שקית ובה דברי מאכל הקשורה בקשר חזק – האם מותר לפותחה בשבת?- שי"ז א'
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
שקית ובה דברי מאכל הקשורה בקשר חזק – האם מותר לפותחה בשבת?- שי"ז א'
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שיז אמצע סעיף א' דברי המחבר אחרי דברי הרמו בקשר בשיעור הקדם למדנו שתי שיטות איזה קשר אסור מדויריסה ואיזה מדרבונון ואיזה מותר אז המחבר כתב שקשר שחייבים עליו זה דווקא אם יתקיימו בו שתי התנאים הוא של קיומה והוא מייסאומם אם תקיימו רק אחד משני התנאים או שהוא שקיומיסית או שומסו של קיומס מדרבו מוסיף המחבר בקשר שאין של קיומ ואין סומן מותר לכושרי לכתחילה וכפי שלמדנו בשיעור הקודם היינו למחבר אפילו של קיום במיקצס זמן מסוים לפי הרמות דווקא אם עשוי לתרו ביומו לשיטה השנייה עד שבעה ימים הגו מוסיף הרמו דיברנו לגבי כשירה וכן אתורוסי דינוי כמולי קשרוס סוים כל קשר שחייבים קשירתו חייבים על התרתו מה שאסור מדרבונו לקשור אסור מדרבונו להתיר ומה שמותר לקשור מותר גם להתיר מוסיף המשתברו כל קשר שמותר להתירו בשבת אם הוא לא יכול להתירו מותר לנתק את הקשר לקרוע אם הוא לצורך אבל אין לעשות כמפני המורץ שלא יבוא להקל יותר מהשמע שאין לנתה קשר שעשוי לזמן כשם שעשוי לתירו אסור לתירו מבואר לאלון אבל דעס הגשה זר בו שאם מטרת המנתק להגיע לחפץ שנמצא בתוך הדבר הקשור ולא שיש לו מטרה בניתוק החוט בלבד מותר לנתק את הקשר בדרך קלקול כשם שלמדנו בסימ שיד שמותר לקרוע את האור שעל פי החבית כדי להגיע ליין שבתוכה וגם בחזון איש מבואר כך שכל קשר שנעשה בבגד המנת להתירו ולא המנת לנתקו נחשב ניתוקו כדרך קלקול ולכן מותר לעשות כן כשהמטרה היא להגיע לחפץ הנמצא בתוך הדבר הקשור אבל קשרו מן התוירה כותב החזוני שיתכן שלא הקילו בו לנתקו בדרך קלקוק יגיע לחפץ ורק בקשר שיסרו מדרבונון התירוזות עוד מבואר כאן שמהשמע שאם יכול להתירו או שאין צורך בדבר אין לנתקו וכך כתבו חזון איש ביא ראיה לדבר מכך שהחמירו שלא לנתק בפני המאורץ אפילו יש להתיר ודאי מותר בפניו ואפילו כשיכון נתקו בדרך קלקול אז גם בזה עדיף להטירו כי הרי גם ניתוק זה אסור לעשות בפני המורץ אבל אם אי אפשר להתיר את הקשר על ידי תרכה מרובה בזמן רב כותב שבט הלייב שזה כמו שלא יכול ומותר והפדיף לנתקו אז למדנו שקשר שקיים מבוהיסו אין חייו אבל אם רק מתקיים רק אחד מהתנאים אסור מדרבונון אז נותן המכה בדוגמאות של מיסדית של קיום מקיצד נפסק לו רצו וכושרו נפסק החבל וכושרי אוי שקושח בדלי אוי שקוש הרסן באימות זה אסור רק מדרבו כלשורים שדת וכל דום לקיומה שיתקיימו לעולם כל קשר שהנה של קיומה אפילו אם אסור לתרו באותו יום אם כוש קשר ומן הרי זה אוסו זה למחבר כי מתקיים בזה תנא אחד אבל לפי השיטה שהרמו הביא תלוי שאם אסור לתרו ביומו מותר אפילו שומע סומן ישיטה שנייה מספיק שעשו לתורה בתוך שבעה ימים רק אם עשו לאיזה זמן יותר מיום יום או לשיטה השנייה יותר בשבעה ימים אז אסור מדרבונן לצורך מצווה כגון שכשר למדו משיעורתו צריך למדוד מקווה ואין לו חוט מספיק ארוך צריך לקשטור שי חבלים מוטר ליקשר קשר שנה של קיומי אפילו מיסומן שמלאבך אפילו בלא מצווה שורה אלא מדובר במיסאומן אלו מיזנ של קיומ זה אסור רק מן רבונון המדובר כשלא יכול בעניין אחר כי אם הוא יכול לעשות מעשה אדיוטה עניבה לבד אז ודאי שיעשה קר לא יצטרך להתיר איסור מדרבונון כמו כן אפילו מעשוי לזמן כיוון שאסור רק מדרבוננו וכן מובא כמוך לנר שקשר שקיומ שהוא לא מסומן גם דסמטר לקושו לצריך מצווה וכמו שמוב כאן בשער איסור שבוס לא מצינו שיטור בצורך מצווה יש אי אפשר לדמות איסור עם זה לזה אגרו כותב שיש עניין של שבוס אגזירס החזון איש מוסיף שכמו כן להתיר מותר קשר כזה שעשומ הרבון לצורך מצווה אבל זה הכל מוקמיצה מוקמצ כותב הקצס השולחון שאסור לקשור להתיר כלל ורג עוד מעט נראה באיזה אופן התירומו קמצ וכך כך כותב וחו שוני למיסה מביא המשתבורמה בסיסמיר שהוא מצד שרק הרמבם והטור סוברים שהתירו כך לצורך מצווה כי ככה מפרשים בדברי הגמורה אבל לרשי והטיספה זה ברטנורה קשר האסור אסור גם מקומצה הם מפרשים את הגמורה באופן אחר אז הרמבם והטור וליס לדעסטור קשר שעשו מדרבונון היינו קשר שעשוי לזמן זה לא תלוי כל מהסומ אם כך מדוע התירו לעשות קשר שעשו מדרבון לא צריך מצווה שיעשה באופן שיתיר זאת באותו יום ברגע שעזור בו שלפי הטור צריך לומר מצווה לא אסרו בכלל לעשות קשר של דרבוננו וכותב הרגשז שלזיה תינוק נחשב מצווה שלבוא ליסעח את אחותו וכיוון שהוא אנה של קיומה אז יעשה את אפילו רק על יד אחת אפילו באופן שנחשב כשני קשרים שעשו אז למדנו שלפי הרי והרמב"ם מיסא אומן אסור לכתחילה אפילו שהוא קשר שעשו לתרו באותו יום וכתבו הראשונים שאנחנו לא פקיעים מה נחשב קשר של אומן לכן נראה כאן ברמו שאנחנו נזהרים בכל קשר שבהודג ועשוי בחוזק והנו שו שני קשרים זה על זה זה מה שהרבו כותב הגו ויש שמים דשיזור שלא להתיר שום קשר שהוא שני קשור עם זה על זה דהינו נופקים איזה מקרה קשר שלומן שאזו בשנה של קיום מאוסו לכושרו לפי השיטה הראשונה הוא הדין לטירוי וכינו יגין מרמו מדייק שום קשר דהיינו אפילו אותם קשרים שנראה בהמשך הסיב שמותר לקשור ולהתירמשך הסימן זה דווקא בקשר אחד הוא לא בקשר לגבי קשר זה מאוד קשה המציאות בכל הקשרים שנראה לאלון אבל ומכל מקום נראה דמוקצר אין לו חושבותי דינויס דרבונן במקום צער לאגוזרו כמו כן להד ד קשרף שהוא קשר לגבי קשר כגון דוק הקשר העליון שבציצית שמצאו לפעמים שמטרופף קצת כותב הקצס השולחון שיהיה בזה חשש חיוף חטוס כי לפני הידוק לא היה עשוי מיסומן על ידי העידוק נעשה מיסומן הוא מוסיף שאם הקשר רפוי מאוד דהנו שרחוק מהקשר שתחתיו אפשר שלכול מסור מדיסה כיוון שקודם העידוק לא היה עליו שם קשר כלל וכך מובא מאוד פוסקים אבל נס החזוני שכל דברי הרמו זה רק חומרי בעלמה מי הרב ניסים סובר שהתקשרים בחוטה הציצית החזון איש גם בודה שזה מיסומן וזה הסור מעיקר הדין מובן כאן מחלוקספוסקסמנינו האם מותר לעשות שני קשרים שאינם מודקים במטפחת הראש ובחגורה של גבי המותניים וסחוצני שאסור רק מוקמצרש לתיר מאידורדס הגרשה הזורבוך שלא שר הרמו לעשות כן אלא בשני קשרים שמודקים היטב אז זה נחשב כקשר אמיץ שזה ייתכן שזה מיסומם מטפחת הראש אין הקשרים מעודקים היטב יש להקל בתנאי שדעתה לתירם באותו יום כן דסגרי שלישיב ושבת לבי כותב שברכיוס כבר כתב שפשט המנהג לקשור שני קשרים בחגורה והוא אדיב הטעם למטפחד בקצשולחו כותב לי מטפחת שקושים סביב הצבא ושני קשרים שמדינה מותר בזה כ להתירו ביום אבל יש להעדיף לעשות לכתחילה קשר עניבה המן שרמו מקל מוקצר כותב בכס השולחון שזה לא רק משום שמו קמצע הקילו כי לא מצינו כ בשאר יסורים דרבוננו אלא יש לצרף דס רש"י ווראש שכל קשר שעשוי לתרו ביומו מותר וכן את זה ששני קשרים שעשוים זה על גבי זה ייתכן שזה לא מיסורמן אז ממילא זה הצירוף להתיר באמו כם צר וכך גם כותב בחודשוני אבל הוא מאיר שמלוש רמו והגרו מהשמע שהטעם ההיתר הוא זה לבד שזה אסור רק מדרבוננו מוקמ צער היא כאילו הרמו כותב זה עודין הטרת קשר המרב ניסים כותב שהוא הדין נהיה קשירת קשר שגם זה מותר במקום מצר שאי אפשר לקשור באופן המותר ולכן מותר לקשור תרבושת בקשר כפול לגבי פצע כדי מנוע הצער מן החולה קולות שאי אפשר להדג באופנים המותרים בתנאי שדעתו להתיר קשר הזה באותו יום ושלא יהדק את הקשרים מוסיף הרמו ודב שני קשורים זה על זה אנו שקשר שני דבורים ביחד האמוס קשר ברו שכות של חוטו משיכה בקיצול ערוך מוסיף מובא במילוים גם אם הוא תופס את שתי הראשי ועושה ביחד קשר אחד דינוי כשני קשורים כי זה מתהדק ויש להסתפק שומיסאומן לסיכום הסעיף הרמור חושש לשתי השיטות שלמדנו ולכן רק קשר שהוא מעשה ידיעות ועשוי להתירו ביומו אז מותר לקושרו בשבת כל שער הקשרים אסורים יש מלארייסי יש מנרבונון אלה שאסורים בדרבונון מותר לצורך מצווה עוד נקודה שהרמור חושי קשרים זה על זה אפילו ליומה עסוק כי נחשב הוא יתכן מסעומן עמוקצר מותר כל שעשוי לתרו ביומו עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







