——–
התרבות העולמית הינה היום בשאול תחתית, הפשע והרשע הגיעו לשיאם. במו עינינו רואים אנו, שכל מי שלא קשור לתורה, מסוגל הוא לעשות ככל אשר יעלה על לבו. ובקיצור – מה לנו להאריך בחינוך הכושל היום ובהדרדרות התהומית באנושות כולה של בני ברית ושל שאינם בני ברית.
וכמו כן רואים אנו בעולם החרדי, אצל הנקראים שומרי תורה ומצוות, שאף אצלם קיימת הדרדרות בשמירת המצוות. לא מבעיא שההתלהבות והדביקות כמעט ואינם קיימים כלל אצל רבים מאתנו, אלא אף דקדוק המצוות וקיומן באופן המעשי לוקה בחסר, הפרצות מרובות, והזלזול ניכר בתחומים רבים.
ובכן השאלה – שאולי קצת מגוחכת – מי גורם את מי, האם המחדלים אצלנו הינם כתוצאה מההשפעה הגויית והחילונית שעברה כל גבולות ולכך חודרים מטומאתם ועבריינותם גם אצלנו מעט, ומכאן הסדקים והפרצות בחומותינו, או להפך – בגלל המחדלים הקיימים אצל שומרי תורה ומצוות נובע הפשע והרשע בעולם לנאוף, לגזול ולרצוח וכו'?
כאמור, השאלה קצת מגוחכת, שהרי ודאי כל אחד ישיב: ברור ששומרי התורה מצדם משתדלים ומתאמצים לשמור תורה ומצוות כראוי, אלא שאין ביכולתם להגיע לשלימות מטומאת העולם המטמאים במעשיהם את חלל העולם, והדברים משפיעים גם עלינו.
אולם להפתעתנו, גאון המוסר, רבי ישראל סלנטר, פוסק שהמציאות היא להיפך, וכן מובא בספר "תנועת המוסר" משמו (ח"א עמ' 284 אות י): אם מדברים בבית המדרש בקובנא לשון הרע – מחללים בפריז את השבת! או בנוסחא אחרת: כשמתבטלים מתורה בקובנא – סטודנט בגרמניה רוצח את חבירו! והדברים מפורשים ביותר ב"נפש החיים" להגאון רבי חיים מואלוז'ין (שער א פרק ד), דחטאו של איש ישראלי במעשה או אפילו במחשבה, פוגם והורס יותר מטיטוס שהחריב את בית המקדש (ע"ש בהרחבה).
אני מתאר לי, שמי שקורא את אמרותיהם של הגר"ח מואלוז'ין ורבי ישראל סלנטר, מיד נזכר בסיפור המשל של החיות והכבשה שרצו לחזור בתשובה בגלל המגיפה שנחתה עליהם, והעמידו שופטים מחיות היער, ונאספו כולם והחלו להתוודות. הארי התוודה על דורסו אדם, הזאב על טורפו כבש וכו'. השופטים פסקו שלא בשלהם הרעה, שכן אין לבוז לאריה על כי רעב היה, וכן הזאב וייתר החיות. הגיע תורו של הכבש להתוודות, ואמר שפעם שכח הרועה מליתן לו לאכול, וסחב כמה חוטי קש מאחד השדות להשביע את רעבונו לפני שתיפח נשמתו. מיד קפצו השופטים: זהו! בשלך הרעב והמגפה ביער! וטרפוהו כולם על מנת "לכפר" עוונו.
וכאן יאמרו שומרי התורה והמצוות: אלו הפושעים והמורדים בה', לא בשלהם חרון האף?! ואילו אנו, שומרי מצוות, על מחדלינו באי-אלו הלכות תלוי הקולר בצווארנו?!
התשובה היא, כי אנחנו המובילים, אנחנו מורי הדרך, אנו לא אי-אלו כבשים ביער הטפלים לעומת האריות והנמרים – מלכי החיות. אנו המלכים – וכולם טפלים! וכשהמלך מתרשל ומזלזל – מה יעשו ייתר העם?! הלא כל תזוזה שלילית קטנה של המלך, תתן את אותותיה ב"גדול" אצל העם הפשוט.
כמה תהא כמות הקדושה, הטהרה, האמונה, הישרות, שתשפך על העולם – תלויה בנו מושכי השפע, ואם אנו נעצור את אותו שפע של קדושה שלא ירד לעולם, הרי אשמים אנחנו בתפיסת הטומאה את מקום החלל הריק. וכמו שמובא עוד שם ב"תנועת המוסר" בעמוד הנ"ל בהערה למטה, שבעת שנתגלו בליטא הפרצות הראשונות בחילול שבת, הבהיל הגר"י סלנטר פתאום את תלמידיו המובהקים לאסיפה דחופה, והוכיחם על קלקלה זו. אחד התלמידים הרהיב עוז לשאול את רבו, למה מתכוונים הדברים. ענה לו רבי ישראל: לו היינו זהירים במדריגות שלנו, כגון לא ללכת ארבע אמות בלא תורה ותפילה, לא היו ההמונים מרחיקים לכת עד כדי חילול שבת!
הראנו לדעת ולהשכיל במי זה מתחיל ובמי זה נגמר. ובזה נבין דברי המדרש (בר"ר פ"ח א'): אין ראויין להיות מצורעים ומנוגעים, פיסחים וחיגרים, אלא בישראל. ולמה ישנם כן גם באומות העולם? מפני כבודן של ישראל, שלא יאמרו כמה מנוגעת אומה זו. והוא כמבואר, שבעצם אשמים אנחנו בהדרדרות הפשע והרשע של אומות העולם, שכאשר אנו סוטים מעט – המה בהרבה.
במאמר זה נחפשה דרכינו ונחקורה לגלות פרצופן של אותן קולות שקריות, ונעמיד עצמנו על האמת ללמוד על מנת לקיים, אמן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5