הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף מה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף מה

ף מ אנחנו בפרק שביעי הלכה ג אומרת המשנה כהן גדול משמש בשמונה כלים כוונה שמונה בגדים שהוא לובש והאדיות בארבעה מי הם הארבעה של הידיות בקטונת ומכנסיים במצנפת ואבנת מוסיף עליו כהן גדול זאת אומרת הוא גם לובש את אותם פלוס חושן ואפוד הוא מעיל וציץ באלו נשאלים ביאורים וטומים. כשהוא לבוש בכל השמונה בגדים האלה הוא יכול להישאל ביאורים ויתומים זה שם המפורש שנמצא בתוך הקיפול של החושן. ואין נשאלים בהם להדיות. אי אפשר לשאול בהיאורים וטומים לצורך אדיות אלא למלך ולבית דין ולמי שצורך הציבור בו. צורך הציבור בו זה למשל משוח מלחמה. אומרת הגמרא מפני מה כהן גדול משמש בשמונה כלים. רבי חנניה חברון דרבנן אמר כנגד המילה שהיא לשמונה ימים על שם בריתי הייתה איתו עם הכהן הגדול מפני מה אינו משמש בבגדי זהב הכוונה לפני ולפני מפני הגאווה אמר רבי שמעון על שם אל תתהדר לפני מלך אתה נכנס לפני ולפנים זה לא יפה לבוא מהודר מדי אמר רב לוי עוד סיבה שאין קטגור נעשה סנגור מה הכוונה אתמול כתיב בהם ויעשו להם אלוהי זהב ועכשיו הוא עומד ומשמש בבגדי זהב זה לא מתאים תני רבחיה על מה שכתוב על בגדי הלבן אולם הוא דורש ובלו שם שם היו גונזים אותם היו מרכיבים ולא היו כשירים ליום הכיפורים הבא הוא סובר שהם פסולים לגמרי לשימוש יותר לא השתמשו בהם לא כהן גדול ולא כהן אדיות תעני רב דוסא אומר כשירים הם לכהן אדיות רק הכהן הגדול לא יוכל ללבוש אותם בשנה הבאה שוב פעם אבל כהן אדיות כן תני רבי אומר שתי תשובות בדבר להגיד שזה לא כשר לכהן אדיות. אחת בגדי כהן גדול לא מורידים אותם בדרגה ואחת בבגדי כהן אדיות. זה לא אותם הבגדים. כיוון שאנחנו נראה שרבי סובר שהחגורה של הכהן אדיות כל השנה של החגורה הרגילה של כהן אדיות הייתה כלעין. ואילו החגורה של הבגדי לבן של כהן גדול ביום הכיפורים זה ודאי היה רק של פשתן. תני. לא נחלקו רבי ורב לוזר ברב שמעון על אבנתו של כהן גדול ביום הכיפורים שהוא של בוץ בוץ הכוונה פשתן ועל שאר ימות השנה שיש בו כיליים שהוא עשוי מזהב א א תכלת ורגמה ותולעת שני וכולי ועל מה נחלקו על אבנתו של כהן אדיות שרבי אומר יש בו כילהם הוא לא היה רק מבוץ רבי לאזר ברב שמעון אומר אין בו כיליים. אז לכן רבי אומר אי אפשר הכהן העדות לא יכול להשתמש עם אותם בגדים שהכהן הגדול לבש ביום הכיפורים. רבי יעקב ברך רבי יבוא בשם רבי יוחנן תמר רבי ועשית לאהרון ולבניו ככה ככל אשר ציוויתי אותך. אז רבי דורש מה בגדי אהרון יש בו כיליים אף בגדי בניו יש בהם כיליים איפה יש בהם כיליים באבנת. מה עבד לרב לוזר ברב שמעון עם הפסוק הזה הוא דורש אחרת. מה אהרון בראוי לו בבגדים שלו אף בניו בראוי להם לא שיש להם יש ביניהם השוואה אמר רבי סימעון כשם שהקורבנות מכפרים ככה בגדים מכפרים בקטונת ומכנסיים מצנפת ואבנת קטונת הייתה מכפרת לובשי כיליים על העוון של כיליים דב מאמר על שופכי דמים כמו דעתמר ויתבלו את הקותונת בדם שזה שם היה שפיכת דמים מכנסיים היה מכפר על גילוי עריות כמו דתמר ועשה עשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערבה מצנפת הייתה מכפרת על גסי הרוח כמו דעתמר וישם את המצנפת על ראשו אנשים שהם גסי רוח הם הולכים בראש שמורם אבנת היה מכפר על הגנבים שהם עושים מעשים עקומים והיא דבא ממר על העוקמנים שהם מעקמים בדיבור כי גם האבנת הוא מסתובב היינו מתעקם אומר רב לוי 32 היה בו והיה מעקמו לכאן ולכאן חושן היה מכפר על מתי הדין אלה שמתאים את הדין כמו תמר ועשית חושן משפט איפה היה מכפר על עובדי עבודה זרה כמו דתמר ואין אפות טרפים רואים שזה איפות זה עניין של עבודה זרה מעיל רבי שמעון בשם רבי יונתן דבית גוברים שני דברים לא הייתה להם כפרה בכלל וקבעה להם התורה כפרה ואילו אומר לשון הרע והורג נפש בשגגה האומר לשון הרע לא הייתה לו כפרה וקבע לו התורה כפרה זוגי המילה לפעמונים שכתוב והיה על אהרון לשרט ולשמע קולו יבוא קול ויכפר על כל אז יש מפרשים שהוא באמת רבי שמעון בשם רבי יונתן הוא סובר ששאר הבגדים לא חיפרו כי אחרת כבר אמרנו שהקותולת מכפרת על שופכי דמים ההורג נפש לא הייתה לו כפרה וקבעה לו התורה כפרה מיטת כהן גדול וישב בה עד מות הכהן הגדול תעני רבזר בן יעקב אומר נאמרה כפרה בפנים ונאמרה כפרה בחוץ מה כפרה כפרה בחוץ זה עגלה ארופה כפרה כפרה בפנים זה שעירי הרגלים מה הכפרה אמורה בחוץ זה בן בקר מכפר עד שופכי דמים זה עגלה ארופה אף כפרה אמורה בפנים היינו השעיר הזה מכפר על שופכי דמים אז מה הקושיה מקודם אמרת שמיטת כהן גדול מכפרת עכשיו אתה אומר שהקורבנות מכפרים אונה הגמרא נחלק כאן בשוגג כאן במיזיד הגמרא שואלת, מה פירושני יגלה הרופא בין שוגג בן מזיד? הרי אתה לא יודע אם הרוצח הזה הרג את הנהרג בשוגג או במזיד? אתה לא יודע? אמר רבי ירמיה נחלק חילוק הזה כאן על חטא ידוע אז הקורבנות אז מיטת הכהן הגדול מכפרת כאן הקורבן הזה של בפנים זה על חטא שאינו ידוע ציץ חטא שאינו ידוע זה ה עגלה ארופה מכפרת ציץ היא דב ממר על הגודפנים מה שנקרא מחרף ומגדף דבא ממר על עזה פנים מה דמר על הגודפנים ניחד כתיב אצל גולית כתוב שכשדוד ירא בו אבן ותטבע האבן במצחו והוא היה מגדף שמה מערכות אלוקים חיים וכתיב והיה על מצחות תמיד רואים שהציית שייך למצח מנדה אמר על הזי פנים כתוב ומצח ישועה היה לך מאן תיקלם רואים שהזות פנים היא במצח וגם להפך עיקר הבושה היא במצח ולמה נקרא שמם אז אם כן גם הציץ מכפר על הזה פנים ולמה נקרא שמם אורים שהם מאירים לישראל ותומים שהם מתימים זאת אומרת מיישרים לפניהם את הדרך שבשעה שהיו ישראל תמימים היו מכוונים להם את הדרך שכן מצינו שבידו להם בגבע בנימין שהם לא היו תמימים אז הם לא ענו להם תשובה מדוייקת הם אמרו להם תעלה ולא אמרו להם שהם ינצחו אמר רבי יהודה חס ושלום לא בידו להם לגבע בנימין למה שבראשונה אמר עלה ולא אמר אמר נתתי אז הם לא בידו בשנייה אמר הלב ואמר נטתיב ואין נשאלים בהורים ותומים שתי שאלות כאחת אם נשאלו איתן תנשיבו על הראשונה ואין משיבו על השנייה ואיתן תנשיבו על השנייה ואינו משיבו על הראשונה ואיתן תן אינו משיבו לא על הראשונה ולא על השנייה והגמרא מפרטת מהדמה משיבו על הראשונה ואינו משיבו על השנייה מאיפה הוא לומד את זה מןדה ויאמר דוד השם אלוקי ישראל אני קורא את הפסוק בצד שמו השמ עבדך כי מבקש שהוא לבוא אל קהילה לשחט לעיר בעבורי אז השאלה הראשונה שהוא שואל היה סגורני בעלי קהילה בידו שאלה השנייה הירד שאול כאשר שמע אבדך וכולי ויאמר השם ירד אז הוא שאל שתי שאלות האמת היא שהוא היה צריך לשאול קודם כל הירד שאול ואחר כך סגירוני אז בוא נראה מהנדמה משיבו על הראשונה ואינו משיבו על השנייה מן הדאמר דוד השם אלוקי ישראל הסגירו בעלי קהילה בידו הירד שאול דוד לא שאל כאוגן לא צורק הירד שאול הוא לא היה צריך לשאול קודם כל אם ירד שאול ואחר כך ואם ירד יסגרוני בעלי קהילה בידו אז לכן כשהקדוש ברוך הוא בא וענה לו ירד אז מה הוא אומר לו הוא עונה לו תשובה על זה שהוא היה שצריך לשאול ראשון סימן שעונים על הראשון אבל מנדה אמר משיבו על השנייה ואינו משיבו על הראשונה הוא למד מאותו מקום מנדה ויאמר דוד היסגרוני בעלי קהילה אותו וכולי ומה ענו לו על השאלה השנייה שהוא שאל מהנדמר אינו משיבה לא אינו משיבו לא על הראשונה ולא על האחרונה זה נאמר שכתוב וישאל דוד בהשם לאמור הארדוף אחרי הגדוד הזהגנו זה שתי שאלות ומה כתוב שדוד ביקש עליה רחמים השם אלוקי ישראל הגדנ לעבדך והוא ביקש במיוחד שיענו לו תדע לך שהרי שתיים שאל ומה ישיבו שלוש תשובות ויאמר לו רדוף כי ישג תשיג והצל תציל. משמע שילמלא הרחמים המיוחדים שדוד ביקש לא היו עונים בכלל. איתן תני הכל היה שומע. הוא היה שומע בת קול על ידי השאלה שהוא שואל בהורים ותומים. ואיתתני הכתב בולט. מנדה אמר הקול היה שומע אני חדשמע את הכל. מנדה אמר הכתב היה בולט ועלית ח בשבטים ולא צדי ולא ק בשבטים. אונה הגמרא אברהם יצחק יעקב כתוב עליהם על האבנים של החושן היה כתוב גם אברהם יצחק ויעקב אז יש לנו ח ביצחק צדי ביצחק וק גם כן ביצחק וגם ביעקב שמר עולי ט בשבטים אונה הגמרא גם כתוב את המילים כל אלה שבטי ישראל היה חקוק עליהם ובשבטה יש לנו את הטראן הלך פרק בו כהן גדול בסיעתא דשמיא ‏Ja.
לצפיה בתכנים נוספים: