סימן שט – טלטול על ידי דבר אחר אם מתר בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שט – טלטול על ידי דבר אחר אם מתר בשבת א נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ, וְלֹא חָשִׁיב מְטַלְטֵל לָאֶבֶן; וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין { (פי' בֶּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִצָּבוֹן כְּשֶׁאֵינוֹ עִם אָבִיו) } עָלָיו, שֶׁאִם לֹא יִטְּלֶנּוּ, יֶחֱלֶה; אֲבָל אִם אֵין לוֹ גַּעְגּוּעִין עָלָיו, לֹא. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין עָלָיו, לֹא הִתִּירוּ … להמשך קריאה

יא. השומר עיניו וקדושתו זוכה עוד בחיים חיותו לראות פני שכינה, המתבטא בַּעֲרֵבוּת התורה והתפילה

——– והוא המובטח לאינו זן עיניו מדבר ערווה, כמובא במדרש ד"א זוטא: "כל הרואה דבר ערווה ואינו זן עיניו ממנו זוכה ורואה פני שכינה", דכנגד שעצר תאוותו וסילק השוחד ממנו, זוכה לאמונה שלימה עד כדי ראיית פני השכינה, ונאמר "זוכה" – דהיינו שכבר בעולם הזה יזכה לראות פני שכינה בבחינת מה שאפשר לאדם לזכות כאן … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק כ – חק לישראל

——– (יז) וַתָּ&#1447חָס עֵינִ&#1435י עֲלֵיהֶ&#1430ם מִֽשַּׁחֲתָ&#1425ם וְלֹֽא-עָשִׂ&#1447יתִי אוֹתָ&#1435ם כָּלָ&#1430ה בַּמִּדְבָּֽר: וְחַס מֵימְרִי עֲלֵיהוֹן מִלְחַבָּלוּתְהוֹן וְלָאעֲבָדִית עִמְּהוֹן גְּמִירָא בְּמַדְבְּרָא: (יח) וָאֹמַ&#1444ר אֶל-בְּנֵיהֶם&#1433 בַּמִּדְבָּ&#1428ר בְּחוּקֵּ&#1444י אֲבֽוֹתֵיכֶם&#1433 אַל-תֵּלֵ&#1428כוּ וְאֶת-מִשְׁפְּטֵיהֶ&#1430ם אַל-תִּשְׁמֹ&#1425רוּ וּבְגִלּוּלֵיהֶ&#1430ם אַל-תִּטַּמָּֽאוּ: וַאֲמָרִית לִבְנֵיהוֹן בְּמַדְבְּרָא בִּגְזֵירַת אֲבָהַתְכוֹןלָא תְהָכוּן וְיָת נִמוּסֵיהוֹן לָאתִטְּרוּן בַּפּוּלְחַן טַעֲוָתְהוֹן לָא תִסְתַּאֲבוּן: (יט) אֲנִי&#1433 יְהוָ&#1443ה אֱלֹהֵיכֶ&#1428ם בְּחֻקּוֹתַ&#1430י לֵ&#1425כוּ וְאֶת-מִשְׁפָּטַ&#1445י שִׁמְר&#1430וּ וַעֲשׂ&#1445וּ אוֹתָֽם: אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן … להמשך קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי [רמב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּמִין בַּלּוֹמְדָהּ בְּעִדּוּן, אֶלָּא מִתּוֹךְ עִנּוּי הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק ו מֵאָבוֹת: כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בְּמֶלַח תֹּאכַל וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן – אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, אַשְׁרֶיךָ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ – לָעוֹלָם הַבָּא. פת במלח תאכל. … להמשך קריאה

לשומעים ינעם – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– היורדים מארץ ישראל לחוץ לארץ ויושבים שם ישיבת קבע להתעשר ולהרבות נכסים ולרשת משכנות לא להם, ולהתענג על סיר הבשר, ומואסים בארץ חמדה, גדול עוונם מנשוא, וגורמים גלות להם ולזרעם אחריהם. ולפעמים יגרמו לבניהם טמיעה והתבוללות בין הגויים. ועליהם אמרו חז"ל: כל היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה, ודומה כמי שאין … להמשך קריאה

כֵּיצַד לִנְהֹג בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְקָף הָאָדָם בְּחֵשֶׁק גָּדוֹל לַעֲבֵרָה חֲמוּרָה?

——– עיקר העבודה בזמן שנתקף האדם בחשק גדול לעבירה הוא למשוך כמה שיותר את הזמן, דהיינו לדחות את ביצוע החטא למחר, לעוד חצי יום, ואפילו לעוד שעה וכיוצא, דהיינו, העיקר לא להישמע מיד ליצר. ישנם רבים שמיד כשמותקפים המה מיצרם מחליטים זהו! נִכָּנַע מיד! וטענתם היא, הרי במילא היצר ינצח, שהרי מנסיונינו בעבר תמיד הוא … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ו – חק לישראל

——– (לב) נֹאֵ&#1443ף אִשָּׁ&#1443ה חֲסַר-לֵ&#1425ב מַֽשְׁחִ&#1445ית נַ&#1437פְשׁ&#1431וֹ ה&#1443וּא יַעֲשֶֽׂנָּה: מַן דְּגָיֵר בְּאִתְּתָא חָסִיר דְּרַעְיָנָאוּמַן דְּבָעֵי דִי יְחַבֵּל נַפְשֵׁיהּהוּא עָבֵד לָהּ: נואף אשה וגו' . שלשתם מחוברים בדבור אחד אם יגנוב הגנב גנבה אין לבזותו כ"כ כמו הנואף למה כי לרעבון נפשו הוא עושה ואולי אין לו מה יאכל וכשנמצא יש לו תקנה בתשלומין ולכל היותר … להמשך קריאה

סעי' יח' – בית המדרש קבוע קדוש יותר מביהכ"נ, ומצוה להתפלל בו יותר מביהכ"נ, והוא שיתפלל בעשרה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות ח. דרבי אמי ור' אסי אע"ג דהוו תליסר כנישתא בטבריא לא הוו מצלי אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי פירוש בבית המדרש. ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתאי ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דא"ר חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא … להמשך קריאה

ב. מלחמת האמונה במקרה – מלחמה קשה היא

——– כמה יש בזה להוציא מלבות בני האדם החושבים כי אמונה הוא דבר קל, וכי הדיבור בה אך למותר אחר שבני ישראל כולם מאמינים בני מאמינים, ואם כן מה יש להאריך בעניינים אלו, ואף מבני התורה השמים מעיינם בתורה יום ולילה אם לא יפקחו עין על מצב אמונתם ובטחונם בה', ואם לא ישימו לבם לסכנת … להמשך קריאה

של. מצות ספירת שבע שבתות שנים. – ספר החינוך

למנות השנים שבע שנים, שבע פעמים עד שנת היובל, בהיותנו בארץ ישראל אחר התנחלנו בה. שנאמר (ויקרא כה ח) וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים. וזאת המצוה, כלומר, זאת הספירה של שני השמטה עד שנת היובל היא נמסרת לבית דין הגדול, כלומר הסנהדרין. וכן היא המצוה, שהיו מונין שנה שנה ושבוע שבוע … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק צה – חק לישראל

——– (ח) אַל-תַּקְשׁ&#1443וּ לְ&#1453בַבְכֶם כִּמְרִיבָ&#1425ה כְּי&#1445וֹם מַ&#1437סָּ&#1431ה בַּמִּדְבָּֽר: לָא תַקְשׁוּן לִבְּכוֹן הֵיךְ בְּמַצוּתָאהֵיךְ יוֹמָא דְנַסֵיתוּן אֱלָהָא בְּמַדְבְּרָא: (ט) אֲשֶׁ&#1443ר נִ&#1453סּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶ&#1425ם בְּ&#1437חָנ&#1431וּנִי גַּם-רָא&#1445וּ פָעֳלִֽי: דִי נַסִיאוּ יְתִי אֲבָהַתְכוֹן בַּחֲנוּיָתִי לְחוֹד חֲמוֹן עוֹבָדָי: בחנוני . חנם : גם ראו פעלי . במצרים : (י) אַרְבָּ&#1432עִ&#1444ים שָׁנָ&#1448ה | אָ&#1432ק&#1444וּט בְּד&#1431וֹר וָאֹמַ&#1431ר עַ&#1444ם תֹּעֵ&#1443י לֵבָ&#1443ב הֵ&#1425ם וְ&#1437הֵ&#1431ם לֹא-יָדְע&#1445וּ … להמשך קריאה

"אתה חוננתנו"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– באמצע ברכת 'אתה חונן' שבערבית, מוסיפים את נוסח ההבדלה בתפילה – "אתה חוננתנו". ואם שכח לאומרו, אינו חוזר, מפני שמבדיל אחר כך על הכוס. (שבת ב שעח) ישנם שליחי צבור האומרים את כל נוסח "אתה חוננתנו" בקול רם, ויש להבהיר להם שלא נכון לעשות כן, כי היום כולם … להמשך קריאה

קרובים – ספר פלא יועץ

ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק (שמות כב כד) את העני עמך. ענייך ועניי עירך, ענייך קודמין (ב"מ עא א). וכתיב (ישעיה נח ז) ומבשרך לא תתעלם, וכתיב (משלי יז יז) ואח לצרה יולד. וקימא לן (יו"ד סי' ח"ז סעיף ח) שמי שיש לו קרובים עשירים אין נותנין לו מקפה של צדקה, שעל קרוביו … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק צא – חק לישראל

——– (ח) רַ&#1453ק בְּעֵינֶ&#1443יךָ תַבִּ&#1425יט וְשִׁלֻּמַ&#1430ת רְשָׁעִ&#1443ים תִּרְאֶֽה: לְחוֹד בְּעַיְנָךְ תְּהֵי מִסְתַּכַּל וְהֵיךְמִתְגַמְרִין רַשִׁיעֵי תֶחֱמֵי: ושלמת . כליון , ולמה : (ט) כִּֽי-אַתָּ&#1443ה יְהוָ&#1443ה מַחְסִ&#1425י עֶ&#1437לְי&#1431וֹן שַׂ&#1443מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ: עֲנֵי שְׁלֹמֹה וְכֵן אֲמַר אֲרוּםאַנְתְּ הוּא יְיָ רוּחֲצָנִי בִּמְדוֹרעִלָאָה שַׁוֵיתָא בֵּית שְׁכִנְתָּךְ: כי אתה . אמרת : ה' מחסי . והרי זה מקרא קצר : עליון שמת … להמשך קריאה

דברי החכם – דעת תורה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. דבר משה אל כל ישראל (א.א) פירש רש"י – אילו הוכיח מקצתן, היו אלו שבשוק אומרים: אתם הייתם שומעים מבן עמרם ולא השיבותם דבר מכך וכך, אילו היינו שם היינו משיבין אותו. לכך כנסם כולם ואמר להם: הרי כלכם כאן, כל מי שיש לו תשובה ישיב. ויש להבין, מה ראה משה להוכיח את … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ש

——– [דברים פרק-ה-ד]&nbsp פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: [משלי פרק-יז-יד]&nbsp פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ: [איוב פרק-לב-יג]&nbsp פֶּן תֹּאמְרוּ מָצָאנוּ חָכְמָה אֵל יִדְּפֶנּוּ לֹא אִישׁ: [נחמיה פרק-ג-כה]&nbsp פָּלָל בֶּן אוּזַי מִנֶּגֶד הַמִּקְצוֹעַ וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר לַחֲצַר הַמַּטָּרָה אַחֲרָיו פְּדָיָה בֶן פַּרְעֹשׁ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

סדר נשיאת כפיים

——– ברכת המצוה – כשעולים הכהנים להיכל [לדוכן], יעמדו כשפניהם אל ההיכל. ולאחר עניית 'אמן' של הציבור על ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות", אם ישנם לפחות שני כהנים, קורא השליח ציבור [או אדם אחר, למנהג אשכנז]: "כהנים", ויברכו: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, וציונו לברך את עמו ישראל … להמשך קריאה

וְדַבֵּר דָּבָר – דובב שפתי ישנים

——– כ"ד, י"א: וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה ויקרא פרק ל"ב. ותרגומו: שהיתה פטפטנית, ואומרת לכל אחד: שלום לך, שלום לכם…))) דַּהֲוַת פַּטְפְּטָה שְׁלָם עֲלָךְ שְׁלָם עֲלָךְ שְׁלָם עֲלֵיכוֹן, מְפַטְפֶּטֶת בִּדְבָרִים, שׁוֹאֶלֶת בִּשְׁלוֹם הַכֹּל. דַּבְּרָנִית הָיְתָה, מְדַבֶּרֶת … להמשך קריאה

מהו הנקרא ערל וכיצד ?

——– "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". במתניתין דנדרים פ"ג איתא: "קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במילי עובדי כוכבים, שאני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי עובדי כוכבים, שאין הערלה קרויה אלא לשם עובדי כוכבים, שנאמר 'כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב' (ירמיה ט')". כל הלומד את המשנה ורואה … להמשך קריאה

לַעֲזֹב עֲבוֹדָה וּלְהִמָּסֵר כָּל כֻּלּוֹ לַתּוֹרָה, הַאִם נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בַּה' שֶׁהוּא הַזָּן וְהַמְפַרְנֵס?

——– הַנְהָגָה זוֹ הִיא כְּפִי דַּרְגַּת הָאָדָם, וְאֵין לִקְפֹּץ מַדְרֵגוֹת בַּבִּטָּחוֹן, כָּךְ הוֹרוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ הגָר"י סַלַּנְטֶר וְעוֹד, וּלְכָךְ אִם אָכֵן חָשׁ הוּא תְּחוּשַׁת עֹז וְאֹמֶץ רוּחַ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְעוֹשֶׂה כֵּן מִתּוֹךְ שֶׁזָּכָה לְקִנְיַן הַתּוֹרָה עַל יְדֵי עָמָל וִיגִיעָה וְלֹא מִתּוֹךְ חִקּוּי אוֹ הִתְלַהֲבוּת מִקְרִית, אָכֵן שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִכָּךְ, וּבְאִם לָאו יִזָּהֵר לְבַל יָרוּץ מִדַּי מַהֵר … להמשך קריאה

ב. תכלית הגליות שתתפשט האמונה בכל העולם – תפארת ישראל

——– עוד מהספר הנ"ל: כתיב (במדבר י"ד כ"א) "ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ". כתב המלבי"ם (שם) ב"תורה אור", שבכתוב הזה ובמה שכתוב (שם כ"ג) "וכל מנאצי לא יראוה", יש סוד גדול מסודות ההנהגה. כי אם היה משה נכנס לארץ והיה בונה המקדש, והיתה אז גאלה שלמה ותקון הכללי, שלא היה המקדש … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יז – חק לישראל

——– (יא) אַךְ-מְרִ&#1445י יְבַקֶּשׁ-רָ&#1425ע וּמַלְאָ&#1445ךְ אַ&#1437כְזָרִ&#1431י יְשֻׁלַּח-בּֽוֹ: בְּרַם גַּבְרָא מְרִידָא בָעֵי בִּישְׁתָּאוּמַלְאֲכָא נוּכְזְרָיָא יִשְׁתַּדֵר עֲלֵיהּ: אך מרי יבקש רע . כלומר מי שכל דבריו מרי וסרבנות הוא יבקש רע תמיד : (יב) פָּג&#1452וֹשׁ דֹּ&#1443ב שַׁכּ&#1443וּל בְּאִ&#1425ישׁ וְאַל-כְּ&#1437סִ&#1431יל בְּאִוַּלְתּֽוֹ: פָּגִיעַ דוֹב וּרְתִיתָא בְּגַבְרָא חַכִּימָאלָא מִתְזִיעַ וְסִכְלָא בְּשַׁטְיוּתֵיהּ נָפֵל: פגוש דוב שכול באיש . טוב לאדם שיפגע … להמשך קריאה

משנה שבועות פרק ו – חק לישראל

——– א. שְׁבוּעת הַדַּיָּנִין, הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף וְהַהוֹדָאָה בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. וְאִם אֵין הַהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה, פָּטוּר. כֵּיצַד, שְׁתֵּי כֶסֶף לִי בְיָדֶךָ, אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא פְרוּטָה, פָּטוּר. שְׁתֵּי כֶסֶף ופְרוּטָה לִי בְיָדֶךָ, אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא פְרוּטָה, חַיָּב. מָנֶה לִי בְיָדֶךָ, אֵין לְךָ בְיָדִי, פָּטוּר. מָנֶה לִי בְיָדֶךָ, אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים דִּינָר, חַיָּב. … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כז – חק לישראל

——– כז (א) אַֽל-תִּ&#1453תְהַלֵּל בְּי&#1443וֹם מָחָ&#1425ר כִּ&#1444י לֹא-תֵ&#1437דַ&#1431ע מַה-יֵּ&#1445לֶד יֽוֹם: לָא תִשְׁתַּבְהַר בְּיוֹמָא דְלִמְחָר דְּלָאיָדַעַתְּ מְנָא יְלִיד יוֹמָא: אל תתהלל . אל תתפאר עכשיו בדבר שעתיד להיות ליום מחר : כי לא תדע מה ילד יום . שמא היום יולד שום רעה שיבטל מחשבות מחר : (ב) יְהַלֶּלְךָ&#1443 זָ&#1443ר וְלֹא-פִ&#1425יךָ נָ&#1437כְרִ&#1431י וְאַל-שְׂפָתֶֽיךָ: נְשַׁבְּחִנָךְ חִילוֹנַי וְלָא … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ת

——– [במדבר פרק-א-כא]&nbsp פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת: [במדבר פרק-א-כג]&nbsp פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן תִּשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת: [במדבר פרק-א-כז]&nbsp פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה יְהוּדָה אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת: [במדבר פרק-א-כט]&nbsp פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת: [במדבר פרק-א-לא]&nbsp פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה זְבוּלֻן שִׁבְעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת: [במדבר פרק-א-לג]&nbsp פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה … להמשך קריאה

משנה סנהדרין פרק י – חק לישראל

——– א. כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאַפִּיקוֹרוֹס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקּוֹרֵא בִסְפָרִים הַחִיצוֹנִים, וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר (שמות טו) כָּל הַמַּחֲלָה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן