השלום: כה תברכו – בעמידה. כה תברכו – בנשיאת כפים. כה תברכו – בלשון הקודש. כה תברכו – פנים כנגד פנים. כה תברכו – בקול רם. (סוטה לח ע"א, רמב"ם, קכח יד. ו שב) כהן צרוד – שאינו יכול לברך … להמשך קריאה

סימן שי – דיני מקצה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שי – דיני מקצה בשבת א א עֵץ שֶׁתּוֹלִין בּוֹ דָּגִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָאוּס, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ דְּקַיְמָא לָן בְּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּשָׁרֵי. ב אֵין שׁוּם אֹכֶל תָּלוּשׁ הָרָאוּי לַאֲכִילָה מֻקְצֶה לְשַׁבָּת; דִּתְמָרִים וּשְׁקֵדִים וּשְׁאָר פֵּרוֹת הָעוֹמְדִים לִסְחוֹרָה, מֻתָּר לֶאֱכֹל מֵהֶם בְּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ חִטִּים שֶׁזְּרָעָם בְּקַרְקַע וַעֲדַיִן לֹא הִשְׁרִישׁוּ, וּבֵיצִים שֶׁתַּחַת … להמשך קריאה

ג. "ביטחון עצמי"

——– האדם נולד בעולם המונהג בהנהגת הטבע וכפי הנראה כלפי חוץ, באדם מוטבע טבע "ביטחון עצמי", כך ברא הקב"ה את האדם, והזכרנו לעיל שטבע זה הוא נצרך הן מצד קיום העולם, שהרי האדם ככל שגודל הוא בשנים כן נצרך הוא לשרת את עצמו בעצמו, ולהאמין ביכולתו לפעול פעולות כהנה וכהנה, ואם לא היה לאדם בטבעו … להמשך קריאה

עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָּנִים – דובב שפתי ישנים

——– כ"ד, י"א: וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : (נִכְתַּב שֵׁם שִׁבְטָהּ) לְהַגִּיד שֶׁהָרָשָׁע גּוֹרֵם גְּנַאי לוֹ, גְּנַאי לְאָבִיו, גְּנַאי לְשִׁבְטוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (לְשֶׁבַח) *(((שמות ל"א, ו'.))) אָהֳלִיאָב בֵּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן – שֶׁבַח לוֹ, שֶׁבַח לְאָבִיו, שֶׁבַח לְשִׁבְטוֹ. *(((ישעיה … להמשך קריאה

משנה בבא קמא פרק ז – חק לישראל

——– א. מְרֻבָּה מִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שֶׁמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת בֵּין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבֵין בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּשׁוֹר וָשֶׂה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא) כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ וְגוֹמֵר. אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי … להמשך קריאה

פֶּרֶק חֲמִשִּׁי [רמג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הָרוֹצֶה לִלְמֹד וְשֶׁיִּתְקַיֵּם בְּיָדוֹ יוֹצִיא הַדָּבָר בְּפִיו, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין, פֶּרֶק כֵּיצַד מְעַבְּרִין (נג, ב): בְּרוּרְיָה אַשְּׁכַּחְתֵּיהּ לְהַהוּא תַלְמִידָא דַּהֲוָה גָרֵיס בִּלְחִישָׁה. בָּטְשָׁא בֵּיהּ, אָמְרָה לֵיהּ: לָאו הָכֵי כְתִיב: "עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה" (שמואל־ב כג, ה), אִם עֲרוּכָה בְּרַמַ"ח אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם – שְׁמֻרָה בַּלֵּב, וְאִם לָאו – אֵינָהּ שְׁמֻרָה בַּלֵּב. תַּנְיָא: תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבִּי … להמשך קריאה

מה – בענין בני אדם שרוצים לנסע לצדיק האמת – קיצור ליקוטי מוהר"ן

הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת בְּחִינַת נְקֻדָּה הַפְּנִימִית שֶׁבְּתוֹךְ הָעִגּוּלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעִגּוּלִים סְבִיב הַנְּקֻדָּה (עַיֵּן זֹהַר וַיַּקְהֵל ר"ד: ) וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב אֶל הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹנְקִים הַכֹּל. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ כְּלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהוּא עֲדַיִן … להמשך קריאה

סעי' יט' – יקבע מקום לתפלתו, שלא ישנהו אם לא לצורך, וגם בבית הכנסת שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע. – ספר מנחת שי

——– בברכות ו: מר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו. וכתב הרא"ש שלא רק יקבע בית הכנסת אלא גם בתוך בית הכנסת יקבע לו מקום, דהכי איתמר בירושלמי א"ר תנחום בר חייא צריך אדם לייחד לו מקום בביהכ"נ שנאמר ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם השתחוה לא נאמר אלא ישתחוה … להמשך קריאה

השפעת הסביבה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל (א.א) פירש רש"י – לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודם של ישראל. ואכתי יש להבין, מדוע בחר משה לרמז את חטאי ישראל דווקא ע"פ שמות "המקומות" בו נעשו החטאים, מדוע לא … להמשך קריאה

מו – מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א מְסִירוּת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה וְהַמָּמוֹן הוּא הַנֶּפֶשׁ כִּי אֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְנוֹתְנוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ. וְכֵן בַּתְּפִלָּה אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם (חַיֵּי שָׂרָה קכ"ד ע"ב) שֶׁהִיא בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם" וְכוּ' כִּי צָרִיךְ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְתַחְבּוּלוֹת לִבְרֹחַ … להמשך קריאה

ב. מלחמה עם הזמן

——– בני תורה יקרים! יצר מיוחד ישנו ומצוי – הנקרא "לאחר" – שולט כמעט בכולנו. פשוט נלחמים עם הדיוק בזמן. מעטי מספר ישנם המדייקים לבוא לכולל בזמן המדוייק, עד שכמעט ואפשר לומר שקל לנו יותר לבוא לפני הזמן מאשר בדיוק בזמן. העיקר שלא לבוא בזמן! ואפשר שהדבר נובע מהמרדנות שישנה בטבע האדם, ולכל הפחות מידה … להמשך קריאה

"ואתה קדוש"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תקנו חז"ל להוסיף גם "ואתה קדוש וכו"', כדי שעל ידי זה ישתהו ישראל עוד בהשלמת סדר התפילה, ובכך יעכבו את הרשעים ויאריכו להם את הזמן מלחזור לגיהנם, כי במוצאי שבת צועק הממונה על הרוחות, חזרו לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם. וכתב רב עמרם גאון, על כן המנהג … להמשך קריאה

דילוג לתוכן