העמוד היומי מסכת פסחים דף טו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף טו עמוד א

[מוזיקה] דף טו עמוד א היום נראה שוב פעם מסר נפלא ראינו אותו מספר פעמים עד כמה חשוב כל מעשה טוב של יהודי ואפילו דבר שנראה לנו לעניים קטן אנחנו נראה היום שאם יש לך מצבור של יין של תרומה שהולך ונפסד ונוזל לתוך חולין טמאים זאת אומרת גם החולים נהרסים גם התמואה גם התרומה נהרסת כמו שנראה היום אומר השאלה אם אני יכול לקבל את התרומה בכלי טמא שבעצם אני אטמא את התרומה אבל יציל את החולין או לא אז אומרת הגמרא כך אם אתה יכול אם יש לך אפשרות להציל את את התרומה ואפילו רביעית ממנה בכלי טהור אל תעיז לטמא אותה אפילו שבתוך כך שתלך להביא את אותו כלי טהור התרומה תרד לתוך החולין ותיפסד גם החולין יפסדו וגם היא לא מעניין אותי כל עוד ואתה יכול לחזר ולהציל אפילו רביעית ממנה בטהרה זה נהדר אבל בסופו של יום יחזור הבן אדם ויאמר מה כבר עשיתי סתם הרסתי כל כך הרבה חולין כל כך הרבה תרומה הצלתי רביעית רביעית 86 סמק כמה זה רביעית מיליטר 120 מיליליטר לפי החזון איש לפי רבי חיים נהה זה כלום זה גביע קטנטן זה מה שהצלתי מכל הבור האם עשיתי כשורה התשובה היא כן עשית מעולה קיימת מצווה שמרת את התרומה בטהרה אבל כמה הצלחתי לשמר כזה גודל תראה מה קרה פה איזה הפסד גדול לא מעניין אותי אתה עשית את המוטל עליך עשית מה שצריך גם קצת זה טוב זה מעולה הקדוש ברוך הוא חפץ במה שתעשה במסגרת האפשרויות שיש לך ואם זה האפשרות נפלא ביותר אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים את דף טו שגם כידוע אנחנו מאוימים כבר מספר ימים וזה הופך לשגרה בעזרת השם גם הדף הזה גם העמוד הזה עמוד נפלא ביותר אנחנו כרגע בעצם מתמקדים בדבר אחד רבי מאיר אמר במשנה שלנו היה לנו את הרשע הביא רבי חנינא סגן הכהנים דע לך בבית המקדש מעדות אישית אמרנו דמות בחירה והכל מעדותי שהצטרפו ביחד גם דבר קדוש גם דבר טמא בדרג א' עם דבר טמא בדרג נפלא רבי עקיבא הוסיף עליו גם בעניין תרומה ראינו אתמול ושלשום בהרחבה מגיע רבי מאיר ואומר מדבריהם למדנו מה למדנו שגם בפסח שורפים תרומת טהורה יחד עם הטמאה אתמול לא כל כך הבנו על מה מדובר וסידרנו את זה במקרה אחד מגיע פה מגיע פה רשלקיש ואומר מה פתאום מדבריהם למדנו בכלל לא הולך על רבי חניה מן הסגן הכהנים בכלל לא הולך על רבי עקיבא מדבריהם למדנו הולך על המשך המשנה על רבי יהושע ורבי אליעזר מהם למדנו שסופים תרומת טהורה עם הטמאה אם כך למה מגיע כל הדיון של רבי חניה סגן הכהנים אומר רשי זה מגיע באמת היידוד רבי חנינא ורבי עקיבא לא שייך גבי פסחידי דביי כיוון שאני רוצה לדבר איתך על שורפים טהור עם טמא לגבי תרומה אז אני כותב לך גם מה היה בבית המקדש וכולי אבל באמת זה לא תקף אלינו אז כל מי שחושש קצת מהבלאגן של אתמול ושלשום שרבי חנינס גן הכהנים ורבי עקיבא פה כרגע אנחנו נחזור לזה בהמשך על דאגה אנחנו לא נזניח את הידידים הותיקים הללו אבל את התנאים הקדושים הללו אבל כרגע בכל אופן אנחנו לא עוסקים בהם אז מה רבי עקיבא רבי מאיר מגיע ואומר לך מדבריהם למדנו מדבריהם רשי אומר זה דבר כללי כזה כמו שאני אומר מדברי סופרים מדברי החכמים ועכשיו נראה מי הם אלו החכמים ואיפה באמת אנחנו רואים את השיטות שלהם אומרת הגמרא הקדושה שורה מלמעלה בדף טו עמוד א' אמר אשלקיש משובר כפרה מתניתין מדובר באב הטומה דאורייתא ובולד הטומ דאורייתא זאת אומרת אל תתחיל כמו אתמול ניסינו ממש לעוות כביכול את המשנה כדי שרבי מאיר יסתדר להגיד שמדובר באב הטומאה דאורייתא בולד הטומא דרבנן אומר שלקיש ממש לא תשאיר את זה בנורמה שניהם טמאים ובאמת אתה צודק שרבי יחנין הסגן הכהנים מדבר על טמא וטמא ואין אין מהדין שלו שום השלכה לגבי תרומת טהורה ותומ תרומה טמאה הוא מדבר על שני דברים טמאים אז מאיפה באמת רבי מאיר לקח את דבריו שמותר לשרוף תרומת טהורה עם הטמאה ומהי מדבריהם מדברי רבי אליעזר רבי יהושע עכשיו מבררת הגמרא איזה רבי יהושע איזה רבי אליעזר על מה מדובר מאיפה הוא לקח את דבריו שואלת הגמרא אי רבי יהושע אימה אם תאמר לי א רבי יהושע אותו רבי יהושע של מה דתנן חבית של תרומה שנולד להספק טומאה יש לי חבית של תרומה כולם יודעים מה זה תרומה אצל הכהן קדוש הכל הכל טוב, הכל טוב ויפה. ונולד להספק טומאה. תרומה חייבת לאחל בטהרה. אסור לה לאחל בטומאה. מה קורה אם התרומה הזו נטמאה? אומר רש"י, מה היה שמה? בעצם היא לא נטמאה. ספק טומא. נכנס אדם טמא לשם, ספק נגע בה, ספק לא נגע. מה עושים עם עם תרומת מאה? שורפים אותה. אבל תרומה טהורה אסור לשרוף אותה. צריך לשמר אותה בטהרה. משמרת תרומותיי צריך לשמר אותה בטהרה. השאלה מה קורה לגבי החבית הזו? שיספק. אומרת הגמרא, רבי אליעזר אומר, אם הייתה מונחת במקום הטורפה, במקום רפא, במקום גלוי, יניחנה במקום המוצנע, הוא חייב לשמור עליה ואם הייתה מגולה יחסנה. זאת אומרת, הוא חייב לנהוג בה כתרומה רגילה. אסור לו לזלזל בה. אומר רש"י, כתוב משמרת תרומותיי תרומותיי לשון רבים. גם כזו תרומה שהיא ככה בעייתית היא לא, אני לא יודע שהיא טהורה, גם את זאת צריך לשמר בטהרה. רבי יהושע אומר, אם הייתה מונחת במקום המוצע, אין שום בעיה לזלזל בה, יניחנה במקום התורפה ואם הייתה מכוסה יגלנה, הוא לא צריך לשמר אותה בטהרה. אמנם, שימו לב, הוא לא מטמא אותה בידיים, אבל לא צריך לשמר אותה בטהרה. רש"י אומר, רגע, מה היא נשמרת תרומותיי? הוא אומר, שימו לב, פה הוא סובר יש אם למקרא. איך כתוב בתורה? תרומותיי בלי ו' ב בין בין המ לת. זאת אומרת, אפשר לקרוא לזה גם תרומתי. אז נכון שבאמת יש לנו מסורת שקוראים תרומותיי אבל הוא לא נצמד למסורת הוא נצמד למקרא לאיך שכתוב במדויק בתורה הקדושה תרומתי ולכן הוא אומר רק תרומה אחת טהורה אותה צריך לשמור בטהרה תרומה כזאת בעייתית אותה לא צריך לשמור בטהרה ולכן במקום המוצנה יניחנה במקום הטורפה מחוסה יגלנה הופה אז אנחנו רואים כאן את רבי יהושע שאומר שאפילו תרומה טהורה מותר תרומה שאני לא יודע מה קורה איתה מותר לזלזל בה אם ככה אומר רש"י עלמה שמין לי לרבי יהושע דכיוון דינה ראויה אלא להדלקה הרי אסור לאכול אותה יכול לגרום לטומ ואם ככה גם תרומה ביום ביום של ערב חג הפסח היא כבר לא ראויה לאכילה חכמים כבר אסור לאכול אותה עוד מעט כבר מדאורייתא היא אסורה באכילה ולכן נאמר גם כן הנה רבי יהושע שמתיר לגרום לטומא שיהיה מותר לשרוף אותה יחד עם התרומה הטמאה מכאן מרבי יהושע הזה לקח רבי מאיר את דבריו דוכה הגמרא ואומרת בפשטות מי דמי האם זה בכלל דומה? אתם גרמה באלמה? מה אומר רבי יהושע? תניח אותה במקום גלוי, תפתח אותה גרמה, לא בידיים. אח מדובר בידיים אני הולך ושורף אותה יחד עם תרומה טמאה. אני מטמא אותה בידיים. אז ברור שלא מכאן לקח רבי מאיר את דבריו. אלא אומרת הגמרא א רבי יהושע רבי יהושע במקום אחר דתנען חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה. יש לו את הגת העליונה. זאת אומרת את המקום העליון ששמה מכינים את היין ושמה נשבר לו חבית של תרומה. תומה ותחתונה. אתה יודע מה קורה במקום התחתון שלשם זה מתנק? בעצם חולין טמאים. אוי ואבוי. יש שם למטה חולין טמאים. אתה יודע מה יקרה? רש"י אומר יש שם חולין טמאים שהם ראויים. חולין טמאים זה נשמע לנו דבר גרוע. מה פתאום זה ראויין לכהן בימי טומתו או למי שאינו אוכל חולין בטהרה? יהודי ישראלי. יכול כל ימיו לאכול חולין טמאים. אסור לו. יש לו כל מיני בעיות לגבי טהרה כשהוא רוצה להיכנס לבית המקדש או לאכול דברים קדושים וכדומה. אבל אין בעיה לאכול את זה ביום יום. וברגע שתיפול התרומה הזו לתוכן אני בבעיה זה לא ראוי לא לישראל כי זה תרומה תרומה אפילו טהורה אסורה לישראל ולא למכור לכהן כי היא טמאה אז מה אני עושה שימו לב יש לי כאן בעיה יש לי פה תרומה טהורה שמתנקזת לתוך מקום טמא מה הדין בכזה מקרה אומרת הגמרא הקדושה אז מודה רבי אליעזר ורבי יהושע שניהם מודים זאת אומרת עליו שהם נחלקים עוד רגע בזה הם מודים שאם יכול להציל ממנה לפחות רביעית בטהרה יציל אם כרגע זה נשפח זורם אתה אתה יכול לרוץ לסופר, לקנות איזה טהורה שאתה יודע שהיא טהורה ולהציל לכל הפחות רביעית. פחות מרביעית זה לא דבר חשוב, זה לא מעניין אותי אבל לכל הפחות אתה יכול להציל רביעית בטהרה. סע אוף, תביא לפה ותציל. אה, בינתיים הכל נפסד, גם התרומה, גם החולין לא מעניין אותי. תשמר מה שאפשר. ואם לא, אם הוא לא יכול להציל כלום, השאלה מה לעשות, האם לקבל אותה בכלים טמאים ואז אני אומנם מטמא את התרומה אבל מציל את החולין או שאני אומר לא, אל תטמא אותה בידיים? תן לזה תן לה עסק לזרום ואם לאב רבי אליעזר אומר תרד ותטמא ואל יתמנה ביד אתה אל תגע בזה אל תעשה שום דבר בידיים רבי יהושע אומר אף יתמנה ביד מותר לך לטמא את זה בידיים בידיים גם אומרים אני חושב שאולי אפילו רש"י מזכיר את זה בטח המפרשים לא ממש ביד זה איסור על הבן אדם לגעת כשהוא טמא בתרומה לכן ישים כלים טמאים זאת אומרת לא ממש בידו אבל בידיים פירושו במודע יעשה את זה במוצער ישים שמה כלים טמאים אין בעיה אתה תציל לפחות את החולים דין הללו שלא יתמו שלא יתערבבו עם התרומה הטמאה ואם ככה אנחנו רואים שרבי יהושע אומר במפורש שתרומה ברגע שהולכת לאבדון שאי אפשר לאכול אותה שקורה איתה ש היא כבר מופסדת מותר לטמא אותה אותו דבר לומד רבי מאיר לגבי ערב פסח גם כן ברגע שמגיע הזמן של הביאור וכבר אסורה באכילה יהיה מותר לשרוף אותה יחד עם התאומה הטמאה שואלת הגמרא אם כך יה אחי זה נפלא אבל האם מדבריהם מדבריהם למדנו מי זה מדבריהם זה סך הכל דעת יחיד זה רבי יהושע מדבריו למדנו מי בא אלי אומרת הגמרא בסדר זה לא שאלה כל כך רצינית אחי כמר ממחלוקתן של רבי אליעזר ורבי יהושע למדנו ממחלוקתן ואומר ואומר רשי הרי פסקו הלכה כרבי יהושע בכל פעם שהוא נחלק על רבי אליעזר ולכן אני אומר מדבריהם מהמחלוקת הזו שכולם יודעים באופן ברור כמו מי ההלכה משם למדנו די קנ מי דקטני שימו לב במשנה שלנו במשנה לפני שתי דפים לפני דף כתוב במפורש מודה רבי רבי אליעזר רבי יהושע שמ מינה ולכן חייב להיות שבאמת מדבריהם הוא לומד משמה באמת זה המקום שממנו מביא רבי מאיר את שיטתו ובאמת ממשיכה הגמרא ואומרת וכן אמר רב נחמן אמר רבא ברבוע מתניתין מדובר ואב הטומ דאורייתא ובולד הטומ דאורייתא ולא כמו שניסינו לומר אתמול לגבי רבי חנינאה סגן הכהנים וכולו לא זה המקור ומי מדבריהם על מה אומר רבי מאיר מדבריהם מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע משם הוא לקח מהחבית הזו שאומר רבי יהושע יטמא ביד משם באמת הוא למד את דינו שמותר בערב פסח לסוף תרומה טמאה יחד עם הטהורה יפה אז גם רב נחמן כך אמר שואלת הגמרא אתה רבה לרב נחמן עכשיו אנחנו בעזרת השם נראה ברייתה ברייתה קצת ארוכה היא תגלוש לעמוד הבא חלקה לא רלוונטית לעניינינו אנחנו אנחנו נעסוק בה בהמשך חלקה רלוונטית בעצם אנחנו הולכים לראות מהבריתה הזו שמדבריהם פירושו מרבי חנינא סגן הכהנים אוקיי הסגרתי את השאלה למה מביאים את הבריתה אנחנו אתה אתה אומר לי במתק שפתיים הסברת באמת נפלא ומתוק מדבש שמדבריהם פירושו מחלוקתם של רבי אליעזר רבי יהושע מפסק דינו מה הלכה כרבי יהושע כאן אנחנו הולכים לראות ברייתה שאתה רואה שהם מתעסקים סביב הדיון נסוב סביב רבי חניה סגן הכהנים ורבי עקיבא אז משמע שמדבריהם פירושו מדבריהם של רבי חנינא ורבי עקיבא הייתי רב לרב נחמן כתוב בברייתא כך אמר רבי יוסי אומר לרבי מאיר אתה אומר ששורפים טמאה עם הטהורה אין הנידון דומה לראה היה מה אתה בכלל משווה אתה אומר מדבריהם זה לא דומה למה שכשהעידו רבותינו על מה העידו שהעידו רבותינו בוא נראה למי הוא מתכוון אם על הבשר שנטמע בבלד הטומא שבעצם שנטמע בבלד הטומ זה אומר שהוא שיני ששורפין אותו עם הבשר שנטמע באב הטומ מה אתה משווה זה טמא וזה טמא כמו שאמרנו אתמול אם אתה הולך על רבי עקיבא על השמן שנפסל בטבול יום שמדליקין אותו בנר שנטמע בטמא מת עדיין זה פסול וזה טמא זאת אומרת לקחת את הנר שהוא שלישי כי הוא נגד בטבול יום, הפכת אותו לראשון, הפכת אותו ללא משנה אפילו אם תהפוך אותו לראשון הוא היה פסול וכרגע הוא טמא אבל הוא כבר היה פסול כבר היה בו משהו לגריאותה ואם ככה איך אתה מביא את זה לתרומה טהורה וטמאה אומר רבי יוסי אף אנו מודים בתרומה שנטמת בבלד הטומ שזה בעצם ראשון לטומא ששורפין אותו עם התרומה שנטמ באב הטומ סליחה עם תרומה שהיא נטמת בבלד שהיא שיני שגם שורפים אותה יחד עם אב הטומ שזה ראשון אני גם מודה לך שאני אשדרג בעצם את העניין אב אבל אומר רבי יוסי איך נשרוף התלויה עם הטמאה שמה יבוא אליהו ואת הארנה איך תשרוף לי את הזאתי שאני לא יודע מה דינה יחד עם טמאה כזאת שהיא פרשה שהיא בעייתית שהיא ספק יחד עם טמאה לגמרי אולי אליהו יבוא ויתאר ואז נמצא ששרפת את טאור עם טמא ובטח שהוא לא מודה ששרופים טהור עם טמא שימו לב הטענות פה טענות שאנחנו כבר מכירים מהאמול אבל על מה הדיון רואים פה במפורש שהדיון הוא על רבי חנינסגן הכהנים ורבי עקיבא ולא על רבי יהושע אם מדבריהם של רבי מארץ רבי יהושע איך זה נכנס כאן בכלל אני חושב שנמשיך קצת את הבריתה רק בשביל לסגור אותה מחר אולי נחזור עליה שוב פעם ממשיכה הברייתה רש"י מדגיש לא צריך אלא מסיים הברייתה אז גם אנחנו נסיים את הבריתה הלאה פיגול הנותר והטמאה פיגול זה של קודשים שכהן מפגל הוא שוחט וחושב לשם קורבן אחר או לשם זמן אכילה אחר וכדומה והנותר זה מה שנותר מהקודשים לאחר זמן אכילת העם והטמאה בתש אומרים אין נשרפים כאחת אתה יודע למה לא נשרפים כאחת אחת כי חלקם דרבנן חלקם מהתורה ואני לא רוצה לערבב טמא הוא טמא מהתורה נותר ופיגול זה סך הכל מדרבנן אל תשרוף יחדיו ובטילל אומרים נשרפין כאחד ומדגיש רשי גם בתל שמתירים לשרוף אותם יחד זה כיוון שיש עליהם על כל הפחות טומאה דרבנן אבל מה שאין טומ בכלל לא נשרוף אותם יחד עם דברים טמאים ומסיים רבי יוסי מסיים רב את השאלה לרב נחמן ויסעל קדעתך רבי מאיר מדברי רבי יהושע כאמר המקור שלו זה מרבי יהושע המים מעדר לרבי יוסי מדבי חנינסגן הכהנים איך זה נכנס כאן אולי נראה כבר את התשובה במהירות זה כבר שייך לעמוד של מחר אבל אי אפשר להישאר במתח אמר לי רב נחמן הוא עונה לו רבי יוסי לא ודתי באמת לא אחז ראש הוא לא ידע בדיוק על מה רבי מאיר מתכוון דהו סבבה רבי מאיר מדרבי חנינ סגן הכהנים כאמר לי ואמר לינה מד רבי יהושע כמינה וכולו ואני באמת לא רוצה לראות הכל אבל הרעיון הוא באמת רבי יוסי התחיל לדבר על ריחני הסגן הכהנים אמר לו רבי מאיר אני לא יודע על מה אתה מדבר אני בכלל לומד את את זה מדברי רבי יהושע ממש לא קשה ברוך השם דף מתוק מדבש מה ראינו היום מגיע רשלקיש ואומר במשנה מדובר על הכל דאורייתא אב הטומא ולד הטומא מאיפה רבי מאיר לוקח את דינו מרבי יהושע ניסים לומר מרבי יהושע שיש לי חבית שיספק יניחנה במקום הטורפה ואגלה אותה אבל אמרנו ששם זה לא בידיים אלא מגט שזה הולך להיפסד אמרנו אם אפשר להציל רביעית בטהרה כולם ודעים שיעשה ויציל אבל במידה ואי אפשר אומר רבי יהושע אין בעיה תתמ מה אותה בידיים אז באמת משם רבי מאיר לומד את דינו ומדבריהם פירושו מהמחלוקת ומכך שהלכה כמותו וכן באמת אמר רב נחמן נפלא ביותר איתי ראינו שאין הנידון דומה לראיה רבי יוסי מדבר בהרחבה רבי חניה סגן הכהנים מדבר על טמא וטמא רבי עקיבא מדבר על פסול וטמא איך אתה מגיע ומביא לי את הטמא והטהור הוא אפילו חולק על התלויה הביא לנו פה גם על הדרך כבר את הפיגול נותר וטמא ששמה יש בעצם דרבנן ודאורייתא ורק בת הלל מרשים לשרוף מתירים לשרוף את זה יחד כאילו לכל הפחות יש טומאה דרבנן ובאמת מה שנענה בעזרת השם אחר וראינו את זה היום ככה בנגיעה קצרה שרבי עקיבא שבאמת רבי מאיר אומר רבי מאיר עונה לו אני לא יודע על מה אתה מדבר אני כלל לא לומד מדברי רבי חנינא סגן הכהנים מחר נראה את זה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: