הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כח

[מוזיקה] שבס דף חוב כס הלכה ב אומרת המשנה תנור שהסיקו בקש וגבבה לא יתן בן מתוכו בן מעל גביו התנור הוא יותר חם מהירה בגלל שהתנור בנוי בצורה כזאת שהוא רחב למטה והו צר מלמעלה ולכן החום שלו נקלט יותר מקירה אז ממילא גם בקש וגבבה לא יתן זה תנור כופח כופח הוא בעצם כמו קיירה שהגובה שלו למעלה ולמטה שווה אלא מה שקירה היא יותר גדולה אפשר לשים בה שתי קדרות אבל קופח הוא יותר קטן לכן הוא קצת יותר חם יש בו מקום רק לגדרה אחת ולכן קופח שהסיקו בקשו בגבה הרי הוא קיריים שאפשר להניח עליו את הגדרה אפשר לשוט עליו את הגדרה ולא צריכים גרופה וקטומה כיוון שזה קשו גבבה אבל אם הוא בגפת או בעצים הריו כתנור שאסור לתת בין מתוכו בין מעל גביו אפילו אם זה יהיה גרוף וכתום תנור שהסיקו בקשו בקבה וכולי תני בר פור אפילו לסמוך ללא אסור אפילו להניח על ידו גם אסור רבי שמאי סמיך לאוירה תנורה אמר לו רבי מנא ותני בר כפור אפילו לסמוך לא אסור כך הוא שאל עליו רבן מיקל הוא היה מזלזל לנשי ד שטחן בגדעון להעביר את תנור ה זאת אומרת הוא היה אומר להם לא לעשות את זה רבי יודן ברבי שמואל הורה מדוחק כשלא היייתה ברירה מגרוב תנורה לגרוף אותו ומתן תלתין קיפן לתת שלושה אבנים הומר מליון ועליהם הוא התיר להניח את הגדרה אבל בתנאי ובלחות דלא ידין מגרת שהשכנה לא ישמעו מזה ויבואו לזלזל בקדושת שבת אמר רבי יוסי בשבת אתה לך אחר סקו זאת אומרת שאתה מתייחס לקופח שהוא ממוצע בין קיריים לתנור אז אם הסיק אותו שו בגבה יש לו דין לכולה כקיר הסיק אותו בגפת ובעצים יש לו דין לחומרה כמו תנור ו בתומה גם כן הוא ממוצע שם ע מהלך אחר גיפופים שבונה תנור אם הוא גמר אותו ברמה כזאת שכשאת להסיק אותו ולאפות בו סופגנים זה גמר מלאו חשל התנור זה בתנור עכשיו קופה שהוא באמצע אם אתה מייעד אותו לאפייה אז דינו כמו תנו אבל אם אתה מייעד את הקופח לבישול אז שיעורו כמו קירה שברגע שהוא כבר מוכן כדי לבשל עליו ביצה קלה כבר יש עליו שם של כלי והוא יקבל טומא הלכה ג' אין נותנן ביצה בצד המכם בשביל שתתגלה הכוונה מהחום של המכם היא עלולה להתחמם ולהתבשם ולא פקינה מסודרים סודרים שמאוד חים מחמת חום של אש הם נחשבים תולדת האור גם כן אל תפוצץ עליהם ביצה כיוון שתול האור אסורה ורבי יוסי מתיר רבי יוסי אומר אסור לבשל באור בעצמו אבל תולדת ההור מותר לא תמנה וחול ובאבק דרכים בשביל שתצא למה לא אז הגמרא ירושלמי מבארת ירושלמי מבאר שזה כיוון שהוא צריך לטמון אותה בחול אז הוא עושה חריץ אז זה אסור לעשות חריץ בחול בשבת מעשה שעשו אנשי טבריה הביאו סיילון של צונן של מים צוננים בתוך אמה של המים החמים הם חיממו בתולדת החמה כיוון שחמי תברה זה לא מתחמם מהאש אלא מהשמש והם סברו שתול ת חמה מותר אמרו להם חכמים אם בשבת כח מין שהוא חמו בשבת ואסורים גם ברחיצה וגם בשתייה ואם ביום טוב כח מין שהוא חמו יום טוב שממילא אסורים ברחיצה אבלו מותרים בשתיה זאת אומרת שחכמים שאמרו להם הם סברו שתול ת החמה גם אסורים מוליר הגרו מולייר זה כלי שיש בו מיכל למים חמים וצמוד לו מיכל עם גחלים אז אם הוא גרוף שהוציאו ממנו את הגחלים שותים ממנו בשבת אבל אם הוא כתום זה לא מספיק לא שותים ממנו רק אם הוא רוף אבל אנטיכי אף על פי שגרו אנטיכי זה כלי כזה שמלמעלה יש גחלים ומלמעלה יש מכל של מים זה מאוד חם אף על פי שגופה אין שותים ממנה אז הרב אומר שמה משום התמנה הוא אסור אין נותנן ביצה בצד המיחם אומרת הגמרא הגמרא עכשיו משוה את זה לאיזה משנה שלמדנו בתרומות תפוח ש זקות תפוח של מה והוא ריסק אותו הוא נתנו לתוך העיסה של חולי ומצה החמיצה את כל העיסה אף על פי שיש פי 100 בעיסה של החולין כנגד התפוח אבל כיוון שהתפוח נותן פה טעם הוא מחמיץ את כל העיסה הרי זו אסורה תני רבי יוסי מתיר כי רבי יוסי סובר שהרושם של התפוח לא כזה החמצה זה לא כזה רושם כאן אז רבח רבב בשם רבי יוסי ברב חנין מה פליגן במחמצת שהם יותר חמוצים אבל במחמצת זה לא כזה מחמיץ בדברי הכל מותר אומרת על זה הגמרא רבי יוסי לשיטתו רבי יוסי כדתי כמו דו אמר תמן שמה לגבי תרומה אין חימוץ או ברור החימוש לא כזה חימוץ חזק כן הוא אמרח לעניין לכות שבת אין תבשילו תבשיל ברורה בישול של תולדת ההור לא נחשב כזה בישול השורה הבאה אנחנו מוחקים פגע תנה שעוד לא הבשילה לגמרי שתמנה בתבן כדי שהיא תתחמם שם וחרה שתמנה בגחלים הכוונה גחלים קבועים שיש בהם איסור מוקצה בשבת אבל לא איסור מכבה ומבהיר אם היו מקצתן מגולן אז הוא יכול לתפוס אותם ולטלטל אותם ניתנים בשבת כיוון שאת המוקצה הוא מטלטל בטלטול מן הצד ואם לאו אם הם מכוסים לגמרי אין ניטלים רבי אליעזר בן תדאי אומר בין כך ובין כך תוחב בסכין תוחב בשפופרות את תד רבי לעוזר בן תדי כרב שמעון דתני דתני לא יגור אדם את המיטה ואת הכיסא ואת הספסל ואת הקתדרה מפני שהוא עושה חריץ רצפה בשבת ורבי שמעון מתיר למה כי הוא סובר שדבר שאין מתכוון מותר אז כך גם רבי אלעזר בן תדי אצלנו הוא סובר שזה אין מתכוון עכשיו מה זה אין מתכוון סוף סוף הוא מזיז את המוקצה בידיים אז או שנגיד שזה לא בטוח שזה קורה או שכיוון שהוא לא מתכוון להזזת המוק שהוא עיקר כוונתו ללקיחת התאנה או החר הרה הוא סובר שדבר שמתכוון אף על פי שזה פסיק ריש כיוון שזה פסיק רשת ד לא ניכ אלי לפי הירושלמי מותר זה פירוש אחד שמביא הרב רבי בא בשם רב חוניה רב חגאי בשם רב זירא רב יוסה בשם רב ילא מודים חכמים לרב שמעון בכיסא שרגליו משוקעות בתית שזה לא נחשב חריץ שמותר לטלטלו כיוון שזה מיד נסתם מחדש זה מתפרק כמו מה מותר לטלטלו וקום מותר להחזירו אמר רבי יוסי אפננה מנינה אנחנו יכולים להריח את זה מהמשנה בכלים שם אנחנו מדברים מי שטומן לפת ו צנונות תחת הגפן אם היו מקצת תעלים מגולים נתלים בשבת אתה אומר נתלים בשבת לכאורה הוא עושה גומה מ שמע שכיוון שהחול שם רך וזה נסגר מיד זה מותר אומר רבי יוסף ברבי בון זה לא רעיה כ להות שהמשנה שם בכלים דרב שמעוני שדבר שן מתכוון מותר אמר רבי יוסי מתנית אמרה כן אפשר לדקדק מהמשנה מה כתוב שם כל הכלים אינם נגררים אס אסור לגרור אותם על הרצפה מה שמה אפילו בתית חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת אז היא לא עושה חריץ היא פשוט כובשת את העפר בכל אופן שמה אין חילוק בין תית ללא תית מה שמה שתמיד אסור שואלת עכשיו הגמרא מה ניסית לטרות שהמשנה בכלי כמו רב שמעון לא יכול להיות ותנין אן שביעית כתוב שמה שהוא לא חושש לא משום שבת ולא משום שביעית מה הכוונה שאין בזה איסור ספיחין גם כן אם זה נקלט וגדלו קצת בשביעית תלך ממר שביעית כרב שמעון דפתר על השביעית כי רב שמעון הרי רב שמעון מתיר בסביח הי שביעית אז אפילו אם זה סיכן ש שביעית אמור להיות מותר אז מה אתה אומר לא חושש משום שביט ואתה אמר אכן שזה רב שמעון זה ודאי לא רב שמעון תוכה הגמרא לא אף הג דרבי שמון מתיר בסביח שביעית אבל עדיין צריך להגיד לנו נפקא מינה שאיין בזה הוא לא חושש משום שביעית שמה הטלי משום שביעית הוא משום קדושת שביעית צריך להגיד שאם נתפסו קצת עלים אין בהם העלים האלה שגדלו בשביעית קדושת שביעית כיוון שזה לא נחשב שזה צמח מן הקרקע ותנינן על דרב שמעון כתוב בבריתה גם כן טהרו מ לטמא זה נחשב לגבי מחובר לגבי טומה זה נחשב מחובר תארו מ לטמא אבל אינו חושש לו משום שביעיית לא משום קדושת שביעיית זאת אומרת שצריכים להגיד שגם לרב שמעון אין פה קדושת שביעית עד כאן דף חכ
לצפיה בתכנים נוספים: