——–
האדם נולד בעולם המונהג בהנהגת הטבע וכפי הנראה כלפי חוץ, באדם מוטבע טבע "ביטחון עצמי", כך ברא הקב"ה את האדם, והזכרנו לעיל שטבע זה הוא נצרך הן מצד קיום העולם, שהרי האדם ככל שגודל הוא בשנים כן נצרך הוא לשרת את עצמו בעצמו, ולהאמין ביכולתו לפעול פעולות כהנה וכהנה, ואם לא היה לאדם בטבעו ביטחון בעצמו לא היה עושה כלום, וכמו כן היה חי בפחד וחרדה מפני מאורעות העולם, היה פוחד להלך ברחוב פן יפגעהו פיגוע מאוייב ושונא, לא היה נוסע באוטו פן יארע לו תאונה, כמו כן היה מתרחק ממאכלים שונים פן אינם בריאים וכדומה.
ועוד, ביטחון עצמי זה נצרך לצורך הבחירה, שהרי בעצם זה שקר גמור שיהיה האדם בוטח בעצמו ולו אף על מהלך פסיעה אחת ונשימה אחת, כל הנשמה תהלל י-ה – על כל נשימה ונשימה, וברכות השחר יוכיחו שנצטווינו לברך בשם ומלכות על צעדינו, קימתנו, מלבושינו וכו' בפרטות, לעמוד בכל יום בהצהרה שאיננו תלויים בעצמנו כלל אלא בבורא, ולו עד הפרט השיגרתי והמצוי ביותר.
וזו עבודת האדם מה שיותר שיצליח לנתק עצמו מהביטחון בעצמו ולהעתיק את בטחונו להקב"ה בלבד, וככל שיישם בטחונו זה בפרטי פרטים השכיחים ורגילים ביותר, כן שלימות בטחונו שלימה יותר.
וכמו שאמר פעם אחד מגדולי עמלי הביטחון: "עם ביטחון יכולני לעבור ימים ונהרות, ומבלי ביטחון מכאן ועד הפתח איני יכול להגיע".
שהרי רוב בני אדם יבטחו בה' בדברים המכריעים את גורל חייהם, כמו לקראת עסק מסובך או לפני משפט קשה או ניתוח קשה שאין בידם להועיל לעצמם, אז ישתמשו בביטחון בה', אולם בפרטים הקטנים כמו לבקש ולבטוח בה' על קניה קטנה של בגד או אצל מכולת וירקן, לא יראו צורך לסמוך על ה' אלא על פעולתם וחכמתם.
כך שאין סוף למדריגות האמונה והביטחון בה', הבוטח השלם לא יהלך פסיעה אחת מבלי ביטחון בה' ולא יסמוך על עצמו בכלום.
ומכיון שלמדריגות אלו אין סוף, מה אם כן הקובע את העליה או הירידה אצל כל אחד במדריגתו בבטחונו בה'.
התשובה לכך היא, הכל תלוי בטהרת נפשו של האדם, וכמו שהקדמנו דבריו של החזון איש בתחילה, דככל שיטהר האדם במידותיו ותאוותיו כך תהא מצוחצחת ונקיה אצלו ראיית האמת, ככל שיטהר עצמו יותר, כן יהא רחוק משוחד המעוור את עיניו מלראות את האמת, ואז בנקל יצליח להגביר שכלו על מראה עיניו, ולא יתעתעו בו מקרי העולם וטבעיו, וידע שאין זה אלא אחיזת עינים שבראה הקב"ה בחכמתו לבחון בני אדם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5