הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף יט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף יט

[מוזיקה] שבס דף י9 אנחנו מתחילים בשורה השמינית מלמעלה תנה רבי יוסי קו מרבי יוחנן מנן לכל הנימולים שלא יהיו נימולים אלא ביום ש תלמוד לומר הו ביום השמיני וביום משמע רק ביום אמר לרבי יוחנן ויש כאן זו מה אפשר לשמוע מכאן את הדין הזה מי אמר והוא מוכיח כל מחויבי טבילות אנחנו יודעים שהם טובלים כדרכן ביום חוץ מנידה ויולדת שהם צריכים לטבול רק אחרי שעוברים עליהם שבעה ימים שלמים שאינה טובלת אלא בלילה של ליל שמיני אחרי שנגמרו השבע ימים המלאים אבל בכל אופן אם היא לא טבלה בלילה בליל שמיני נדע שעבר זמנה תובלת בין ביום בין בלילה אז כך גם לגבי מילה אולי התורה באה ואומרת זמן ברית מילה זה ביום השמיני ולא לפני כן אבל מאז שעבר הזמן אז גם בין ביום בין ביום וובין בלילה כמו שסובר באמת רבי שמואל בראש העמוד דרש רב חיה ברב לצהרי לאנשי צור נידע שעבר זמנה טובלת בין ביום בין בלילה תמן אמרין אפילו עבר זמנה כן תקפיד לטבול רק בלילה מפני חמותה ומפני כלתה שם יראו את הטובלת שלא התבלבלו ללמוד ממנה ולהגיד אה הנה אפשר לטבול ביום השביעי זה ודאי שזה לא מועיל טבילה כי נידה שטובלת ביום השביעי לא מעילה לה טבילה כי עוד לא נגמרו לה שבעה ימים אישה אחת משל רבותינו ראו אותה תובלת כדרכה ביום אז מה אנחנו נגיד נאמר מעוברת זמן הייתה זה כבר היה אחרי היום השביעי נידה שנאנסה וטבלה היינו שהיא נפלה גשר וטבלה היא לא התכוונה לטבול שמי בשם רב טהורה לביתה לביתי טהורה לא צריכים לטבול לשם טבילה אבל תמאה לטרות לגבי טהרות צריכים טבילה לשם טבילה רב לוזר בשם רב חנינה טמאה בין לביתה בין לטהר מאיפה אתה יודע ומה הי טעמה שכתוב לגבי הטבילה של הבגד כתוב שמה וחובש שנית ותהר מה הראשונה למה כתוב וחובש שנית מה הראשונה מה הטבילה הראשונה צריכה להיות לדעת היא צריכה להיות עם כוונת טבילה אף השנייה לדעת ומנין ש הראשונה לדעת כי כתוב שם וציווה הכהן וחיפשו וציווה וחיפשו זה לדעת היינו שיודעים שהולכים לטבול את זה כי הכהן אמר אז אם כן כיוון שמצינו טבילה אחת שהיא דווקא לדעת אז אנחנו כבר באים ואומרים מכאן שכל הטבילות צריכות להיות לדעת וכן חמין רבנן מקדמי לאבורה שאישה שעבר זמנה הם מקדמים את הטבילה שלה שתטבול ביום למה מה הסיבה רב נחמן בשם רבי מנא מצווה להקדים כדי לזרז במצוות יש כאלה שכן אפשר לאיין כאן בר טבז הוא מזיז את הקטע הזה לגמרא להלה בת ישראל שבאה להדליק מכהנת עכשיו אנחנו עוברים לדבר על השימוש בשמן תרומה שנטמע שמן תרומה שנטמע זה מיועד לכוהנים רק הם יכולים להשתמש בזה אבל בכל אופן בת ישראל שבאה להדליק מכהנת שיש לה נר שדולק בשמן של תרומות מיו טובלת את הפתילה בשמן שריפה ו מדלקת איך התירו דבר כזה אז רב חונא בשם רב יני שת משלחת זאבים היייתה והיה שמה זמן שהיה מסוכן לצאת בלי אור ובית דין בא והתיר להשתמש בשמן לטבול את הפתילה בשמן ריפו ולא עמד בית דין וביטל אז ממילא ההיתר הזה נשאר בתוקפו מי אמר שלא משנים מה שבית דין פעל כמו תמר תמן לגבי שביעית שמה אנחנו אומרים שמי שזרע את השדה שלו בשביעית אז כנסו אותו במוצאי שביעית שלא ישתמש בזה עכשיו כתוב שמה שהיה זמן של שת סכנה שהמלכות הייתה אונסת את האנשים לחרוש בשדה שלהם אבל זה חרישה אחת אז התירו לאנשים לחרוש חרישה אחת בשביעית ומי שחרש פעמיים אין סיבה פה לקנוס אותו היה כבר צריך להתיר כון שהוא חרש בגלל המתח של הסכנה בכל אופן כיוון שבית דין בזמנו גזר איסור וכנס על מי שחורש בשביעית ולא ביטלו את הכנס אז זה לא בוטל אז כמו תמר תמן לא עמד בית דין וביטל את האיסור והאיסור והכנס נשאר בתוקפו אז כה גם כן לא עמד בית דין וביטל את ההיתר וההיתר עומד ונשאר בתוקפו בקרו של כהן שהיה עומד אצל ישראל וכן כליו של כהן ש היה נהרג אצל ישראל אז הישראל הרי זה מדליק על גביו שמן שריפה ואנו חושש כיוון שזה לצורך הכהן ישראל וכהן שהיו שותפים בחנות ממלא ישראל את נר שמן שריפה ועולה בו לעליה ויורד בו לחנות לעשות צרכיו של כהן אבל לא לעשות צרכיו של ישראל כהן שבא אצל ישראל לעשות עמו חשבון והדליק על גביו שמן שריפה אף על פי שעמד הכהן והלך לו אן מחייבים אותו לכבותו עד שיכבה מאליו רבי חנניה ברך בר וזל ומאבד היה הולך לעבוד עבודה גבי רבי חיה ציפורה רב חיה מציפורי היה כהן ורב חנניה כבר היה בא לעבוד אצלו מאו זל כשההוא היה גומר את העבודה וחוזר הביתה מאוז מזלי המה בוצי שמן שריפה רבחי ציפור רע היה ממלא לו לדרך את השם את הנר בשמן של שריפה שמן של טרומו אנחנו שואלים איך הוא התיר איך מותר דבר כזה ולא כן סברן מימר לעשות צרכיו של כהן אבל לא לעשות רכו של ישראל רבי חנניה ברח ביה ישראל אמרין דלא אבד קן אם הוא לא היה נותן לו נר לדרך לא הבתי הוא לא היה מסכים לבוא לעבוד אצלו אז אם כן יוצא שגם כשהוא חוזר הביתה זה צורך הכהן שהוא יוכל לחזור הביתה בנחת סברין מימר כשהוא מט לבית מהפ הוא היה צריך לכבות את הנר אמר רבי חנינא הוא לא היה צריך לכבות למה על ידי כנע ושחר ועל ידי כנע וקרץ הינו על ידי שיש לו נר אז הוא יכו להזדרז לעשות אתרח וללכת מיד לישון ואז על ידי כן לקום למחר בבוקר מוקדם ולבוא לעבודה אצל הכהן נמצא שכל זה צורך הכהן אנחנו נראה לאלן בגמרא שלמרות שאמרנו שאיין מדליקים בשמן שריפה לכבוד שבת אבל אם הוא מערב בו שמן של חולין זה מותר אז אומרת הגמרא דשמ ששאל לרמי בגין דענה צבה פתילת מן חולה אני תובל את הפתילה בשמן של חול זה יאפשר לי להדליק עכשיו את הפתילה הזאת בשמן של תרומות טמ בשמן שרפה אמר לי בילו על גב פתילות זאת אומרת נסביר ככה שלמרות שאם הוא יערב שמן חולין בתוך השמן של ריפו זה יתיר את השמן אבל כשזה לא מעורב אל זה בפתילה זה בטל לגבי פתילה רבי יהודה בן פזי הור להין דבר נחמיה כן גם כן שאסור לטבול בחולין ועל ידי זה להדליק את זה בנר של שמן ריפו רב אמי שהוא היה ישראל הוא נסב פתילה הוא היה לוקח את הפתילה טובל אותה בשמן ריפו כמו שלמדנו למעלה בראש העמוד שהייתה משלחת של זאבים וממילא התירו רבי ליה נסב פתילה הוא לא היה טובל את הפתילה שלו בשמן ריפו אז הגמר מתפלת מה ול מוד רבי ליה לרב המי זה בריתה מפורשת לאל אונה הגמרא שמה הסיבה שהוא לא טבל זה לא בגלל האיסור של שמן שריפה אלא חשש שהוא משום גזל שאיין לשמש רשות לתת לו לטבול על חשבון השמן של בעל הבית מה וכול מן הדין שמשה בביתה בזבזה בהקדשה בגלל שהוא שמש בבית יש לו רשות לבזבז את השמן הקדוש היינו את השמן של טרומו של הבילי גם לי אין זוגה שאה לרבי איסי שאסור להדליק בשמן שריפה מה הוא לא הוסיף לתוכו שמן חולין ומדליק אמר לי ללא תני רבו שיה אלא אין מחייבין אותו למצות זאת אומרת אם אתה יש לך ש נר שהיה בו לפני כן שמן של טרומו והוא כבר נגמר אתה לא חב לנגב אתה יכול לשפוך עליו שמן של חונים עד כד כך לא החמירו אבל זה שאתה תוסיף קצת שמן של חונין לתוך שמן של טרומו זה לא יתיר אמר רבי אבו שנ לי רב יונתן בן חמאי בת כהן שהייתה אומדת ערב שבת עם חשכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה הרי זו מוספת לתוכו שמן חול כלשהו ודלקת הוא כן מתיר אומר לרבי זהירה ומה ה טוי שרבי יונתן בן חמ אפשר לסמוך עליו אמר לה אדם גדול היה בקי במשנתנו היה ופרשו רבחי ק תחו מכו רבי הוא הביא את הבריתה הזאת את הממ ר שלו לפני רבי ובזכות זה מנית חכים רבי מינה אותו להיות חכם כשהוא שמע את הממרה הזאת שלו עד כאן דף י
לצפיה בתכנים נוספים: