העמוד היומי מסכת פסחים דף יד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף יד עמוד ב

דף יד עמוד ב ישנו משפט נוקב קשה לעיכול שמיוחס לרבי אברהם מבן עזרא שאומר כך אילו ידעתיבטיב המשפט מתייחס לקדוש ברוך הוא לבורא עולם אומר רבי אברהם בן עזרא אם הייתי יודע אם הייתי יודע איך מנהלים את העולם אם הייתי מבין חשבונות שמיים למה כך ולמה אחרת למה הוא הצליח וההוא נראה כלפ פ חוץ שפחות אם הייתי יודע את כל זה איד עצמי הייתי יכול להיות בורא עולם משפט קשוח רבי אברהם בן עזרא כידוע גם עבר חיים לא קלים ודווקא הוא אומר את זה כי הוא אומר אני לא רוצה לדעת דווקא המקום הזה של האמונה של החוסר ידיעה של החוסר הבנה הוא המקום המתוק ביותר שהקדוש ברוך הוא לפעמים עושה דברים שלנו בעיני בשר נראים כלא מובנים דווקא שם במקום ששם מסתיים השכל מסתיים ההיגיון שמה מתחילה האמונה למה זה תפס אותי בדיוק כאן אנחנו נראה בעזרת השם בעמוד שלנו שתי דברים נפלאים. דבר ראשון אנחנו נראה שיש את המושג הזה של גזירה. גזירת הכתוב. רואים את זה הרבה. גזירת הכתוב. זאת אומרת לדוגמה אצלנו זה יפגש במקום שמתכת יש לה דין שונה בענייני טומא. למה? כובע גזירת הכתוב. ככה התורה קבעה. ובהמשך העמוד אנחנו נראה שלדברי תורה לא צריך חיזוק. דברי תורה הם מספיק חזקים ולא צריך לעשות להם גזרות בשונה לכל מיני דברים מדרבנן שלהם כן צריך לעשות חיזוק. הסינתזה המושלמת, החיבור בין זה לזה הוא מפאים דווקא כיוון שבדברי תורה יש את הדברים הכי פחות הגיוניים, הכי מוזרים, הכי באמת לא היו עולים על דעתנו והם לא מובנים למה זה באמת כך. דווקא בגלל זה דברי תורה לא צריכים חיזוק. זה חזק משל עצמו. זה מוביל אותנו גם לכל מאמורות החיים, לכל הקשיים, לכל האתגרים. כשיש לך משהו לא הגיוני, זה רק מראה כמה זה חזק. כשמשהו לא מסתדר ברצף של החיים שלך, אתה אומר, אבל למה זה ככה? למה זה ככה? רק הבורא שיודע הכל ואנחנו לעולם לא נדע ולא נבין דווקא ככה דווקא במצב הזה שהוא שם אותך זה מה שהוא רוצה ממך זה מה שהוא דורש ממך אין הבנה אל תנסה להבין תוריד את השכל שלך תתבטל הקדוש ברוך הוא ככה הוא מוביל את העולם אין לנו באמת הבנה מדוע וטוב שכך טוב שאין לנו הבנה הקדוש ברוך הוא מוריד עלינו את האתגרים מוריד את מה שהוא בוחר לתת לנו תפקידינו לעמוד בכבות באתגר ובסיעתא דשמיא נצליח אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים דף יד עמוד ב העמוד השני בסוגיה א בוא נאמר כך בוא נדבר בשפתו של היצר הרע בסוגיה הקשה והמייאשת של רבי חנינסגן הכהנים סיימנו עם היצר הרע בוא נדבר בשפה האמיתית בדפים המתוקים האלה שברגע שאתה מבין את העניין את ההיררכיה של הטומ והטהרה תגזו דרבנן סיכמנו את זה אתמול ברוך השם בהקדמה לשיעור בצורה נפלאה היום נשתמש בכל מיני כותרים מהסיכום ופשוט נתקדם דפים נפלאים מתוקים מדבש אל תוותרו עליהם אומר אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף יד עמוד א' מספר שורות מכובד מלמטה הוסיף רבי עקיבא מימן של כהנים לא נמנעו מלהדליק בעצם אנחנו ראינו אתמול משנה ראינו את כל ההקדמה להלכות טומאה וטהרה כמו שאמרנו במשנה ראינו שרבי חנינא סגן הכהנים אומר לך כך יש דרגות מסוימות של טומא כשהיה לנו דרגות מסוימות של טומא אפילו אחד חמור יותר ואחד קל יותר בבית המקדש ככה הוא מספר לך עדות אישית הוא היה אדם אישיות בחירה בבית המקדש שרפנו את זה ביחד ועליו שבעצם העברנו טומה לטומא חמורה כשהיא נגעה בעצם בדבר הטמא בדרגה גבוהה יותר לא אכפת לי כיוון שזה עומד לשרפה או כיוון שבטלה מצוותו אנחנו נראה בעזרת השם היום בדיוק מדוע לאחר רבי חנינסגן הכהנים ראינו במשנה שרבי עקיבא אמר גם לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בתבול יום בנר שנטמע בטמי מתבול יום אמרנו עושה שלישי שזה שייך רק בתרומה וקודש ולא בחולין אנחנו לא כל יום נחזור מחדש על כל ההקדמה אני סומך על כך שאנחנו זוכרים אותה. ומי שלא זוכר, אני באמת ממליץ לראות שוב פעם, לחזור שוב לשיעור של אתמול בדקות הראשונות. זה כל כך חשוב, אי אפשר לחזור על זה מדי יום. וזה גם נתקע לנו את הרצף. אז ראינו שרבי עקיבא אומר שנר שנטמע מטבול יום שהוא בעצם שלישי, בנר שנטמע בטמי מת שהוא ראשון ובעצם אנחנו משדרגים אותו לשני. אתמול עסקנו בהרחבה ברבי חניה סגן הכהנים. והיום נעסוק בעזרת השם בעדותו של רבי עקיבא. שואלת הגמרא הקדושה דף יד עמוד א מספר שורות מלמטה. חמש ששור עוד משהו כזה הוסיף רבי עקיבא ממן של כהנים לא נמנעו מלהדליק שואלת הגמרא מה מוסיף רבי עקיבא חידוש על רבי חנינסגן הכהנים מכדי הרי שמן שנפסל בטבול יום כמו שאמרנו מי אה שלישי טבול יום זה אדם שבעצם כבר טבל ומחכה עד הערב כדי שיעריב שמשו ואז הוא יהיה טהור גלט לחלוטין הוא עושה בעצם שלישי אמרנו לגבי חולין זה לא משחק בכלל לגבי תרומה זה אומר שהוא בעצם פוסל את השלישי אתם זוכרים מה זה הנוסח פוסל. פוסל זה אומר שהשלישי נהיה אסור, הוא נהיה טמא, הוא נהיה פסול, אבל הוא לא מטמא אחרים. בקודש הוא לא רק פוסל את השלישי, הוא מטמא כי בקודש יש שלב נוסף שבעצם גם השלישי עושה רביעי אם הוא יגע בו. אז קוראים לזה טמא. טמא זה אומר שהוא גם מטמא אחרים. פסול זה אומר שרק הוא בעייתי. אז הוא אומר כך, אם אתה אומר לי שהשמן נפסל בטבול יום, הוא נהיה שלישי. וכי מדליק לי בנר שנטמע בטמא מת, נר שנטמע בטמא מת, הופך להיות ראשון לטומ. נכון? כידוע בעצם הטמא מת הוא אב הטומ כי מת הוא אבי אבות הטומ אז הנר הזה הוא ראשון לטומאה כשאתה מדליק בו שמן השמן הזה נהיה שני לטומה ואם ככה מהיקמהשמלן שלישי מותר לעשות שני היינו אח זה מה שחידש לנו רבי חנינא סגן הכהנים מה זה הוסיף רבי עקיבא איך אומר רשי במדק שפתיו משמע הוסיף עדות על עדות חידוש על חידוש רבי עקיבא מגיע ונותן לך משהו נוסף איזה רובד שלא שלא דיברנו עליו כאן אנחנו רואים שרבי עקיבא אומר בדיוק כמו שאמר רבי חנינא סגן הכל כהנים אומרת הגמרא מהב יהודה אחה בנר של מתכת הסקינן זוכרים את החריגים שדיברנו עליהם אתמול בהקדמה יש כאלה שעוקפים את ההיררכיה מתכת שנוגעת במת הופכת להיות כמו מתכת שנוגעת בתממת מת הופכת להיות כמו תמי מת זאת אומרת זה לא בשרשרת בשלשלת הזאת שא אבי אבות הופך לאב אב הופך לראשון ראשון לשני שני לשלישי וכן הלאה למתכת אין את ההגדרה הזו מתכת זו גזרה כתוב שמה שהיא נוגעת היא נהית כמותו היא לא נהית שיני לו היא לא נהית דרגה מתחתיו היא נהנית כמותו אמר רבי יהודה אחה בנר של מתכתינן דרחמנה אמר בחלל חרב חרב הרי הוא כחלל רשי מדגיש זה רק מתכת בטומאת מת לא בטומת שרץ לא בשאר כלים דווקא מתכת אצל טומאת מת חרב הרי הוא כחלל וממילא ברגע שזה נגע באהב טומאה זה לא נגע במת החלל חרב הזו נגע באדם שנגע במת זאת אומרת אדם שנגע במת הוא אב הטומ ואב לי אב הטומ החרב הזו המתכת הזאת הופכת להיות אב הטומ ובעצם עכשיו שאני מדליק בנר הזה של מתכת שמן שנגע בוטבול יום בוא נגדיר עוד פעם שמן שנגע וטבול יום הוא שלישי עכשיו אני מדליק אותו בנר לא שנגע באב הטומ שהוא ראשון שנגע באב הטומ וה בגלל שהוא מתכת הפך גם הוא להיות אהבה טומאה בעצם אני הופך עכשיו את השמן לראשון פה זה כבר שדרוג וכסבר שלישי מותר לעשות ראשון פה כבר שדרגתי זה לא שלישי עושה שני כמו שעיד אתמול רבי חנינא סגן הכהנים פה זה כבר שדרוג משמעותי את השלישי הזה אני הופך להיות ראשון זה חידושו של רבי עקיבא שואלת הגמרא מי אמר למה אתה דוחק להעמיד בנר של מתכת שואלת הגמרא הוא מה ידוכרב יהודה לא לא הוקמי בנר של מתכת נוקמי בנר של חרס הופה אתם זוכרים שגם חרס אמרנו שיש לו איזשהו דילוג בהיררכיה אבל בדיוק לכיוון השני אם אמרנו אתמול שחלל מתכת שמתכת חרב הוא יוצא מן הכלל שכשהוא נוגע במת הוא הופך למת. שהוא נוגע באב הטומ של מת הוא הופך להיות אב הטומ. גם לחרס יש שינוי בהיררכיה. אבל השינוי של חרס שאפילו שהוא נוגע במת הוא ראשון. אפילו שהוא יגע בעצם חרס תמיד הופך להיות ראשון. כשהוא נוגע בטמי מת גם כן הוא ראשון. זה גם כן תקנה מיוחדת שיש בנרך ארץ שתמיד הוא ראשון לטומא. גם אם הוא יגע במת עצמו שהוא אביא אבות הטומא הוא לא יהפוך להיות אב הטומא אלא יהפוך להיות ראשון לטומא. אבל לא משנה. פה מדובר אפילו שהוא נגע באב הטומ והוא אמור להיות ראשון אני לא משנה אותו מהכללים תכלס עדיין יש חידוש אומרת הגמרא נוקמי בנר של חרס ומה יוסיף פשוט מאוד דאילו אתם טמא וטמא ואילו אחה פסול וטמא זאת אומרת כך אתה צודק שרבי חנינסגן הכהנים כבר חידש לנו שאפשר לעשות שלישי ראשון ורבי עקיבא לכאורה אומר אותו דבר אבל זה רק במקרו כנס למיקרו כנס למהות לא להגדרות מה שרבי חנינא סגן הכהנים דיבר אמר אתה לוקח ח בשר קודש שהוא שלישי אתה הופך אותו לראשון פה רבי עקיבא מדבר על תרומה מה ההבדל ההבדל מהותי מאוד בקודש שלישי אתם זוכרים דיברנו על כך שבעצם ברמת המדרג קודש הוא הרבה יותר מתרומה חולין יש בהם ראשון ושני וזהו השני לא עושה שלישי בתרומה גם השני עושה שלישי וזהו ואילו בקודש גם השלישי עושה רביעי וזהו אבל בעצם יש כאן דרגה נוספת של רביעי אם כן כשרב חנינא סגן הכהנים דיבר על כך שאתה לוקח בשר שלישי והופך אותו לראשון. השלישי בהגדרתו הוא לא פסול, הוא טמא כי הוא גם עושה רביעי. אז לקחת טמא, העברת אותו לדרגת טומאה חמורה יותר, לא שינית לו את הסטטוס. אמנם הפכת אותו בשם בהגדרה משלישי ראשון, אבל עדיין הוא היה טמא ונשאר טמא. מה שאין כן לגבי תרומה, לקחת שמן שלישי שהוא רק פסול, הוא לא טמא. הפכת אותו כרגע. ברגע שהצמנת אותו לראשון והוא נהיה שני או ש הצמנת אותו לאב. אתה יודע מה? גם אם הצמנת אותו לראשון בעצם לנר של חרס הזה והוא הפך להיות שני עדיין השני הזה עושה שלישי אז אתה שינית על לחלוטין הפכת אותו בעצם את המהות שלו הפכת אותו מפסול לטמא אומרת הגמרא ומה יוסיף מה התוספת של רבי עקיבא דילו אתם טמא וטמא ואילו אחה פסול וטמא אז יש תוספת חידוש הדירה במה שאומר רבי עקיבא אומרת הגמרא אתה צודק יכלנו להעמיד ככה אבל אמרב המתניתין קשיטי מה אירדתני נר שנטמא מ מת ני שנתמ בשרץ בעצם למה אתה אומר לי דווקא נר שנטמע בתמי מת מה שמע שיש כאן הגדרה מיוחדת שיש רק במת איפה יש הגדרות מיוחדות לתמי מת בחלל בחרב במתכת כמו שאמרנו שזה גזרת הכתוב מיוחדת רק במת וכיוון שכתוב במפורש בטמי מת ולא שרץ לא סוג טומא אחר שגם הוא אב הטומ אלא למה למה זה כתוב כך איזהו דבר שחלוקה טומתו בין טומאת מת לשרץ ואומר זה מתכת פשוט מאוד לכן אני רוצה רוצה להביא לנו חידוש נפלא דווקא במתכת ואז אני מביא לך את החידוש שאני הופך את השלישי בעצם ברגע שהוא נגע אני הופך את השלישי להיות ראשון זה כבר חידוש טוב זה חידוש אדיר שמגיע רבי עקיבא ואומר אתה צודק שיכלתי גם להשאיר את זה בנר של חרס ולמצוא חידוש שמה שזה הופך מפסול לטמא אבל עדיין כיוון שכתוב את השרץ אני כיוון שכתוב מת ולא שרץ אני רוצה להביא לך משהו שבאמת חלוקה טומתו בין מת לשרץ יפה מאוד אז סידרנו את רבי עקיבא מגיע רבא ואומר אמר רבה שמ מינה מכל הדיון של רבי עקיבא כסבר רבי עקיבא טומת משקין לטמי אחרים דאורייתא אתם זוכרים שאמרנו שיהיה לנו כותר נפרד לגבי טומת משקין אז פה אני פותח את זה אבל בסוגריים זאת אומרת לא כאן יהיה הסוגיה אנחנו נראה את הסוגיה בהמשך אבל בגדול יש מחלוקת מה קורה עם משקין האם הם מתמים מדרבנן האם הם מתמים מדאורייתא מה קורה לגבי משקים לטמי אחרים זאת אומרת טומת עצמן מקובל עליי מה קורה לגבי בי לטמי אחרים מוכיח רב המיקן שסובר רבי עקיבא שטומת משקין גם לטמי אחרים זאת אומרת לא רק שהם נטמאים אלא גם מטמים אחרים זה דאורייתא למה דיסל קדתך דרבנן אם תאמר לי שזה מטמי אחרים רק מדרבנן מכד הרי אי נרקמניה לאי שמן מה הנר הזה שאמרת שמדובר בנר שהוא ראשון לטומאה מה הוא עושה לשמן הזה איל הפסיל לגופי הפסיל וקי כמו שאמרנו הנר השמן הזה הוא כבר שלישי נגע בו טוב יום הוא פסול יפה מאוד נשאר פסול ואם כך מה תעשה לו תהפוך אותו לטמא אתה לא יכול להפוך אותו אלא אם כן אתה סובר שמדאורייתא משקין מטמים לטמא אחרים אם לא אז בעצם אם אתה אומר לי שהשמן הזה יש לו הגדרה של משקה כמובן שמן זה אחד משבעה משקין אם אתה אומר לי שלמשקה אין יכולת לטמא הלאה מדאורייתא אז מה עשית פסלת אותו תקרא לו ראשון תקרא לו שני תקרא לו אב אבי אבות מה אכפת לי כמובן אין בזה אב ואבי אבות כאילו בשביל בילה קטנה אני לוקח את זה אבל ברגע שהוא נוזל ברגע שהוא משקה הוא לא יכול לטמא אחרים אז מה מה עשית עם השמן הזה שדרגת אותו בשם קראת לו יותר גבוה פסול בעצם פסול גופו הוא עצמו בשימוש הוא כבר היה פסול קודם לגבי לטמא אחרים הוא לא מטמא לכן חייב להיות שהוא סובר שמטמא אחרים מדאורייתא וזה החידוש שעכשיו הוא יטמא אחרים אומרת הגמרא מנין מאיפה לקחת את זה ממאי דילמה לטמא אחרים מדרבנן למה למה? כאילו אולי מה שרבי עקיבא מתכוון זה באמת לטמא אחרים מדרבנן. למה אתה אומר לי חייב להיות שהוא סובר דאורייתא? הרי גם החולקים סוברים שבסוף יש להם מושג שלטמאי אחרים. לא מדאורייתא מדרבנן. אז זה מה שרבי עקיבא מתכוון. שדרגת אותו משלישי לראשון או סליחה משלישי לשני. אבל השני הזה מטמא הלאה. או כמו שאמרנו קודם משלישי לראשון והוא מטמא הלאה. אומרת הגמרא לא ייתכן אם היא דרבנן מאיריה באב הטומ אפילו בראשון ושני נע מתחילה ואופה פה מגיעה גזרה נוספת דרבנן שאני חושב שדיברנו עליה אתמול אבל בוא נפתח עליה כותרת חכמים גזרו דבר מיוחד חכמים גזרו שמשקין בוא נראה את זה ברשי רשי אומר שבתורמה יש משהו מיוחד שסליחה לא בתרומה במשקין יש משהו מיוחד שכל פעם שהם נוגעים בכל דבר הם הופכים לראשון לא אכפת לי אם תקרא להם שני לא אכפת לי אם תקרא להם שלישי הם הופכים להיות ראשון חוץ מאח החרגה אחת אם נגע בהם טבול יום אם נגע בהם טבול יום כיוון שלומדים את זה מהתורה רש"י מדגיש דברי תורה הם צריכים חיזוק אבל כל עוד וזה לא היה על ידי דבול יום הם הופכים להיות תחילה ואם ככה הוא אומר מה איריה באב הטומ למה אתה בורח לנר של מתכת שנגע באב הטומ שהופך להיות אב הטומ אפילו בראשון ושני נע מתחילה דתנן כל הפוסל את התרומה מטמ משכין להיות תחילה זאת אומרת כל מה שפוסל את התרומה הפוסלת התרומה זה בעצם כל 18 דברים רשי אומר שגזרו עליהם ולכן לכן בכזה דבר תמיד זה יהפוך להיות ראשון. אתה לא צריך להגיע לאב הטומ וכדומה. מזה שאתה כן מתעקש להגיע לאב הטומאה, מכאן אני רואה שאתה לא רוצה להגיע לדרבנן, אתה רוצה להגיע לדאורייתא. אם אתה רוצה להגיע בעצם לדאורייתא, אם אתה רוצה להגיע למצב כזה לא להשתמש בתקנות דרבנן, חייב להיות שאתה סובר שזה שהנוזל, שהמשקה מטמא הלאה, לא רק פוסל, אלא מטמא הלאה, זה דאורייתא. אלא שמ מינה דאורייתא היא כי אחרת אני לא צריך להגיע לאבטומה. כמו שאמרנו אני יכול להישאר על ראשון, שני, שלישי, גם תמיד זה יהפוך להיות תחילה. יפה מאוד. בגדול אנחנו אוהבים לסכם או לחתוך יותר נכון. אז כאן סיימנו את רבי עקיבא. אמנם אנחנו נעסוק בהרחבה בדפים הבאים גם ברבי חנינא סגן הכהנים, גם ברבי עקיבא. אבל בגדול הסברנו על מה הוא מדבר. עכשיו אנחנו הולכים לפתוח כביכול חלונית חדשה לחלוטין. אמנם היא מתקשרת בקשר הדוק למה שאנחנו ראינו קודם, אבל היא בעצם חלונית חדשה. במשנה ראינו שעכשיו אנחנו מגיעים סוף סוף לעניין של פסח. ראינו תרומה, ראינו קודש. לעניין של פסח האם מותר לסוף תרומה טמאה עם טהורה יחד. בעצם צריך לשמר תרומה בטהרה. כמו שכתוב ושמרתם את משמרת תרומותיי. השאלה מה קורה ברגע שמגיע ערב פסח? אז האם אני צריך לשרוף? התרומה כבר אסורה באכילה. היא גם הולכת לאיבוד בתלה מצוותה כמו שנראה בהרחבה. בעזרת השם מחר תכלס מה אני עושה איתה כרגע האם מותר לי לשרוף אותה יחד עם תרומה טמאה או שאני צריך לעשות מדורה נפרדת שריפת חמץ נפרדת לתרומה טהורה ונפרדת לתרומה טמאה אז מגיע רבי מאיר ואומר מדבריהם למדנו ששורפים תרומה טמאה עם הטהורה בערב פסח כך אומר רבי מאיר ואז זה הולך להיות לנו דיון רחב שואלת הגמרא דבר ראשון מדברי דמן מדברי מי אנחנו רואים מאיפה תן לי את המקור שממנו רבי מאיר למד את זה זה נראה לנו פשוט כן מדברי של רבי חניה סגן הכהנים ורבי עקיבא אבל אנחנו נראה שזה לא כל כך פשוט אומרת הגמרא קדושה מדבריהם דמן אילימה מדברי רבי חנינסגן הכהנים מדמי אתם טמא וטמא כמו שהסברנו אתמול מדובר כבר בבשר שהוא טמא יחד עם בשר שהוא טמא בדרגות טומא שונות אתה סך הכל משדרג את הטומ אחת וטמא פה מדובר אבל אתה אומר לי שבערב פסח מותר לסוף תרומה טהורה עם טמאה מאיפה הגעת לזה רבי חניה סגן הכהנים בכלל לא מדבר על זה ואלה תאמר לי שהמקור של רבי מאיר זה מדברי רבי עקיבא שמה שמכך שרבי עקיבא מתיר לשרוף שמן של טבול יום שהוא שלישי בנר של אבטומה משם שואב רבי מאיר דבריו עדיין מי דמי אתם פסול וטמא החטה וטמא גם רבי עקיבא שמתיר בעצם שהוא מחדש הוא מתיר דבר שהוא פסול יחד עם דבר שהוא טמא אבל הוא לא דיבר על דבר שהוגלט שהוא טהור לחלוטין יחד עם הטמא עדיין זה לא דומה אח הטאור וטמא מאיפה אתה רואה שמותר לשרוף אותם אלא באמת אומרת הגמרא נמה מפה אני מבין הבין ומנסה ללמוד האם ככה אני אלמד שכסב רבי מאיר מתניתן מדובר באב הטומ דאורייתא בשר שנטמע באב טומא דאורייתא בעדותו של רבי חנינא סגן הכהנים האמת היא שכל אבות טומה זה דאורייתא אבל בוא נאמר שעל כך הוא מדבר וולד הטומה דרבנן אומר רש"י הופה הבשר שנבל הבשר שנטמע בוד הטומ פירושו ולד הטומא דרבנן מביא רש"י דוגמה כגון כלי שנטמע במשקין שמדאורייתא אוכל ומשקה לא מטמא כלי ורבנן גזרו על זה ומשם שמה רבנן גזו שהמשקים כן יתמו כלי והבשר הזה נטמע מהכלי הזה אז בעצם הוד ולדבנן מדאורייתא הוא טהור לחלוטין ואומר רבי חנינא עדותו של רבי חנינסגן הכהנים זה כיוון שיש עליו טומא דרבנן עליו שמדאורייתא הוא טהור לחלוטין כבר שורפים אותו ומתמים אותו אומר אומר אני חוזר לגמרא דמדאורייתא טהור מעליה ובכל אופן אומר רבי חנינא שורפים אותו יחד עם הטמא ומה אם מדבריהם מה שאומר רבי מאיר מדבריהם למדנו מדברי רבי חניננה סגן הכהנים מכך רש"י אומר תרומה טהורה בשש שעות היא דומה לשלישי הזה שמדאורייתא הוא טהור רבנן טימו אותו רבנן אסור באכילה כמו שאותו ולד ולד הטומ בבית המקדש שרק מדאורי שרק מדרבנן הוא טמא ומדאורייתא הוא טהור בכל אופן שרפו אותו עם הטמאה אותו דבר כאן גם כן נכון שהתרומה הזו היא רק דרבנן כי מדאורייתא היא עדיין מותרת בכל אופן מותר לשרוף אותה יחד עם הטמאה מכאן לומד רבי חנינא מכאן לומד רבי מאיר את דבריו מרבי חנינא סגן הכהנים מחר מחר נראה כרגע הכל מסודר מחר נראה דעות נוספות מה פירוש מדבריהם למדנו מאיפה רבי מאיר לוקח את דבריו בואו נסתכם מה ראינו היום דף נפלא ביותר דבר ראשון התחלנו עם רבי עקיבא מה חידושו אמרנו שמדובר בנר של מתכת שהופך להיות גם הוא אב הטומ נכון שאפשר להסביר גם בנר של חרס ועדיין משנה את זה סטטוס זאת אומרת קודם מה שדיבר חנינסגן הכהנים זה היה טמא וטמא ופה זה פסול שאתה הופך אותו לטמא אבל כיוון שכתוב במשנה נר שנטמע בטמא מת. לכן אנחנו חייבים להסביר כך שיש משהו מיוחד בטמי מת. אחרת הייתי יכול לכתוב גם טמא שרץ וכדומה. רבא מגיע ומוכיח שרבי עקיבא סובר שמשקין מתמים אחרים מדאורייתא. כי אם מדרבנן הייתי יכול להסתפק בהרבה יותר פשוט. לא הייתי צריך להגיע לאב הטומא. הייתי יכול להגיד ראשון שני כי חכמים גזרו גם שכל המשקאות, כל המשקין הופכים להיות תחילה, הופכים להיות ראשון. מזה שאתה רואה שהוא מחזר אחר מקרה שאב הטומ אתה רואה שהוא לא סובר לדירנן שהוא מחפש משהו מדאורייתא. מדבריהם למדנו אמרנו רבי חניה סגן הכהנים מדבר על טמא וטמא רבי עקיבא מדבר רבי עקיבא מדבר לפחות על פסול וטמא מאיפה רבי מאיר לקח את דבריו אז היום הסברנו שהוא לוקח את זה מרב חניה סגן הכהנים ומדובר באב הטומא דאורייתא וולד ולד הטומ שהוא רק דרבנן ובעצם מדאורייתא הוא טהור בכל אופן אתה שורף אותו יחדיו משמה הוא לומד לגבי חמץ בהצלחה רבה ואדירה לא היה כל כך קשה נכון בהצלחה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: