האם מותר לנער פירורי לחם מעל ה'סוודר' בשבת?- ש"ב א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לנער פירורי לחם מעל ה'סוודר' בשבת?- ש"ב א'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה מתחילים סמן שבז דיני ניקוי וקיפול גודים בשבס ובו יג סעיפים אדם שמבז בגד בשבת עובר על מלכס מלבן אחת ממטס מלוכ שבס לפעמים יש גם בזה סוכת טולד דדוש דוש זה פירוק הגרעינים מתוך הקש וגם כאן מפרקים את המים מתוך הבגד אז בדרך כלל כיבוס זה ז בגד אבל בגימור נאמר אומר אבונה המער תליס בשבס חיב חוס ונאמרו בגימור כמה תנאים שמדובר בחדשה בשחורה שהוא מקפיד עליה אבל נחלקו הראשונים מה הכוונה מנער טסוי שיטה ראשונה שאותנו קטע מחבר שהכוונה שהוא מנער מהטל שנספג בטלית טלית זה בגד והשיטה השנייה של רשי ועוד ראשונים שרמו מביא אה זה שהכוונה היא שהוא מנער את זה מאבק שנספג בבגד אומר המכב המער טליס דושו וחדשו היא נקראת כל זמן שלא השתמש בה עדיין הרבה שעוד נראה ב חידושו שכרו דווקא שחורה אבה לבנה ו אדומה לסלו בו מן הטל שעוו ירד לי הטל חייב שניעור יופלו כמו כיבוס מוב כ הגשה הזור בניסים שבגד כהה כבגד שחור ככיוון שהדרך להקפיד עליו כבגד שחור בגד שציוו אפור קולות שניכר ש אפור ולא שחור אז הוא אין דינו כשחור בגד כאש שיש בו גם פסים בהירים מסתפק רב ניס ם דינו כבגד שחור ולמה דווקא בחדשה ושחורה אומר המשת בו כאז ניכר העיפו על ידי הניעור כלומר אומר רבי רוכה לפי כך בסתם מניחים נו שמקפיד ו לנהר את הבגד מהטל אולם בגד שידוע שמקפיד לנערו אסור לנערו אפ הוא ישן או שאינו שחור מסיים המחבר והוא שמקפיד שלוש בלני אז נחשב הני כמו כיבוס אבל אם אין דרכו להקפיד ולבשו לפעמים בליו מותר לנער אפילו לכתחילה כותב הגשה הזוהר בך ש בגד שבדרך כלל אין מקפיד עליו אלא שעכשיו מנרות כבוד השבת או מאורה אחר דינו כבגד שהם מקפידים עליו מביא לכך מקורות רב ניסים אומר שאם בכל שבת מקפיד על הבגד אפילו שביום חול הוא לא מקפיד עדינו כבגד שמקפידים רק אם מנרו לשם מור מסוים הוא מסתפק הגו מוסיף הרמו דיברנו על תל וכל שכ שסו לנ בגד שש במים או שיודו קומים ובזה אין הבדל בין שחור לשר צבעים כמו בטל כי דווקא שם שהוא מועט אין מקפיד לנהר אלא בשחור א בכאן שמים מרובים הדרך להקפיד נר בכל הבגדים ו בזה מש מסיטה אבל זה כן מוסיף הרמ דווקא בבגד חודוש שמקפיד ולוב מסטו מקפיד לנערו לפי ש מתקצר על ידי המים שמספקים בו ואל אומר המשבר אפילו הבגד ישן צריך להיזהר מ לנערו מן המים בחוזק ביל שיבוא לידי סחיטה באותו אניור כידוע כשהבת בלוע ממים הוא נסחט יפה על דניו אז למיס את המותח הביא כמו שכותב מבואר כם מסופים שההבדל הוא בבגד חדש לבגד ישן שבגד חדש בדרך כלל מקפידים שלומים בלויים בתוכו כדי שלא יתכווץ ולכן מסתבר שינהר אותו באופן שיצו גם המים הבלויים ואז סחיטה הבגד ישר לא מקפידים על המים שבתוכו לכן מסתבר שנהה רק באופן שלו יצו על המים שעליו וניור זה אין הבגד נסרת לכן מותר וכך מבואר בשולחנו אחריו שהנר בגד חדש ה מקפיד לנערו הרי זה פסיק ריו סיט מנר בגד ישן שלא מקפיד אין זה סיקרי שו סחיט עכשו מביא הרמו שיטס רשי יש שומרים סונר בגד מובו שלוב המחבר עושה רק במים בטל אבל שיטה הזו וסרת גם אבק אם מקפול שלא ללבוש לפני שהוא מנר זאת ווב לא חוש לדבור אבל גם זה כמובן לפי התנאים שנבררו בגימור שמחבר אמר שדווקא בשחור ודווקא בחדש א בישן או בלבן או אדום לסלו בו כי בדרך כלל לא מקפידים ומה שרמו אמר אוסו לנר בזה באמת יש חיוב רק הוא נקט כזו לשון כדי להשמיע לנו שאם הוא לא מקפיד עליו אז אין אפילו לא איסור בדבר לכן ה אמר אוסו לנר אם מקפיד אלו כי אם הוא לא מקפיד אז מותר אבל לנאר בחוזקה הדס הגשה זור בו שאסור בכל אופן שכיוון שעושה כן מוכח שמקפיד עליו ועוד סידד שכיוון שניעור בחוזק מוציא את האבק הבלוע בתוך הבגד נחשב הדבר כיבוס במים ואסור נעליים מאובקות מבק מכמה פוסקים שכיוון שאין הווק חודר לתוך הנעליים מותר להסיר אותם זה לא נחשב כיבוס אבל בשבת לוי כותב שהמנהג הוא לא לעשות כן אלא על די חבטת רגליים בקרקע ובסל מזחים מסתפק האם מותר להסיר אובק מנעליים כותב הגשה זואר בוך שמי שהתלכלך בגדו באבק יכול כנס בין אנשים שעומדים סמוכים זה לזה כדי שתנקה הבגד עדי שהם תחכו בו כי זה מסג והם לא מעוניינים בלך בניקון הבגד וכמו כן כותב רבניים שרשי לשקע בגל במיטה אפילו שפסק ריש שדי כך התנקה הבגד אין זו צורת עשיית מלאכת ליבון כלל ואין בזה איסור עכשיו ככה המור כתב שוב לא חוש לדבור להחמיר כראשי אבל בורב כותב מביא משתבר שמדינה יש איסור כרבה ראשונים סומרים כ שיטס רשי אבל יש לסמוך על דרשו להקל די גוי שאם מתלכלך בגדו באבק יכול לסמוך לשית השמחה ביום ולבקש לגוי לנקות את זה בפרט שלפעמים ישם כובד הברי שוא מתבייש ללכת עם כזה בגד אבל כותב הרשע זובור שאם יכול לכת למקום שאין הרבים מצויים שם אין להקל בזה גם לא על ידי גוי והחכם אניו בראשו כותב המשת ברור טוב להיזהר כשבא בבוקר בשבת בביס המדרש להניח קובעו בגדה מקום שמור כדי שלא יפלו לארץ ולא יתאבק וכך ינצל מחילול שבס מי שעשה מלכה בשבס במזיד כותב הטודו שרק המלאכה נאסרת מנות ממנה ולא גוף הדבר ולכן גם כותב הבן איש חי שמי שקיבץ בגד בשבת במזיד אסור לו להנות מהכיבוש ולכן ילכלך אותו וכבש אותו מחדש בלי ללכלך הכיבוס השני הוא כלום א בספרו שוט רב פונים כותב שאסור לה מכבש עצמו להנות מהבגד לעולם אפילו אם יחזור ולך לכנו מסיים הרמו דיברנו על תל דיברנו על אבק אלו דברים שנסים בבגד אבל אומר הרמו דבקות על הבגד מ הבגד בשבס זה לא דומה לליבו בכלל כ נוצות לא דחופים בתוכו כמו המים והעפר אלא הם עומדים מלמעלה ולכן מותר אפילו בחדש מקפיד עליו כי זה לא מתחל עם הבגד וכמו כם הוסיף רב ניסים בגדים שנפלו עליהם פירורי לחם וקדמה מותר לנער אותם ואפילו הם נפלו על בגדי צמר שבהם מתפסים הפרורים היטב בכל מקום מותר נערם ומסה משמע שמותר להסיר את הנוצות בידיים לא רק על ידי ניפוח בפה לכאורה זה מוקצה המובא כאן מה שולחנו חורה שמסתבר שמדובר שנפלו מתוך כרית או שמיכה אז זה לא מוקצה כי אפשר להחזיר אותם לשם אבל מיסה חזוניש מבואר שאפילו שזה לא מקרית א באמת נוצה שהיא מוקצה היא בטלה לבגד ולכן מותר לטלטלה ביד ולהסיר אותה עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: