הדף היומי מסכת סנהדרין דף ז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף ז

[מוזיקה] סנהדרין דף ז מתחילים בעזרת השם שורה 20 מלמעלה מביאה הגמרא שישה דברי חוכמה ועל החמישה הראשונים מתוך השישה מביאה הגמרא סימן שמעי ושתי שבע זמירות הוא סימן המאמר חוכמה הראשון ההוד וזיל מעשה באדם שהיה רגיל לומר טובי כמה טוב לאדם דשמ וא שומע את חרפתו ואדיש הוא שותק והוא דש בזה הוא אף פעם לא עונה הוא רגיל בזה חלפו הבשת 100 חולפים ממנו 100 דברים רעים שלא באים עליו אם שהיו יכולים לבוא אם הוא היה עונה והיה מעצים את המריבה ככה היה אותו אדם אומר ככה ה רגיל לומר אמר לי שמואל לרב יהודה המאמר הזה הוא כל כך נכון ויש לו רמז בפסוק קרא כתיב פותר מלשון פותח פותר מים מים מרמז על מריבה מי שכן פותח מריבה ראשית מדון מדון זה נוטריקון 100 דינים רש 100 דינים רשי מביא עוד רמז שמדוזה ערך מספרי גימטריה של 100 רת אדם ששומע חרפתו והוא שותק הוא מונע מעצמו 100 דינים שלא יבואו עליו מאמר חוכמה שני ההו דב כמר וזיל מעשה באדם שהיה רגיל תמיד לומר עתר תילת גנב על לא מקטל אם עבר אדם עבירה פעמיים שלוש ולא באה עליו פורנות שלא יתמא כי על שתיים ושלושה גנבות הגנב לא נהרג אבל סופו ללקות באחרונה אמר לי שמואל רב יהודה אז דבר נכון ויש לזה רמז בפסוק קרא כה אמר השם על שלושה פישי ישראל הקדוש ברוך הוא עוד מעריך אפו ועל ארבעה לא השיבנו על הפעם הרביעי הפשע הרביעי אני לא משיבו רקה מלהשיב גמול כבר מחזיר גמול מאמר שלישי ההו דב כמר וזיל אדם היה רגיל לומר שב בירי לשמנה שב קרועים לאדם שעושה שלום והוא ניצל מאותם בורות וחד להבית ביש בור אחת קרוייה לאדם שעושה רשעה ומיד נופל בו אמר לשמואל רב יהודה קרא כתיב זה מרומז בפסוק אגב זה גם מרומז במספר של הדף דף ז כי שב יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה בפעם הראשונה שבאה להם תקלה הרשעים נופלים אבל הצדיק פעמים היו לו בורות שהוא היה יכול לפול בהם אבל הוא לא נופל מאמר חוכמה רביעי ההו דקאמר וזיל היה רגיל לומר דאזיל מבית דינה מי שיוצא מבית הדין שקל גלימה ולקחו ממנו את עליתו כדי לפרוע לבעל חובו זאת אומרת הוא יצא חייב בדין ווא היה צריך לשלם במקום לבכות ולהלל לזמר זמר וזיל באור שזמר זמר ויילך בדרכו כי הרי הדיינים דנים דין אמת והוא לא הפסיד אלא הוציאו מידו את הגזלה והוא צריך לשמוח שהוציאו ממנו את הגזלה וכעת אין בידו גזלה אז זה המאמר שאותו אחד היה אומר אמר לשמואל לרב יהודה המאמר הזה הוא נכון ויש לו רמז בפסוק פעם זה פסוק בתורה קרא כתיב כתוב על יתרו חמיו של משה רבנו שהוא נתן לו עצה להעמיד דיינים ואז הוא אמר גם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום אז אלה שיוצאים זכאים בדין מובן למה הם באים בשלום אבל אלה שיוצאים חייבים למה גם עליהם אמר יתרו שם יבואו בשלום כי אפילו אם הם יצאו חייבים בדין זה בשבילהם דבר טוב שהוציאו את הגזלה מתחת ידיהם אז הם בשלום מאמר חמישי ההו דאבא כמר וזיל הה אדם שהיה רגיל לומר צריך זריזות להיות בזריזות הנה אם ה אישה מתנמנמת ודיקו לה שפיל הסל שעל ראשה שבו היא מניחה את הפלך ומלכ את ידיה נופל מתוך שהיא עצלה המלאכה שלה לא ניכרת זאת אומרת היא כבר עשתה מלאכה שלמה שמה את זה על הסל על ראשה ככה היו רגילים גם היום אפשר למצוא כאלה אבל היא מתנמנמת מתוך עצלות ואז הסל נופל וכל מה שהיא עשתה מתקלקל והמלאכה שלה לא ניכרת כך היה אותו אדם רגיל לומר אמר לי שמואל לרב יהודה זה מאמר נכון ויש לזה רמז בפסוק קרא כתיב בעצלתיים בעצלות ימח המקרב וגומר הדבר שהיה קירוי על ראשה של האישה אותו סל ימך נשל והולך מאמר שישי ההו דב אמר וזיל גברא דר כיצ נעלי אותו אדם שכל כך בטחתי בו עדיי לזיז וקם הרים אגרופו עליי ועמד כנגדי אמר לשמואל רב יהודה זה גם מרמז בפסוק קרא כתיב גם איש שלומי אשר בטחתי בו וגומר אוכל לחמי הגדיל עליי עקב אז זה הסדרה של השישה מאמרים שהיה אדם רגיל לומר ושמואל מצא לזה מקור בפסוק עוד מספרת הגמרא הו דב כמר וזיל היה אדם שהיה רגיל לומר כי רחמתי הבה עזיזה כאשר אהבתנו היייתה חזקה אפוטה ספסי שכין היינו שוכבים על רוחב החרב אשת דלא זיז רחמ תין כעת שאין אהבתנו חזקה פורה ברשט גרידי גלן מיטה בת 60 אמה לא מספיקה לנו הרב הונה זה זה רב הונה מצא לזה מקור בפסוק קרא כתיבי מעיקרה בתחילה נאמר במשכן כתיב ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת שהקדוש ברוך הוא דיבר אל משה הכל עבר הקל של הקדוש ברוך הוא עבר מעל הכפורת מעל הארון בקודש הקודשים ושנינו בברייתא התניה אהרון גובו היה תשעה טפחים והמכסה הכפורת היה בגובה של טפח הרי כאן גובה עשרה טפחים ידוע שאהרון היה רחב ש וחצי עמה באורך עמה וחצי על מקום כזה הקדוש ברוך הוא השרא את שכינתו וכתיב לגבי בית המקדש המידות שלו היו הבית אשר בנה המלך שלמה להשם 60 מה אורקו ו20 אמ כבו ו3 אמה גובהו קומתו וכש חטו ישראל בסוף כתיב נאמר להם כה אמר השם השמיים כסאי כסא הכבוד והארץ הדום רגלי זה השרפרף הנמוך שעליו מניחים את הרגל איזה בית אשר תבנו לי וגומר שתוכל שכינתי להיות מצומצמת בתוכו אפילו הבית המקדש שהיה גדול פי כמה וכמה יותר מאהרון בקודש הקודשים זמן משה רבנו כל בית מקדש כולו כביכול אומר הקדוש ברוך הוא שזה לא מספיק איזה מקום מנוחתי אין פה מספיק מקום רבי חנין דרש על הדיינים שנאמר עליהם לא תגורו מפני איש בפשטות הכוונה לא לפחד לא לשת פנים לאף אחד אבל רבי חנין דרש שזה מלשון לא תכניס את דבריך מפני איש אל תעצור את עצמך מלומר דברים מפני אף אחד מחשש של אף אחד מהם השמ די לא תגורו לישנה דקסו מנן רואים שתגור זה מלשון כינוס והגירה אמר רב נחמן רואים את זה מהפסוק שאמר קרא ויין לא תשתה ולא תאגור תאסוף רב הח בר יעקב אמר מכאן חה שכתוב לגבי הנמלה תכין בקיץ לחמה אגרה אספה בקיץ מאכלה רב הכה בנו בריד רב היקה אמר כה פסוק אחר אוגר שומר בקיץ בן משכיל מביאה הגמרא אמת ממון יראה זה סימן לשלושה מאמרים שאמר רבי שמואל בר נחמני אמר בשם רבי יונתן ממר הראשון כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה את השכינה בישראל שנאמר אתה יודע למה אלוקים ניצב בדת כל למה יש השראת שכינה בעם ישראל בקרב אלוקים משפות שהשופטים שופטים לפי המשפטים של התורה וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו דיין שדן לפי חוקי חוקי הגויים או חוקים אחרים שבדוב גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר משוד עניים מאנקת אביונים שודדים את העניים יש כל נהקה צער של האביונים אתה הסתלק אקום יאמר השם וגומר שהקדוש ברוך הוא מסלק חלילה את שכינתו אם לא דנים דין אמת דין תורה מאמר שני אמר רב שמואל בר נחמני אמר בשם רבי יהונתן כל דיין שנטל מזה ונותן לזה שלאו כדין הקדוש ברוך הוא נטל מהדין ממנו את נפשו שנאמר אל תגזול דל כדל הוא ואל תדכא אני בבית הדין שבדרך כלל בל היו בשערים שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך כ השם יריב ריבם וקבע יגזול את קובעיהם גוזליהם כבע זה לשון גזלה נפש גזול את נפשם של אותם דיינים שדנים לא כפי חוקי התורה וגוזלים את אלה ש לא צריכים לקחת מהם ממון מחייבים את הזכאי ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר בשם רבי יונתן מאמר שלישי לעולם יראה דיין את עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירכות בין רגליו וגיהנום פתוחה לו מתחתיו שנאמר בשיר השירים על בית המקדש שהוא כביכול הנה מיתתו של הקדוש ברוך הוא מלך שהשלום שלו 60 גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל יש שמה הרבה תלמידי חכמים רשי כותב 60 לו דווקא הדיינים בלשכת הגזית אותם הסנהדרין שנמצאים בבית המקדש כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמתה של תורה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות מרגישים כמו שיש להם חרב בין רגליהם מפחד של גיהנום שדומה ללילה שאם הוא יכשל בדין הוא עלול חלילה להגיע למקום לא טוב דרש רבי יושיע יש אומרים מי תמה שדרש את הדרשה הזא רב נחמן בר יצחק מהי דכתיב הפסוק אומר בית דוד היינו מלכי בית דוד כ אמר השם דינו לבוקר משפט וצילו גזול מ ד ושק מה אי אפשר לדון בשעות המאוחרות של היום וכי בבוקר דנין וכל היום אין דנין אמנם אין פה תכים דין בלילה אבל במשך היום כולו אפשר לדון אלא אם ברור לך הדבר פסק הדין כמו בוקר שמאיר אז אומרו תאמר אותו ואם לאו אם הוא לא ברור לך לגמרי אל תאמרו רבי חיא בר אבא אמר בשם רבי יונתן מכאן אפשר ללמוד את זה מאחה אמור לחוכמה רק אם זה כמו אחותי את אם ברור לך הדבר כמו אחותך שהיא אסורה לך אף אחד לא מעלה בדעתו להתחתן עם אחותו אם ברור לך ההלכה שאתה בא עכשיו לומר כמו שההלכה הזאת שאדם אסור להתחתן עם אחותו ברורה לך אומרו תאמר את ההלכה הזאת גם ואם לאו אל תאמרו אמר רבי יהושע בן לוי עשרה דיינים שיושבים בדין העונש על הטיית הדין שמכונה קולר תלוי בצוואר כולן הם כולם ייענשו אם הם את הדין לא שהוא לא יהיה משפט צדק שואלת הגמרא פשיטה מה החידוש ודאי אם כולם דנו לא כמו היושר ודאי שכולם עד קולה תלוי על צווארה תרצת הגמרא החידוש הוא לא צריכה אלה לתלמיד היושב לפני רבו ובא דין לפני רבו אם הוא רואה שרבו טועה הוא חייב לומר לרבו את מה שנראה לו ואם הוא לא אמר הוא נענש על זה שהוא שתק מספרת הגמרא על רב הונה כיבתי דינה לקמי כשהיה בא לפניו דין היה אוסף ומביא עשרה תלמידים מבית המדרש מכנף ומיס עשרה רבנן מביי רו וכשהוא היה עושה הוא היה אומר מה הסיבה ש מביא כאן עוד תלמידי חכמים שידונו ביחד איתי כדי שיגיע לנו נסורת קטנה מהקורה ככי דלתן שיב משורה כלומר אם נטעה העונש יחלק בין כולנו וויקלו מעלי לא כל העונש יהיה תלוי דווקא בדיין אחד ולכן הוא רצה שיהיו כאן עוד דיינים גם רבשי כי הבה טריפט לקמי כשהיה היייתה מגיעה לפניו שאלה בהלכות טריפה האם הבשר כשר מכנף מת לקולו טבח דמסיה הוא היה אוסף את כל הבקיעים בהלכות טרפות שהיו גרים במקום שנקרא מחסיה כשההוא היה עושה הוא היה אומר כחד למתן שיבה משורה כדי שיגיע לנו נסורת קטנה מהקורה ולא כל העובי לא כל המשקל של הקורה יהיה רק על צוינו אלא לחלק את העול בין כולם כיתה רב דימי אמר דרש רב נחמן בר כהן מי דכתיב אומר הפסוק מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה אם הדיין דומה למלך אז במשפט יעמיד ארץ מה זה מלך שאינו צריך לכלום הוא בקיא בדינים הוא מלא חוכמה כמו מלך יעמיד ארץ הוא דיין ראוי וגורם להעמיד את הארץ ואם הדיין דומה לכהן שצריך לבקש תרומות מה חקלאים מבעלי השדות שמחזר בבית הגרנות מבקש מהמהם תרומה גדולה ותרומת מעשר וכל המתנות כהונה זאת אומרת שהוא זקוק שיבואו ויגידו לו הלכות הוא לא יודע מעצמו אז הוא לא דיין ראוי יר סנה הוא יכול חלילה לעשות הפוך מעמדת הארץ מספרת הגמרא דוי נשיא אנשי בית הנשיא העמידו הוקמו דיין שלא היה בקי טוב בדינים זהלא היה גמיר אמרי ליהודה בר נחמני אמרו ליהודה בר נחמני שהיה מתורגמן של ריש לקיש היו החכמים מעמידים אייזה ממונה שיגיד את דרשתם לרבים היו אומרים בלחש והממונה היה אומר בקול אולי כמו מגביר קול שהיה לו קול גבוה ו היה אומר בקול כולם היו שומעים אז המתורגמן של רבי שמעון בן לקיש שמו היה יהודה בר נחמני אמרו לו תעמוד לפני הדיין שהדיין ידרוש ואתה תשמיע את הדרשה שלו בוא נראה אם הוא יכול למכור משהו בוא נראה אם הוא יודע לדרוש קום מלי באמורה קם גחין לי אז יהודה בר נחמני קם מתכופף לשמוע מה הוא הולך להגיד ולא אמר לי ולא מידי לא היה לו מה לומר לא היה לו דברי תורה לא היה בקיא בדברי תורה אז המתורגמן הזה פתח ואמר על אותו דיין את הפסוק הוי אומר לעץ הקיצה אומר לעץ תתעורר הורי אומר תתעוררי לאבן דומם וכי הוא יורא הנה הוא תפוס זהב הכסף בשביל זהב הכסף מינו אותו לדיין וכל רוח אין בקרבו אין בו שום חוכמה מסיימת הגמרא ועתיד הקדוש ברוכו לפרה מאלו שמעמידים דיין שאינו בקיא אחריות מאוד גדולה כש ממנים דיינים שהדיינים ה היו בקיים בדברי תורה שנאמר בסמוך לפסוק הזה והשם בהיכל קודשו הקדוש ברוך הוא בהיכל קודשו אס מפניו כל הארץ חלילה יכול לחלות את כל הארץ בגלל העוון הזה שמעמידים דיינים שאינם הגונים אמר רש לקיש כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע עץ של עבודה זרה שעבדו את העץ הזה לעבודה זרה בעם ישראל שנאמר אומר הפסוק שופטים ושוטרים תיתן לך ובסמוך כתוב סמיך לי לא תיתה לך אשרה כל עץ אז דורשים סמוכים כיוון שהשני פסוקים האלה כתובים סמוך זה מראה שמי שמאמין דיין שאינו הגון זה כאילו שהוא נוטא העץ של עבודה זרה אמר רבשי ואם הוא מעמיד עיין שאינו הגון במקום שיש תלמידי חכמים זה נחשב כאילו נטעו נוטה עץ של עבודה זרה אצל מזבח אצל המזבח של הקדוש ברוך הוא שנאמר אצל מזבח הש שם אלוקיך והרי התלמידי חכמים מכפרים על עם ישראל כמו מזבח לכן הם נמשלו למזבח ומי שמעמיד דיין שאינו הגון בסמוך לתלמידי חכמים אז זה כמו שהוא מעמיד עץ אשרה בסמוך אל המזבח הפסוק כתיב לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב מה רק אלוהי כסף ואלוהי זהב ו דלא אבדי ואם הוא עושה אלוהים של עבודה זרה מעץ הד עץ שרי מותר אלא אמר רבשי דיין שמתמנה בגלל כסף בגלל זהב פילי פליים בגמרא עצמה משווים כסף וזהב לעבודה זרה יש כאלה שאומרים שהעבודה זרה בזמן שביטלו את היצר של העבודה זרה זה הכסף יש פה רמז בדבר הזה אמר ואשי אלוהה הבא בשביל כסף ואלוהי הבא בשביל זהב דהיינו עשו פה מישהו עם כוח אלוהה דיין בגלל מה בגלל שהוא שילם כסף אז זה נקרא לא לעשות כזה דבר לא למנות דיין רק בגלל כסף בגלל שהוא משלם או בגלל שמשלמים עליו מספרת הגמרא רב כשהוא ידע את גודל ה ול שיש לדיין בזמן שהוא דן כבת לבית דין אמר אחי כשהוא ה היה בא לבית הדין לדון הוא היה אומר על עצמו ככה תראה מה אני עושה ברצון עצמו הוא יוצא מביתו ליסא עליו חטא ולהתחייב מיתה בראות נפשי לקטל הנפיק ם הוא היה לפחות מביא פרנסה הביתה אז היה מביא פרנסה בנפשו יביא לחמו אפשר להגיד אולי ברמז אבל גם צבי ביתי ליתו אביד הוא הוא לא מביא צורכי ביתו הוא אפילו לא מביא מפה פרנסה וריקן לביתי איל הוא חוזר לביתו ריק הוא הרי אסור לו לקחת שוחד הוא לא מסתכל כאן כלום ולוואי שתהי ביה כיציאה לוואי שאני אשוב לביתי בלא חטא כמו שיצאתי ממנו בלי חטא כי אבחה המבוע הבתר כשהוא היה רואה קבוצות אנשים הולכים אחריו כדי שלא יבוא לידי גאווה חלילה אמר אם יעלה לשמיים שיאו גם מתגבר ויעלה גובו עד לשמיים וגומר כי גללו לנצח ובד חיש מהר יבד לנצח כמו הצואה שעבודה מהר כמו שכתוב לביל תרום אפשר להוסיף לביל טירום לבבו מאחו למען יעריך ימים על ממלכתו התנאי להמשיך ולהצליח זה ענווה היה אומר את זה כדי שלא תזוח דעתו עליו עוד מספרת הגמרא מר זוטרא חסיד חסידה היו מכניסים אותו לבית המדרש כשכבר כולם היו בבית המדרש והיו הרבה אנשים אז לא היה אפשר להכניס אותו ולדחוק את כולם אז היו מרימים אותו עם הכיסא מעל ואנשים היו פשוט מולכים אותו כשהוא מעל כולם אז כיבו מקפלה בשבתה רגלה כשנוסעים אותו על הכתף בשבת שדורשים בו בהלכות הרגל אמר החי הוא היה אומר כך כי לא לעולם חוסן החוזק לא נמשך לעולם ואם נזר אם יש נזר של אושר לדור ודור ואיך הוא מתקיים לכל ימי הדורות הרי ידוע גלגל החוזר בעולם דרש בר כפרה מנ הין המקור לדבר הזה שנאמר במסכת אבות מנה ה מלתא דאמרו רבנן אמרו אנשי כנסת הגדולה המשנה הראשונה בפרקי אבות האבו מתונים בדין תהיו רגילים במתינות לעיין בדין היטב לפני שתכריע כתיב אומר הפסוק בסוף פרשת יתרו שמדברים על המזבח לעשות כבש עלייה ולא מדרגות לא תעלה במעלות היינו לא לעלות בחוזקה ו במרוצה סמיך לי מיד אחר כך כתוב ואלה המשפטים זה בא לומר לא תעלה במעלות המזבח אל תעלה במהירות כשאתה בא לעשות משפט לא תעלה במלות המזבח ואלה המשפטים כשאתה בא לעשות משפטים אל תעלה במהירות לפסוק בצורה מהירה בזכות הדעת אלא אבו מתונים בדין לשקול כל דבר במתינות אמר רבי אלעזר מניין לדיין שלא הפסה בבית המדרש ללכת למקומו אחרי שהציבור יושב שזה נראה כאילו שהוא פוסע על ראשי עם קודש שנאמר לא תעלה במעלות וסמיך לי ואלה המשפטים אל תעלה מעל כולם אפילו כשאתה עולה אפילו כשאתה דיין את המוזר הזה לא להיראות כמו שאתה מעל כולם שכולם יושבים ואתה עולה מעל מעל ראשיהם שכולם יושבים ואדם הולך זה נראה כאילו הולך על רשם אז שאדם יזהר לא לעשות את זה א הדרך הנכונה היא או לבוא לפני כולם או לשבת בסוף לא לא לפלס לעצמו את הדרך למרכז שואלת הגמרא למה הפסוק אומר אלה המשפטים אשר תשים לפניהם מה צריך לשים פה איזה חפץ אשר תלמדים זה מה שהיה צריך לומר זה מי בא אלי הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו למד את עם ישראל את המשפטים אמר רבי ירמיה יש אומרים אית אמא רבי חיא ברבא מה זה תסים יש כאן חפצים כן אלו כלי הדיינין ה דברים שבהם הם מענישים המקל הרצועה שמצויים בבית הדין רב הונה כשהוא היה יוצא לדון דין כב נפק לדינה היה אומר כך אמר אחי הוציאו לי את כלי החנות שלי הפיקו לי מני חנותי מקל לתת מלכות שחייבים רק מדרבנן היו מכים אפילו במקל ורצועה שאיתה היו מלכים את מי שחייב מלכות מדין תורה ושופר להטלת חרם ונידוי זה היה סוג עונש שהיו נותנים שהיו מרחיקים אדם וסנדל שזה לחליצה זה לא לעונש אלא אם אדם מת והוא לא משאיר זרע אשתו היא לא כמו אלמנה רגילה שיכולה להתחתן עם כל אחד אלא היא צריכה דווקא להתחתן עם אח של בעלה ואם הם לא מתחתנים אז אח של בעלה יכול להוציא אותה על ידי חליצה אז היו צריכים סנדל בשביל החליצה זה היה אחד מהכלים של בית הדין הפסוק אומר בתחילת ספר דברים משה רבינו מינה שופטים והוא מספר לעם ישראל וצווה את שופטיך בעת האי כ שמינית אותם מה זה וצווה הוא אומר מה שהוא ציווה אותם אבל מה זה וצווה מה זה לשון צו שהוא לשון זריזות אמר רבי יוחנן כנגד מקל ורצו תהי זריז שיהיה להם באמת הרתעה מה שנקרא שיהיה להם עונשים שאנשים יחששו מפני הפסק ולא יעברו עליו נאמר שם מה ציווה משה רבנו את אותם שופטים שמו בן אחריכם ושפטתם אמר רבי חנינא הכוונה של הפסוק אם אתם רוצים לשמוע זה דווקא בין אחיכם כששני הבעלי דין נמצאים הזרה לבית דין שלא ישמע את דברי בעל דין אחד קודם שיבוא בעל דין חברו אתה לא יכול לשמע בעל דין אחד לפני שבא ה בעל דין השני אתחייב ששניהם יהיו לפניך ואז אתה יכול לשמוע אחד מהם ואז את השני למה כי כשאחד נמצא אז הוא יכול לסדר את טענותיו אפילו טענות שקריות בלי שהשני מכחיש אותם ואחרי שהדיין כבר שמע את דבריו וליבו נטה אחריהם הוא כבר לא יהפך כל כך בזכות הבעל דין השני ואז חזרה לבעל דין שלא יתאים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו זאת אומרת לא רק הדיינים מצווים על זה גם בעלי הדינים אם אני עכשיו צריך ללכת לדין תורה אסור לי ללכת לדיין לפני שיש כאם בעדין את הבעל דין השני שגם הוא שומע אני לא יכול לומר את הטענות שלי אם אין כאן את הבעל דין השני כי קרי בינ מי שמע תשמיע את דבריך בין אחיכם כש שניכם נמצאים לפני הדיין רב כנה אמר מכאן יש ללמוד את זה מאחה מילו תיסה שמשו זרה לדיין שלא ישמע עדות לא נכונה אז קוראים גם כן לא תסעי שזה אזהרה לבעל דין שלא ישמיע לדיין את טענותיו בלי הבעל דין השני צריכים ששני הבעלי דינים שני הצדדים יהיו ואז הדיין יכול לשמוע את הטענות נאמר שם ושפטתם צדק מה לומדים מזה אמר ארש לקיש קודם צדק את הדין בליבך תהיה מתון בדין תצדק אותו בליבך תאיין בו טוב ותקבל החלטה ברורה ואחר כך חותך ו רק אחר כך תפסוק תעיין יפה יפה אל תאמר ישר פסק לפני שטוב טוב התבוננת בזה בין איש ובין אחיו אמר רב יהודה אפילו בין בית לעליה שני אחים שירשו בית וקומה עליונה של הבית אל תאמר להם אתה תיקח את הבית ואתה תיקח את הקומה העליונה את העלייה הרי כל אחד מכם יהיה לו דירה אלא תעשה שומה כמה שווים הבית והעליה ותחלק בשווה חצי מהשווי אפילו בין איש ובין אחיו שזה בירושה אז תחלק את זה שווה בצורה מדוייקת ובין גרו אמר רבי יהודה מלשון מגורים תשמישי דירה אפילו בין תנור לכיריים אם נפל להם בירושה לזה תנור שזה כזה סוג של כלי ש סגור מלמעלה מכניסים את הסיר דרך פתח צדדי והוא שומר על החום מאוד לקיר שזה כזה מ כזה מקום שמבשלים בו שהשירים שמים מלמעלה יש מקום לשים למעלה את הסיירים אל תגיד זה יקבל את התנור וזה יקבל את הכיריים אלא זה שמקבל תנור ששווה יותר צריך להוסיף מאות לזה שקיבל קיריים ששווים פחות הפסוק אומר לא תכירו פנים במשפט רבי יהודה אומר הכוונה היא אם אתה אוהב אותו לא תרו אל תזכה אותו משום כך רבי אלעזר אומר אם הוא שונא שך לא תנוכו אל תנקר אליו בשביל לחייב אותו אלא תשפטו משפט צדק ואז התקיים מלך במשפט יעמיד ארץ שכשיש דיינים הגונים הם מעמידים את הארץ עד כאן דף ז
לצפיה בתכנים נוספים: