הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף יח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף יח

[מוזיקה] שבס דף יכ אנחנו מתחילים בתחילת הפרק בעמוד הקודם במה מדליקין ובמה אין מדליקין אז עכשיו המשנה מונה רשימה של פתילות שלא מדליקים בהם רשימה של שמנים אין מדליקים לא בלחש ו לא בחוסן ולא בחלח ולא בפילת העידן ולא בפילת המדבר ולא בירוק של המים עד כאן שש פתילות ומכאן שישה מיני שמנים לא בזפת ולא בשעווה ולא בשמן קיק ולא בשמן שריפה לא בעליה היינו בשומן של העליה ולא בחלב נחום ממדי אומר מדליקים בחלב מבושל זה הוא כן מתיר אבל חכמים חולקים והם אומרים אחד מבושל ואחד שנו מבושל אין מדליקים בו ומה ההבדל בין תקמה לבין חכמים הרי שניהם אומרים שלא מדליקים גם במבושה קמינה בניהם אם הוא יוסייף לזה מעט שמן שאז זה מתיר לפי מנ דמר אחד מתיר מנ דמר אחד עוסר מבארת הגמרא לא בלחש רב חיה ברבא אמר מה זה לכש זה לוג שה רב אכה בשם רבי ליה אמר שזה מה שנקרא ד דינן ובאמת שמרן היא דה היא דה זה לא שני דברים זה אותו דבר בעצמו אז הכוונה היא לפתילה שבין העץ לקליפה של הלחש הזה אפשר לעשות מזה פתילה אז לא מדליקים בבדיקה בפתילה כזאת בערב שבת ולא בחוסן הבחין הנה בשם רבי פנחס הוא אומר זה פשתן שלא ננער שלא נופצה עד הסוף כמו דעת אמר בפסוק והיה חסון לנורת היינו החלק החזק ש בפשתן הוא התהפך לנורת רואים שפשתה נקרא החוסן ולא בכלח מה זה אנ בין קיסרי הפני משה אמר במשנה שכלך זה פסולת של משי שנשאר בבית התולעת אחר שסיירו ממנו את המשי אמר רבן שמעון בן גמליאל חיזרתי על כל מפרשי ימים כל מפרשי ימים שפורסים בים ואמו ליכול חשמו ולא בפתיל העידן זה אירנית היינו הקליפה שנמצאת בערבה בעץ ערבבה בין העץ לקליפה יש צמר כזה ולא בטילת המדבר כי שמועה היינו עשב ארוך שגדל במדבר ולא בירוקה שעל פני המים מה זה כיתן דמיה הכותנה של המים שזה בעצם מה שמצטבר מה שגודל על המים על יד הספינות כשהם עומדים הרבה זמן עד כאן דיברנו על פתילות מכאן על שמנים לא בזפת ולא בשעווה אומרת הגמרא עד כאן לפתילות מכאן וילך לשמנים רבי אבור בשם רב יוחנן למה באמת אי אפשר להדליק בפתילות האלה מפני שההוא ממשך לאחוריו האש לא נתפסת טוב על הפתילה הזאת ואז מה יקרה והוא שוכח וא מוציא את הפתילה אותו דבר לגבי השמן כיוון ש שמן לא נמשך יפה בפתילה אז הוא יטא את הנר ונמצא שהוא מבעיר בשבת ועוד שלא הוצאת האור ברוב הדלק יש לנו דין שעכשיו אנחנו לומדים כאן שכשהיה יוצאת מן הנר אז צריכים שהאש תיתפס ברוב הפתילה שיוצאת מהשמן זה נקרא רוב הדלק והם כיוון שהפתיע לא נתפס בהם האש טוב אז היא לא נתפסת ברוב הדלק רבי זיר הבי תה אז מה יוצא שפילה הצריכה הצעתה הצתה להצית אותה ברוב הדלק אומרת הגמרא אתה רב שמואל רבב בשם רב יוחנן פתילה צריכה הצתה היינו את ה של שהיא תוצת ברוב הדלק הי יוון חברה מהפרק הקודם והקורה אמרנו שאם נתפסה האש סבי רוב הקף הקורה אז כבר אפשר להשאיר את הקורה הזאת דלוקה בשבת הלא הוצא טהור ברוב הדלק הנו ברוב עובי הקורה התב רבי באבר ממל וה ששיטה זה סוג של פתילה הרי לא הוצא טהור ברוב הדלק ואף על פי כן היא פתילה מותרת היא לא מנוייה בין התולות בין הפתילות האסורות אמר רבי שמאי מה אתם שואלים לא כן אמר רבי זירא רבי יהודה בשם רב ארבע מדורות מספיק שתפס בהם האש כלשהן שזה מדורת הגפת מדורת הזבל מדורת החלב מדורת גלעינים כלשהן אז אם כן גם פה הקורה כ שרובה דלוקה אז כבר ודאי נתפסת באש וכן הפתילה שנקראת ששיטה אבל פתילה רגילה צריכים שתפס באש ברוב הדלק ברוב הפתילה ועוד זאת אומרת עוד ריה לזה שצריכים שתתפסו הדלק מנדע דרבי תחליפא שאל לרב חסדה ולא כן אלפן רבי לא כך אתה לימדת אותנו שבת שחלה להיות בחנוכה אז הדין הראשון שגם את הנר חנוכה שאנחנו מדליקים בשבת חיייבים להקפיד להדליק את זה מפטל ושמנים שקשרים לשבת זה ממרה אחת וממרא שנייה שאסור לראות מטבע לאור החנוכה אסור משתמש בנרות של חנוכה ואם אתה אומר שהחשש בפתילות בשבת זה שמה הוא יבוא למשוך את הפתילה ולהטות כיוון שהוא לא משתמש בנר של חנוכה אז הרי אינו שכיח הוא לא יבוא לשכוח הוא מוציא את הפתילה אין את התקלה הזאת על כורחנו מה הבעיה שהבעיה היא בעצם הו לי תמה אלה משום שלא הוצא טהו ברוב הדלק וזה דין פתילה של שבת ולא שמן קיק מה זה שמן קיק רבי יוסף בשם רבי ליה כי סוסה זה שמן שנעשה מצמר גפן רבי יונה רבי זאירה בשם רבי יהודה וף הוא שמו קיק תנ רבי שמואל ות קעת שכתובה ברשימת העופות הלא כשרים זה קיק אמרנו שלא מדליקים בשמן שריפה שמן ריפה זה שמן של טרומו שנטמע אומר רב חסדה חסדה מבין שהכוונה היא שאפילו שאתה מדליק בערב שבת כיוון שהנר הזה נשרף וממשיך לדלוק בשבת זאת אומרת שאסור להצית את האור במדורת קודשים לפני שבת והדליקה והולכת בשבת זאת אומרת שהאיסור הזה שיש לנו להדליק שאסור לשרוף קושים בשבת וביום טוב זה לא רק להצית את האש אלא זה גם להדליק את יש לפני שבת אבל שזה יוצת וישרף וידלק במשך השבת ולכן אסור להדליק את הנר בשמן שריפה וכרגע הגמרא מבינה למה מה אכפת לך שזה דולק לבד בשבת שמה בגלל שיש לו מצווה לבוא ולבער את הקודשים האלה שנטמאו אז הוא יבוא לשחק ולמהר את השרפה בשבת ככה הגמרא מבינה עכשיו אז הגמרא שואלת למה אתה אומר שחוששים לזה וא נו מיזין את ההוא במדורת בית המוקד היינו הכהנים זריזים הם ישגיחו הם לא יבואו לשכוח בגבולין צריכים להחמיר כדי שיצא טהור ברובן אז גם כאן לגבי שמן של טרומו ש תמת בדרך כלל מי מחזיק את השמן את זה הכהן הכהנים זריזים מן אומר רבי יוסה לא זה לא בגלל שמע או בגלל איזה חשש שהוא יבער את המדורה לא באמת אין כזה חשש יש דין בעצם בשריפת קודשים בשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה אז אם הוא הדליק לפני שבת נעש תי מאליה אבל ברע מוכה התורה אמרה אין סופין את הקודשים ביום טוב ואין צריך לומר בשבת הכוונה אסור לזה אפילו להשרף לבד עצם פעולת השרפה אסור לה שתעשה בשבת וביום טוב מה חמית לומר כן מאיפה למדת שאסור לשרוף קודשים ביום טוב שכתוב לא תותירו ממנו עד בוקר זה זה נאמר בקורבן הפסח עד הבוקר של יום טו בניסן שזה יום טוב והנותר ממנו עד בוקר כתוב עוד פעם עד בוקר באש תשרפו למה כתוב עד בוקר למה לא כתוב הנותר ממנו באש תשרפו כבר אמרת שמדברים בבוקר זה מלמד אותנו אחר שני בקרים אחר בוקרו של 15 ואחר בוקרו של 16 אז למדנו מכאן שאסור לשרוף קודשים ביום טוב אל רק ביום חול ואם תגיד שזה לא בעיה כי בעצם הסיבה שאסור שצריכים להמתין עד בוקר שני כי רוצים להגיד לך שלא תשרוף בלילה בליל מוצאי 15 אז על זה אנחנו אומרים כבר יש פסוק וכתיב נותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף אז משם אנחנו למדים שרק בבוקר רק ביום השלישי באש ישרף למרות שזה כבר נעשה נותר שנגמר היום בשקיעה אז למדנו כבר משם שהם רופים את הקודשים בלילה אז למה אתה צריך להגיד עוד פעם עד בוקר על כוחנו שזה בא ללמד שאסור לקוד שים לסרב ביום טוב מהו להצית את ההוא במדורת חמץ השאלה שלנו היא לא בערב פסח בערב פסח אתה צריך כבר לבער את כל החמץ לפני פסח אל הכוונה היא כשערב פסח הל להיות בשבת אז עושים את ה שריפת חמץ יום קודם ביום ש אין לנו לחץ מה היה הדין אפשר להדליק את האש כדי שהחמץ ישרב ויילך לבד במשך השבת שהיא ערב פסח או שצריך שהכל יגמר להישרף כבר לפני אזמן דליפ מנותר היינו שיטת רבי יהודה שו סובר במשנה שריפת קודשים בשריפה כי הוא לומד את זה מנותר אז עסור כז כמו שאסור קודשים להסר בשבת כך גם כאן אבל חכמים שהם לא לומדים מנותר מנדל י לפלה מנותר הם אומרים שיכול להיות בייעור בכל דבר שלא יהיה אז זה לא נלמד מנותר אז ממילה מותר לזה להתבהר גם כן בשבת אז עד כאן זאת הייתה הדעה שסובר שאסור לקוד שים ב בגלל זה גם לתרומה מאותה גזירה אסור להם להישרף בשבת וביום טוב אפילו שהוא מדליק לפני רב אחה בשם רב חסדה הוא חולק הוא אומר זאת אומרת שמותר להצית את ההוא במדורת קודשים והיא דלקה והולכת בשבת אין איסור כזה ומאיפה הוא לומד את זה ואות נן במשנה הבאה אנחנו נלמד אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב אז מה אתה לומד למה לא מדליקים בשם שרפה ביום טוב כיש גזירה ע הו קודשים אז מה משמע ביום טוב אסור אבל בערב יום טוב טוב מותר אז שואלת הגמרא רגע הרי אנחנו [מוזיקה] מדברים במשנה שלנו שאמרנו שאין מדליקים בשמן שריפה הכוונה בערב שבת אז למה יהיה אסור להדליק אז הוא עונה מפני יום טוב שכל להיות בערב שבת אם הוא התרגל להדליק נר לכבוד שבת ב שמן של תרומ ש נתמ אז באמת בכל שבת רגילה אין בעיה ביום שישי להדליק כי זה נשרף לבד בשבת אבל אולי פעם אחת יקרה שערב שבת יהיה יום טוב והוא רגיל הרי לדיק נר לכבוד שבת בשמן טרומו שנת מת ואז הוא ידליק ביום טוב את הנר לכבוד שבת ואז יש לו בעיה כי אסור לשרוף קודשים ביום טוב וגוזרים תרומה אותו קודשים לכן אמרנו שבכל יום שישי לא ידליק בשמן של טרומו שנתת בשמן ריפו אומרת הגמרא אם ככה מתה אין מדליקים משמן שרפה בלילה על שם שאן שרפים את הקודשים בלילה המשנה שאמרה המשנה הבאה שאמרה אין מדליקים בשמן שריפה ביום טוב אתה אומר שהסיבה היא כי לא מדליקים קודשים קסור לשרוף קודשים יום טוב תכתוב עוד פעם שלא קודשים לא לא סופים קודשים בלילה זה גם דין אומר רבי יחנון אתן שלנו באמת סוב שמותר לשרוף קודשים בליל ירדו לה בשיטת רבי ישמעאל כמו לרבי ישמעאל אמר לגבי ברית מילה שאנחנו יודעים שאי אפשר למול את התינוק עד שיגיע היום השמיני בבוקר אבל מכאן והלאה אם לא מעלו אותה ביום השמיני אז רבי ישמעאל אמר תינוק שעבר זמנו נמול בין ביום ובין בלילה כי ה ביום השמיני רק בא ללמד שזמן המילה מתחילה ביום השמיני אבל מכאן והלאה אפשר גם בלילה אז כך אותו דבר עבר זמנה למשל המותר של קורבן הפסח שאמרת אל תשרוף אותו בליל מוצאי יום טוב אלא ביום טז בבוקר עד אז אתה לא יכול לשרוף אבל מאז ש הגיע זמן השריפה אם לא שרפת אתה גם יכול לשרוף בלילה כך עבר זמנה נשרפת בין ביום ובין בלילה אומרת הגמרא אבל זה אתה יכול להגיד בכושים אתה יכול להגיד שמאז שהגיע הזמן אבל בשמן ריפה איזה זמן יש ומית לך שמן שריפה שעבר זמנה אונה הגמרא רבי יהודה בר פזי מכיוון שנת מת כמי שעבר זמנה ולכן אין דין שאסור לשרוף תרומ בלילה אלא עיקר הדין זה שאסור לשרוף תרומה ביום טוב עד כאן דף יח
לצפיה בתכנים נוספים: