העמוד היומי מסכת עירובין דף כא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כא עמוד א

ארבן דף חוף א' עמוד א' נתחיל בחוף עמוד ב שורה שלישית מלמטה ראינו שהתירו לעשות דיום דין היקף מסביב לבהירות כדי שיוכלו לשאוב מים בשבת כעת נראה באיזה בעיירות התירו ולמי התירו אומר צחוק ברדה לארו פס בוס אלא ל ריגולים בלבד ההיתר הוא היה היתר מיוחד כיוון שהחיות האלו הם מחיצות גרועות הם לא מחיצות מלכתחילה שהם שלמות עם פתח עד אסור עד 10 אמות אלא הם פורץ מרו באל אימד ממילא זה היתר מיוחד שניתן להולי רגלים שיוכלו להשקות את בהמתם אלא לאל ריגולים בלבד שואלת הגמור ותני טרופס בירו אלו לגבי באימו בלבד שואלת הגמור סתירה מברייס שם כתוב לא מוזכר את העניין שללא ל ריגולים מוזכר שם רק שזה לבהמות ולא לבני אדם מה שמע שזה לאו דווקא בהמות של אול ריגולים אונה גמור מה הי בהו בהמ אול ריגולים אין חנה מזה הכוונת הבריה היא באה להדגיש שזה בהמה ולא בני אדם אבל הכוונה לבהמות שלא ריגולים אבל ודום מטפס ול מטפס רת כיוון שאדם יש לו אפשרות להסתדר בלי ההיתר הזה הוא יכול לרדת ולעלות בבור על ידי טיפוס ממילא לא התירו לו לשאוב מים ולהוציא לשטח המוקף על ידי דיום דין ורק לבהמות התירו הלשון מטפס ועולה פס יורד אומר תוסס שהכוונה היא ודאי שקודם צריך לרדת ואחרי זה לעלות אבל השס לא מקפיד בדווקא על סדר הדברים מטפס וולה מטפס וי הני שואלת הגמ גדמר שמואל לארו פסס אלא לר מים חיים בלבד צריך שיהיה בער של מים חיים ולא סתם בור של מים רגילים וי לבהמה מלי חיים ממה לי מכונסים אם זה שתיה לבהמה אז למה צריך שיהיה דווקא בה מים חיים כל מים שהוא ראוים שתיית בהמה אונה גמור בז וד באמת המטרה היא כדי להשקות בהמות אבל צריך שזה יהיה מים חשובים מים חשובים זה מים שרואים לאדם ולכן צריך שיהיה בהר מים חיים גופה לארו פס אלא למו בלבד אבל אדם מטפס לה מטפס ויר ממשיכה הגמור ואם היו רחבים אם הבור הוא רחב והוא לא יכול לטפס על הבור על ידי שהוא שם רגל מהצד הזה ורגל מהצד הזה כיוון שזה רחב יותר אפילו לא ודום נמי אז מתיירים גם לאדם להעלות מים ולשתות מחוץ לבור ולא ימלא עודו מים וית לפני באמתו אבל ימלאו ושפך לפני בהמ וויסו מאליו הביסה מסיימת שלא יחזיק את המים וישקה את הבהמה שמה היא תלך אחורה והוא יצא איתה לרשות ורבים אלא הוא מניח אותה לפניו מניח את הכלי או שופך לתוך ה שוקט ואיש אותה מאליה אז אם כן יש פה בעצם כמה תנאים צריך א' שזה יהיה רק לבהמות ורק לאל ריגולים ורק ב מים חיים שזה חשוב וראוי לאדם במקרה שאדם לא יכול על ידי טיפוס מתיירים גם לאדם אומרת הגמור כעת על הספר של הברייה מתקיף לו רב אנון אם כן ילו פס בירוס אתה אומר שכאשר הוא מוציא את המים לבהמתו שלא יחזיק את הכלי אלא רק ישפוך לתוך הוקט אז מה הולו פס בירוס הרי לכאורה אם זה רוס היוקי ויש פה מחיצות מה הבעייה שהוא יחזיק את הכלי שואל את הגמורה מה השאלה של רבנן מה הועילו מה הועילו למה לא הסמן הרי בלי ההיקף הזה של דיודין בלי ההיתר הזה של פס בירוס היה אסור בכלל להוציא מתוך הבור לשטח שלידו וכאן התירו כעת על ידי הדיו דין אז מה זה מה הועילו אלא מה הועיל רויש ורובה של פרה זו כוונת הגמרא ורבנן לשאול מה הועיל שאתה אומר שצריך הקף בגודל כזה שראשה ורובה של פרה יכולים להיכנס לתוך ההיקף אם אתה אומר ש ם ככה כל התר הוא רק להניח ולשפוך לתוך הוקט אז גם אם הפרה רק רושה בתוך ההיקף גם כן עדיין אין סיבה לאסור אומר הבי מסכים בבוס העומד ברשו ורבים מתרץ הבי וזה הביה שראינו בעמוד הקודם פעמיים מתרץ הביה הברי שם כלל לא מדברת על פרה שעומדת בין הפסים בתוך הדיו דין אלא מדובר במה יסקין ביבוס העומד ברשו ורבים ישנו עבוס ששמה מאכילים את הבהמה והיא עומדת האבוס הזה נמצא רשו ורבים גבוע רחב ארבע יש לו מידות של רשו יוכית והוא כשלעצמו נחשב לרשות יוכית וראשו נכנס לבין הפפסין וכולי כפי שביארנו בעמוד הקודם הוא בא ומוציא מתוך בין הפסים על גבי האבוס כיוון שרשו יוכי דולה עד לרקיע אז ממלא הוא יכול לטלטל מעל האבוס והוא רוצה כעת לקחת את זה על גבי האבוס לאורך כל האבוס עד שהוא יגיע למקום שהבהמה נמצאת שמה שזה סוף האבוס ועל זה אנחנו אומרים שלא יעשה כך שמה כפי שראיינו לאל הוא יתקן הוא ימצא איזה קלקול בייבוס הוא יניח את הדלי עם המים על הרצפה ברשו ורבים ואחר כך הוא יעקור את זה להמשיך על גבי האבוס נמצא שהוא עוקר מרשו ורבים ומכניס לשוס יוכי אומר אויר מברה באומ רב אין בורגון בבול ולא יפס בירוס בחוץ לורץ ישנו דין שאסור לצאת מחוץ לתחום 2000 אמה מאיפה מודדים את ה-2000 אמה מחוץ לעיר מחוץ לתחום העיר מה קורה אם מחוץ לתחום העיר עדיין יש כל מיני סוכות למיניהם שהם כמין בתים בתי מנוחה לדרך הם נחשבים לבתים ומחברים עדיין את העיר למקום הזה ורק אחרי שהם פוסקים רק אז מתחילים למנות 2000 אמה אבל בובל אומר רב אין את הדין הזה של בורגון גם אם יש סוכות כאלו של בורגנין הם לא גורמים למרחק לעיר להתמשך ולהיחשב עד אחרי הבורגני ולא פסיבי רוס בחוץ לארץ גם היתר שראיינו כאן לגבי פסיבי רויס לא נאמר בחוץ לארץ אלא רק בובל ובארץ ישראל אומרת הגמור בור גונין בבוב וי דשכיחי ביתק כיוון שבוב י עמוקה היא תהום היא יותר נמוכה מכל הארצות ממילא ישנם שטפונות של מים רבים השטפונות האלו גורמים לכל הביק לכל הסוכות האלו להישטף במים וליפול ממילא אין לזה חשיבות של בית ואי אפשר על שמך זה להגדיל את תחום העיר פס ביוס בחוץ לאוסלו דשכיח מתבת כיוון שהיתר הוא אך ורק לאל רגול ר ובחוץ לארץ חוץ מבוב רץ ישראל לא שכיח שיהיו תלמידי ישיבה אין שם ישיבות ממילא גם אם נתיר לבני הישיבות שם שאין בני ישיבות אז לא מתיירים להם ולכן אין עתר של פס בירוס במקומות אחרים חוץ מבוב ארץ ישראל אומרת הגמרא אבל אבחה אב דינ מדברי רב משמע שאם פסי בירוס להתיר הם מתיירים בובל ובורגנים בחוץ לארץ גם הדמר א בארב אין בורגו אופס לא בבוב לא בחוץ ורץ לישנה נוספת שרב בא לומר שגם בבוב וגם בארץ ישראל אין את הדין של בורגון להעריך את תחום העיר ואין את הדין של פסוס ועל זה ה מסבירים בורגון בבוו דייק את הבורגני להחשיב את תחום העיר שממשיך לא כפי שביארנו שיש שטפונות ממילא אין אזה חשיבות של בית חוץ לאי ג ישנם מצויים והם גונבים את הבור גוונין האלו ממילא אין לזה חשיבות של בית זה לא יכול להמשיך את תחום העיר פסי בירו בבו לוי דשכיח מאה כיוון שבוב אומנם יש שם תלמידי ישיבה ויש סיבה שנוכל להתיר להם על ידי פס בירו להוציא מים מהבור מהבאר אבל אין צורך לכך כיוון שבוב משופעת בנחלים ממילא שגש לנחל שאין לו דין של של רשו יוחי זה לא גבוה עורות פוכים וממילא הוא יכול לשתות משם את המים בלי היתר של דיום דין של פסוס בחוץ לאנ בחוץ לארץ גם לא מתיירים רוס ריפ כפי שביארנו קודם כיוון שלא שייך לא מצוי שמה בחורי ישיבות ממילא אין סיבה להתיר סתם להסתמך על מחיצה גרועה כזו אומר לרב חיז למורי בריד ונ ברידר מ ברב אמר סיסו מניש לבי נישת דניאל אומרים שהגעת מהעיר ברניש בבוב לביקש לבית הכנסת שנקרא זה הה מקום שהיה נמסר מדור לדור ששם דניאל התפלל והקימו שם בית הכנסת תה מגיע שלוש פרסאות בשבת דלוס פרסה ושבס ולכאורה פרסה כל פרסה זה ארבע מיל וכל מיל הוא 2000 ממה זאת אומרת כל פרסה היא 8000 מיל יוצא שהוא הולך שלוש פרסאות זה 32 אמה 32 אל אמה זה הרבה הרבה יותר מתחום שב שזה 2000 אמה המה י שמחתו על מה אתה מסתמך ללכת כזה מרחק בשבת הבור גונין אם תאמר לי שאתה מסתמך על כל מיני סוכות שיש בדרכים אומר אבו דבו דוך משמי דרב סבא שלך אמר בשם רב אין בורגנין ובוב ומי זה סבא שלו רב ירמיה ברבה כפי שציינו שההוא הבן של רב הונה שרב הונה הוא הבן של רב ימיה ברבה אז הסבא אמר שאין דין של בורגון בבול כך הוא הביא מרב אז אם כן אתה לא יכול להסתמך על בור גונים נופ ואכ ולי הנו מסוס בלון משירים הוא יראה לו כמה וכמה ישובים שנמצאים בדרכים שהם חרבות ולמרות שהם חרבות יש להם שם שהם יכולות לחבר כן לתחום שבס ואומרים כאן דווקא אם רוב הקירות שלהם קיימים עדיין יש לזה שם של בתים וזה יכול לחבר את תחום העיר אז על זה הסתמכתי והגעתי שלוש פרסאות בשבת לבית הכנסת דניאל אומר רב חסדה דורי שמורי ברב אגב שראינו דרשה של רב חסדה שם מורי ברמר נביא כעת עוד דרוש השלו מהי דכתיב לכלל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאוד כך כתוב בפסוק בתהילים דוד המלך אומר לכל דבר ראיתי את הגבול שלו אבל התירה היא רחבה מאוד היא גדולה מאוד דבר זה המורי דוד ולא יפרסו המור איוי ולא יפרסו כמה עמידה היא גדולה מאוד וכמה התורה היא דוד לא פירש אמר רק שהיא מאוד גדולה איוב גם אמר שהי גדולה לא פירש המור חזק וי פירשה שבו זכרו בן אידוי הוא פירשו מבארת הגמרא המור דוד וי פירש דכתיב לכל דכלה ראיתי קצ חבו מצוותו מו רק כתוב שהיא רחבה וגדולה לא כתוב כמה אמור פרש דכתיב ארוקה מארץ מידה ורחבה מניים אז כתוב שהיא רחבה היא ארוקה יותר מארץ והיא גם רחבה יותר מהים כמה היא כן לא כתוב אמור חז יפרוס אותה לפני והיא כתובה פונים ואוכל וכתוב אליו כינים והגה וי כתוב ביחזקאל שהוא פרס הוא ראה בנבואה מגילה יד אוחזת במגילה והיא כתובה משני צדדיה וכתוב עליה כינים וג ומבררת הגמרא כינים זו פורנוס שצדיקים בלום הזה כן הוא אמר קינ וכנו גזו מתן חורם שצדיקים ס כן הוא אמר ע ג בכי שזה חוזר על דברים טובים שהם יקבלו לעתיד לבוא והי זו פרסון שלר סיד לוו לכן הוא אמר אויבו על אויבו טובי שזה לשון של יהי שיהיה שבר על שבר כך מבארים ככה מבאר ככה אנחנו מבארים את הפסוק מיחזקאל שזה הדברים שכתובים בתורה עד שבו זח בן אידו פרשי עד שהגיע זכרו בן אידוי והוא כן פירש את המידות שלה דכתיב ויאמר אלי מה אתה רואה ומר אני רואה מגילה אפה אני רואה יד שמחזיקה במגילה כפולה הורקה 20 בומו ורוחבו 10 בו עמו ממילא אומרת הגמורה כאשר אתה אומר מגילה כפולה והיא באורך 20 על רוחב 10 כי פשס לו אביה לו 20 ב20 בוא נפשוט את המגילה הכפולה ונפתח אותה אז יהיה לנו כאם 20 על 20 כי ה-10 בעצם נהפך להיות 20 וקסי אקסו פונים ואכ וכתוב שם בפסוק שהיא כתובה משני צדדיה אז אם כן וכי קלפס ללא אז בוא נקלף ב כביכול את הצד האחורי והצד הקדמי אחד מהשני ונעמיד אותם אחד ליד השני כמה אב יהיה לו 40 ב20 אם היה לנו 20 ב20 20 * 20 20 אורך 20 רוחב כעת שאנחנו כביכול פותחים את זה לכפול יש לנו 40 * 20 וקסים ממודד בשואה לו ע מים ושומים בזר סטיקן וגומר זאת אומרת אנחנו כעת אוחזים ב-20 * 40 שזה 800 אמות באמות של הקדוש ברוך הוא ואילו על הדריה של שמיים כתוב ושמיים בזר טיקה כל השמיים נמדדות לפי זרת של הקדוש ברוך הוא שזה בעצם כל עמה היא שתי זרתות על שתי זרתות זאת אומרת זה רבע עמה אז אם כן יוצא שה 1800 האלו הם נכפיל אותם בזרות ארבע זרות לכל אמה אז יש לנו כאן 32 אל זרתות יוצא שהשמיים התורה היא פי 32 אל מאשר בריאת השמיים צך הכל הלם קולו אחד משלוש לופ מיים בתרו זאת אומרת סליחה אם אנחנו אומרים 800 כפול ארבע כי שתי זרתות על שתי זרתות זה המה של הקדוש ברוך הוא אז 30 אז 800 כפו 4 זה 3200 ובעצם יוצא שהתירו י פי 3,200 מאשר הגודל של השמיים אז יש לנו כאן מידה לתורה וזה בעצם התפרש מהפסוק של זכריה בן עדרי ומרב חזן דורש מורי ברמר דרשה נוספת שרב חסדה דרש מה דכתיב הנה שני דודו מעדים לפני אחל השם הדודה אחת תאנים טובות מאוד כי תאני ה בקורות היו שני דודים מלאים בתאנים תאנים סוג אחד היה תנים טובות מאוד ודוד הח תנים רעות מאוד אשות יכלנו מרוע תנים הטובות צדיקים גמורים תנים ראות אלו רשעים גמורים בשם התימה זה מה שהצדיקים אמורים לקבל וזה מה שהרשעים שם התמה רוב ציום ובות על סיכו יום שמקבלים כאלה תאנים רעות אין להם סיכוי לעלות מהמצב הזה ומ הדודים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שייתנו ריח דודו ים לשון שניים לשון רבים שני הדודים עם התאנים יתנו ריח שזה לא סידל שהם קבל גם כן ישבחו ויחזרו אז אם כן הי לנו כאן לגבי י הדום דין ראינו שאיתנו את זה רק בבאר של מים חיים שהוא ראוי לשתיית אדם ודווקא לבהמות ושלא יל ריגול אבל אם האדם לא יכול לטפס מותר לו גם כן למלות ולהוציא מתוך הבור שאלנו אמרנו שכתוב שאם כתוב ברייסה שלא לא יחזיק את המים אלא יתן אתל זה לפני בהמתו בשקט וגמור שאלה אם כן למה צריך רושה ורובה של פרה אלא הברס שה מדברת שהפרה לא נמצאת בין הפסים ולכן צריך למלות את תוך הוקט ולא להעביר את זה על גבי השוט רב אמר לפי הלשנה הראשונה אין בורגנים בובל כיוון ששטפו מורידות את הבורגנים אין לזה חשיבות ולא פסה בירוס בחוץ לארץ כיוון ש ה עתר הוא דווקא לאולר גולי בני ה בני הישיבות ואילו בחוץ לארץ תם אין בני ישיבות ולא מוציאים ולפי הראשנה הזאת אם זה הפוך דיודין פס ביוס יש בובל ואילו בורגון יש בחוץ לארץ לפי השניה השנייה אין בורגון ואיין פס ירוס לא בבו לא בחוץ לאורות ולמה בורגון אמרנו שבולם כפי שביארנו כי יש שפנ שטפונות בחוץ לארץ מצוים שם גנבים ממילא לכן אין לזה שם של בורגנים של בתים שאפשר להמשיך עם זה את העיר כי זה נגנב ס אבי רוס עז בבוב עסו כי יש הרבה נכללים לא צריך להגיע ליתר של לשאוב מתוך מתוך הבהר ואילו בחוץ לאור אץ לוי ד לשכיחה מתיבה אז לכן אין סיבה להתיר בי רויס במקום שהם בני ישיבות שאלנו את מורי בריידר אבונה איך הגעת לבית הכנסת דניאל שזה מרחק שלוש פרסאות הוא אמר לא שסמכתי על בורגון אלא שמחתי על הכפרים והיישובים החרים שיש בדרך וסמך זה הצלחתי להעריך את תחום העיר עד אחריהם ולהגיע עד לפה הבנו ד של רב חסדה בשם מורי ברמר שהתורה בעצם כתוב שהיא גדולה מאוד אבל דוד וגם דוד המלך בתהילים וגם איוי וגם יחזקאל לא פירשו עד שבא חז זכר בן אידוי והוא פירש והבאנו את החשבון שזה יוצא פי 3200 מהשמיים כפי שמבואר כאן בפסוקים עוד דרשה בשם רב חז שהביא בשם רב מור יתבר מר מה שכתוב שני דודאי תאנים זה חוזר על תאנים חוזר על הרשים על צדיקים לעתיד לבוא שניהם עתידים לתת ריח טוב כלבו ולכן זה על ידי זה שלא ישאר לנצח שם תנים הגרועות אלא לעתיד לבוא זה ישתנה
לצפיה בתכנים נוספים: