העמוד היומי מסכת עירובין דף כב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כב עמוד א

הרבן דף ח עמוד א נתחיל בחוף א עמוד ב שורה שנייה מלמטה אנחנו ממשיכים עם הדרוש של הפסוקים קבוצ טלים כתוב בפסוק בשיר השירים כנסת ישראל אומרת לקדוש ברוך הוא רש קסם פוז קבוצו טלטלים שחו רוס כו פשטות הפסוק שהראש כמו זהב טהור זהב טוב קבוצות השערות שלו טלטלים מסולסלות שחורות כעורב אומרת הגמורה אוביס אומה מרוקו זה נדרש על התו מלמד שיש דרוש על כל קוץ וקוץ טילן של הלוס קבוצו זה מלשון קוץ על כל קוץ דיינו עלכל פס ותג צריך לדרוש אפשר לדרוש על זה טלי טילים מלשון תל ערימות ערימות של הלכות וכפי שכתוב במורה שקיב בן יוסף היה יושב ודורש טילי טילים של הי לוחץ על כל קוץ וקוץ שזה התגים שנמצא על השט נז קץ גץ על האותיות שעט נס גץ שהיו דורשים את זה והקדוש ברוך הוא ענה למישה למה אתה שמושה שאל אותו למה אתה עושה קטרים על האותיות של הטר הוא ענה עתיד אדם לדרוש על כל קוץ וקוץ טילי טילים של הלוס הפסוק מסיים שחו רוס קרב זה חוזר דורש רב חסדה במי אתום הצון ומי שמשקים ומרב עליהן לביס מדרש שכוס זה מלשון שכריס וכרב זה מלשון מיריבו שמתמיד עליהם מגיע מוקדם נשאר עד מאוחר בביס מרש הוא זה שיודע ובקיא בטי טילים של הלוס האלו רבי אומר במי שמשי פונו עליהם כערב הוא דורש את זה בלשון אחרת במי שמתאכזר על עצמו ומתייסר עד כדי כך שהוא נהיה שחור כביכול כמו ורב ורב אומה במי שמיס עצמו יחזור לבוב בס כערב ואדם שמתאכזר על ילדיו רשי מביא את הדרושה שהעור אחזרי על בניו כמו שכתוב בתהילים לבני ערב אשר יקרו והקדוש ברוך הוא מזמן להם יתושים ונכנסים לתוך פיהן כיוון שהם לא מאכילים את בניהם אז אדם ששם את עצמו אכזרי על בניו והבני ביתו ויושב ולומד ועמל בתורה הוא זה שזוכה לדעת ולהפליג בידיעת התורה של ה טילי טילים של הלוס מה הדוגמה לכך כוד רב אדבר מס אב קוזי לבי רב אומר לד ש הוא הלך ללמוד בישיבה אמרה לו אשתו ינו דוך מה יב לו מה אני אעשה עם התינוקות שלך אני צריך הפרנסה להאכיל אותם אמר לה משמו קורמה בגמה האם נגמרו הירקות בגם תקחי משמה ותאכלי אותם לי שנ אחינו אומר רשי קורמה זה מלשון ג מילך כי קרת להור קיחה זאת אומרת תמצאי משהו להאכיל אותה ותאכלי אותם העיקר שאני אשב ואלמד אז אדם שמתנהג בצורה כזאת הוא זוכה לדעת את התורה הוא משלם לסינו ופונו לאבידו כתוב בפסוק בדבורים עש קדוש ברוך הוא משלם לרשעים כאן בעולום הזה כדי שבעו ום הבוא הם לא יהנו אומר בן לוי למול מקוקוס אפשר לאומר כביכול כאדם שנושא מסוי על פניו מבקש להשליך ממנו אדם שיש לו משוי על פניו והוא רק רוצה להוריד את זה ממנו כך גם הקדוש ברוך הוא כביכול יודע שהוא חייב לרשעים אם הם עשו מעט מצוות אז הוא רוצה רק להוריד את זה ולפרוע מהם את זה כבר כאן בלום הזה לא יאחר לסינו אומר רבי לסינו הו דלא יאחר אבל יאחר לצדיקים גמורים הוא לא מאחר לשוני לרשעים את השכר שלהם ונותן להם את זה כאן בלום הבו בולום הזה אבל הצדיקים הוא כן מאחר להם ונותן להם את זה לאלום הבו ונו דש בן לבי מה דתי מצ היים לעשו סום היים לעשו יום למ לעשו סום דרשה ראשונה שאפשר לקיים מצוות כאן בלום הזה אבל אדם שרצה לקיים מצות ב ב כבר הוא לא יוכל היוםם לא עשו סום למוח לק בסכום העשייה הייא היום אבל השכר ה הוא לא היום אלא למוחו דיינו בלבו שהצדיקים הוא שומר להם את זה לאוסידי אומר רב חג נחמני דכתיב ערך הפים ערך אף מבולי מה זה הפים לשון רבים הקדוש ברוך הוא מעריך אף אלא ערך הפים לצדיקים ערך הפים לרשעים הוא מעריך גם לצדיקים וגם לרשעים בכך שהוא מחכה עם הצדיקים עם העונש שלהם והוא מחכה עם הר עם הצדיק עם הצדיקים הוא מחכה עם השכר שלהם ואם הרשים הוא מחכה עם העונש שלהם רבי יהוד אמר עד ביסוסים יבוא אלהו שואלת הגמורה כשרבי יהודה בעצם הגביל את הדום דין שאפשר רק עד ביסוסים ולא יותר האם הכוונה לבי סוסים שהבור יהיה עד ביסוסים אבל חוץ מהבור חוץ מהבור יכול להוסיף עוד שתי עמות של פרה שרוש ורובו ולמה שיוכל למה שזה לא יחשב בתוך הביסוס כיוון שזה כבר מתקון אז חזל שצריך שיהיה ההיקף גדול יותר מהבור לפחות לפחות כדי שתי עמות שהפרה עמות דרושה ורובה בפנים אז לכאורה יש מקום לומר שזה לא יחשב בתוך ה מ השיעור המקסימלי שנתנו בהיקף של הבור ההיקף של הבור הוא כמה הגודל של הבור זה הוא רוצה להקיף מה שזל כביכול הצריכו אותו להקיף שתי עמות נוספות זה לא יחשב בתוך הבס בור פסיק אמר אד ולא פסיק אמר האם זה כולל את המרחק של הפסים של השתי עמות או לא אבל ודאי שזה לא כולל אין צל שזה יכלול יותר משתי עמות כן זה ברור אדם סנו מה הצדדים אדם סנו לטו ים קפד בעיקרון אומרת הגמור זה וודאי שזה לא אמור לכלול את זה כיוון שזה לא הוא לא עושה את זה מרצונו את ההיקף של השתי עמות הנוספות אלא רק מחמת גזירת חזל השאלה איך זה נראה אצל אנשים שרואים את ההיקף הזה האם אומרים אדם מסתכל על הגודל של הבור והוא יודע שהגודל של הבור לא יותר מבססים ממילא אין מה לגזור שמה הוא יבוא לטלטל בהיקף של קרפף יותר מבץ שעתיים אודיל מאדם נו שנינו במחיצות סוי וגז מו שחלוף יותר מבץ שסיים קרפף או שנאמר שלמרות שמדי הזה מותר להוסיף עוד שתי עמות מעבר לבור שהוא בסים אבל כיוון שאדם שמסתכל הוא לא מסתכל על הגודל של הבור מסתכל על הגודל של המחיצות והוא ייראה שיש בפה יותר מב סוסיים הוא יבוא להקיף גם קרפף שזה לא תשמי תשמיש דירו ועשוי יותר מבי סוסיים ושם הוא יבוא להקיף יותר מבי סוסיים והוא ילמד מהיום דין שהוא יודע שגם כאן עשוי יותר מבי סוסיים ובכל אופן עושים יותר מבססים תושמע כמה הן מקורבן כמה ה סוס מקרבים לבור כדי רוש ורו בשל פור לא פחות משתי עמות שזה רויש ורו בשל פר שא תוכל לעמוד בתוך ההיקף מכמה אן מורחק כמה אפשר להתרחק אפילו כור אפילו קורים הבד בסים מותר יתן בסים אסור אומרו לו לרבי יהודה אמרו חום מי אתה מודה בדיר ושער מוקצה ווצר כל הדברים האלו שהם תשמיש דירו אתה לא מודה שאפשר להקיף אותם אפילו ביס חמ אסקור וביס 10 אסקור שמותר אמר להם נה להם רבי יהודה ודאי אני אני מודה לכם ששמה אפשר וכאן לכאורה בדיו דין זה גם כן נחשב לתשמישי דירו למה אני מגביל את זה רק עד בסוסים זו מחיצות ואלו פסים שם זה מחיצה יעילה מחיצה טובה לכן אפשר גם יותר בסוסים לתשמיש דירו אבל כאן כיוון שזה סך הכל פסין מחיצה גרועה לכן אי אפשר לותם בסס בן לזמר ב בסס הבסים מותר דהיינו לא סתם בור של ביסים אלא מותר ביסים מרובה ולא אמור להרחיק אלא כדי רושו ורובו של פורו דהיינו מה שהוא יכול להוסיף מעבר לבור של ביסוסים על ביסוסים זה גודל של רושה ורובה של שתי אמות נוספות מעבר לבי סוסים על ביסוסים מדק את הגמור או מדקו רב ש לזו בור ולא פסים רבי וד בא ואומר רב שזו אומר חוץ מהבור שהוא בסים אפשר להוסיף כדי ר שוו בו אז אם ככה מכלה דרבי ד בור פסן קומר ממה שמע שרבי יודה סובר שבור ופסים כי אחרת לכאורה הם לא חולקים אומרת הגמור ולוי רבי וד בור בפס קומה גם רב שמ בן לזור וגם רב יודה סובר גם כן שבור הכוונה בלא פסים דהיינו שביסים חוזר על השיעור של הבור ואפשר להוסיף מעבר לזה גם את הגודל את השטח של הפרה של רוי שרו בו י הנו דשם ן לזור אז אם ככה מה ההבדל בין רבש לזור שניהם ארו בסים ואפשר להוסיף את השטח של הפרה רוש ורובו כבני הוריך וקוט מה קורה במקרה שהבור הוא לא מרובע בסים סים אלא מלבני האם בהיקף כזה של דיום דין ש בצורה של מלבן אומר רשי 100 על 50 לא דבוס סים כחצר המשכן לרבי יהודה אף על פי שאינו מרובע מותר לפי רבי יהודה הוא אומר העיקר ש בסים לא צריך שיהיה מרובע העיקר שלא יהיה בין אורקו ורוכבו יותר מבססים שהכל ביחד לא יהיה יותר מסים פי רב שימן בעינין מרובע כמו שהוא אומר בסים על בסים דהיינו שזה 70 מה ושירים מ 70 ושירים ורק אז זה יהיה כשר ואפשר לטלטל על ידי הדום דין הלו כלל לאמר רב שמ בן לזור כל אוויר שתשמיע ל דירו וכעת אנחנו נביא פרט נוסף כל אוויר ששמי שו לדיר כגון דיר ושר מוקצה וחוצה אפילו בס5 קורים סרסק מותר אם זה תשמיש דירו אפשר להקיף כמה שרוצים וכל דירה ש תשמישו לאוויר אבל אם זה תשמיש הדירו רק הדירה הזאת היא לא מיועדת כדי לגור בפנים אלא היא מיועדת לצורך שימוש חיצוני כגון בורגנים שבשדות בטנים של שומרים בשדות אין לו עניין לגור כאן בביתן כל המטרה שלו כאן זה כדי לשמור את השדה שבחוץ אז אי אין בה את החשיבות של דירו במקום הזה ולכן בסס מותה יותן מבססים אסור אז זה פרט נוסף ששים לא זו בא ומוסיף אומרת המשנה רבי יודי אמר אמו יו דך רשו סורב הפסקת סלקו צדו דין הוא עשה דיום דין סביב הבאר אבל הרבים עוברים דרך הדום דין האלו איך אפשר לקרוא למחיצות מחיצות שהמקום הזה מוקף כאשר יש פה נעירה של רבים בתוך הדום דין אומר רבי יהודה תסלק את ה דרך של הרבים לצדדים וחכים אינוי צורך אין צורך בקיעת הרבים לא מעכבת מה המחיצות אומרת הגמור רבי יוחנן ורב לזר ד רו אמרו שניהם רבי יוחנן ורב לזר כאן ו כוח של מיצס ברגע שדום דין נחשב הפסים נחשבים לחיצ רואים הכוח של מיצס שגם במקרה ש רבים בוקן בוי עדיין אפשר ללכת דרכם וא אפשר יש לזה דין של מחיצות שואל את הגמור כאן הוא סביר אלי לכאורה זה נשמע מה הם באים לומר הם באים לומר כאן הדיחו ואנחנו סוברים כמו חומים שהרבים לא מעכבים מהיום דין ואמר ברכ רבי חן ירושלים למ ד בלי חיב סבים רבי וחנון בעצמו אומר שירושלים למרות שיש לה מחיצות כיוון שרבים בוקים בה ועוברים בה חייבים שהדלתות יהיו נעולות ורק אז יש דן ששו יוחד אב אלולי שהדלתות נעולות בלילה לא היה מועיל המחיצות שלהם כיוון שרבים בוקים שם בירושלים אז לכאורה רואים שרבי יוחן סובר שרבי בוקין בוי כן מעקל מחיצות איך כאן אפשר לומר ש רבי יחנון שאמר יחד עם רבי ליזר כן דיכו הוא סובר כמו הם אלוקים ולא סביר אלי כדיו ואני לא סובר כמו טעם כמו חומים אלא ניז שרבי ב כן מעכל שואלת הגמר כת יר מרבי יהוד ו ורבן רבון דרבו מדרבן דרבון תני ברסה מפורסמת שכבר ראינו אותה כמה פעמים במסכת ישר על כן אמר אביד מי שהיו לו שני בתים משני צידי ורבים מבואר שם בברי בתחילה רבי יהודה אמר הלכה שאדם יכול ל יש לך שני בתים שני ציד שסר יכול לעשות עליה על גבן מבית לבית או גשרים מוסיף רבי יהודה לא רק זה אלא גם למטה רשו סבים עצמו יכול לטלטל איך יש לו את שני הבתים משני צידי רשו ובים שזה בעצם שתי מחיצות כבר לשטח שהוא רוצה ללכת בין הבתים עושה לו לכי מכאן ולכי מכאן ו קורה מכאן וקורה מכאן שייעשה לחי לפני הבית ואחרי הבית וכך יש לו בעצם הקר לא לטלטל רק כנגד הבתים ונוס נוסן באמצע בשטח שבין הבתים הוא יכול לשת ולתת אומרו לו אן מארן רשו ורבים וכך אמרו לו לא זה לא מועיל להערב כך רשו ורבים וממילא אנחנו אומרים שזה לא מועיל ככיוון שיש פה רק שתי מחיצות וזה באמצע רש סורב כש דרבי דרבי כש דרבון דרבון לכאורה הסבור שרביד אומר שזה מועיל כי הוא סובר שרבים שעוברים באמצע המחיצות לא מעכבות ורבו סומים שכן מעכב סותר למה שראינו כאן במשנה כאן רבי וד אומר ל כן ול דודים הרבים כן מעקב מ מחיצות וחומים אלו שאומרים שלא אין צורך שם החומים אמרו שין מב כך כורה כי יש רבים שעוברים שם עונה הגמור דרב דרבי יהוד לא קשי לישב את שיטת רבי יהודה אפשר אוסו דק שתי מיצ מעס אוחק שתי מחי מעס יש הבדל גדול בין אם יש שתי מחיצות או אין שתי מחיצות דהיינו כאשר יש שתי מחיצות טובות משני הצדדים אומר רביד שתי מחיצות זה בסדר זה נחשב לרש יוחד לכן כאן שני הבתים יוצרים מחיצות לשטח שבאמצע ולכן אפשר לטלטל ורבים לא מעקבים מהמחילות האלו אבל אצלנו שזה לא מחיצות מעל ישא טובות אלא זה מחיצות גרועות מחיצות של דיודין שיש פה פרצות יותר מ-10 והכל ופה צמו באלומת וזה הכל עתר מיוחד כאן אני לא אומר שרבים לא מבטלים את המחיצות פה איזה בעיה אם רבים עוברים בו וצריך לסלק אותה לצדדים דרבון דרבון לא קשיה אוכ כשם ארבע מיצס אוכלי כשם ארבע מיצס לישב את דברי רבון צריך ליישב ש כאן יש שם של ארבע מחיצות ולכן אדיום דין האלו יוצרים שםם של ארבע מחיצות זה חזק לכן הרבים לא מבטלים אותם אבל שמה יש רק שתי מחיצות ודוריס צריך יותר ולכן לא לא לכן אנחנו אומרים שמה שאי אפשר לטלטל בשטח שביניהם כי אין שמה אר מיצס אז אם כן ראינו כאן בעמוד שאדם את הדרוש של קבוצה שטלים שחוזר על ה טי טיים של הוחל שדורשים על כל קוץ וקוץ ובמי זה מי יודע את זה או מי שמשקים מעריב עליהן או מי שמשי פניו עליהן או שמשים עצמו אכזרי על בניו ויושב ולומד משלם לסוני לפניו לבידו הקדוש ברוך הוא רוצה לשלם לרשוי בו לומזה את השכר שלהם לצדיקים לא לב את השכר שלהם שאלנו האם כרבי וד מגביל את דודן את הפס עד בסוס הם כוונתו לומר שזה כולל את השטח של הבור ואת השטח שבין הבור לדיום דין דהיינו השתי עמות של פורו של רויש ורובו או לא כולל וחוץ מגם עם הבור הו ביסים אפשר להוסיף עוד שתי עמות כיוון ש הוא לא מוסיף את זה מרצונו הוא מוסיף את זה כי כך חזל קבו שצריך שהפרה תהיה ראשה ורובה בתוך ההיקף אז נתיר לו לעשות עוד שתי עמות של מעבר לביס וסים הגמור הביאה ראיה ממה שכתוב שרב ש אלזור אומר שהבור לא כולל שהביס סים לא כולל את ההיקף של את המרחק של רוש ורובו לכאורה מה השמע שרבי ד חולק דוחה הגמור לא אין בזה מחלוקת ושניהם יכולים להודות שהבור לא כולל ואפשר ביסוסים בבור ועוד המרחק של השתי עמות שפרה רושה ורובה שזה דורשים ממנו לעשות הוא לא עושה את זה כי הוא רוצה המשנה אומרת שלפי רבי יהודה אם יש דרך רבים שעוברת דרך עד יום דין סכן לצדו זה מעקב את הדיונים חומים אומרים לא צריך זה לא מעכב הגמרא מביאה שרבי יוחנן ורב לזר אמרו שכאן רואים את הכוח של חכמים את הכוח של מיצס שזה לחום אם לא מעכב גם אם רבים בוקים בו שאסר מ רבי חנון אם תאמר שהוא בא לומר שהלוח כח כחכמים אז קשה מרבי וחנן שמקום אחר אמר שירושלים רק בגלל דלתות נעולות אפשר להתייחס למחיצות שמה כיוון שיש רבים בוקים בו אבל לולי זה הרבים היו רושים את המחיצות אז קשה עונה גמורה ש אין וחנה ממה שרבי יוחן כאן אמר כאן הוא ידיחו אבל הוא לא סובר כמותם אלא הוא סובר ש באמת כמו רבי יהודה שהסלק נו לצ דודי שלנו סטירה מרבי יהוד ע רבי יהודה ושבנו שכאן הוא אומר שזה מעקב הרבים כיוון שאיין לך פה מחיצות טובות מחיצות גרועות ואילו שם יש פה שתי לחיצות מדורי שהם מספיקות ולכן זה לא מעקב אור רבים כמו שכתוב שמה שאפשר לתן מבית לבית לישב את רבון אמרנו גם כן שכאן יש שם של ארבע מחיץ לכן רבים לא מעכבים ואילו שם יש רק שתי מחיצה זה לא מספיק ולכן אי אפשר לטלטל מש סרבים בין הבתים כפי שציינו שחווים סוברים ה
לצפיה בתכנים נוספים: